"לבלתי מאוישים עוד פוטנציאל רב"

ראיון עם אלעד אהרונסון, לקראת כנס הכלים הבלתי מאוישים UVID 2013

"לבלתי מאוישים עוד פוטנציאל רב"

אנחנו חושבים שתחום המל"טים בפרט, והכלים הבלתי מאוישים בכלל, נמצא בשלבים יחסית ראשוניים והוא עוד יתפתח למקומות חדשים".

 את ההצהרה הזאת השמיע אלעד אהרנסון, סגן נשיא אלביט מערכות והמנכ"ל של חטיבת מערכי מל"ט בחברה.

באמת? השוק אינו קרוב למיצוי אלא נמצא רק בתחילת הדרך?

 "כן, הוא ממש לא קרוב למיצוי. אנחנו מעריכים שתחום פתרונות הלא מאוישים והמערכות שבהן האדם המפעיל אינו נמצא על הפלטפורמה - רק ילך ויתרחב. אם עד היום הוא התרכז בעיקר במל"טים קבועי כנף בינוניים למשימות מודיעין, הרי שבהמשך הוא יתפתח למשימות נוספות ולסוגי פלטפורמות אחרים: "מל:טים יותר גדולים, כלים הממריאים ונוחתים אנכית, שעד היום היו פחות במוקד מגלל כל מיני סיבות, בעיקר טכנולוגיות. בנוסף, השוק ימשיך גם לכיוונים של מערכות ימיות לא מאוישות ומערכות קרקעיות לא מאוישות".

אהרונסון נמנה עם דור המנהלים הצעירים בקבוצת אלביט מערכות, והראיון המיוחד שנערך עימו לקראת כנס הכלים הבלתי מאוישים של ישראל דיפנס (ב-10 באוקטובר 2013), אפשר להבין את תפיסתה של החברה באשר להזדמנויות ולמגבלות שקיימות בתחום.

אלביט נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום המטוסים הבלתי מאוישים, כשלצד כלי טיס בלתי מאוישים שסיפקה לצה"ל (המטוסים "הרמס 450" ו"הרמס 900" והמל"ט הטקסטי "רוכב שמיים" שנמצאים בשירות מבצעי), הייתה שותפה גם בפיתוח המל"ט "ווטשקיפר" שיוצר עבור צבא היבשה הבריטי ואף סיפקה מל"טים ומערכות למטוסים לא מאוישים לעשרות צבאות נוספים בעולם.

"אלביט שמה את נושא המערכות הלא מאוישות במקום מאוד מרכזי", אומר אהרונסון, "אנחנו משקיעים בזה הרבה כסף, משווקים בכל מקום אפשרי בעולם ומרחיבים את הפורטפוליו שלנו בדברים האלה.

"העובדה שאלביט נכנסה לתחום הזה די בהתחלה, כבר בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, ובנתה מאז את היכולת, מאפשרת לנו להיות בפוזיציה מובילה בעולם, במיוחד כיום, כשהתחום מתחיל לפרוח.

."כיוון שהמל"טים שלנו צברו מאות אלפי שעות טיסה בישראל, באנגליה ובמקומות אחרים, רמת האמינות שלהם מאוד גבוהה. נכון להיום, מרגע שאתה בונה מטוס חדש ועד שהוא בשל ובוגר, יש צורך בלא מעט זמן, והעובדה שאנחנו נמצאים בציים מרכזיים כמו אלה של אנגליה ומקומות נוספים, מביאה את המערכות לרמת בשלות ואמינות מאוד לא אופייניים, בייחוד אם מסתכלים על מל"טים אחרים בעולם.

"יתרון נוסף מבחינתנו נמצא בכך, שבמידה רבה, התחום סינרגטי עם הרבה מאוד פעילויות אחרות שנעשות באלביט בכל הנוגע למערכות המשימה - אם מדובר במערכות סיגינט למיניהן, במערכות תצפית אלקטרו אופטיות ואחרות, במערכות תקשורת, במערכות פענוח וכולי. התחום משתלב גם ביכולת המאמנים (סימולאטורים) המאוד מתקדמת שיש בחברה וביכולת שלנו לחבר את כל הדבר הזה למערכות שו"ב ומודיעין ( C4I) קרקעיות, שמאפשרות להפיץ את המידע בזמן רלוונטי למפקדים בשטח, ולקבל מהם חזרה את הפקודות.

"התחום מתאים במיוחד גם בתקופה של קיצוצי תקציב ביטחון: בשנים האחרונות רואים יותר ויותר משימות שנעשו בעבר באמצעות מערכות מאוישות, בעיקר מטוסים מאוישים, שנכון להיום כבר עוברים למל"טים. זה פשוט יותר משתלם".

הרמס 900: הזמנה שנייה

אהרונסון מאשר כי אלביט מערכות קיבלה השנה הזמנה שנייה למטוסי "הרמס 900" שמופעלים על ידי חיל האוויר.

בהשוואה למערך המרכזי הוותיק בצה"ל של מל"טים מתוצרת החברה, "הרמס 450", אהרונסון אומר כי, "'ההרמס 900' הוא בסך הכול פלטפורמה יותר גדולה שיכולה לשאת עליה הרבה מאוד מטע"דים וגם להחליף ביניהם, ושיכולה להוות בסיס לקליטה של יכולות ממערכים יותר יקרים, שנכון לעכשיו למערכת הביטחון אולי אין היכולת הכלכלית להחזיק אותם. בסך הכול, לצה"ל יהיה מספר משמעותי של מטוסי 'הרמס 900', ואלה יהוו חלק מרכזי מהסד"כ שלו. המטוסים הללו יודעים לקחת מערכות משמעותיות ולטוס לגבהים אחרים, בזמני שהייה יותר ארוכים".

האם יש התפתחות במל"ט הטקטי שייצרתם, מופעל על ידי חיל התותחנים לטובת משימות איסוף מודיעין של מערך החי"ר בצה"ל – הכטב"מ "רוכב שמיים 10?

"כן, בהחלט. מיד עם הזכייה בפרויקט 'רוכב שמיים' בצה"ל, המטלה הראשונה הייתה לספק במהירות כמה עשרות מערכות בתצורה זמנית, ובמקביל - להשלים פיתוח ותהליכים של בטיחות וסרטיפיקציה (רישיון) מתקדמים ותוספת יכולות. התוצאה של זה ניכרת בתצורה חדשה של הכלי, שנכנסה לשירות מבצעי בתקופה האחרונה.

"באופן כללי, אנחנו רואים ב'רוכב שמיים' הצלחה מאוד גדולה; המערכת נותנת ביצועים מאוד מרשימים יחסית לפלטפורמות אחרות ולמערכות אחרות שלנו ושל אחרים, ואני גם שמח לראות שצה"ל מנצל אותה בצורה יעילה, שלמעשה מאפשרת לכוחות המתמרנים והטקטיים יכולת אוטונומית של תצפית 'מעבר לגבעה' ויכולות מבצעיות נוספות. הם באמת מפיקים ממנה הרבה מאוד תועלת".

הייתה כוונה לפתח בשיתוף עם משרד הביטחון גם מל"ט לשכבה נמוכה יבשתית (שנ"י). זה כבר לא בתכניות?

"לא, הפרויקט הזה לא קיים עוד. בנושא המל"טים הקטנים-חשמליים התרכזנו ב'רוכב שמיים'. מעבר לזה, אנחנו מציעים את ה'הרמס 90', שהוא כבר מטוס גדול יותר, שמשקל ההמראה הטיפוסי שלו הוא 100 קילו. הוא יכול לשאת מטען ייעודי שמשקלו כמה עשרות קילוגרמים ולשהות באוויר עד 15 שעות. זה נותן לכוחות ברמת החטיבה וברמת האוגדה פתרון מאוד יפה וגם מתאים להרבה משימות של HLS וביטחון פנים".

בסך הכל, בראייתכם, שוק המל"טים מתפתח כמצופה?

"תראה, כשאומרים 'מצופה' השאלה היא ציפייה של מי; בתחום המל"טים האופרטיביים ממשפחת ה'הרמס', התשובה היא 'בהחלט כן'. אנחנו רואים את השוק חי עם עוד פרויקטים והרחבות של פרויקטים ועם לקוחות שבעבר קנו מל"טים בעלי מטע"ד אלקטרו אופטי ועכשיו כבר רוצים להוסיף מכ"ם, סיגינט, תקשורת לוויינים וכולי. בתחום המל"טים הקטנים, הטקטיים נראה לי שהשוק מתפתח יותר לאט ממה שאני לפחות ציפיתי".

 נראה שבתחום הכלים הבלתי מאוישים בים וביבשה לא מתרחשת פריצה גדולה

"אני חושב, שכללית, יש בעולם מגמה שבה חילות ים מקבלים עדיפות יותר ויותר גדולה; זה קשור ליכולת לקדוח בעומק הים ולמצוא שם נפט וגז, ולצורך לאבטח את הקידוחים, כמו בישראל. אנחנו רואים יותר ויותר חילות ים מאמצים מל"טים, אבל גם מערכות תת מימיות ועל מימיות בלתי מאוישות. השוק לוקח את זה מאוד ברצינות ואנחנו, בהתאם, מטפלים בו בדגש הולך וגדל.

" לגבי תחום היבשה, פה הדיון קצת יותר מורכב - ראשית כי האתגר התנועה בשטח שעומד בפני רכב או מכונה נמצא ברמת מורכבות יותר גבוהה, ושנית, כי הצורך לא קיים באותה רמת מובהקות. בין היתר, זה גם קשור לשיקולים הכלכליים. באוויר המל"ט מחליף מטוס ובדרך כלל מדובר בהוזלה משמעותית של עלות המשימה, כשלעומת זאת, בקרקע, כלי רכב לא מאויש שמחליף כלי רכב מאויש הוא הרבה יותר יקר. בנוסף, במדינות רבות בעולם אין חוסר בכוח אדם, וזו הסיבה שאנחנו לא רואים את תחום ה-UGV מערכות קרקעיות בלתי מאוישות - פורץ חזק בשלב זה".

מבחינת צווארי הבקבוק הטכנולוגיים, האם הבעיה היא בתחום האנרגיה הנדרשת למטוסים לצורך שהייה ממושכת באוויר?

"בתחום המל"טים החשמליים, שזה הסיגמנט היחסית קטן של המל"טים, אין ספק שאחד האתגרים המרכזיים כרגע הוא ייצור פוטנציאל אנרגיה גדול יותר. בנושא הזה היו בעשרים השנה האחרונות הרבה מאוד פיתוחים - שרובם טרם הבשילו, בעיקר בכיוון של תאי דלק ושל סוללות מכל מיני חומרים מתקדמים. עד היום, כמעט כל המל"טים המבצעיים הקטנים טסים על ליתיום פולימר או ליתיום ion או דברים מהסוג הזה. הטכנולוגיה הזאת מתקדמת, אבל לא בסדרי גודל משמעותיים.

"בכל זאת, אני חושב שזה יקרה, בעיקר משום שנושא ההתייעלות באנרגיה החשמלית בא מהעולם האזרחי, מהסמאטרפונים ומהטאבלטים. ככל שהנצילות האנרגטית של הסוללות תתפתח באזרחות, אני בטוח שבסוף זה ימצא את מקומו גם בתעשייה הביטחונית.

"לגבי המל"טים הגדולים - שם זה פחות רלוונטי, שכן ההנעה היא בדרך כלל של בעירה פנימית, ומה שחשוב באמת הוא אפקטיביות המנוע; צריכת דלק נמוכה בדומה למה שרואים בשוק הרכב.

"הצד הנוסף הוא הורדת משקל במטוס על ידי שימוש בחומרים מאוד מתקדמים ובעיקר, מזעור האלקטרוניקה. אם פעם, בשביל לראות אדם משלושה קילומטר, היית צריך מטען של עשרות קילוגרמים, הרי שבעתיד הקרוב הדבר ייעשה באמצעות מטען של קילוגרמים בודדים, מה שיאפשר לטוס עם יותר דלק או עם מטוס קטן יותר, וכך - להגדיל את השהייה.

"צריך גם להבין שכבר היום, המל"טים האופרטיביים שוהים באוויר בין 15 ל-35 שעות, שזה מענה מספק למרבית הצרכים המבצעיים. משמעות הדבר היא, שגם אם המטוס ינחת אחרי 30 או 40 שעות, זה כבר יהיה פחות משנה. רוב הלקוחות לא מנחיתים את המטוסים בגלל מגבלת דלק ושהייה אלא מסיבות אחרות, למשל, סיום המשימה".

אפשר להגיד שהמגבלה של התקשורת יותר משמעותית בנוגע לטווח?

"כן, לגבי הטווח, כל זמן שטסים על סמת תקשורת מבוססת קו ראייה (Line of Sight) טווח המל"ט תלוי בגובה שבו נמצאים ובעקמומיות כדור הארץ. מל"ט כמו 'הרמס 900', שטס בגובה של עד 30 אלף רגל, יכול להגיע לטווח של 350 קילומטר מתחנת הבסיס על בסיס תקשורת קו ראייה; ברוב המדינות בעולם זה די מספק. מעבר לכך, אנחנו מציעים פתרונות מבוססי תקשורת לוויינית, שבאמצעותה אין למעשה בעיה לטוס רחוק. האתגר הבא של תעשיית המל"טים הוא לטוס מהר, כשהחוכמה היא להגיע לאזור המשימה מהר, ובאזור המשימה עצמו - לטוס לאט ויעיל".

אחיזת שטח

אלביט הציגה בסלון האווירי בפריז מערכת מטעד"ים ושו"ב לאחיזת שטח בשם SKYEYE. זה אומר שהיא רואה את עצמה כיצרנית של מערכות יותר מאשר של פלטפורמות בלבד?

"אחת הסיבות שהצלחנו בשוק המל"טים היא שמראש לא התייחסנו למל"ט רק כמטוס. אלביט באה לעולם המל"טים מהצד של המערכת והמערך, ורכשה יכולות בתחום של כלי הטיס עצמו.

"בסוף, מאחר שהמל"טים יכולים לשהות הרבה זמן מעל שטח מסוים ולקחת מגוון רחב של סנסורים, שכל אחד מהם מטפל בסוג אחר של חתימה, הם נותנים לך כיסויי שטח באופן רצוף ובכמה חתימות - חתימה מכ"מית, סיגינטית או אופטית ודברים נוספים. זה חשוב במיוחד בסביבת לחימה א-סימטרית ובמקומות שבהם המטרה מתגלה רק לכמה שניות ואז נבלעת בין הרבה מאוד אובייקטים אזרחיים דווקא. לא משנה אם האובייקט לוחץ על מכשיר הקשר או שהוא מפעיל מכ"ם או נוסע באוטו או כל דבר כזה -באחד מהסנסורים תמיד ידעו למצוא אותו. היכולת לשים סנסורים או מערכות חישה, שהם יחסית קלי משקל, על מל"טים שיודעים לקחת אותם, לשהות באוויר זמן רב ולהוריד את המידע לקרקע בזמן אמת – היא מה שהופך את המערכת למשהו מאוד אטרקטיבי, שפחות קיים בעולם הפלטפורמות המאוישות.

"בגלל שהמל"טים מסוגלים לשהות זמן רב מעל לתא שטח מסוים ולשאת מגוון רחב של סנסורים אשר כל אחד מהם יודע לאתר ולעקוב אחר סוג אחר של חתימה ספקטרלית שמייצרים האובייקטים על הקרקע (או בים), הרי שנוצר כיסוי רציף של אותו תא שטח הן במימד הזמן והן במימד הספקטרום. כך, מערכת המל"טים יכולה לזהות כל אינדיקציה אופטית (לרבות IR), סיגינטית, או מכ"מית שמייצר הצד השני ולשלבה בתמונת המודיעין הכוללת.

"יכולת זו חשובה במיוחד כשמדובר בסביבת לחימה א-סימטרית ובמתארים בהם אובייקט היעד ("המטרה") נחשף לזמן קצר ומיד נטמע שוב בסביבה הבלתי-מעורבת. בין שהוא צועד ברחוב, נוסע ברכב, מפעיל מכשיר אלקטרוני קורן מכל סוג שהוא או כל פעילות דומה - אחד הסנסורים הנישאים ע"י המל"ט יידע למוצאו.

"היכולת להתקין מערכות חישה קלות משקל על גבי המל"טים שיודעים לשאת אותם, לשהות באוויר זמן רב ולהוריד את המידע הרלוונטי ב-real time לתחנת הקרקע - זה מה שהופך את המערכת לאטרקטיבית כל-כך, וזה אחד היתרונות המרכזיים שלה אל מול הפלטפורמות המאוישות.

"לדעתי, בסופו של דבר, אין כרגע משימה שמתבצעת על ידי מערכות מאוישות שבעתיד תהיה בלתי אפשרית לביצוע על ידי מטוסים לא מאוישים."

אתה חושב שישראל עדיין שומרת על מעמדה ב'טופ' העולמי בתחום המל"טים או שארצות הברית הולכת ופותחת פער מולנו?

"אין פה סתירה. אנחנו שומרים על מעמדנו כמובילים או כחלק מקבוצת ההובלה בתחום המל"טים. יחד עם זאת, קיים פער עצום בין התקציבים המוקצים לנושא בארה"ב, לעומת אלה המוקצים בישראל, ולכן הפער בין האמריקאים לבינינו הולך ונפתח בנוסף, אנחנו עדים לסגירת הפער ביננו לבין יתר העולם בשל השקעות גדולות מצד שחקנים חדשים שמנסים להיכנס לתחום - סינים, רוסים, דרום-אפריקאים, תורכים, אירנים ואחרים".

מרחב אזרחי

לדברי אהרונסון, "ה'בוסט' הבא של עולם המל"טים יופיע כשייפתרו המגבלות על הטיסה של מטוסים בלתי מאוישים במרחב האזרחי. לשאלה מדוע הדבר לוקח שנים רבות כל כך הוא משיב, כי קיימות בנושא סוגיות טכנולוגיות אבל בעיקר פסיכולוגיות; "היום מתחילה להתגבש תובנה של מה צריך בשביל לטוס במרחב האזרחי, כולל, כמובן, תהליכי סרטיפיקציה למערכות ולמפעילים גם יחד. להערכתי, בתוך שנתיים זה כבר יהיה יחסית ממוסד וגם יהיה סטנדרט מאוד ברור ואולי אף נוקשה בנוגע למל"טים שיוכלו לטוס במרחב האווירי ולאלה שלא. מל"טים, בניגוד למטוסי קרב או לטנקים, לא נועדו רק לשימושים צבאיים אלא מתאימים גם להרבה מאוד לתחום האזרחי. הדבר יותר קרוב ממה שאנשים חושבים, ואין סיבה שלא ייצא לפועל. למעשה, כבר בימים אלה, נחיתות של מל"טים מתקדמים אינן פחות בטוחות מנחיתות של מטוסים מאוישים".

You might be interested also