החטיפה הבאה בדרך
עמיר רפפורט על חטיפת תומר חזן ז"ל ומשמעויותיה
הגנה לישראל
| 19/05/2011
ההודעה שהגיעה ביום שישי נראתה כבר מההתחלה כמו התגשמות תסריט הבלהות שמלווה את מערכות הביטחון כבר תקופה ארוכה: חייל צה"ל נחטף בשטחים, סיוט גלעד שליט יחזור על עצמו.
הפעם, הסתיימה הדרמה בתוך פחות מ-24 שעות. אתמול לקראת הצהריים נמשתה גופתו של תומר חזן ז"ל מבור מים בכפר פלשתיני סמוך לקו הירוק. חקירה ראשונית העלתה כי
הסיבה לרציחתו הייתה רצון לבצע פיגוע מיקוח. ייתכן כי היו מעורבים בפרשה גם היבטים פליליים, ואולם הרקע לפרשה כולה נחשב לאומני.
המניע לחטיפה הבאה כבר מובנה: למרות שישראל משחררת בתקופה זו אסירים כמחווה ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, מבחינת הציבור הפלשתיני בכללותו הדרך הנכונה להביא לשחרור אסירים "כבדים" היא על ידי חטיפת חיילים ישראליים.
בראייתם, עסקת גלעד שליט מוכיחה זאת. יתירה מכך: ישראל הוכיחה בעבר כי היא מוכנה לשלם מחיר יקר מאוד גם עבור גופות של חיילים, כמו בעסקה שבה הוחזרו ארונותיהם של החיילים שנחטפו ביום שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה, אללד רגב, אהוד גולדווסר ועומר סוואעד. לכן, אפשר להרוג חיילים ולהתמקח על החזרת גופותיהם.
חזרה ליום שישי: בני משפחתו של תומר חזן דיווחו על היעדרותו בשעות הבוקר. הנוהל הצבאי קובע כי חיפושים אמורים להתחיל בתוך כ-24 שעות אחרי קבלת הודעה כזו, ואולם במקרה הזה התעורר חשד כבד לחייו של תומר חזן מהר מאוד. כבר בלילה שבין יום שישי לשבת, פעלו כמה חמ"לים במטרה לאתר אותו - בפיקוד המרכז ובשב"כ הוקמו חמ"לים שאוישו על ידי גורמים בכירים ביותר, בשטח היו חפ"קים שניהלו מבצעי חיפוש ומעצר מהירים.
בדיעבד נראה כי חקירת היעלמותו של תומר חזן הובילה אל איזור הכפר בית יאמין, סמוך לשערי תקווה שקרובה לגדר ההפרדה בקו הירוק. התעורר חשד כי בהיעלמות היה מעורב נידאל עמאר תוושב הכפר כבן 20. עמאר עבד במהלך החודשים האחרונים במסעדה בבת ים, כשוהה בלתי חוקי. הוא הכיר שם את תומר חזן ז"ל, ששירת בתפקיד מנהלתי בחיל האוויר, וקיבל היתר מיוחד לעבוד לפרנסתו במקביל לשירותו הצבאי.
נידאל עמאר הוא לא מחבל עם רקורד עשיר: הוא עצמו לא היה מעורב בעברו בפעילות טרור. הוא אף ניסה לקבל היתר חוקי לעבור לגור בישראל על רקע איחוד משפחות, ואולם בקשתו נדחתה, כנראה בגלל שאחד מאחיו מרצה בכלא הישראלי עשרות שנות מאסר, בעוון מעורבות בפיגוע התאבדות של מחבלת, בתחילת העשור שעבר.
לעמוד הפייסבוק של ישראל דיפנס - לחץ כאן
https://www.facebook.com/israeldefense
חקירת השב"כ וצה"ל כללה שורה של מעצרים מהירים, שבוצעו על ידי דובדבן, היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ) ויחידות נוספות. היה ברור כי כל שעה של עיכוב עלולה להיות קריטית, והמעצרים הובילו כבר ביום שישי בלילה אל מספר חשודים ובהם עמאר עצמו. החשוד המרכזי לא היה אגוז קשה לפיצוח מבחינת החוקרים – כבר לאחר מספר שעות חקירה, הודה ברצח והוביל את החוקרים לעבר הבור שבו הוסתרה הגופה.
שלב החקירה העלה אתמול הערכות, כי היוזמה לחטיפה הייתה מקומית, כפיי הנראה ניסיון לנצל הזדמנות רקע ההיכרות בין עמאר ובין חזן ז"ל. עדיין לא ברור בוודאות כיצד פיתה הצעיר הפלשתיני את החייל הישראלי להגיע עימו לכפרו. כך או כך, הוא נסע עם ידידו הפלשתיני במונית לשערי תקווה, ונרצח כבר זמן קצר מאוחר יותר בקרבת בית יאמין.
לפי הערכות החוקרים, נידאל עמאר לא התכוון לדרוש תמורת החזרת תומר חזן ז"ל את שחרור אחיו באופן ספציפי, אבל קיווה שהמו"מ על החזרתו ינוהל על ידי גורמים אחרים, שידרשו שחרור אסירים רבים, ובהם אחיו. נידאל קיווה שחזן ייחשב כנעדר, והאמין כי פיגוע המיקוח יצליח, ביודעו שישראל מוכנה לשלם מחיר גם בלי הוכחה שהחטופים חיים. נראה כי מאחורי הפיגוע לא עמדו ארגונים גדולים כמו התנזים או החמאס. ככל הנראה, ישראל לא עירבה את כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית בחקירה המהירה של הפרשה.
יצוין, כי בשב"כ ובצה"ל ציינו לאורך כל התקופה האחרונה כי ניכרת עלייה עצומה בניסיונות החטיפה של חיילים ליהודה ושומרון. בשנה האחרונה סוכלו עשרות חטיפות. בצה"ל יגבירו את פעילות ההסברה לחיילים – להימנע בכל דרך מנסיעה בטרמפים וכן ממצבים אחרים שיסכנו אותם בחטיפה. ואולם, לאור המוטיבציה העצומה לבצע חטיפות – ספק אם פעולות ההסברה יצליחו למנוע לאורך זמן למנוע את החטיפה הבאה.
עמיר רפפורט על חטיפת תומר חזן ז"ל ומשמעויותיה
ההודעה שהגיעה ביום שישי נראתה כבר מההתחלה כמו התגשמות תסריט הבלהות שמלווה את מערכות הביטחון כבר תקופה ארוכה: חייל צה"ל נחטף בשטחים, סיוט גלעד שליט יחזור על עצמו.
הפעם, הסתיימה הדרמה בתוך פחות מ-24 שעות. אתמול לקראת הצהריים נמשתה גופתו של תומר חזן ז"ל מבור מים בכפר פלשתיני סמוך לקו הירוק. חקירה ראשונית העלתה כי
הסיבה לרציחתו הייתה רצון לבצע פיגוע מיקוח. ייתכן כי היו מעורבים בפרשה גם היבטים פליליים, ואולם הרקע לפרשה כולה נחשב לאומני.
המניע לחטיפה הבאה כבר מובנה: למרות שישראל משחררת בתקופה זו אסירים כמחווה ליו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, מבחינת הציבור הפלשתיני בכללותו הדרך הנכונה להביא לשחרור אסירים "כבדים" היא על ידי חטיפת חיילים ישראליים.
בראייתם, עסקת גלעד שליט מוכיחה זאת. יתירה מכך: ישראל הוכיחה בעבר כי היא מוכנה לשלם מחיר יקר מאוד גם עבור גופות של חיילים, כמו בעסקה שבה הוחזרו ארונותיהם של החיילים שנחטפו ביום שבו פרצה מלחמת לבנון השנייה, אללד רגב, אהוד גולדווסר ועומר סוואעד. לכן, אפשר להרוג חיילים ולהתמקח על החזרת גופותיהם.
חזרה ליום שישי: בני משפחתו של תומר חזן דיווחו על היעדרותו בשעות הבוקר. הנוהל הצבאי קובע כי חיפושים אמורים להתחיל בתוך כ-24 שעות אחרי קבלת הודעה כזו, ואולם במקרה הזה התעורר חשד כבד לחייו של תומר חזן מהר מאוד. כבר בלילה שבין יום שישי לשבת, פעלו כמה חמ"לים במטרה לאתר אותו - בפיקוד המרכז ובשב"כ הוקמו חמ"לים שאוישו על ידי גורמים בכירים ביותר, בשטח היו חפ"קים שניהלו מבצעי חיפוש ומעצר מהירים.
בדיעבד נראה כי חקירת היעלמותו של תומר חזן הובילה אל איזור הכפר בית יאמין, סמוך לשערי תקווה שקרובה לגדר ההפרדה בקו הירוק. התעורר חשד כי בהיעלמות היה מעורב נידאל עמאר תוושב הכפר כבן 20. עמאר עבד במהלך החודשים האחרונים במסעדה בבת ים, כשוהה בלתי חוקי. הוא הכיר שם את תומר חזן ז"ל, ששירת בתפקיד מנהלתי בחיל האוויר, וקיבל היתר מיוחד לעבוד לפרנסתו במקביל לשירותו הצבאי.
נידאל עמאר הוא לא מחבל עם רקורד עשיר: הוא עצמו לא היה מעורב בעברו בפעילות טרור. הוא אף ניסה לקבל היתר חוקי לעבור לגור בישראל על רקע איחוד משפחות, ואולם בקשתו נדחתה, כנראה בגלל שאחד מאחיו מרצה בכלא הישראלי עשרות שנות מאסר, בעוון מעורבות בפיגוע התאבדות של מחבלת, בתחילת העשור שעבר.
לעמוד הפייסבוק של ישראל דיפנס - לחץ כאן
https://www.facebook.com/israeldefense
חקירת השב"כ וצה"ל כללה שורה של מעצרים מהירים, שבוצעו על ידי דובדבן, היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ) ויחידות נוספות. היה ברור כי כל שעה של עיכוב עלולה להיות קריטית, והמעצרים הובילו כבר ביום שישי בלילה אל מספר חשודים ובהם עמאר עצמו. החשוד המרכזי לא היה אגוז קשה לפיצוח מבחינת החוקרים – כבר לאחר מספר שעות חקירה, הודה ברצח והוביל את החוקרים לעבר הבור שבו הוסתרה הגופה.
שלב החקירה העלה אתמול הערכות, כי היוזמה לחטיפה הייתה מקומית, כפיי הנראה ניסיון לנצל הזדמנות רקע ההיכרות בין עמאר ובין חזן ז"ל. עדיין לא ברור בוודאות כיצד פיתה הצעיר הפלשתיני את החייל הישראלי להגיע עימו לכפרו. כך או כך, הוא נסע עם ידידו הפלשתיני במונית לשערי תקווה, ונרצח כבר זמן קצר מאוחר יותר בקרבת בית יאמין.
לפי הערכות החוקרים, נידאל עמאר לא התכוון לדרוש תמורת החזרת תומר חזן ז"ל את שחרור אחיו באופן ספציפי, אבל קיווה שהמו"מ על החזרתו ינוהל על ידי גורמים אחרים, שידרשו שחרור אסירים רבים, ובהם אחיו. נידאל קיווה שחזן ייחשב כנעדר, והאמין כי פיגוע המיקוח יצליח, ביודעו שישראל מוכנה לשלם מחיר גם בלי הוכחה שהחטופים חיים. נראה כי מאחורי הפיגוע לא עמדו ארגונים גדולים כמו התנזים או החמאס. ככל הנראה, ישראל לא עירבה את כוחות הביטחון של הרשות הפלשתינית בחקירה המהירה של הפרשה.
יצוין, כי בשב"כ ובצה"ל ציינו לאורך כל התקופה האחרונה כי ניכרת עלייה עצומה בניסיונות החטיפה של חיילים ליהודה ושומרון. בשנה האחרונה סוכלו עשרות חטיפות. בצה"ל יגבירו את פעילות ההסברה לחיילים – להימנע בכל דרך מנסיעה בטרמפים וכן ממצבים אחרים שיסכנו אותם בחטיפה. ואולם, לאור המוטיבציה העצומה לבצע חטיפות – ספק אם פעולות ההסברה יצליחו למנוע לאורך זמן למנוע את החטיפה הבאה.
