תזוזת יבשות תמידית

ראיון מיוחד עם ראש אט"ל, האלוף קובי ברק, על המוכנות הלוגיסטית והמוכנות בכלל של צה"ל לעימות הבא. "חוסר היציבות ימשך עוד הרבה זמן, צה"ל צריך להיערך ליכולות של אויב בלתי רציונלי"

תזוזת יבשות תמידית

האלוף קובי ברק מקבל דרגה מהרמטכ"ל

כמו רבים במערכת הביטחון הישראלית, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל (אט"ל), האלוף קובי ברק הופתע מהאופן שבו הפך האיום האמריקאי לתקוף בסוריה להסדר אמריקאי-רוסי, שבמסגרתו באשר אסד מתחייב להתפרק מהנשק הכימי שברשותו.

רק לפני שלושה שבועות היה צה"ל בכוננות גבוהה. מילואימניקים גויסו, יחידות מחסני חירום נפתחו פה ושם, סוללות "חץ", "כיפת ברזל" ו-"פטריוט" נפרסו בשטח. השבוע, הכל כבר היה הרבה יותר רגוע.

"תראה, אם ההסכם יתממש זה לא רע", אומר האלוף קובי ברק בשיחה מיוחדת. "אנחנו לא ששי מלחמות. אנחנו עוקבים אחרי מה שנעשה בסוריה, ואם בשורה התחתונה הנשק הכימי באמת יהיה בחוץ - אז מצוין".

אתה לא חושש שכתוצאה מההתנהלות האמריקאית האיראנים יסיקו שאין סיכוי שיתקפו אותם, ושהם יכולים להמשיך לבטח בתכנית הגרעין שלהם?

"לא צריך להקיש שום דבר ממה שארע. אנחנו נמצאים בסביבה אסטרטגית מורכבת. כל דבר לגופו".

האם אפשר להפיק לקחים ראשוניים מהכוננות שצה"ל נכנס אליה, מבלי שהתממשה? העסק תקתק היטב?

"כל מהלך כזה רק משפר אותנו. במיוחד כשבסוף לא קורה כלום. להיות מוכנים, להזיז, לסדר פה ושם - זה תמיד טוב. הפקנו המון לקחים ממבצע 'עמוד ענן' בנובמבר 2012, ויישמנו אותם כעת, מבלי להיכנס לפרטים מסווגים".

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אינו מפעיל יחידות לוחמות, אבל אחראי על החילות תומכי הלחימה, כמו חיל הלוגיסטיקה (שפעם נקרא חיל התחזוקה), חיל החימוש, חיל הרפואה ועוד. אט"ל אחראי גם על מערכים לוגיסטיים אדירים של צה"ל ביחידות החירום, במרכזי הציוד הגדולים וכן על פרויקטים ענקיים, כמו בניית קריית ההדרכה בדרום, שאותה מוביל ראש חטיבת הלוגיסטיקה באט"ל, תא"ל איציק כהן.

לעמוד הפייסבוק של ישראל דיפנס - לחצו כאן 
https://www.facebook.com/israeldefense

כמו רבים מראשי אט"ל בעבר, האלוף ברק לא צמח בעצמו מתוך המערכים הלוגיסטיים. הוא בכלל שריונר, שהתגייס לצה"ל בשנה שבה פרצה מלחמת לבנון הראשונה, 1982. ברק הוא יליד מטולה, מהנדס מכונות בהשכלתו, דור שני לניצולי שואה, שעלה בסולם הדרגות מלוחם שריון זוטר ועד למפקד אוגדה. תוך כדי הטיפוס עד לדרגת אלוף במטה הכללי, הוא פיקד, בין היתר, על חטיבה 401 של השריון, בדיוק כשזו קלטה את הטנקים החדישים ביותר של צה"ל נכון להיום - טנקי מרכבה סימן 4. הטנקים האלה יישארו הכי חדישים עוד שנים רבות: באחרונה הוחלט במערכת הביטחון שלא לפתח טנקי מרכבה סימן 5. בכך, מבחינות רבות, תם עידן הטנקים.\

הראיון המיוחד עם האלוף ברק נערך יחד עם ראש חטיבת הלוגיסטיקה תא"ל איציק כהן, ועם קצין הלוגיסטיקה הראשי, תא"ל מופיד ראנם (הקצין הדרוזי הבכיר ביותר בצה"ל כיום). ברק החזיק בידיו חוברת שנכתבה במכונת כתיבה, בשנת 1974, ובה לקחים לוגיסטיים שעלו ממלחמת יום הכיפורים, המלחמה שבה נתפס צה"ל עם המכנסיים למטה ועם אלפי כלי רכב מוזנחים שלא הניעו, בתוך המחסנים.

אחרי המלחמה שילש צה"ל את כוחו, עד שהחל בתהליך הצטמקות מחודשת, שנמצא עד היום בעיצומו, בעקבות קיצוצי תקציב הביטחון. בימים הקרובים יערכו אלופי המטה הכללי של צה"ל סדנא שבה יאושרו כמעט סופית החלטות כואבות - כולל צמצמום יחידות שריון בסדיר ובמילואים, סגירת טייסות בחיל האוויר, סגירת יחידות לוגיסטיות, פיטורים של עד 4,000 משרתי קבע ועוד.

האם צעדים אלה, שנעשים במסגרת תר"ש "תעוזה" אינם מהווים סיכון גדול מידי? הם לא מחזירים את צה"ל לימים שלפני מלחמת לבנון השנייה, אז נעצרו אימונים ויכולות יבשה נוונו ביודעין, כאשר כל תשומת הלב (והתקציבים) ניתנו למודיעין ולחיל האוויר?

ברק: "השינוי נובע מכך שאנחנו יכולים להתאים את עצמנו לאתגרים הקיימים, ומצד שני גם להחזיק רגל על הקרקע מול איומים ישנים, שעדיין לא הוסרו לחלוטין. אפשר לצמצם חלק מהכוחות, אבל מה שנשאר צריך להיות מתקדם מבחינה טכנולוגית ולתת את המענה הנדרש.

"למשל, אם אתה מוציא טנקים ישנים, צריך טנקים חדישים מתקדמים בכמות מעטה יותר, ויכולות תקשוב (תקשורת ומחשבים) שמהוות מכפיל כוח. אם נוותר גם על הישן וגם על ההתחדשות נהיה במצב לא טוב. מצד שני, חשוב  שהחדש יהיה מתקדם ומתאים. בסוף, צה"ל צריך להיערך לאיומים במספר חזיתות במקביל, צריך להילחם מהר וטוב. המלחמה הבאה חייבת להיות קצרה בגלל איום הטילים על העורף, אבל מהר זה עניין יחסי, זה ייקח זמן בחלק מהדברים. יש פה בהחלט הזדמנות גם לעשות שינוי בתוך הצבא וגם להתאים את הצבא לעידן המודרני".

האיום על העורף

"אנחנו מניחים שהמלחמה הבאה תיפתח בהפתעה מבחינת מרבית הכוחות", אומר עוד האלוף קובי ברק. "לא בהכרח יפתיעו אותנו אבל יכול להיות מצב כמו ב'עמוד ענן' שבו היחיד מכל אט"ל שידע  שהולכים לתקוע את אחמד ג'עברי הייתי אני. כל היתר לא ידעו בגלל הצורך לשמור סוד".

לדברי ראש אט"ל, עם כל הכבוד לרקטות שנורו על דרום הארץ ומעט גם לעבר המרכז, האיום במקרה של מלחמה בחזית הצפונית גדול עשרות מונים. לפי הפרסומים, ארגון חיזבאללה לבדו מחזיק 70 אלף טילים ורקטות, רבים מהם בעלי מנגנון הנחייה שיכול להוביל אותם בדיוק לעבר מטרות איכותיות כמו תחנת הכוח בחדרה, הקריה בתל אביב או שדה התעופה נתב"ג. לשאריות הצבא הסורי יש כמות אדירה לא פחות של טילים. גם המרכזים הלוגיסטיים של צה"ל ובסיסי חיל האוויר יהיו תחת איום כבד. סוללות כיפת ברזל לא יוכלו לספק הגנה מלאה מול האיום. סביר כי הם יוקדשו להגנה על התשתית הקריטית ועל בסיסי חיל האוויר.

"האיום על העורף הוא אולי ההבדל הכי גדול בין מלחמת יום הכיפורים לפני 40 שנה ובין המלחמה הבאה, אם תפרוץ חלילה. אם ביום כיפור חוץ מאשר כמה טילי פרוג שנורו מסוריה על רמת דוד לא היה איום מוחשי בעומק ישראל, הרי שכיום העורף מאוים וזה משפיע על השרשרת הלוגיסטית", אומר ראש אט"ל. "צה"ל יידרש להפעיל עוצמות גדולות בבת אחת. השאיפה תהיה למלחמה קצרה. אין יכולת לעשות מלחמה ארוכה".

האלוף ברק וגם התא"לים ראנם וכהן, אומרים עוד כי אט"ל על כלל חילותיו ערוך לפעול תחת אש. "במלחמת יום הכיפורים רק הכוחות הלוגיסטיים של האוגדה היו יכולים להימצא תחת אש בזמן שבמרכזים הלוגיסטיים בעורף לא היה שום איום. מדינת ישראל התנהלה כרגיל.

"כיום, השרשרת כולה מאוימת מהדקה הראשונה. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים ליצור שרשראות משנה כי אם יהיה רק מרכז מזון אחד, לדוגמא, ויפגע בו טיל, אז לא יהיו מנות קרב. צריך לחלק את הציוד במרכזים נוספים ולדעת לפעול גם מהשטח ולא מבסיסים. זה שינוי דרמטי בתפקוד של תומכי הלחימה. יש אזעקה, נכנסים למחפורת ואחרי כמה דקות חוזרים למלגזה וממשיכים במשימה. תרגלנו את זה רבות ופיתחנו עוד שיטות שמאפשרות לנו להמשיך לפעול תחת אש, בכל הדרגים.

"חשוב להבין שהרציפות התיפקודית איננה רק בהקשר הלוגיסטי של הצבא. מדינת ישראל כולה צריכה להתקדם לא מעט בתחום הזה. למשל, מעט מאוד מתשתיות הדלק של ישראל הן כיום תת קרקעיות וצריך לראות איך משפרים את המצב מבלי 'לבטן' את עצמנו לדעת, כי אחרי הכל, תמיד צריך לזכור שהמענה הטוב ביותר הוא התקפי ולא עוד שכבת בטון".

האלוף ברק מאיר עוד היבט שמשפיע מאוד על צה"ל וקשור לאיום על העורף: "אם בעבר בזמן חירום, ידענו שאנחנו יכולים לגייס לטובת צה"ל את כל המשאבים הלאומיים, למשל את כל האוטובוסים ואת הציוד ההנדסי, הרי שכיום יתמודדו על הציוד הזה גם גופי הצלה רבים וכל הגורמים שאמונים על הטיפול בעורף, כולל לצורך פינוי אפשרי של מיליון אזרחים מאיזורים מותקפים. מבחינתנו, זה אתגר לא פשוט, ועדיין אנחנו דואגים לכך שיהיו ברשות צה"ל כל האמצעים הנדרשים, שיגויסו גם מן האזרחות".

ועוד נושא חדש: אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מעורב בהכנות של מערכות הביטחון לקראת הגדרת מצב משפטי חדש במדינה - "שח"ם" (שגרת חירום).

"אם לפני כמה שנים שנים היו מבחינת החוק רק שני מצבים אפשריים - או התכוננות למלחמה או מלחמה של ממש, היום מדברים גם על שגרת החירום" אומר ברק.

"מדובר במצב כמו 'עמוד ענן' שהוא אמנם לא מלחמה של ממש, אבל עדיין נדרשת בו יכולת של מערכת הביטחון לחייב על פי חוק את פתיחתם של מקומות חיוניים כמו מאפיות או מפעלים שתפקודם חשוב למערכת הביטחון ולעורף בכללותו. אנחנו עובדים על הנושא הזה עכשיו (אגב, לקראת מצב של שגרת חירום, אט"ל הגיע להסדר עם חברות השכרת רכב, לדוגמא, שתמורת תשלום שנתי קבוע, החברות מחויבות להקצות לצה"ל מאות כלי רכב במקרי חירום. הסעיף הזה הופעל בכוננות האחרונה, כאשר התעורר חשש שסוריה תתקוף את ישראל אם תותקף בעצמה על ידי ארה"ב).

קיצוצים

לגבי הקיצוץ בכוח האדם, שממנו יסבול אט"ל במידה לא מועטה, אומר האלוף ברק כי "זה אתגר לא פשוט. חלק מהדברים בעתיד פשוט לא נעשה בצבא, נוציא אותם החוצה (למיקור חוץ). אנחנו צריכים להתמקד בתחומי הליבה שאנחנו יודעים לעשות, ויש דברים שאנחנו לא נדע לעשות בהמשך.

"האתגר הוא בראש ובראשונה אנושי, להיפרד מאנשים. זה גם אתגר פיקודי, לוודא שמי שיישאר הוא הטוב, ושאתה לא פוגע בתנאים שלו. מי שנשאר יעבוד קשה וצריך אפילו לשפר לו את התנאים בהקשר של השייכות לארגון והמוטיבציה לשירות".

בוא נחזור לסוריה, חלק מהקיצוצים בכוחות נסמכים על כך שהצבא הסורי נחלש בגלל מלחמת האזרחים, וכבר אינו מהווה איום קונבנציונאלי משמעותי?

"לסוריה יש עדיין יכולות צבאיות שיריות, ובמקביל להיחלשות צבאה, מתפתח איום אחר בסוריה. אין ואקום. האיומים הרגילים של עוצבות שריון ועוצבות ממוכנות, שבהם הצבא הסורי פורץ את גבולות רמת הגולן כמו לפני 40 שנה, כנראה כבר לא קיימים. אבל, יש סוגיה של טרור, יש סוגיה של הגנת גבולות, ויש נשק תלול מסלול ונשק בלתי קונביציונאלי. מול הדברים האלה אנחנו צריכים להתאים את עצמנו.

"לצד זה אנחנו מבינים שבסופו של דבר גם במקומות בהם לא רואים לכאורה תמרון, נצטרך לעשות תמרון ולמצוא פתרון לסיום המלחמה. בניגוד שקיים בין תמרון יבשתי והפעלת אש מרחוק צריך למצוא את שביל הזהב, לראות שמה שנשאר (מיכולות התמרון היבשתי) - יש לו את התפיסות המבצעיות ואת המוכונת, שיש אמל"ח חדיש ומתקדם, ושיש צבא מאומן אל מול כל השינויים האלה, ולא צבא שסובל חלילה מפגיעה מערכתית כי אין יכולת תקציבית לקיים את מה שנשאר. צה"ל הוא צבא חזק עם מוכנות גבוהה, והאתגר הוא לשמר את זה לאורך שנים".

חוסר היציבות האיזורי יימשך, לדעתך, עוד הרבה זמן?

"מה שעלה זה בעיקר הכוח של הציבור במדינות השונות, ומצד שני אנחנו רואים כניסה של כוחות כמו אל-קאעידה. כבר לא מדובר באותם משטרים מוכרים שהיה יחסית קל להתמודד איתם, ואנחנו מעריכים שחוסר היציבות יימשך עוד הרבה זמן.

"יש באיזור תזוזת יבשות תמידית. זה מצב היסוד החדש שלנו, וצה"ל צריך יכולות גנריות להתמודד עם כל התפתחות. צה"ל צריך גם להיערך ליכולות של האויב ולא להערכת הכוונות שלו, במיוחד כשהיכולות נמצאות בידיים לא רציונאליות, ידיים שאין להן בהכרח מה להפסיד. למשל, כשהנשיא הסורי המנוח חאפז אסד הפעיל כוח היה לו מה להפסיד.

"הבן שלו נמצא במידה רבה במצב אחר. הקשב של סוריה נמצא לכאורה פנימה, במלחמת האזרחים, אבל הנה התפתח בסוריה מצב אסטרטגי חדש, למרות זאת (בעקבות השימוש בנשק כימי).

"ככלל, אנחנו נמצאים כבר 40 שנה אחרי יום כיפור, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו כל העת, האם אנחנו מוכנים למלחמה הבאה ולא לקודמת. יחד עם זאת, חייבים לקחת בחשבון שגם במלחמה הבאה, למרות כל ההכנות, חלק מהדברים ישתבשו, כי זו אופיה של כל מלחמה".

 

You might be interested also