האירועים הביטחוניים החשובים של 2012
פרויקט מיוחד לראש השנה - הכותבים של ישראל דיפנס בוחרים את האירועים המשמעותיים של השנה החולפת
הגנה לישראל
| 19/05/2011
אסף אגמון - הקיצוץ בתקיצב הביטחון
מערכת הביטחון הישראלית, בדומה למערכות דומות בעולם, אינה ששה לבצע שינויים דרסטיים אלא כתוצאה ממשברים שמחייבים זאת. רוב המקרים האלה נבעו בזמנם מכישלונות (חלקם בשדה הקרב) שעלו ממון רב ולעיתים אף קורבנות רבים.
תקציב המדינה האחרון חייב התאמות וקיצוצים רבים. הדבר נבע מצורך שעלה בבניית תקציב שיענה על כלל הצרכים הגדלים והולכים, שניצב מול "בור תקציבי" ענק שהורישו לנו הממשלות הקודמות.
בתוך כך, מערכת הביטחון נקראה לבצע קיצוץ משמעותי בתקציבה, כזה שאינו מאפשר עמידה במסגרת באמצעות חסכונות והתייעלות בלבד. כתוצאה, המערכת כולה ובראשה צה"ל נקראו לבצע חשיבה אחרת.
לא ניתן יותר לקצץ בשוליים או להקטין משימות כמו אימונים, מוכנות, תנאי שירות, הצטיידות וכולי. למעשה, בחלק עיקרי מהנושאים הגענו מתחת למסה הקריטית.
מצד אחד, המערכת נקראה לבחינה יסודית של האתגרים הרלוונטיים שמצריכים מאתנו מענה; מצד שני, היא נדרשה לחשיבה יצירתית ולמציאת התשובות הנכונות לאותם אתגרים.
ואכן, ראינו החלטות מיידיות לסגירת מסגרות ומערכים, ירידה במספר המטוסים והטייסות, צמצום במספר חטיבות השריון, ירידה באמל"ח מיושן בתחום השריון והתותחנים, הפסקה וצמצום בתהליכי הכשרה (בקורס טייס למשל) והקצאת המשאבים בעדיפויות למערכים הרלוונטיים בתחומי האוויר , המודיעין, ההגנה האקטיבית והסייבר.
נוסף על הכל, צה"ל החליט לפטר 4,000 אנשי קבע ובמקומם לגייס רק 1,000 למקצועות הרלוונטיים בלבד.
אין ספק שמערכת הביטחון בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל החליטה למנף את המשבר התקציבי לתהליך של בחינה ובניה מחדש של כוח מגן למדינת ישראל, שיהיה רלוונטי מול אתגרי העתיד ובעל גמישות מקסימאלית כנגד השינויים התכופים שמתרחשים סביבנו ובתוכנו. מדובר באתגר כבד ביותר שמחייב לשבור מוסכמות ומסורות, והתבססות מוגזמת על ניסיון העבר מחד ולקיחת סיכונים ושמירת פוטנציאל התפתחות מאידך.
כיום, החלטות לגבי הצטיידות, ויותר מכך - ההחלטות בתחום הפיתוח והשקעות ביצירת טכנולוגיות חדשות - יניבו תוצאות רק בעוד מספר שנים. רק אז נוכל לבחון את טיב ההחלטות שנלקחו השנה באין יכולת לבצע שינויים מהותיים. גם זה אתגר רציני ביותר, והוא מחייב ראיה מפוקחת ואמיצה מול נטייה טבעית לשמרנות והימנעות מלקיחת סיכונים.
הסימנים הראשונים מראים, כי הכיוון שנלקח על ידי מערכת הביטחון בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל הוא הכיוון הנכון וכי נותר רק לשמור על המינונים הנכונים.
בשנה הקרובה מדינת ישראל תעמוד מול דילמות רבות בתחום המדיני והביטחוני. רק "אסטרטגיה רבתי" שנשענת על עקרונות מנחים מוצקים תוכל לאפשר לנו לנווט במים סוערים אלו מבלי לאבד כיוון מול כל גל שיתרומם מולנו.
על הדרג המדיני מוטלת החובה לעצב בזריזות אסטרטגיה זו תוך שיח עם הדרג הצבאי.
הכותב, תא"ל במיל' אסף אגמון, הוא ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
אור הלר - מבצע "עמוד ענן"
עם כל הכבוד לגזרה הצפונית, שכמו תמיד הייתה השנה בכותרות, לפרסומים זרים על תקיפות חוזרות ונשנות של חיל האוויר על משלוחי נשק עלומים, ולגזרה המצרית שהוסיפה להתחמם, האירוע המשמעותי ביותר עבור צה"ל בשנה החולפת היה מבצע עמוד ענן. מה שהחל כעוד הדרדרות נקודתית בקו בעזה התברר כעבור זמן כחצייתת קווים מבחינת חמאס והצריך לדעת הקברניטים סבב לחימה משמעותי ברצועה. מודיעין משובח הוביל לחיסולו של רמטכ"ל חמאס ומחזיקו של גלעד שליט, אחמד ג'עברי, ולהשמדת יותר מ-90 אחוז של מערך הרקטות הכבדות מסוג פאג'ר שחמאס בנה במשך שנים מאז סיום מבצע עופרת יצוקה.
אם הדבר היה תלוי ברמטכ"ל בני גנץ ובשר הביטחון דאז אהוד ברק, עמוד ענן היה נגמר בתום ארבעים דקות, כלומר לאחר חיסול ג'עברי והשמדת הפג'ארים.
אלא שגם החמאס היה על המגרש. יותר מ-1,500 רקטות נורו על הדרום ולראשונה מאז מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, גם על גוש דן. לשם השוואה, בכל 33 הימים של מלחמת לבנון השנייה נורו 4,000 רקטות. המבצע הדגים בזעיר אנפין כיצד תיראה המלחמה הבאה - גשם של רקטות במקצבים שטרם ראינו, שיגיעו גם למרכז הארץ.
עמוד ענן היה גם המבצע הראשון שבו נפרסו סוללות כיפת ברזל ועמדו במבחן המטחים הכבדים. מתוך יותר מ-1,500 רקטות רק 58 נחתו בשטח בנוי, מה שאפשר לקברניטים לחשוב מהראש ולא מאיברים מוצנעים אחרים בגוף.
יותר משישים אלף חיילי מילואים מצה"ל הגדול גויסו - רגלים, שיריון, תותחנים, והועמדו בכוננות בגבול הרצועה; פעמיים עמדו להיכנס ופעמיים אמרו להם לחזור לשטח ישראל. אלוף פיקוד דרום דאז טל רוסו ומפקד זרוע היבשה ואלוף פיקוד דרום הנוכחי, סמי תורג'מן, חשבו שצריך לתמרן קרקעית לתוך הרצועה. ברק וגנץ חשבו אחרת והכוחות האדירים שנצברו לא הופעלו.
יש בצה"ל מי שרואה במבצע מעין חזרה גנרלית למלחמת לבנון השלישית או למלחמת איראן הראשונה, אלא שגם מבצע בתנאי לוקסוס יחסית כעמוד ענן הוכיח שוב לצבא כי יש לו עוד הרבה הרבה מקום לשיפור לקראת ההתמודדות עם אוייבים מרים הרבה יותר מהחמאס בעזה.
הכותב הוא כתב לענייני צבא בחדשות 10 ומכותבי ישראל דיפנס
דני יתום - ההפיכות במצרים
במהלך השנים האחרונות חווה המזרח התיכון תהפוכות וזעזועים רבים. ההשלכות של "ההתעוררות הערבית" על המדינות שבהן התרחשו האירועים ועל האזור כולו הנן דרמטיות ובעלות השפעה לטווח ארוך. מנקודת המבט הישראלית, האירועים במצרים הם החשובים והמשפיעים ביותר.
במהלך שנת תשע"ג שלטו במצרים, הן בארמון הנשיאות והן בפרלמנט, האחים המוסלמים - ארגון שבתקופת מובארק הוצא אל מחוץ לחוק ושרבים ממנהיגיו ישבו מאחורי סורג ובריח.
עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים הייתה בשורה גרועה לישראל, מה גם שהיה חשש אמיתי, שעם הזמן יורעו היחסים בין שתי המדינות ויתגמד מעמדו של הסכם השלום שבו אנו רואים אבן פינה אסטרטגית.
השפעת האחים המוסלמים על כלל הארגונים האסלאמיים, ובתוכם כמובן האחים המוסלמים במדינות ערביות אחרות, הייתה רבה; היא סייעה בהפצת האג'נדה האסלאמית, חיזקה גורמים אסלאמיים מיליטנטיים כמו החמאס והוסיפה כאב ראש לא מבוטל למנהיגי מדינת ישראל.
לטעמי, האירוע הביטחוני החשוב ביותר שחל השנה הוא הפיכת הנגד של העם המצרי שיצא בהמוניו לכיכרות והביא לנפילת השלטון האסלאמי במצרים.
הצבא, שישב על הגדר במהפכה שהפילה את מובארק, צידד הפעם במתנגדו מורסי ובסילוק אנשי האחים המוסלמים ממוקדי הכוח השלטוניים, וכמעוז החילוניות במצרים, התייצב בגלוי ובאופן חזותי מול האחים המוסלמים שמייצגים את המעוז הדתי.
כך שינו מיליוני המפגינים, בסיוע הצבא, את ההיסטוריה המצרית לשנים ארוכות. עם זאת, העימות בין האחים המוסלמים לצבא לא הסתיים ובמצרים ממשיכים הקרבות מדי יום.
אני מעריך כי הולך וקרב היום שבו האחים המוסלמים תוכרז שוב כתנועה לא חוקית וכי היא לא תוכל להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות ולפרלמנט, אם כי העימותים ימשיכו גם אחרי שזה יקרה. התנועה לא תוותר בקלות על הישגיה בבחירות. במאבק זה ינצח הצבא, הוא הכוח החזק ביותר במצרים.
נראה כי המזרח התיכון ימשיך לבעור וכי תקופת חוסר היציבות שאליה נכנסה מצרים עלולה להמשך עוד זמן.
ישראל צריכה לעקוב אחר האירועים בקרב שכנותיה, בעיקר במצרים, ולהיערך לאתגרים החדשים - לא עוד סכנה שנובעת מקואליציה של צבאות סדירים (שהרי אלו איבדו מכוחם) אלא איראן, שממשיכה לחתור לגרעין, וטרור, שבנוסף ללבנון ולרצועת עזה עלול להתבסס בסיני וברמת הגולן ולנסות לבצע פיגועים נגדנו.
הכותב מכהן כיו"ר משותף ומנכ"ל של חברת G.S.G המתמחה בייעוץ אסטרטגי. מר יתום כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה-16 וה-17. הוא כיהן כראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ולאחר מכן כראש המטה המדיני ביטחוני של ראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק.
.jpg)
רפאל אופק - "נאום הפצצה" של נתניהו באו"ם
בהופעה הבלתי שגרתית של בנימין נתניהו בעצרת האו"ם ב-27 לספטמבר 2013 הציג ראש הממשלה את תכנית הגרעין האיראנית כפצצה מתקתקת והתווה למשטר בטהראן "קו אדום" בפני התקדמותה - העשרת אורניום לשיעור 20 אחוזים לקראת הכמות הנדרשת לנשק גרעיני. בדרך זו הוא קיבע בתודעת העולם את חומרת הסכנה שיש לראות בגרעין האיראני.
בנאומו טען נתניהו, כי עיצומי ארה"ב לא ירתיעו את איראן מפני המשך פרויקט הגרעין. עם זאת, ב-15 באוקטובר, כשבועיים לאחר הנאום, האיחוד האירופי הצטרף לעיצומים והטיל איסור גורף על פעולות פיננסיות עם איראן, זאת חרף קשרי מסחר מסועפים שניהל עימה בעבר. מאז הולכת הכלכלה האיראנית ומתדרדרת. לזכותו של מהלך זה ניתן, בין היתר, לזקוף את זכיית רוחאני בנשיאות איראן.
מנתוני דו"ח סבא"א מסוף אוגוסט האחרון עולה, כי איראן האטה את קצב צבירת האורניום המועשר ל-20 אחוזים, שניתן לנצל לטובת נשק גרעיני. כמו כן, היא נמנעת מהפעלת אלפי צנטריפוגות שהתקינה בשנה האחרונה במפעלי העשרת האורניום שברשותה, זאת ככל הנראה כדי להפגין כי היא לא חוצה את ה"הקו האדום".
עם זאת, אין לטעות; איראן טוענת כי תכניתה הגרעינית הנה אזרחית ולגיטימית וכי אין בדעתה להשעותה. לפיכך, בפועל היא ממשיכה בפיתוח צנטריפוגות נוספות ובסיום הקמת כור המים הכבדים, זאת, בראייתה - לקראת ימים טובים יותר שבהם תתאפשר הפעלה ומימוש תכנית הנשק הגרעיני.
המשחק המרכזי של איראן מתקיים עתה במגרש הסורי ואפשר שהשלכות תוצאותיו על מאמציה הגרעיניים תהיינה מרחיקות לכת. לפיכך, התקדמות תכנית הגרעין בשנה הקרובה, או לחלופין - פעילות לעצירתה, תלויות במידה רבה בהחלטת הנשיא אובמה לתקוף בסוריה ובאפקטיביות התקיפה, אם אכן תתבצע.
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה וטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר.
מייקי הרטמן - ההחלטה לשנות את כוונות הירי בצה"ל
אחד הצבאות המכובדים ביותר בעולם, צה"ל, החליט השנה כי הגיע הזמן לשדרג את חיילי חיל הרגלים שלו באמצעות שינוי כוונות הרפלקס האופטיות (X1) שבהן הם משתמשים כיום (Mepro 21, Mars).
כמי שהיה הקצין האחראי להטמעתן של כל כוונות הרפלקס בצבא (אלביט בשנות ה-90 המוקדמות, Mepro 21 וMars- בתחילת שנות האלפיים) אני יודע בוודאות כי את הכוונות בנות העשר יש לשדרג, ויפה שעה אחת קודם.
מדובר בהחלטה משמעותית שמחייבת הכשרה מחדש של חטיבות שלמות, מציאת מימון, יישום, לוגיסטיקה מחודשת, מטרות איפוס חדשות וכולי – החלטה שתשפיע על כל חי"רניק באשר הוא (בעבר ובהווה). לפיכך אין להקל ראש בעניין, ואכן, הוא נלקח ברצינות.
במסגרת ההחלטה פרסם צה"ל RFI שנענה על ידי כל יצרניות הכוונות הגדולות בעולם, ביניהן EOTECH , Aimpoint , Trijicon , Leupold והחברות הישראליות Meprolight וMSE-. כולן שלחו לצה"ל מודלים לשם בדיקה והחודש הוא אמור לפרסם בקשה לרכישה (RFP) שתתבסס על צרכיו ועל טכנולוגיה חדשה שלמד במהלך שלב הבדיקות (שנמשך כ4-5 חודשים).
היכולת לפתח ולייצר מוצר שהנו יותר MIL-SPEC (עומד בתקנים צבאיים) ובעל פונקציות מתקדמות יותר, היא בבחינת סטנדרט עבור כל חברת אופטיקה שמכבדת את עצמה.
בעת רכישת עשרות אלפי כוונות חדשות יצטרך הצבא להחליט על ה"משקל" שיינתן למספר פרמטרים שונים, ביניהם מחיר, פונקציונאליות וזמינות. יצוין, כי המשקל שמוקצה לכל אלה אינו קבוע וכי הוא עשוי להשתנות בהתאם לגישתו של המפקד שיקבל את ההחלטה.
מה שלא יהיה, דבר אחד בטוח - בעוד כשנה מהיום חיל הרגלים של צה"ל ישתמש בכוונות שונות מאלה של עכשיו. מי ייתן והכוונת הטובה ביותר תזכה.
סא"ל (מיל') מייקי הרטמן הוא מנכ"ל ומייסד חברת MSE, בעברו היה ראש תחום קליעה בצה"ל
רם לוי - התקפת הסייבר על דרום קוריאה
השנה האחרונה רוויה בהתקפות סייבר מתוחכמות, מורכבות ובעלות השלכות רחבות יותר מבעבר. שנת תשע"ג התאפיינה בהתגברות ההתקפות על המדיה הדיגיטלית המערבית. מערכות הטלוויזיה והעיתונות הגדולות בעולם - ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, CNN, BBC ועוד, שנפלו קורבן להתקפות מסין ומהצבא הסורי האלקטרוני.
בשנת תשע"ג גם המערכת הפיננסית בארה"ב הייתה תחת התקפה שגרמה למניעת שירות חסרת תקדים בהיקפה ושהובלה על ידי "לוחמי הסייבר של עיז-א-דין אלקסאם", שניסה (ואף הצליח חלקית) לשבש את פעילות המערכת. במשך שבועות רבים תקף הארגון 15 מתוך 20 הבנקים הגדולים בארה"ב במבצע מתואם ומסונכרן שנקרא "אבּבּיל", שמטרתו המוצהרת הייתה לגרום למחיקת הסרט "תמימות המוסלמים" ב- Youtube.
עם זאת, האירוע המשמעותי ביותר שהיה לדעתי בשנה האחרונה הוא דווקא התקפת הסייבר על דרום קוריאה מה-20 במרץ 2013. אותו יום בשתיים אחר הצהריים נמחקו באופן מתוזמן למעלה מ-48 אלף מחשבים בשני בנקים ובשלושה ערוצי טלוויזיה.
מדוע זה מקרה מעניין? ראשית, תהליך ההדבקה נעשה בשני וקטורים: הדבקה באמצעות דואר אלקטרוני והדבקה באמצעות פריצה למערכת ניהול עדכוני תכונה. תקיפת מערכת עדכוני תוכנה שייך למשפחת ההתקפות על שרשרת האספקה (Supply Chain Attack) של הארגון. בהתקפות מסוג זה מותקפים ספקים של הארגון ובכך משמשים כערוץ להכנסת קוד זדוני. לדוגמא, כאשר תוקף רוצה לפגוע בבנק, קל יותר לתקוף ספקו של הבנק מאשר את הגוף עצמו. בימים אלו אנו רואים ניצנים של תקינה בנושא, אם כי הדרך עודנה ארוכה ומפותלת.
שנית, עלייתן המחודשת של התקפות שמטרתן פגיעה תפקודית של ארגונים מטרידה מאוד. התקפות "מניעת מחשוב" או "Denial of Computing" מהוות איום משמעותי ובעל פוטנציאל נזק גדול בהרבה ממניעת שירות (DDoS). הן מטילות תשומות רבות על הגוף המותקף ולרוב מחייבות שחזור מחדש של המחשבים - פעולה שאורכת לפחות מספר ימים עד מספר שבועות, עד לשחזור מלא של המחשבים שהותקפו. בפרק הזמן הזה, האובדן הכלכלי עלול להיות גדול מאוד.
ישנן מספר דוגמאות להתקפת מניעת מחשוב. באוגוסט 2012 הותקפה ענקית הנפט הסעודית ארמקו (Aramco) על ידי וירוס (Shamoon) שמחק למעלה מ-30 אלף מחשבים וגרם לפגיעה תפקודית חמורה במשך שבועיים. מספר שבועות לאחר מכן הותקפה חברת RasGas, שנמצאת בקטאר, על ידי אותו וירוס. בהתייחסו לאירוע אמר שר ההגנה האמריקאי לאון פנטה, כי ההתקפה היא "ככל הנראה ההרסנית ביותר על הפרטי עד כה".
לסיכום, בהתקפה על דרום קוריאה חלה עליית מדרגה שאיננה עניין של מה בכך. כמאמר הפתגם הקוריאני העתיק, "גם חור של נמלה יכול להפיל עץ" (개미 구멍으로 둑도 무너진다). שתהיה שנה סייבר בטוחה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת Konfidas – המתמחה באסטרטגיית סייבר לארגונים www.konfidas.com
חוקר בכיר בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב. http://about.me/ramlevi
ניצן נוריאל - ההחלטה להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל
במקרים מיוחדים, האירוע המשמעותי הוא דווקא זה שלא הוכרז רשמית אלא התעצב בתודעה הארגונית והציבורית כמעשה הנכון, גם אם טרם הוכרז רשמית.
גילוי נאות: אני מכיר את רב אלוף בני גנץ מיומו הראשון בצה"ל; עשינו יחד טירונות, קורס קצינים וקורס מפי"ם, היינו ממחי"ם יחד, ושרתנו במקביל כמגדי"ם וכמחטי"ם באיו"ש. בין היתר, חלקנו גם חלקנו ימים עמוסים מאוד בפיקוד הצפון - הוא כמפקד יק"ל ואני כקצין האג"ם של הפיקוד.
היישום בפועל של הארכת כהונתו כרמטכ"ל לשנתו הרביעית היא בעייני ההחלטה הביטחונית המשמעותית ביותר לשנת תשע"ג.
לעיתים ניתן לבחון את איכותה וחשיבותה של החלטה דרך "מה היה קורה אם לא". רק כך נוצרת הערכה האמיתית למציאות שנוצרה , זאת למרות שהדבר עוד לא הוכרז רשמית ולמרות ששר הביטחון טרם הביא את הנושא לשולחן הממשלה.
שנת כהונה הרביעית מאפשרת לצה"ל להיכנס באופן סביר למשבר התקציבי תוך בניית תוכנית "תעוזה" שנשענת על ניסיונו של רמטכ"ל, שגם יידרש לממש 20% ממנה. כמו כן, היא מאפשרת לבסס את הקמת מפקדת העומק, שהיא כשלעצמה החלטה מורכבת.
במציאות הביטחונית המאוד-לא רגועה של אזורנו ישנו ערך רב ליציבות בגוף הגדול והחיוני שעל כתפיו מונחת המשימה המורכבת של מוכנות ,של כשירות ושל כושר פעולה במספר זירות ,לעתים בו זמנית ובמגוון מימדים - אוויר, ים, יבשה, חשאי, גלוי וכולי.
אינני יכול ואינני רוצה לחלק ציונים לאופן תפקודם של רמטכלי"ם (הגם שזכיתי לעבוד בצמידות לשישה מהם), אבל נראה לי שסגנונו של רא"ל בני גנץ לאחר "סערת אשכנזי" נכונה לצבא ולסביבה המדינית שבה רמטכ"ל נדרש לפעול,מה גם שלשקט הזה יש ערך רב.
מכל הסיבות שלעיל ותוך ניתוח "והיה ולא", אני בוחר בהחלטה (שאיננה פורמאלית עדיין) להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל כהחלטה הביטחונית המשמעותית ביותר שנעשתה השנה.
בהצלחה, רא"ל בני גנץ. הימים הקשים עוד לפניך.
תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, הוא ראש המטה ללוחמה בטרור לשעבר. נוריאל שירת בצה"ל קרוב ל-30 שנה והיה בין היתר מח"ט "עודד", נספח זרוע היבשה בוושינגטון וראש חטיבת קשרי החוץ באגף המבצעים של המטכ"ל.
.jpg)
ד"ר שמואל גורדון - ישראל מבינה בעיקר את שפת הכוח
כמו רעידת אדמה שצוברת עוצמה עד די הרס וחורבן של כל שמעליה והולדת צונאמי שמשלים את המלאכה, כך היא הבעיה הפלסטינית. לפיכך, אירוע ביטחוני חשוב שחל השנה הוא הניסיון לפתור באמצעות משא ומתן את הבעיה החמורה ביותר (אולי אחרי איראן) שניצבת בפני ישראל.
חשיבותם של אירועים איננה נמדדת ברגע התרחשותם אלא בתוצאות, שאותן אפשר לזהות רק לאחר פרק זמן מסוים, קצר או ארוך; ברם, אפשר להניח בביטחון מסוים, כי המו"מ עם הפלסטינים יהיה בעל השפעה מכריעה על עתידה של ישראל.
אנו נוטים לחשוב שבתום התהליך, הברירה תהיה אם לבחור בהסדר מסוים או להמשיך במצב הקיים, זאת למרות שהברירה לא באמת קיימת; ממשלת ישראל תיאלץ לבחור בין הסדר מסוים לבין עימות עתיר דמים – אינתיפאדה שלישית, אם כי כבר אפשר לצפות שהיא תעצום את עיניה ולא תחתום על כל הסכם. אמנם איננו פוחדים מהפלסטינים ונוכל להתקיים עוד שנים ארוכות בצל אינתיפאדה שלישית, אבל הדם שישפך בשני הצדדים יוביל בסופו להסכם, ועל זה אפשר לחתום כבר עכשיו.
ממשלות ישראל - השפה העיקרית שהבינו היא שפת הכוח. לדוגמה, לממשלה היתה אפשרות לחתום על חוזה שלום עם מצרים כאשר סאדאת עלה לשלטון, אבל היא הייתה זקוקים למלחמת יום כיפור הארורה כדי להגיע לקמפ דיויד.
ערב השנה החדשה עלינו לקוות כי הפעם לא נזדקק למרחץ דמים כדי להגיע להסדר סביר עם הפלסטינים וכי ממשלת ישראל הנוכחית תבין את שפת השלום.
אל"מ (מיל') ד"ר שמואל גורדון, הוא חוקר, סופר וטייס קרב לשעבר בחיל האוויר. בין ספריו:"30 שעות באוקטובר" – ניתוח הכישלון של חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים, הוצאת "מעריב". לאחרונה יצא לאור ספרו "מחניבעל למלחמה: החלטות אסטרטגיות במלחמת לבנון השנייה".
תא"ל (מיל.) אפרים לפיד - שנה של תחכום בטחוני
סיכומה של שנה בראייה של בטחון המדינה נבחן בראש וראשונה בייעוד המרכזי שבבסיסו השאלה: האם הושג ביטחון למדינה? נאמר מייד - התשובה המתבקשת לשאלה חיונית זו היא כן רבתי; השנה האחרונה היתה שנה שנה של שקט בולט בגבולות המדינה, גם כאשר נוספו לנו דאגות בגזרות מצרים וסוריה, שבשנים עברו היו שלוות בשנים. מבצע "עמוד ענן", שהיה פרי תכנון מבריק וביצוע מושלם, הניב רגיעה באזור עוטף עזה לאחר שנים רבות של ירי מתמשך על ישובי האזור.
האם עמדה ישראל ביעדיה הביטחוניים האסטרטגיים - ההרתעה, ההתרעה וההכרעה?
אלה מבחני העבר; בשנים האחרונות עובר האזור שבו אנו חיים ("השכונה") טלטלה שמשפיעה גם על החשיבה הבסיסית שלנו במישור המדיני והביטחוני. ה"אויב" הוא כבר לא רק הגרעין האיראני, הטנקים, התותחים והטילים שבסוריה, בלבנון ובעזה, ואף לא רק הטרוריסט המפגע. לאיום הקלאסי הצטרפו בשנים האחרונות אתגרים חדשים ואלה מחייבים אותנו לגישה מתוחכמת בהרבה של התמודדות.
בעולמנו כיום הפכו מערכות מידע, מחשבים ותקשורת יעדים לפגיעה ולהתגוננות - אצלנו ואצלם. הסביבה שבה פועל תחום זה - הסייבר - השפיעה על התפקוד של כל מערכות המודיעין, הצבא והביטחון בישראל, והדבר ניכר בציוד, באמל"ח ובתרבות הארגונית והמבצעית. לפעילות בסביבת סייבר נדרשים אנשים מתוחכמים יותר; גם הסגל הרגיל במערכות הביטחון למיניהן מוצב עתה בפני אתגרי חשיבה מעודכנים.
לפי מקורות זרים, בשנה האחרונה נחשפנו למספר פעולות מבצעיות מתוחכמות בסוריה, בלבנון, בסודאן ובעוד מקומות שבהם לא היתה טביעת אצבע ישראלית בכוח גלוי, כשהרישום העמוק נתן אותותיו אצל מי שצריך להתרשם ולהפנים את עוצמת ההרתעה; מקוריות מבצעית היתה תמיד אתגר למתכננים ולמבצעים.
כך, בשנים האחרונות - ובעיקר השנה - היה לתחכום מקום של כבוד בהישגים של גופים רבים בקהילת הביטחון והמודיעין הישראלית.
תא"ל (מיל') אפרים לפיד הוא איש תקשורת וחוקר היסטוריה ציונית-יהודית. בעברו מילא שורה של תפקידים בכירים באגף המודיעין של צה"ל, כיהן כדובר צה"ל, כמפקד גלי צה"ל וכדובר הסוכנות היהודית. כיום מרצה בנושאי דוברות ביחידה לעיתונאות ותקשורת באוניברסיטת בר אילן.
| אסף אגמון - הקיצוץ בתקיצב הביטחון תקציב המדינה האחרון חייב התאמות וקיצוצים רבים. הדבר נבע מצורך שעלה בבניית תקציב שיענה על כלל הצרכים הגדלים והולכים, שניצב מול "בור תקציבי" ענק שהורישו לנו הממשלות הקודמות. בתוך כך, מערכת הביטחון נקראה לבצע קיצוץ משמעותי בתקציבה, כזה שאינו מאפשר עמידה במסגרת באמצעות חסכונות והתייעלות בלבד. כתוצאה, המערכת כולה ובראשה צה"ל נקראו לבצע חשיבה אחרת. לא ניתן יותר לקצץ בשוליים או להקטין משימות כמו אימונים, מוכנות, תנאי שירות, הצטיידות וכולי. למעשה, בחלק עיקרי מהנושאים הגענו מתחת למסה הקריטית. מצד אחד, המערכת נקראה לבחינה יסודית של האתגרים הרלוונטיים שמצריכים מאתנו מענה; מצד שני, היא נדרשה לחשיבה יצירתית ולמציאת התשובות הנכונות לאותם אתגרים. ואכן, ראינו החלטות מיידיות לסגירת מסגרות ומערכים, ירידה במספר המטוסים והטייסות, צמצום במספר חטיבות השריון, ירידה באמל"ח מיושן בתחום השריון והתותחנים, הפסקה וצמצום בתהליכי הכשרה (בקורס טייס למשל) והקצאת המשאבים בעדיפויות למערכים הרלוונטיים בתחומי האוויר , המודיעין, ההגנה האקטיבית והסייבר. נוסף על הכל, צה"ל החליט לפטר 4,000 אנשי קבע ובמקומם לגייס רק 1,000 למקצועות הרלוונטיים בלבד. אין ספק שמערכת הביטחון בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל החליטה למנף את המשבר התקציבי לתהליך של בחינה ובניה מחדש של כוח מגן למדינת ישראל, שיהיה רלוונטי מול אתגרי העתיד ובעל גמישות מקסימאלית כנגד השינויים התכופים שמתרחשים סביבנו ובתוכנו. מדובר באתגר כבד ביותר שמחייב לשבור מוסכמות ומסורות, והתבססות מוגזמת על ניסיון העבר מחד ולקיחת סיכונים ושמירת פוטנציאל התפתחות מאידך. כיום, החלטות לגבי הצטיידות, ויותר מכך - ההחלטות בתחום הפיתוח והשקעות ביצירת טכנולוגיות חדשות - יניבו תוצאות רק בעוד מספר שנים. רק אז נוכל לבחון את טיב ההחלטות שנלקחו השנה באין יכולת לבצע שינויים מהותיים. גם זה אתגר רציני ביותר, והוא מחייב ראיה מפוקחת ואמיצה מול נטייה טבעית לשמרנות והימנעות מלקיחת סיכונים. הסימנים הראשונים מראים, כי הכיוון שנלקח על ידי מערכת הביטחון בראשות שר הביטחון והרמטכ"ל הוא הכיוון הנכון וכי נותר רק לשמור על המינונים הנכונים. בשנה הקרובה מדינת ישראל תעמוד מול דילמות רבות בתחום המדיני והביטחוני. רק "אסטרטגיה רבתי" שנשענת על עקרונות מנחים מוצקים תוכל לאפשר לנו לנווט במים סוערים אלו מבלי לאבד כיוון מול כל גל שיתרומם מולנו. על הדרג המדיני מוטלת החובה לעצב בזריזות אסטרטגיה זו תוך שיח עם הדרג הצבאי. הכותב, תא"ל במיל' אסף אגמון, הוא ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל |
|
מה שהחל כעוד הדרדרות נקודתית בקו בעזה התברר כעבור זמן כחצייתת קווים מבחינת חמאס והצריך לדעת הקברניטים סבב לחימה משמעותי ברצועה. מודיעין משובח הוביל לחיסולו של רמטכ"ל חמאס ומחזיקו של גלעד שליט, אחמד ג'עברי, ולהשמדת יותר מ-90 אחוז של מערך הרקטות הכבדות מסוג פאג'ר שחמאס בנה במשך שנים מאז סיום מבצע עופרת יצוקה. אם הדבר היה תלוי ברמטכ"ל בני גנץ ובשר הביטחון דאז אהוד ברק, עמוד ענן היה נגמר בתום ארבעים דקות, כלומר לאחר חיסול ג'עברי והשמדת הפג'ארים. אלא שגם החמאס היה על המגרש. יותר מ-1,500 רקטות נורו על הדרום ולראשונה מאז מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, גם על גוש דן. לשם השוואה, בכל 33 הימים של מלחמת לבנון השנייה נורו 4,000 רקטות. המבצע הדגים בזעיר אנפין כיצד תיראה המלחמה הבאה - גשם של רקטות במקצבים שטרם ראינו, שיגיעו גם למרכז הארץ. עמוד ענן היה גם המבצע הראשון שבו נפרסו סוללות כיפת ברזל ועמדו במבחן המטחים הכבדים. מתוך יותר מ-1,500 רקטות רק 58 נחתו בשטח בנוי, מה שאפשר לקברניטים לחשוב מהראש ולא מאיברים מוצנעים אחרים בגוף. יותר משישים אלף חיילי מילואים מצה"ל הגדול גויסו - רגלים, שיריון, תותחנים, והועמדו בכוננות בגבול הרצועה; פעמיים עמדו להיכנס ופעמיים אמרו להם לחזור לשטח ישראל. אלוף פיקוד דרום דאז טל רוסו ומפקד זרוע היבשה ואלוף פיקוד דרום הנוכחי, סמי תורג'מן, חשבו שצריך לתמרן קרקעית לתוך הרצועה. ברק וגנץ חשבו אחרת והכוחות האדירים שנצברו לא הופעלו. יש בצה"ל מי שרואה במבצע מעין חזרה גנרלית למלחמת לבנון השלישית או למלחמת איראן הראשונה, אלא שגם מבצע בתנאי לוקסוס יחסית כעמוד ענן הוכיח שוב לצבא כי יש לו עוד הרבה הרבה מקום לשיפור לקראת ההתמודדות עם אוייבים מרים הרבה יותר מהחמאס בעזה. הכותב הוא כתב לענייני צבא בחדשות 10 ומכותבי ישראל דיפנס |
| דני יתום - ההפיכות במצרים במהלך שנת תשע"ג שלטו במצרים, הן בארמון הנשיאות והן בפרלמנט, האחים המוסלמים - ארגון שבתקופת מובארק הוצא אל מחוץ לחוק ושרבים ממנהיגיו ישבו מאחורי סורג ובריח. עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים הייתה בשורה גרועה לישראל, מה גם שהיה חשש אמיתי, שעם הזמן יורעו היחסים בין שתי המדינות ויתגמד מעמדו של הסכם השלום שבו אנו רואים אבן פינה אסטרטגית. השפעת האחים המוסלמים על כלל הארגונים האסלאמיים, ובתוכם כמובן האחים המוסלמים במדינות ערביות אחרות, הייתה רבה; היא סייעה בהפצת האג'נדה האסלאמית, חיזקה גורמים אסלאמיים מיליטנטיים כמו החמאס והוסיפה כאב ראש לא מבוטל למנהיגי מדינת ישראל. לטעמי, האירוע הביטחוני החשוב ביותר שחל השנה הוא הפיכת הנגד של העם המצרי שיצא בהמוניו לכיכרות והביא לנפילת השלטון האסלאמי במצרים. הצבא, שישב על הגדר במהפכה שהפילה את מובארק, צידד הפעם במתנגדו מורסי ובסילוק אנשי האחים המוסלמים ממוקדי הכוח השלטוניים, וכמעוז החילוניות במצרים, התייצב בגלוי ובאופן חזותי מול האחים המוסלמים שמייצגים את המעוז הדתי. כך שינו מיליוני המפגינים, בסיוע הצבא, את ההיסטוריה המצרית לשנים ארוכות. עם זאת, העימות בין האחים המוסלמים לצבא לא הסתיים ובמצרים ממשיכים הקרבות מדי יום. אני מעריך כי הולך וקרב היום שבו האחים המוסלמים תוכרז שוב כתנועה לא חוקית וכי היא לא תוכל להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות ולפרלמנט, אם כי העימותים ימשיכו גם אחרי שזה יקרה. התנועה לא תוותר בקלות על הישגיה בבחירות. במאבק זה ינצח הצבא, הוא הכוח החזק ביותר במצרים. נראה כי המזרח התיכון ימשיך לבעור וכי תקופת חוסר היציבות שאליה נכנסה מצרים עלולה להמשך עוד זמן. ישראל צריכה לעקוב אחר האירועים בקרב שכנותיה, בעיקר במצרים, ולהיערך לאתגרים החדשים - לא עוד סכנה שנובעת מקואליציה של צבאות סדירים (שהרי אלו איבדו מכוחם) אלא איראן, שממשיכה לחתור לגרעין, וטרור, שבנוסף ללבנון ולרצועת עזה עלול להתבסס בסיני וברמת הגולן ולנסות לבצע פיגועים נגדנו. |
| רפאל אופק - "נאום הפצצה" של נתניהו באו"ם בנאומו טען נתניהו, כי עיצומי ארה"ב לא ירתיעו את איראן מפני המשך פרויקט הגרעין. עם זאת, ב-15 באוקטובר, כשבועיים לאחר הנאום, האיחוד האירופי הצטרף לעיצומים והטיל איסור גורף על פעולות פיננסיות עם איראן, זאת חרף קשרי מסחר מסועפים שניהל עימה בעבר. מאז הולכת הכלכלה האיראנית ומתדרדרת. לזכותו של מהלך זה ניתן, בין היתר, לזקוף את זכיית רוחאני בנשיאות איראן. מנתוני דו"ח סבא"א מסוף אוגוסט האחרון עולה, כי איראן האטה את קצב צבירת האורניום המועשר ל-20 אחוזים, שניתן לנצל לטובת נשק גרעיני. כמו כן, היא נמנעת מהפעלת אלפי צנטריפוגות שהתקינה בשנה האחרונה במפעלי העשרת האורניום שברשותה, זאת ככל הנראה כדי להפגין כי היא לא חוצה את ה"הקו האדום". עם זאת, אין לטעות; איראן טוענת כי תכניתה הגרעינית הנה אזרחית ולגיטימית וכי אין בדעתה להשעותה. לפיכך, בפועל היא ממשיכה בפיתוח צנטריפוגות נוספות ובסיום הקמת כור המים הכבדים, זאת, בראייתה - לקראת ימים טובים יותר שבהם תתאפשר הפעלה ומימוש תכנית הנשק הגרעיני. המשחק המרכזי של איראן מתקיים עתה במגרש הסורי ואפשר שהשלכות תוצאותיו על מאמציה הגרעיניים תהיינה מרחיקות לכת. לפיכך, התקדמות תכנית הגרעין בשנה הקרובה, או לחלופין - פעילות לעצירתה, תלויות במידה רבה בהחלטת הנשיא אובמה לתקוף בסוריה ובאפקטיביות התקיפה, אם אכן תתבצע. |
| מייקי הרטמן - ההחלטה לשנות את כוונות הירי בצה"ל כמי שהיה הקצין האחראי להטמעתן של כל כוונות הרפלקס בצבא (אלביט בשנות ה-90 המוקדמות, Mepro 21 וMars- בתחילת שנות האלפיים) אני יודע בוודאות כי את הכוונות בנות העשר יש לשדרג, ויפה שעה אחת קודם. מדובר בהחלטה משמעותית שמחייבת הכשרה מחדש של חטיבות שלמות, מציאת מימון, יישום, לוגיסטיקה מחודשת, מטרות איפוס חדשות וכולי – החלטה שתשפיע על כל חי"רניק באשר הוא (בעבר ובהווה). לפיכך אין להקל ראש בעניין, ואכן, הוא נלקח ברצינות. במסגרת ההחלטה פרסם צה"ל RFI שנענה על ידי כל יצרניות הכוונות הגדולות בעולם, ביניהן EOTECH , Aimpoint , Trijicon , Leupold והחברות הישראליות Meprolight וMSE-. כולן שלחו לצה"ל מודלים לשם בדיקה והחודש הוא אמור לפרסם בקשה לרכישה (RFP) שתתבסס על צרכיו ועל טכנולוגיה חדשה שלמד במהלך שלב הבדיקות (שנמשך כ4-5 חודשים). היכולת לפתח ולייצר מוצר שהנו יותר MIL-SPEC (עומד בתקנים צבאיים) ובעל פונקציות מתקדמות יותר, היא בבחינת סטנדרט עבור כל חברת אופטיקה שמכבדת את עצמה. בעת רכישת עשרות אלפי כוונות חדשות יצטרך הצבא להחליט על ה"משקל" שיינתן למספר פרמטרים שונים, ביניהם מחיר, פונקציונאליות וזמינות. יצוין, כי המשקל שמוקצה לכל אלה אינו קבוע וכי הוא עשוי להשתנות בהתאם לגישתו של המפקד שיקבל את ההחלטה. מה שלא יהיה, דבר אחד בטוח - בעוד כשנה מהיום חיל הרגלים של צה"ל ישתמש בכוונות שונות מאלה של עכשיו. מי ייתן והכוונת הטובה ביותר תזכה. |
| רם לוי - התקפת הסייבר על דרום קוריאה בשנת תשע"ג גם המערכת הפיננסית בארה"ב הייתה תחת התקפה שגרמה למניעת שירות חסרת תקדים בהיקפה ושהובלה על ידי "לוחמי הסייבר של עיז-א-דין אלקסאם", שניסה (ואף הצליח חלקית) לשבש את פעילות המערכת. במשך שבועות רבים תקף הארגון 15 מתוך 20 הבנקים הגדולים בארה"ב במבצע מתואם ומסונכרן שנקרא "אבּבּיל", שמטרתו המוצהרת הייתה לגרום למחיקת הסרט "תמימות המוסלמים" ב- Youtube. עם זאת, האירוע המשמעותי ביותר שהיה לדעתי בשנה האחרונה הוא דווקא התקפת הסייבר על דרום קוריאה מה-20 במרץ 2013. אותו יום בשתיים אחר הצהריים נמחקו באופן מתוזמן למעלה מ-48 אלף מחשבים בשני בנקים ובשלושה ערוצי טלוויזיה. מדוע זה מקרה מעניין? ראשית, תהליך ההדבקה נעשה בשני וקטורים: הדבקה באמצעות דואר אלקטרוני והדבקה באמצעות פריצה למערכת ניהול עדכוני תכונה. תקיפת מערכת עדכוני תוכנה שייך למשפחת ההתקפות על שרשרת האספקה (Supply Chain Attack) של הארגון. בהתקפות מסוג זה מותקפים ספקים של הארגון ובכך משמשים כערוץ להכנסת קוד זדוני. לדוגמא, כאשר תוקף רוצה לפגוע בבנק, קל יותר לתקוף ספקו של הבנק מאשר את הגוף עצמו. בימים אלו אנו רואים ניצנים של תקינה בנושא, אם כי הדרך עודנה ארוכה ומפותלת. שנית, עלייתן המחודשת של התקפות שמטרתן פגיעה תפקודית של ארגונים מטרידה מאוד. התקפות "מניעת מחשוב" או "Denial of Computing" מהוות איום משמעותי ובעל פוטנציאל נזק גדול בהרבה ממניעת שירות (DDoS). הן מטילות תשומות רבות על הגוף המותקף ולרוב מחייבות שחזור מחדש של המחשבים - פעולה שאורכת לפחות מספר ימים עד מספר שבועות, עד לשחזור מלא של המחשבים שהותקפו. בפרק הזמן הזה, האובדן הכלכלי עלול להיות גדול מאוד. ישנן מספר דוגמאות להתקפת מניעת מחשוב. באוגוסט 2012 הותקפה ענקית הנפט הסעודית ארמקו (Aramco) על ידי וירוס (Shamoon) שמחק למעלה מ-30 אלף מחשבים וגרם לפגיעה תפקודית חמורה במשך שבועיים. מספר שבועות לאחר מכן הותקפה חברת RasGas, שנמצאת בקטאר, על ידי אותו וירוס. בהתייחסו לאירוע אמר שר ההגנה האמריקאי לאון פנטה, כי ההתקפה היא "ככל הנראה ההרסנית ביותר על הפרטי עד כה". לסיכום, בהתקפה על דרום קוריאה חלה עליית מדרגה שאיננה עניין של מה בכך. כמאמר הפתגם הקוריאני העתיק, "גם חור של נמלה יכול להפיל עץ" (개미 구멍으로 둑도 무너진다). שתהיה שנה סייבר בטוחה. הכותב הוא מנכ"ל חברת Konfidas – המתמחה באסטרטגיית סייבר לארגונים www.konfidas.com חוקר בכיר בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל אביב. http://about.me/ramlevi |
| ניצן נוריאל - ההחלטה להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל גילוי נאות: אני מכיר את רב אלוף בני גנץ מיומו הראשון בצה"ל; עשינו יחד טירונות, קורס קצינים וקורס מפי"ם, היינו ממחי"ם יחד, ושרתנו במקביל כמגדי"ם וכמחטי"ם באיו"ש. בין היתר, חלקנו גם חלקנו ימים עמוסים מאוד בפיקוד הצפון - הוא כמפקד יק"ל ואני כקצין האג"ם של הפיקוד. היישום בפועל של הארכת כהונתו כרמטכ"ל לשנתו הרביעית היא בעייני ההחלטה הביטחונית המשמעותית ביותר לשנת תשע"ג. לעיתים ניתן לבחון את איכותה וחשיבותה של החלטה דרך "מה היה קורה אם לא". רק כך נוצרת הערכה האמיתית למציאות שנוצרה , זאת למרות שהדבר עוד לא הוכרז רשמית ולמרות ששר הביטחון טרם הביא את הנושא לשולחן הממשלה. שנת כהונה הרביעית מאפשרת לצה"ל להיכנס באופן סביר למשבר התקציבי תוך בניית תוכנית "תעוזה" שנשענת על ניסיונו של רמטכ"ל, שגם יידרש לממש 20% ממנה. כמו כן, היא מאפשרת לבסס את הקמת מפקדת העומק, שהיא כשלעצמה החלטה מורכבת. במציאות הביטחונית המאוד-לא רגועה של אזורנו ישנו ערך רב ליציבות בגוף הגדול והחיוני שעל כתפיו מונחת המשימה המורכבת של מוכנות ,של כשירות ושל כושר פעולה במספר זירות ,לעתים בו זמנית ובמגוון מימדים - אוויר, ים, יבשה, חשאי, גלוי וכולי. אינני יכול ואינני רוצה לחלק ציונים לאופן תפקודם של רמטכלי"ם (הגם שזכיתי לעבוד בצמידות לשישה מהם), אבל נראה לי שסגנונו של רא"ל בני גנץ לאחר "סערת אשכנזי" נכונה לצבא ולסביבה המדינית שבה רמטכ"ל נדרש לפעול,מה גם שלשקט הזה יש ערך רב. מכל הסיבות שלעיל ותוך ניתוח "והיה ולא", אני בוחר בהחלטה (שאיננה פורמאלית עדיין) להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל כהחלטה הביטחונית המשמעותית ביותר שנעשתה השנה. בהצלחה, רא"ל בני גנץ. הימים הקשים עוד לפניך. תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, הוא ראש המטה ללוחמה בטרור לשעבר. נוריאל שירת בצה"ל קרוב ל-30 שנה והיה בין היתר מח"ט "עודד", נספח זרוע היבשה בוושינגטון וראש חטיבת קשרי החוץ באגף המבצעים של המטכ"ל. |
| ד"ר שמואל גורדון - ישראל מבינה בעיקר את שפת הכוח חשיבותם של אירועים איננה נמדדת ברגע התרחשותם אלא בתוצאות, שאותן אפשר לזהות רק לאחר פרק זמן מסוים, קצר או ארוך; ברם, אפשר להניח בביטחון מסוים, כי המו"מ עם הפלסטינים יהיה בעל השפעה מכריעה על עתידה של ישראל. אנו נוטים לחשוב שבתום התהליך, הברירה תהיה אם לבחור בהסדר מסוים או להמשיך במצב הקיים, זאת למרות שהברירה לא באמת קיימת; ממשלת ישראל תיאלץ לבחור בין הסדר מסוים לבין עימות עתיר דמים – אינתיפאדה שלישית, אם כי כבר אפשר לצפות שהיא תעצום את עיניה ולא תחתום על כל הסכם. אמנם איננו פוחדים מהפלסטינים ונוכל להתקיים עוד שנים ארוכות בצל אינתיפאדה שלישית, אבל הדם שישפך בשני הצדדים יוביל בסופו להסכם, ועל זה אפשר לחתום כבר עכשיו. ממשלות ישראל - השפה העיקרית שהבינו היא שפת הכוח. לדוגמה, לממשלה היתה אפשרות לחתום על חוזה שלום עם מצרים כאשר סאדאת עלה לשלטון, אבל היא הייתה זקוקים למלחמת יום כיפור הארורה כדי להגיע לקמפ דיויד. ערב השנה החדשה עלינו לקוות כי הפעם לא נזדקק למרחץ דמים כדי להגיע להסדר סביר עם הפלסטינים וכי ממשלת ישראל הנוכחית תבין את שפת השלום. |
| תא"ל (מיל.) אפרים לפיד - שנה של תחכום בטחוני האם עמדה ישראל ביעדיה הביטחוניים האסטרטגיים - ההרתעה, ההתרעה וההכרעה? אלה מבחני העבר; בשנים האחרונות עובר האזור שבו אנו חיים ("השכונה") טלטלה שמשפיעה גם על החשיבה הבסיסית שלנו במישור המדיני והביטחוני. ה"אויב" הוא כבר לא רק הגרעין האיראני, הטנקים, התותחים והטילים שבסוריה, בלבנון ובעזה, ואף לא רק הטרוריסט המפגע. לאיום הקלאסי הצטרפו בשנים האחרונות אתגרים חדשים ואלה מחייבים אותנו לגישה מתוחכמת בהרבה של התמודדות. בעולמנו כיום הפכו מערכות מידע, מחשבים ותקשורת יעדים לפגיעה ולהתגוננות - אצלנו ואצלם. הסביבה שבה פועל תחום זה - הסייבר - השפיעה על התפקוד של כל מערכות המודיעין, הצבא והביטחון בישראל, והדבר ניכר בציוד, באמל"ח ובתרבות הארגונית והמבצעית. לפעילות בסביבת סייבר נדרשים אנשים מתוחכמים יותר; גם הסגל הרגיל במערכות הביטחון למיניהן מוצב עתה בפני אתגרי חשיבה מעודכנים. לפי מקורות זרים, בשנה האחרונה נחשפנו למספר פעולות מבצעיות מתוחכמות בסוריה, בלבנון, בסודאן ובעוד מקומות שבהם לא היתה טביעת אצבע ישראלית בכוח גלוי, כשהרישום העמוק נתן אותותיו אצל מי שצריך להתרשם ולהפנים את עוצמת ההרתעה; מקוריות מבצעית היתה תמיד אתגר למתכננים ולמבצעים. כך, בשנים האחרונות - ובעיקר השנה - היה לתחכום מקום של כבוד בהישגים של גופים רבים בקהילת הביטחון והמודיעין הישראלית. |
