רובוטים קרקעיים בשדה הקרב
מחקר חדשני של ה-INSS, שיוצג בכנס הכלים הבלתי מאוישים השני של ישראל דיפנס, מספק הצצה לשדה הקרב העתידי. יואב זקס ולירן ענתבי יעבירו הרצאה בנושא בכנס UVID 2013
הגנה לישראל
| 19/05/2011
BigDog - The Most Advanced Rough-Terrain Robot (bostondynamics)
שדה הקרב הופך בשני העשורים האחרונים ליותר בלתי מאויש ואף רובוטי ומאפשר הרחקתו של הגורם האנושי משדה המערכה ופני הסכנה. השינוי הזה הוא בעל פוטנציאל להשפעות מרחיקות לכת על צבאות ומדינות. ההתפתחות הצפויה, מייצרת צורך לבחון את מקומו של האדם בכוח הצבאי בכלל ובשדה הקרב בפרט ובתוך כך לבחון את המדיניות הקיימת, מתוך הבנה שאנחנו נמצאים בתחילתה של מהפכה.
לאור זאת, מבוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מחקר חדשני. בבסיס המחקר, שהגה ופיתח יואב זקס - ראש התוכנית לחיזוי טכנולוגי ולמדיניות, עומדת התפיסה שבכל תחום טכנולוגי ניתן כיום, לייצר תחזית טובה לטווח של 20 שנים ויותר, שתהווה בסיס לקביעת מדיניות ושתאפשר עיצובה של מציאות רצויה. זאת תחת השאלה: כיצד על מדינת ישראל להיערך לאור מגמת הרחבת השימוש בכלים בלתי מאוישים לצורכי ביטחון ?
מהפכה גם ביבשה ובים
כלים בלתי מאוישים לצרכים צבאיים החלו להופיע כבר בשלהי מלחמת העולם הראשונה, אולם שימוש משמעותי בכלים אלו החל רק בראשית שנות ה-2000, כאשר הממד החלוץ בהתפתחות הוא הממד האווירי. לאור תכניות פיתוח ורכש של ארצות הברית - היא המעצמה המובילה את התחום, אנו צפויים לחזות בקרוב במהפכה גם ביבשה ובים. דוגמא לכך היא העובדה שלארה"ב כ-12,000 כלים יבשתיים בלתי מאוישים ביחס לכלים בודדים לפני כעשור.
במסגרת הכוחות האמריקנים באפגניסטן ב-2010, נמדד יחס של רובוט אחד עבור 50 לוחמים, מה שמעיד על כך שהכלים נמצאים בשימוש והטמעה בקרב הכוחות. מגמה זו איננה ייחודית רק לארה"ב. לאחרונה הכריזה למשל סין כי בכוונתה לפתח את צי המל"טים הגדול בעולם. דרום קוריאה עושה שימוש ברובוטים להגנת גבולות ומדינות נוספות עוסקות בפיתוח ויצוא: בריטניה, צרפת, ישראל, רוסיה ואחרות. מדובר במגמה מתחזקת.
במכון למחקרי ביטחון לאומי, סברו כי ראוי להתייחס לשינויים הצפויים ולהציע מדיניות רצויה למדינת ישראל. לכן מבוצע מחקר שנחלק לשניים. בשלב הראשון בוצע תהליך של חיזוי טכנולוגי, אותו הובילה היחידה לחיזוי טכנולוגי מאוניברסיטת ת"א (בניצוחם של ד"ר אהרון האופטמן וד"ר רועי צזנה והשתתפות של ד"ר אריק יבנאי). יחד עם צוות המחקר ב-INSS נבחרו מספר "מכלולים" בתחום הרובוטיקה שעליהם נכתב סקר שהופץ לאלפי מומחים בעולם. לאור התשובות, נוסחו תוצאות טכנולוגיות ולפיהן גובשו מסקנות בנוגע לכלים בלתי מאוישים ולשדה הקרב העתידי באופן כללי. התשובות והתוצאות מצביעות על מהפכה שעתידה להתרחש תוך פחות משני עשורים בממדי היבשה והים, כשם שהתרחשה באוויר ואולי יותר מכך. המאמר יתאר את תחום הכלים הקרקעיים בשדה הקרב כפי שמצטייר לפי תוצאות אלו ומידע ממקורות כגון כתבות, מפות דרכים ופרסומים של חברות טכנולוגיות.
על פי תוצאות החיזוי הטכנולוגי מסתמן, כי כלים בלתי מאוישים בעוד כ-20 שנים יהיו מסוגלים לתכנן ולבצע כמעט כל משימה צבאית באופן אוטונומי (ללא מעורבות יד אדם במשימה). בנוסף הטכנולוגיה תאפשר פעולתם של כלים ב"נחילים", משמע קבוצות של כלים שעל פי התחזית יכללו בין 10-200 כלים, ויפעלו בתיאום מלא; ללא מעורבות יד אדם; כאשר הכלים בנחיל יהיו מאותו סוג או שונים זה מזה, אך יפעלו בתיאום, סביב משימה משותפת.
בהתממשות התחזיות, שדה הקרב יהפוך להרבה פחות מאויש ומעורבות אנושית תתקיים בעיקר בחדרי פיקוד אחוריים, אליהם ישדרו הכלים מידע במגוון צורות. הכלים, בחלקם חמושים, יפעלו ברשת אחודה שתאפשר העברה מהירה של מידע בין הכלים עצמם ולמקבל ההחלטות. הדבר יעלה את הקצבים של שדה הקרב ויוביל למצב בו הקצב של שדה הקרב עולה על גבול היכולת האנושית. הגורם האנושי יהיה מעורב בעיקר בקבלת החלטות ברמה האסטרטגית; ביצוע משימות ייחודיות אשר הטכנולוגיה הבלתי מאוישת טרם הבשילה אליהן; שליטה מרחוק או ביצוע משימות ערכיות שהוחלט מבחינה עקרונית לערב בהן אדם ולא לאפשר למכונות לבצען בצורה אוטונומיות.
עימותים חדשים
הכלים יתאימו לעימותים החדשים, ששונים מהמלחמות של המאה שעברה שכללו בעיקר קרבות שריון מול שריון, למשל ללוחמה בשטחים בנויים. חלק מהכלים יתאימו למשימות ייחודיות ויהיו זולים וחד פעמיים, בעוד אחרים יהיו בעלי יכולות ורסטיליות.
הכלים הקרקעיים בעוד כ-20 שנים כבר לא ידמו בצורתם לכלים כיום וככל שיעבור הזמן נחזה ביותר כלים בעלי יכולות מיוחדות כגון: כלים המבוססים על חומרים בעלי יכולת החלמה, כלים בעלי יכולת העלמות באור מלא, כלים המשלבים רכיבים ביולוגים וכן כלים משני צורה (המתכווצים או נמתחים על פי צורך).
את הכלים הקרקעיים ניתן לסווג לארבע קבוצות על פי כיווני הפיתוח הקיימים כיום, בהתאם לצורתם.
כלים בדמות כלים מאוישים: כלים המחקים או דומים בצורתם החיצונית לכלים שהיו בעבר כלים מאוישים. ניתן לראות כבר כיום מגוון רכבים בלתי מאוישים בשדה הקרב כגון: הגארדיום הישראלי שנוסע על גלגלים, או כלים דוגמת הגלדיאטור האמריקני שנוסע על זחל, לצד דומיהם הממוזערים: כלים הדומים להם, שהוצאת הגורם האנושי מתוכם אפשרה את מזעורם למידות שלא היו מאפשרות הכלתו של מפעיל, דוגמת הטאלון האמריקני וקטנים ממנו.
כלים השואבים השראה מעולם הטבע: מדובר בכלים המחקים בצורתם או באופן פעולתם בעלי חיים. חברה המובילה מגמה זו היא בוסטון דיינמיקס האמריקנית. בין פיתוחיה ניתן למצוא את ה"ביג דוג" המזכיר בצורתו פרד ותפקידו לשאת משאות עבור כוחות קרקעיים. דוגמא נוספת היא כלים דמויי נחש שמטרתם להיכנס לחללים צרים באזורי אסון ולשדר משם תמונה ומידע על לכודים או להעביר מודיעין תוך הסתוות בשטח אויב.
כלים הומינואידים: כלים בדמות אדם. חלק מכלים אלו עדיין אינם נראים כבני אדם, כפי שמתואר בסרטי מדע בדיוני, אולם הם חותרים לכיוון זה. החל מהאטלס או הפט-מן האמריקני: רובוט הצועד עקב בצד אגודל, בעל שתי זרועות, למטרות חילוץ וסיוע; או ה- BEAR אשר מתנייד על זחל אולם חלקו העליון מזכיר גוף אנושי או דובי בעל טורסו, ראש ושתי זרועות שמטרתן לשאת משאות או להרים או לגרור פצוע.
כלים אחרים: כלים אלו אינם מבוססים על פונקציה קודמת או השראה מעולם הטבע או פעולה אנושית. חלקם מזכירים בצורתם צעצועי ילדים על שלט רחוק או שואבים השראה מספרות או סרטי מדע בדיוני או ממוחם הקודח של המפתחים. בין הכלים הללו ה -110 של IRobot או ה-Throwbots. כלים בגודל של קופסת נעליים, נוסעים על זחל, מסוגלים להתהפך ולהתמודד עם מכשולים גדולים ולהעביר תמונה וצליל מתוך מבנה אליו נזרקו. או לחלופין כלי דמויי כדור כמו ה-EYEBALL של ODF, המשמשים למטרות דומות אך פועלים בצורה שונה. כלים אלו הם המיעוט כיום אולם הופעתם תלך ותגבר ככל שתתקדם ההתפתחות הטכנולוגית ויוסרו מחסומים טכנולוגיים ומחשבתיים והטמעתיים.
מגוון הכלים והמגמות שהוצגו כאן מעידים שאופיים של צבאות מודרניים עתיד להשתנות מאוד בעתיד. השימוש בכלים הללו ידרוש שינויים והתאמות רבים. כאן נכנס לתמונה השלב השני של המחקר המתבסס על תחזית זו. במסגרת השלב הזה נערך דיון משותף למומחים מתחומים שונים כגון: חברה, משפט, מדיניות ציבורית, כלכלה, צבא, ביטחון ורובוטיקה על גבי פלטפורמה ממוחשבת של חברת "צופן העתיד".
הדיון מונחה על ידי צוות המחקר יחד עם עופר מורגנשטרן ופרופ' דוד פסיג ומאפשר בניית המלצה למדיניות עבור מדינת ישראל. תוצאות המחקר כולו יפורסמו בסוף השנה הקרובה במסגרת פרסומי המכון (INSS) וייחשפו לראשונה במהלך כנס הכלים הבלתי מאוישים השני של ישראל דיפנס. יחד עם זאת, אין ספק שבין אם יאומצו ההמלצות ובין אם לאו, שדות הקרב עומדים לשנות את פניהם בעשורים הקרובים כתוצאה ממהפכות טכנולוגיות ובתוכן מהפכה בלתי מאוישת.
הכותבת היא דוקטורנטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). חוקרת את השימוש ברובוטים צבאיים, שדה הקרב העתידי ודמוקרטיות במלחמה ומנהלת את המחקר בחיזוי טכנולוגי ומדיניות. היא תרצה בנושא זה ובנושא פיקוח על רובוטים וכב"מים בשדה הקרב העתידי במהלך כנס הכלים הבלתי מאוישים - UVID 2013
[המערכת מבקשת לעדכן כי במאמר שפורסם בגיליון 15 של ישראל דיפנס נפלו מספר אי דיוקים: תוצאות המחקר אינן מצביעות על היעלמותם של בני אדם משדה הקרב אלא בשינוי מהותי בתמהיל: רובוטים- בני אדם. זאת, לאור היכולות הטכנולוגיות העתידיות שהמחקר מצביע עליהן. לא הייתה בכוונת הכותבת להצביע על כך כי הרובוטים "ישתלטו" על שדה הקרב אלא שיעשה בהם שימוש נרחב ומגוון יותר שיאפשר הפחתת כמות לוחמים בשדה הקרב עצמו. כמו כן, המכון למחקרי ביטחון לאומי הוא מכון מחקר עצמאי הנמצא בסמוך לאוניברסיטת תל אביב. העותק האלקטרוני שמופיע כאן מהווה תיקון של המאמר שיצא בדפוס.]
שדה הקרב הופך בשני העשורים האחרונים ליותר בלתי מאויש ואף רובוטי ומאפשר הרחקתו של הגורם האנושי משדה המערכה ופני הסכנה. השינוי הזה הוא בעל פוטנציאל להשפעות מרחיקות לכת על צבאות ומדינות. ההתפתחות הצפויה, מייצרת צורך לבחון את מקומו של האדם בכוח הצבאי בכלל ובשדה הקרב בפרט ובתוך כך לבחון את המדיניות הקיימת, מתוך הבנה שאנחנו נמצאים בתחילתה של מהפכה.
לאור זאת, מבוצע במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מחקר חדשני. בבסיס המחקר, שהגה ופיתח יואב זקס - ראש התוכנית לחיזוי טכנולוגי ולמדיניות, עומדת התפיסה שבכל תחום טכנולוגי ניתן כיום, לייצר תחזית טובה לטווח של 20 שנים ויותר, שתהווה בסיס לקביעת מדיניות ושתאפשר עיצובה של מציאות רצויה. זאת תחת השאלה: כיצד על מדינת ישראל להיערך לאור מגמת הרחבת השימוש בכלים בלתי מאוישים לצורכי ביטחון ?
מהפכה גם ביבשה ובים
כלים בלתי מאוישים לצרכים צבאיים החלו להופיע כבר בשלהי מלחמת העולם הראשונה, אולם שימוש משמעותי בכלים אלו החל רק בראשית שנות ה-2000, כאשר הממד החלוץ בהתפתחות הוא הממד האווירי. לאור תכניות פיתוח ורכש של ארצות הברית - היא המעצמה המובילה את התחום, אנו צפויים לחזות בקרוב במהפכה גם ביבשה ובים. דוגמא לכך היא העובדה שלארה"ב כ-12,000 כלים יבשתיים בלתי מאוישים ביחס לכלים בודדים לפני כעשור.
במסגרת הכוחות האמריקנים באפגניסטן ב-2010, נמדד יחס של רובוט אחד עבור 50 לוחמים, מה שמעיד על כך שהכלים נמצאים בשימוש והטמעה בקרב הכוחות. מגמה זו איננה ייחודית רק לארה"ב. לאחרונה הכריזה למשל סין כי בכוונתה לפתח את צי המל"טים הגדול בעולם. דרום קוריאה עושה שימוש ברובוטים להגנת גבולות ומדינות נוספות עוסקות בפיתוח ויצוא: בריטניה, צרפת, ישראל, רוסיה ואחרות. מדובר במגמה מתחזקת.
במכון למחקרי ביטחון לאומי, סברו כי ראוי להתייחס לשינויים הצפויים ולהציע מדיניות רצויה למדינת ישראל. לכן מבוצע מחקר שנחלק לשניים. בשלב הראשון בוצע תהליך של חיזוי טכנולוגי, אותו הובילה היחידה לחיזוי טכנולוגי מאוניברסיטת ת"א (בניצוחם של ד"ר אהרון האופטמן וד"ר רועי צזנה והשתתפות של ד"ר אריק יבנאי). יחד עם צוות המחקר ב-INSS נבחרו מספר "מכלולים" בתחום הרובוטיקה שעליהם נכתב סקר שהופץ לאלפי מומחים בעולם. לאור התשובות, נוסחו תוצאות טכנולוגיות ולפיהן גובשו מסקנות בנוגע לכלים בלתי מאוישים ולשדה הקרב העתידי באופן כללי.
התשובות והתוצאות מצביעות על מהפכה שעתידה להתרחש תוך פחות משני עשורים בממדי היבשה והים, כשם שהתרחשה באוויר ואולי יותר מכך. המאמר יתאר את תחום הכלים הקרקעיים בשדה הקרב כפי שמצטייר לפי תוצאות אלו ומידע ממקורות כגון כתבות, מפות דרכים ופרסומים של חברות טכנולוגיות.
על פי תוצאות החיזוי הטכנולוגי מסתמן, כי כלים בלתי מאוישים בעוד כ-20 שנים יהיו מסוגלים לתכנן ולבצע כמעט כל משימה צבאית באופן אוטונומי (ללא מעורבות יד אדם במשימה). בנוסף הטכנולוגיה תאפשר פעולתם של כלים ב"נחילים", משמע קבוצות של כלים שעל פי התחזית יכללו בין 10-200 כלים, ויפעלו בתיאום מלא; ללא מעורבות יד אדם; כאשר הכלים בנחיל יהיו מאותו סוג או שונים זה מזה, אך יפעלו בתיאום, סביב משימה משותפת.
בהתממשות התחזיות, שדה הקרב יהפוך להרבה פחות מאויש ומעורבות אנושית תתקיים בעיקר בחדרי פיקוד אחוריים, אליהם ישדרו הכלים מידע במגוון צורות. הכלים, בחלקם חמושים, יפעלו ברשת אחודה שתאפשר העברה מהירה של מידע בין הכלים עצמם ולמקבל ההחלטות. הדבר יעלה את הקצבים של שדה הקרב ויוביל למצב בו הקצב של שדה הקרב עולה על גבול היכולת האנושית. הגורם האנושי יהיה מעורב בעיקר בקבלת החלטות ברמה האסטרטגית; ביצוע משימות ייחודיות אשר הטכנולוגיה הבלתי מאוישת טרם הבשילה אליהן; שליטה מרחוק או ביצוע משימות ערכיות שהוחלט מבחינה עקרונית לערב בהן אדם ולא לאפשר למכונות לבצען בצורה אוטונומיות.
עימותים חדשים
הכלים יתאימו לעימותים החדשים, ששונים מהמלחמות של המאה שעברה שכללו בעיקר קרבות שריון מול שריון, למשל ללוחמה בשטחים בנויים. חלק מהכלים יתאימו למשימות ייחודיות ויהיו זולים וחד פעמיים, בעוד אחרים יהיו בעלי יכולות ורסטיליות.
הכלים הקרקעיים בעוד כ-20 שנים כבר לא ידמו בצורתם לכלים כיום וככל שיעבור הזמן נחזה ביותר כלים בעלי יכולות מיוחדות כגון: כלים המבוססים על חומרים בעלי יכולת החלמה, כלים בעלי יכולת העלמות באור מלא, כלים המשלבים רכיבים ביולוגים וכן כלים משני צורה (המתכווצים או נמתחים על פי צורך).
את הכלים הקרקעיים ניתן לסווג לארבע קבוצות על פי כיווני הפיתוח הקיימים כיום, בהתאם לצורתם.
כלים בדמות כלים מאוישים: כלים המחקים או דומים בצורתם החיצונית לכלים שהיו בעבר כלים מאוישים. ניתן לראות כבר כיום מגוון רכבים בלתי מאוישים בשדה הקרב כגון: הגארדיום הישראלי שנוסע על גלגלים, או כלים דוגמת הגלדיאטור האמריקני שנוסע על זחל, לצד דומיהם הממוזערים: כלים הדומים להם, שהוצאת הגורם האנושי מתוכם אפשרה את מזעורם למידות שלא היו מאפשרות הכלתו של מפעיל, דוגמת הטאלון האמריקני וקטנים ממנו.
כלים השואבים השראה מעולם הטבע: מדובר בכלים המחקים בצורתם או באופן פעולתם בעלי חיים. חברה המובילה מגמה זו היא בוסטון דיינמיקס האמריקנית. בין פיתוחיה ניתן למצוא את ה"ביג דוג" המזכיר בצורתו פרד ותפקידו לשאת משאות עבור כוחות קרקעיים. דוגמא נוספת היא כלים דמויי נחש שמטרתם להיכנס לחללים צרים באזורי אסון ולשדר משם תמונה ומידע על לכודים או להעביר מודיעין תוך הסתוות בשטח אויב.
כלים הומינואידים: כלים בדמות אדם. חלק מכלים אלו עדיין אינם נראים כבני אדם, כפי שמתואר בסרטי מדע בדיוני, אולם הם חותרים לכיוון זה. החל מהאטלס או הפט-מן האמריקני: רובוט הצועד עקב בצד אגודל, בעל שתי זרועות, למטרות חילוץ וסיוע; או ה- BEAR אשר מתנייד על זחל אולם חלקו העליון מזכיר גוף אנושי או דובי בעל טורסו, ראש ושתי זרועות שמטרתן לשאת משאות או להרים או לגרור פצוע.
כלים אחרים: כלים אלו אינם מבוססים על פונקציה קודמת או השראה מעולם הטבע או פעולה אנושית. חלקם מזכירים בצורתם צעצועי ילדים על שלט רחוק או שואבים השראה מספרות או סרטי מדע בדיוני או ממוחם הקודח של המפתחים. בין הכלים הללו ה -110 של IRobot או ה-Throwbots. כלים בגודל של קופסת נעליים, נוסעים על זחל, מסוגלים להתהפך ולהתמודד עם מכשולים גדולים ולהעביר תמונה וצליל מתוך מבנה אליו נזרקו. או לחלופין כלי דמויי כדור כמו ה-EYEBALL של ODF, המשמשים למטרות דומות אך פועלים בצורה שונה. כלים אלו הם המיעוט כיום אולם הופעתם תלך ותגבר ככל שתתקדם ההתפתחות הטכנולוגית ויוסרו מחסומים טכנולוגיים ומחשבתיים והטמעתיים.
מגוון הכלים והמגמות שהוצגו כאן מעידים שאופיים של צבאות מודרניים עתיד להשתנות מאוד בעתיד. השימוש בכלים הללו ידרוש שינויים והתאמות רבים. כאן נכנס לתמונה השלב השני של המחקר המתבסס על תחזית זו. במסגרת השלב הזה נערך דיון משותף למומחים מתחומים שונים כגון: חברה, משפט, מדיניות ציבורית, כלכלה, צבא, ביטחון ורובוטיקה על גבי פלטפורמה ממוחשבת של חברת "צופן העתיד".
הדיון מונחה על ידי צוות המחקר יחד עם עופר מורגנשטרן ופרופ' דוד פסיג ומאפשר בניית המלצה למדיניות עבור מדינת ישראל. תוצאות המחקר כולו יפורסמו בסוף השנה הקרובה במסגרת פרסומי המכון (INSS) וייחשפו לראשונה במהלך כנס הכלים הבלתי מאוישים השני של ישראל דיפנס. יחד עם זאת, אין ספק שבין אם יאומצו ההמלצות ובין אם לאו, שדות הקרב עומדים לשנות את פניהם בעשורים הקרובים כתוצאה ממהפכות טכנולוגיות ובתוכן מהפכה בלתי מאוישת.
הכותבת היא דוקטורנטית בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). חוקרת את השימוש ברובוטים צבאיים, שדה הקרב העתידי ודמוקרטיות במלחמה ומנהלת את המחקר בחיזוי טכנולוגי ומדיניות. היא תרצה בנושא זה ובנושא פיקוח על רובוטים וכב"מים בשדה הקרב העתידי במהלך כנס הכלים הבלתי מאוישים - UVID 2013
[המערכת מבקשת לעדכן כי במאמר שפורסם בגיליון 15 של ישראל דיפנס נפלו מספר אי דיוקים: תוצאות המחקר אינן מצביעות על היעלמותם של בני אדם משדה הקרב אלא בשינוי מהותי בתמהיל: רובוטים- בני אדם. זאת, לאור היכולות הטכנולוגיות העתידיות שהמחקר מצביע עליהן. לא הייתה בכוונת הכותבת להצביע על כך כי הרובוטים "ישתלטו" על שדה הקרב אלא שיעשה בהם שימוש נרחב ומגוון יותר שיאפשר הפחתת כמות לוחמים בשדה הקרב עצמו. כמו כן, המכון למחקרי ביטחון לאומי הוא מכון מחקר עצמאי הנמצא בסמוך לאוניברסיטת תל אביב. העותק האלקטרוני שמופיע כאן מהווה תיקון של המאמר שיצא בדפוס.]
