איראן מתכחשת למחויבויותיה בסוגיית הגרעין
דו"ח סבא"א החדש: איראן כדרכה "גוררת רגליים" מול סבא"א ומקדמת את מסלולי האורניום המועשר והפלוטוניום, אך נזהרת מלחצות "קווים אדומים", בעיקר בהעשרת אורניום ל-20 אחוזים
רפאל אופק
| 19/05/2011
IAEA Headquarters, Vienna, Austria - Dean Calma / IAEA
כמו בדו"חות הרבעוניים הקודמים של סבא"א, אף בדו"ח האחרון מנכ"ל סבא"א, יוקיה אמאנו (Yukiya Amano), קובל על הימנעות איראן משיתוף פעולה מלא עם הסוכנות והתעלמות מהחלטות מועצת הנגידים (Board of Governors) של סבא"א ומועצת הביטחון של האו"ם.
בין היתר, איראן אינה מיישמת את "הפרוטוקול הנוסף" (Additional Protocol) של אמנת NPT לאי הפצת נשק גרעיני, עליו חתמה ב-2003. אך בעיקר סבא"א מוטרדת מאי השעיית פעילויותיה של איראן בתחום הפקת חומרים בקיעים בעלי פוטנציאל ייצור נשק גרעיני - אשר מתנהלות כסדרן.
הדו"ח גם מאשר את הצהרתו של פריידון עבאסי-דוואני (Fereydoon Abbasi-Davani), שכיהן עד לאחרונה כנשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית (Atomic Energy Organization of Iran - AEOI), כי איראן מפעילה עתה כ-10,000 צנטריפוגות להעשרת אורניום, וכ-8,000 צנטריפוגות נוספות כבר מוכנות להפעלה, מהן למעלה מ-1,000 צנטריפוגות מדגם מתקדם.
כמו כן על פי הדו"ח, עד כה איראן טרם מסרה לסבא"א תשובות מספקות בנוגע לפעילויותיה בתחומים שונים המצביעות על כוונה לפתח נשק גרעיני. בין היתר, איראן מסתירה מפני סבא"א מידע על אודות מתקן פארצ'ין (Parchin) לפיתוח חומרי נפץ, ומגדירה את הטענה כי במתקן התנהלה פעילות בתחום הגרעין כ"חסרת בסיס".
עם זאת, הדו"ח מחדד את ההתרשמות, כי בשל העיצומים הכלכליים המוטלים עליה, וכנראה מתוך חשש לתקיפת מתקניה הגרעיניים, איראן חוששת מחציית "קווים אדומים" בכמות האורניום המועשר ל-20 אחוזים ובהפעלת כור המים הכבדים באראק להפקת פלוטוניום.
סטאטוס העשרת האורניום
ברשות איראן כיום כ-9,700 ק"ג אורניום לשיעור של פחות מ-5 אחוזים (בפועל 3.4 אחוזים) - מהם בכ-6,770 ק"ג לא נעשה שימוש נוסף לקראת ייצור דלק גרעיני לכורים והם עדיין מאוחסנים כגז UF6 (אורניום הקסא-פלואוריד). לפיכך, במידה ואיראן תקבל החלטה, ניתן יהיה להעשירם לכ-970 ק"ג אורניום ל-20 אחוזים (הכמות הנדרשת להעשרה נוספת לשיעור 90 אחוזים, עבור כ-4 פצצות גרעיניות). זאת, תוך זמן קצר יחסית.
אף על פי כן, במהלך השנה האחרונה לא חל שינוי דרמטי בקצב העשרת האורניום לשיעור של פחות מ-5 אחוזים, אשר מתבצעת במפעל נטאנז (Natanz). הנתונים הם כלהלן: בתקופת אוגוסט - נובמבר 2012 הועשרה כמות של 735 ק"ג UF6; בין נובמבר 2012 לפברואר 2013 הועשרה כמות של 660 ק"ג; בין פברואר למאי 2013 הועשרה כמות של 689 ק"ג; ובין מאי לאוגוסט 2013 הועשרה כמות נוספת של 744 ק"ג.
הכמות הכוללת של אורניום מועשר לשיעור 20 אחוזים שאיראן העשירה עד כה במפעל נטאנז ובמתקן פורדו (Fordow) מסתכמת ב-372.5 ק"ג UF6, מתוכם 48.5 ק"ג במשך חודשי מאי - אוגוסט האחרונים. זאת, בהתאמה לקצב העשרת האורניום לשיעור 20 אחוזים בשנה האחרונה - 15 עד 16 ק"ג גז UF6 לחודש. עם זאת רק 185.8 ק"ג מתוך הכמות הכוללת של UF6 שהועשר ל-20 אחוזים, עדיין מאוחסנים כגז UF6. יתרת הכמות הועברה לעיבוד נוסף עבור ייצור דלק גרעיני.
על כל פנים, כמות האורניום המועשר ל-20 אחוזים אשר מאוחסנת כגז UF6, גדלה בתקופת חודשי מאי - אוגוסט האחרונים רק בשיעור מזערי של 3.8 ק"ג - יחסית לנתון התקופה הקודמת (פברואר-מאי). הנתון הנוכחי מצביע באופן ברור, כי איראן נזהרת מחציית "הקו האדום" שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו התווה בעת נאומו בפני עצרת האו"ם בספטמבר 2012.
בדו"ח סבא"א מנובמבר 2012 נמסר, כי איראן השלימה עד אותו מועד, פחות או יותר, את התקנת כל הקסקדות של מתקן פורדו - 16 במספרן, וכי המתקן מיועד לקלוט סך הכול 2,784 צנטריפוגות - דהיינו: 174 צנטריפוגות בקסקדה. אולם בדו"ח סבא"א הנוכחי צוין שינוי כלשהו שחל בינתיים במבנה הקסקדות של פורדו: נמסר בו, כי המתקן מתוכנן להכיל 2,976 צנטריפוגות - דהיינו: 186 צנטריפוגות בקסקדה. לפי שעה, אין לפי שעה הסבר לשינוי זה.
מכל מקום לא חל שינוי בסטאטוס הצנטריפוגות במתקן פורדו אשר בפועל מעשירות אורניום לשיעור 20 אחוזים - 696 צנטריפוגות המוצבות ב-4 קסקדות. גם מעובדה זו ניתן להתרשם, כי הינה פועל יוצא של חששות המשטר בטהראן מפני חציית "הקו האדום".
אך נתון מדאיג במיוחד הינו השלמת התקנת 1,008 צנטריפוגות מדגםIR-2m המתקדם במפעל נטאנז, ועבודות ההכנה לקראת התקנת של 2,016 יחידות נוספות. 1,008 הצנטריפוגות שהתקנת הושלמה הוצבו ב-6 קסקדות והוכנסו למשטר ואקום, סימן מעיד לאפשרות הפעלתן הקרובה. גם עולה, כי קסקדת דגם IR-2mכוללת 168 צנטריפוגות. זאת, בשונה ממספר הצנטריפוגות בקסקדה של הדגם הראשון IR-1, שתכנונה השתנה בשנתיים האחרונות מכמות של 164 יחידות ל-174 יחידות, וכנראה, כפי שנכתב לעיל, עומדת להשתנות במתקן פורדו ל-186 יחידות.
על פי דו"ח סבא"א האחרון, בנוסף לדגם IR-2m אשר עומד לקראת הפעלה שוטפת, גם מתנהלות במתקן המו"פ של מפעל נטאנז בדיקות של דגמי צנטריפוגות מתקדמים אחרים: IR-4, IR-5, IR-6, וכן דגם IR-6s, אשר לפי שעה לא נמסרו נתוניהם הטכניים. יש גם בכך להצביע, כי איראן אינה שוקטת על שמריה בתחום העשרת האורניום.
על פי ההערכה, יעילות דגם IR-2m גבוהה פי 3 או 4 מזו של IR-1. מכאן, כושר התפוקה של 3,000 צנטריפוגות IR-2m, כשתושלם התקנתן, תהיה שקולה לזו של 9,000 עד 12,000 צנטריפוגות IR-1, כמספר הצנטריפוגות הפועלות עתה בנטאנז, וייתכן למעלה מכך.
זאת ועוד - קצב התפוקה החודשי הצפוי של 1,008 הצנטריפוגות מדגם IR-2m שהתקנתן כבר הושלמה ואשר נמצאות תחת משטר ואקום לקראת בדיקת ביצועיהן, הינו כ-50 ק"ג UF6 מועשר ל-20 אחוזים - תפוקה הגבוהה מזו של מתקן פורדו כשיופעל בהיקף מלא. לכן, החלטה של המשטר בטהראן על הפעלתן למטרה זו תהווה קפיצה קוונטית מעל "הקו האדום". על כן סביר, כי 1,008 צנטריפוגות IR-2m הנוכחיות, העומדות לקראת הפעלה, תופעלנה להעשרת אורניום לשיעור נמוך של פחות מ-5 אחוזים.
כור המים הכבדים
הדו"ח החדש של סבא"א מצר על התנהלות איראן גם בסוגיית הכור באראק. לא רק שאיראן לא צייתה להחלטות מועצת נגידי סבא"א ומועצת הביטחון של האו"ם להשעיית הפרויקט, אלא אף נמנעה מלהעביר לסבא"א "שאלון מידע תיכנוני" (Design Information Questionnaire - DIQ) עדכני של הכור, בניגוד למחויבותה. מסמך DIQ האחרון של הכור נמסר לסבא"א במאי 2006, כאשר הכור עמד בשלבי הקמה מאד ראשוניים. כמו כן, איראן מסרה לסבא"א במאי 2012 מספר פרטים טכניים של מיכל vessel) הכור.
ככל שהקמת הכור מתקדמת, להיעדרם של נתוני תכנון עדכניים פגיעה שלילית הולכת וגוברת (increasingly adverse impact) ביכולת הסוכנות לאמת את תכנון המתקן ולהבטיח את אי ניצולו להסטת חומרים גרעיניים למטרה צבאית.
על פי דיווח פקחי סבא"א שביקרו לאחרונה (תחילת אוגוסט) באתר כור המים הכבדים, מרבית רכיבי הכור כבר הותקנו עד כה, כולל הרכיב העיקרי - המיכל. אך חלק ממכשור מערכת הבקרה, מכונת הטענת הדלק הגרעיני וכן משאבות קירור הכור, טרם הותקנו. איראן מסרה לסבא"א כי ייצרה כ-90 טון מים כבדים - הכמות הנדרשת להפעלת הכור (במסמך תכנון הכור שאיראן העבירה לסבא"א ב-2006 נמסר כי כמות המים הכבדים הנדרשת היא 100 טון). כמו כן, כבר החל ייצור הדלק הגרעיני של הכור - טבליות (pellets) תחמוצת אורניום (UO2) טבעי.
סוגיה בה איראן מתעקשת ומסרבת לשתף פעולה עם סבא"א הינה ייצור המים הכבדים, שלטענת איראן אינם חומר גרעיני המתחייב בפיקוח סבא"א. בשל כך, איראן אפשרה עד כה לפקחי סבא"א לבקר במפעל לייצור מים כבדים רק פעם אחת, באוגוסט 2011. על כן, האמצעי היחיד העומד כיום ברשות סבא"א לניטור מצב המפעל הינו תצלומי לווין. מפעל ייצור המים הכבדים ממוקם אף הוא ליד אראק, וכושר הייצור שלו הוא 16 טון מים כבדים לשנה.
כמו כן, איראן לא הרשתה לפקחי סבא"א ליטול דגימות מתוך מצבור מיכלי (drums) המים הכבדים שנחשף על ידי הפקחים באוקטובר 2009, כאשר ביקרו במתקן הגדול להמרת אורניום (UCF - Uranium Conversion Facility) שליד אספהאן. הכמות הכוללת של המים הכבדים במצבור היא לפחות כ-38 טון.
עדכון מעניין המופיע בדו"ח סבא"א הנוכחי בנושא כור המים הכבדים הינו הודעת איראן לסבא"א, מספר ימים לפני פרסום הדו"ח, כי מועד ההפעלה הראשונית (start-up) של הכור - הרבעון הראשון של 2014 - "איננו בר ביצוע". קשה להעריך לפי שעה את הסיבה לדחייה זו: האם אכן נגרמה בשל עיכובים טכניים או שנובעת מתוך מניע מדיני - רצון להתחמק מהתנגשות חזיתית עם העולם המערבי ועם סבא"א גם בסוגיה זו. בקשר לכך, גם על איראן מוסכם, כי עליה להגיש לסבא"א את מסמכי תכנון פרויקט המים הכבדים לפחות חצי שנה בטרם יופעל. אך אין וודאות כי התכנון עולה בקנה אחד עם הצהרת איראן כי הכור הינו בעל אופי אזרחי לגיטימי, ולפיכך מבקשת איראן לדחות זאת כמידת האפשר.
סיכום תמונת המצב
על פניו, נוכח כל מה שהתפרסם עד כה בתקשורת הגלויה, אין בדו"ח האחרון של סבא"א מידע חשוב חדשני. אולם, הנתונים הכמותיים שנמסרו בדו"ח מאפשרים לחדד את תמונת המצב. נראה כי לעת עתה איראן מפגינה זהירות מרובה בסוגיית הגרעין, אך היא מכינה את עצמה לקראת אפשרות שתוכל לפרוץ קדימה ולקדם את הפוטנציאל הגרעיני הצבאי.
עוד עולה מהדו"ח, כי בראיית איראן סבא"א הינה שחקנית משנה פחות חשובה במגרש דיוני הגרעין. לפיכך, אף שאיראן ממשיכה לשתף את סבא"א במשחק זה ומאפשרת לפקחי סבא"א לערוך ביקורות במתקניה הגרעיניים, היא מתחמקת משיתוף פעולה מלא, ומעדיפה לשאת ולתת עם ששת המעצמות (5+1E).
זאת ועוד - המשחק האמיתי של איראן כעת הוא על המגרש הסורי, בו היא מהמרת על כל הקופה, ולתוצאותיו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על סוגיית הגרעין.
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
כמו בדו"חות הרבעוניים הקודמים של סבא"א, אף בדו"ח האחרון מנכ"ל סבא"א, יוקיה אמאנו (Yukiya Amano), קובל על הימנעות איראן משיתוף פעולה מלא עם הסוכנות והתעלמות מהחלטות מועצת הנגידים (Board of Governors) של סבא"א ומועצת הביטחון של האו"ם.
בין היתר, איראן אינה מיישמת את "הפרוטוקול הנוסף" (Additional Protocol) של אמנת NPT לאי הפצת נשק גרעיני, עליו חתמה ב-2003. אך בעיקר סבא"א מוטרדת מאי השעיית פעילויותיה של איראן בתחום הפקת חומרים בקיעים בעלי פוטנציאל ייצור נשק גרעיני - אשר מתנהלות כסדרן.
הדו"ח גם מאשר את הצהרתו של פריידון עבאסי-דוואני (Fereydoon Abbasi-Davani), שכיהן עד לאחרונה כנשיא הארגון האיראני לאנרגיה אטומית (Atomic Energy Organization of Iran - AEOI), כי איראן מפעילה עתה כ-10,000 צנטריפוגות להעשרת אורניום, וכ-8,000 צנטריפוגות נוספות כבר מוכנות להפעלה, מהן למעלה מ-1,000 צנטריפוגות מדגם מתקדם.
כמו כן על פי הדו"ח, עד כה איראן טרם מסרה לסבא"א תשובות מספקות בנוגע לפעילויותיה בתחומים שונים המצביעות על כוונה לפתח נשק גרעיני. בין היתר, איראן מסתירה מפני סבא"א מידע על אודות מתקן פארצ'ין (Parchin) לפיתוח חומרי נפץ, ומגדירה את הטענה כי במתקן התנהלה פעילות בתחום הגרעין כ"חסרת בסיס".
עם זאת, הדו"ח מחדד את ההתרשמות, כי בשל העיצומים הכלכליים המוטלים עליה, וכנראה מתוך חשש לתקיפת מתקניה הגרעיניים, איראן חוששת מחציית "קווים אדומים" בכמות האורניום המועשר ל-20 אחוזים ובהפעלת כור המים הכבדים באראק להפקת פלוטוניום.
סטאטוס העשרת האורניום
ברשות איראן כיום כ-9,700 ק"ג אורניום לשיעור של פחות מ-5 אחוזים (בפועל 3.4 אחוזים) - מהם בכ-6,770 ק"ג לא נעשה שימוש נוסף לקראת ייצור דלק גרעיני לכורים והם עדיין מאוחסנים כגז UF6 (אורניום הקסא-פלואוריד). לפיכך, במידה ואיראן תקבל החלטה, ניתן יהיה להעשירם לכ-970 ק"ג אורניום ל-20 אחוזים (הכמות הנדרשת להעשרה נוספת לשיעור 90 אחוזים, עבור כ-4 פצצות גרעיניות). זאת, תוך זמן קצר יחסית.
אף על פי כן, במהלך השנה האחרונה לא חל שינוי דרמטי בקצב העשרת האורניום לשיעור של פחות מ-5 אחוזים, אשר מתבצעת במפעל נטאנז (Natanz). הנתונים הם כלהלן: בתקופת אוגוסט - נובמבר 2012 הועשרה כמות של 735 ק"ג UF6; בין נובמבר 2012 לפברואר 2013 הועשרה כמות של 660 ק"ג; בין פברואר למאי 2013 הועשרה כמות של 689 ק"ג; ובין מאי לאוגוסט 2013 הועשרה כמות נוספת של 744 ק"ג.
הכמות הכוללת של אורניום מועשר לשיעור 20 אחוזים שאיראן העשירה עד כה במפעל נטאנז ובמתקן פורדו (Fordow) מסתכמת ב-372.5 ק"ג UF6, מתוכם 48.5 ק"ג במשך חודשי מאי - אוגוסט האחרונים. זאת, בהתאמה לקצב העשרת האורניום לשיעור 20 אחוזים בשנה האחרונה - 15 עד 16 ק"ג גז UF6 לחודש. עם זאת רק 185.8 ק"ג מתוך הכמות הכוללת של UF6 שהועשר ל-20 אחוזים, עדיין מאוחסנים כגז UF6. יתרת הכמות הועברה לעיבוד נוסף עבור ייצור דלק גרעיני.
על כל פנים, כמות האורניום המועשר ל-20 אחוזים אשר מאוחסנת כגז UF6, גדלה בתקופת חודשי מאי - אוגוסט האחרונים רק בשיעור מזערי של 3.8 ק"ג - יחסית לנתון התקופה הקודמת (פברואר-מאי). הנתון הנוכחי מצביע באופן ברור, כי איראן נזהרת מחציית "הקו האדום" שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו התווה בעת נאומו בפני עצרת האו"ם בספטמבר 2012.
בדו"ח סבא"א מנובמבר 2012 נמסר, כי איראן השלימה עד אותו מועד, פחות או יותר, את התקנת כל הקסקדות של מתקן פורדו - 16 במספרן, וכי המתקן מיועד לקלוט סך הכול 2,784 צנטריפוגות - דהיינו: 174 צנטריפוגות בקסקדה. אולם בדו"ח סבא"א הנוכחי צוין שינוי כלשהו שחל בינתיים במבנה הקסקדות של פורדו: נמסר בו, כי המתקן מתוכנן להכיל 2,976 צנטריפוגות - דהיינו: 186 צנטריפוגות בקסקדה. לפי שעה, אין לפי שעה הסבר לשינוי זה.
מכל מקום לא חל שינוי בסטאטוס הצנטריפוגות במתקן פורדו אשר בפועל מעשירות אורניום לשיעור 20 אחוזים - 696 צנטריפוגות המוצבות ב-4 קסקדות. גם מעובדה זו ניתן להתרשם, כי הינה פועל יוצא של חששות המשטר בטהראן מפני חציית "הקו האדום".
אך נתון מדאיג במיוחד הינו השלמת התקנת 1,008 צנטריפוגות מדגםIR-2m המתקדם במפעל נטאנז, ועבודות ההכנה לקראת התקנת של 2,016 יחידות נוספות. 1,008 הצנטריפוגות שהתקנת הושלמה הוצבו ב-6 קסקדות והוכנסו למשטר ואקום, סימן מעיד לאפשרות הפעלתן הקרובה. גם עולה, כי קסקדת דגם IR-2mכוללת 168 צנטריפוגות. זאת, בשונה ממספר הצנטריפוגות בקסקדה של הדגם הראשון IR-1, שתכנונה השתנה בשנתיים האחרונות מכמות של 164 יחידות ל-174 יחידות, וכנראה, כפי שנכתב לעיל, עומדת להשתנות במתקן פורדו ל-186 יחידות.
על פי דו"ח סבא"א האחרון, בנוסף לדגם IR-2m אשר עומד לקראת הפעלה שוטפת, גם מתנהלות במתקן המו"פ של מפעל נטאנז בדיקות של דגמי צנטריפוגות מתקדמים אחרים: IR-4, IR-5, IR-6, וכן דגם IR-6s, אשר לפי שעה לא נמסרו נתוניהם הטכניים. יש גם בכך להצביע, כי איראן אינה שוקטת על שמריה בתחום העשרת האורניום.
על פי ההערכה, יעילות דגם IR-2m גבוהה פי 3 או 4 מזו של IR-1. מכאן, כושר התפוקה של 3,000 צנטריפוגות IR-2m, כשתושלם התקנתן, תהיה שקולה לזו של 9,000 עד 12,000 צנטריפוגות IR-1, כמספר הצנטריפוגות הפועלות עתה בנטאנז, וייתכן למעלה מכך.
זאת ועוד - קצב התפוקה החודשי הצפוי של 1,008 הצנטריפוגות מדגם IR-2m שהתקנתן כבר הושלמה ואשר נמצאות תחת משטר ואקום לקראת בדיקת ביצועיהן, הינו כ-50 ק"ג UF6 מועשר ל-20 אחוזים - תפוקה הגבוהה מזו של מתקן פורדו כשיופעל בהיקף מלא. לכן, החלטה של המשטר בטהראן על הפעלתן למטרה זו תהווה קפיצה קוונטית מעל "הקו האדום". על כן סביר, כי 1,008 צנטריפוגות IR-2m הנוכחיות, העומדות לקראת הפעלה, תופעלנה להעשרת אורניום לשיעור נמוך של פחות מ-5 אחוזים.
כור המים הכבדים
הדו"ח החדש של סבא"א מצר על התנהלות איראן גם בסוגיית הכור באראק. לא רק שאיראן לא צייתה להחלטות מועצת נגידי סבא"א ומועצת הביטחון של האו"ם להשעיית הפרויקט, אלא אף נמנעה מלהעביר לסבא"א "שאלון מידע תיכנוני" (Design Information Questionnaire - DIQ) עדכני של הכור, בניגוד למחויבותה. מסמך DIQ האחרון של הכור נמסר לסבא"א במאי 2006, כאשר הכור עמד בשלבי הקמה מאד ראשוניים. כמו כן, איראן מסרה לסבא"א במאי 2012 מספר פרטים טכניים של מיכל vessel) הכור.
ככל שהקמת הכור מתקדמת, להיעדרם של נתוני תכנון עדכניים פגיעה שלילית הולכת וגוברת (increasingly adverse impact) ביכולת הסוכנות לאמת את תכנון המתקן ולהבטיח את אי ניצולו להסטת חומרים גרעיניים למטרה צבאית.
על פי דיווח פקחי סבא"א שביקרו לאחרונה (תחילת אוגוסט) באתר כור המים הכבדים, מרבית רכיבי הכור כבר הותקנו עד כה, כולל הרכיב העיקרי - המיכל. אך חלק ממכשור מערכת הבקרה, מכונת הטענת הדלק הגרעיני וכן משאבות קירור הכור, טרם הותקנו. איראן מסרה לסבא"א כי ייצרה כ-90 טון מים כבדים - הכמות הנדרשת להפעלת הכור (במסמך תכנון הכור שאיראן העבירה לסבא"א ב-2006 נמסר כי כמות המים הכבדים הנדרשת היא 100 טון). כמו כן, כבר החל ייצור הדלק הגרעיני של הכור - טבליות (pellets) תחמוצת אורניום (UO2) טבעי.
סוגיה בה איראן מתעקשת ומסרבת לשתף פעולה עם סבא"א הינה ייצור המים הכבדים, שלטענת איראן אינם חומר גרעיני המתחייב בפיקוח סבא"א. בשל כך, איראן אפשרה עד כה לפקחי סבא"א לבקר במפעל לייצור מים כבדים רק פעם אחת, באוגוסט 2011. על כן, האמצעי היחיד העומד כיום ברשות סבא"א לניטור מצב המפעל הינו תצלומי לווין. מפעל ייצור המים הכבדים ממוקם אף הוא ליד אראק, וכושר הייצור שלו הוא 16 טון מים כבדים לשנה.
כמו כן, איראן לא הרשתה לפקחי סבא"א ליטול דגימות מתוך מצבור מיכלי (drums) המים הכבדים שנחשף על ידי הפקחים באוקטובר 2009, כאשר ביקרו במתקן הגדול להמרת אורניום (UCF - Uranium Conversion Facility) שליד אספהאן. הכמות הכוללת של המים הכבדים במצבור היא לפחות כ-38 טון.
עדכון מעניין המופיע בדו"ח סבא"א הנוכחי בנושא כור המים הכבדים הינו הודעת איראן לסבא"א, מספר ימים לפני פרסום הדו"ח, כי מועד ההפעלה הראשונית (start-up) של הכור - הרבעון הראשון של 2014 - "איננו בר ביצוע". קשה להעריך לפי שעה את הסיבה לדחייה זו: האם אכן נגרמה בשל עיכובים טכניים או שנובעת מתוך מניע מדיני - רצון להתחמק מהתנגשות חזיתית עם העולם המערבי ועם סבא"א גם בסוגיה זו. בקשר לכך, גם על איראן מוסכם, כי עליה להגיש לסבא"א את מסמכי תכנון פרויקט המים הכבדים לפחות חצי שנה בטרם יופעל. אך אין וודאות כי התכנון עולה בקנה אחד עם הצהרת איראן כי הכור הינו בעל אופי אזרחי לגיטימי, ולפיכך מבקשת איראן לדחות זאת כמידת האפשר.
סיכום תמונת המצב
על פניו, נוכח כל מה שהתפרסם עד כה בתקשורת הגלויה, אין בדו"ח האחרון של סבא"א מידע חשוב חדשני. אולם, הנתונים הכמותיים שנמסרו בדו"ח מאפשרים לחדד את תמונת המצב. נראה כי לעת עתה איראן מפגינה זהירות מרובה בסוגיית הגרעין, אך היא מכינה את עצמה לקראת אפשרות שתוכל לפרוץ קדימה ולקדם את הפוטנציאל הגרעיני הצבאי.
עוד עולה מהדו"ח, כי בראיית איראן סבא"א הינה שחקנית משנה פחות חשובה במגרש דיוני הגרעין. לפיכך, אף שאיראן ממשיכה לשתף את סבא"א במשחק זה ומאפשרת לפקחי סבא"א לערוך ביקורות במתקניה הגרעיניים, היא מתחמקת משיתוף פעולה מלא, ומעדיפה לשאת ולתת עם ששת המעצמות (5+1E).
זאת ועוד - המשחק האמיתי של איראן כעת הוא על המגרש הסורי, בו היא מהמרת על כל הקופה, ולתוצאותיו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על סוגיית הגרעין.
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
