"זאב, זאב"

כיצד מתמודדים עם שפע המידע הנקלט מאמצעי האיסוף, ולא נופלים במלכודת קריאות השווא. הצצה לדילמה של איש מודיעיןאין די ביירוט שיחה - צריך להבין אותה

"זאב, זאב"

via shutterstock.com

בעת כתיבת טור זה איננו יודעים עדיין אם אמנם התרחש מגה-פיגוע של אל-קעידה כנגד יעד או יעדים אמריקאים. כל מה שפורסם זה כי המודיעין האמריקאי יירט שיחה בין איימן א-זוואהירי, יורשו של בין לאדן, לבין נאסר אל ווהישי, סגנו שבתימן, בה הוא מורה לו לבצע את הפיגוע.

אינני מתכוון למתוח ביקורת על אופייה של התגובה האמריקאית, על הסגירה המידית של למעלה מעשרים הנציגויות שבמזרח-התיכון, ועל ההחלטה לפנות בדרך האוויר אזרחים אמריקאים מתימן. אני מבקש להתייחס למרכיביה של הדילמה המודיעינית במקרים מסוג זה.

לא מכבר הדליף אדוארד סנודן, עובד ה- NSA לשעבר, את תמונת השפע האדיר של הגורמים, בארה"ב וברחבי תבל, המכוסים בהאזנה שוטפת על ידי סוכנות הביטחון הלאומי. האזנה שנמצאה חיונית במיוחד בהתמודדות עם ארגוני הטרור.

עד לא מכבר נהגנו, בברנז'ה המודיעינית, להציג את הפריסה הרחבה של מערכת האיסוף והמחקר, תוך הצבעה על הבעיה העיקרית שלנו - איננו יודעים מה יש בראשו של מנהיג המדינה היריבה. בעיה זו ממשיכה, כמובן להטריד את המודיעין, אלא שהפכה להיות לשולית.

המאפיין הבולט של איום הטרור מצוי בדרג הטקטי המקומי, שהוא היוזם והמנסה להוציא לפועל את הפיגוע. כאן אין משמעות למעקב אחר אנשי מפתח שבדרג העליון, אלא בפריסה הרחבה ביותר, הכמעט אין סופית, של דרגי הביצוע.

מציאות זו הפכה את הקערה על פיה - כאשר סוקרים את ראשי המדינות הערביות שסביבנו - כמעט ואין חשיבות למה שבראשם. יוצאת דופן בשטח זה, כמובן - איראן. שם יש עדיין משקל ומשמעות לכוונות ולתוכניות של ראשי המדינה, ועודנו תוהים מה יש בראשם.

המודיעין האמריקאי מכסה את העולם כולו. אינני יודע כמה התקשרויות נכנסות למערכת ה- NSA מדי יום ביומו, ללא ספק מדובר במיליוני תשדורות. מערכת מחשוב מתוחכמת מאפשר לסנן את רובן המכריע ולהתמקד בשבריר החיוני מכל מה שנקלט.

אותו אחוז שנותר, בחלקו הגדול - מוצפן. זאת, כמובן, בעשרות לשונות זרות, עובדה המחייבת מערך של מאות ואולי אלפי לשונאים שונים. האומנם כולם באמת מומחים בכל אחת מן הלשונות הרבות?

זכור לי, כי בשנות ה-70 של המאה שעברה, דיווח שהגיע אליי מאחת יחידות האיסוף, לפיו, בשיחה בין שני קצינים מצרים בכירים, דובר על המלחמה שתיפתח בשעה 16:00 של היום שלמחרת. עמדתי 20 שעות לפני "פתיחת המלחמה" והתלבטתי האם עליי לצלצל מיד בפעמון האזעקה?

החלטתי להמתין, והוריתי לקצין איסוף בכיר לבדוק שנית את נוסח השיחה שנקלטה. ואכן, התגלה מיד תרגום מעוות של הידיעה בה קצין מצרי א' הודיע לקצין ב' על פגישה שנקבעה ביום המחרת במשרד המלחמה.

אינני חושב שיש לאמריקאים קציני איסוף טובים מאלה שלנו, ולכן אין די ביירוט שיחה - צריך להבין אותה. יש להיות בטוחים בזיהוי הדוברים, וכמובן - צריך גם לבדוק אם אין הצד השני מתכוון לטרטר את ארה"ב בקריאות "זאב, זאב".