האאוטלט של תעשייה אווירית
הגנה לישראל
| 19/05/2011
התעשייה האווירית מנסה למכור עשרות מטוסי כפיר לחילות אוויר זרים, עם אחריות יצרן ל-40 שנה. המטוסים הוותיקים צוידו במערכות אוויוניקה חדישות, מכ"ם מתקדם ורב-עוצמה מתוצרת אלתא, חימוש מגוון, אמצעים עדכניים ללוחמה אלקטרונית ויכולות לתדלוק אווירי.
היעד שהוגדר באחרונה לאנשי המכירות של המפעל להב, בתעשייה האווירית, הוא למכור מספר מטוסי כפיר למדינות במזרח אירופה שעתידות להצטרף לברית נאט"ו. קונים אחרים הם חילות האוויר של מדינות בדרום אמריקה או באסיה. מדובר במדינות שמבקשות להצטייד במכונות מלחמה אוויריות שיודעות לחסל מטרות בדיוק כמו מטוסים המשתייכים לדור הרביעי, למשל ה-F-16 האמריקני, אך לא רוצות או לא מסוגלות לשלם על העוצמה הזאת הון.
20 מיליון דולר, זה המחיר למטוס מושבח אחד עם כל החבילה הנלווית: חיווט מחודש, תא טייס מאובזר במיטב הטכנולוגיות ומערכות ניווט שיאפשרו לו לבצע משימה בתנאי יום ולילה, במזג אוויר סוער ובטווחים משמעותיים - בזכות כושרו לבצע תדלוק אווירי.
בתעשייה האווירית מסרבים לחשוף את שמות המדינות שאיתן כבר מתקיים משא-ומתן בנוגע לעסקה עתידית לאספקת מטוסי כפיר מושבחים. עם זאת, מבטיחים שם לוחות זמנים קצרים במיוחד לאספקת הכלים המשומשים, אחרי שיפוץ. "בקולומביה לקח לנו 3 שנים בלבד כדי להעמיד טייסת שלמה שעונה על צרכי חיל האוויר שלה והכל, בשליש מחיר מכל מטוס חד-מנועי אחר שנחשב לדור רביעי. הכפיר המושבח מספק תשובות טובות לא פחות ממטוסי דור רביעי ובחלק מהמקרים אף טובות יותר", אומר ל"גלובס" מנהל מפעל להב, יוסי מלמד.
"לכפיר שאנחנו מספקים היום, יש מערכות מחשב עדכניות שפותחו רק לפני כשנתיים ובזכותן ביצועי המטוס עולים על אלה של מטוסים שנחשבים לדור רביעי אך עדיין נושאים מערכות מחשב מיושנות יחסית. בזכות האוויוניקה העדכנית והחדישה שלו - טייס ישראלי שהטיס בשנות ה-80 את הכפיר, לא יידע לעשות אתו הרבה מאד היום. זה פשוט מטוס אחר.
"טייס כפיר ישראלי שייכנס היום לכפיר שמשמש את קולומביה יידע להפעיל את המנוע ולטוס, אבל לא יידע כלום על מערכת האוויוניקה (אלקטרוניקה אווירית). כדי להפעיל את כל מערכות המטוס בצורה יעילה, טייס כזה יצטרך לעבור הכשרה של שנה. מאוד רצוי שתהיה לו גישה דיגיטלית ואם אפשר - שיהיה בן 20 עד 30, אחרת הוא באמת לא יסתדר עם זה".
הניסיון של תע"א למכור את מטוסי הכפיר המושבחים לחילות אוויר ברחבי העולם משקף בעיקר את המציאות הדחוקה בשוק הביטחוני: מדינות שמקמצות בהוצאותיהן הביטחוניות בשנים לחוצות כשבצד השני חברות ביטחוניות שמנסות לספק חבילות לחימה זולות, שעדיין יודעות לעשות את העבודה.
התעשייה האווירית מנסה למכור עשרות מטוסי כפיר לחילות אוויר זרים, עם אחריות יצרן ל-40 שנה. המטוסים הוותיקים צוידו במערכות אוויוניקה חדישות, מכ"ם מתקדם ורב-עוצמה מתוצרת אלתא, חימוש מגוון, אמצעים עדכניים ללוחמה אלקטרונית ויכולות לתדלוק אווירי.
היעד שהוגדר באחרונה לאנשי המכירות של המפעל להב, בתעשייה האווירית, הוא למכור מספר מטוסי כפיר למדינות במזרח אירופה שעתידות להצטרף לברית נאט"ו. קונים אחרים הם חילות האוויר של מדינות בדרום אמריקה או באסיה. מדובר במדינות שמבקשות להצטייד במכונות מלחמה אוויריות שיודעות לחסל מטרות בדיוק כמו מטוסים המשתייכים לדור הרביעי, למשל ה-F-16 האמריקני, אך לא רוצות או לא מסוגלות לשלם על העוצמה הזאת הון.
20 מיליון דולר, זה המחיר למטוס מושבח אחד עם כל החבילה הנלווית: חיווט מחודש, תא טייס מאובזר במיטב הטכנולוגיות ומערכות ניווט שיאפשרו לו לבצע משימה בתנאי יום ולילה, במזג אוויר סוער ובטווחים משמעותיים - בזכות כושרו לבצע תדלוק אווירי.
בתעשייה האווירית מסרבים לחשוף את שמות המדינות שאיתן כבר מתקיים משא-ומתן בנוגע לעסקה עתידית לאספקת מטוסי כפיר מושבחים. עם זאת, מבטיחים שם לוחות זמנים קצרים במיוחד לאספקת הכלים המשומשים, אחרי שיפוץ. "בקולומביה לקח לנו 3 שנים בלבד כדי להעמיד טייסת שלמה שעונה על צרכי חיל האוויר שלה והכל, בשליש מחיר מכל מטוס חד-מנועי אחר שנחשב לדור רביעי. הכפיר המושבח מספק תשובות טובות לא פחות ממטוסי דור רביעי ובחלק מהמקרים אף טובות יותר", אומר ל"גלובס" מנהל מפעל להב, יוסי מלמד.
"לכפיר שאנחנו מספקים היום, יש מערכות מחשב עדכניות שפותחו רק לפני כשנתיים ובזכותן ביצועי המטוס עולים על אלה של מטוסים שנחשבים לדור רביעי אך עדיין נושאים מערכות מחשב מיושנות יחסית. בזכות האוויוניקה העדכנית והחדישה שלו - טייס ישראלי שהטיס בשנות ה-80 את הכפיר, לא יידע לעשות אתו הרבה מאד היום. זה פשוט מטוס אחר.
"טייס כפיר ישראלי שייכנס היום לכפיר שמשמש את קולומביה יידע להפעיל את המנוע ולטוס, אבל לא יידע כלום על מערכת האוויוניקה (אלקטרוניקה אווירית). כדי להפעיל את כל מערכות המטוס בצורה יעילה, טייס כזה יצטרך לעבור הכשרה של שנה. מאוד רצוי שתהיה לו גישה דיגיטלית ואם אפשר - שיהיה בן 20 עד 30, אחרת הוא באמת לא יסתדר עם זה".
הניסיון של תע"א למכור את מטוסי הכפיר המושבחים לחילות אוויר ברחבי העולם משקף בעיקר את המציאות הדחוקה בשוק הביטחוני: מדינות שמקמצות בהוצאותיהן הביטחוניות בשנים לחוצות כשבצד השני חברות ביטחוניות שמנסות לספק חבילות לחימה זולות, שעדיין יודעות לעשות את העבודה.
