הודו תרכוש מערכת של ורינט
על פי דיווח אחרון באתר thehackernews.com, ורינט מערכות, ספקית ישראלית של פתרונות מעקב וניטור לרשת האינטרנט והטלפוניה, תקבל בקרוב חוזה מהממשלה ההודית כדי לעקוב אחר שירותי תקשורת מוצפנים כגון Gmail, יאהו מייל, שירותים בלקברי, סקייפ ועוד
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
via shutterstock.com
בחודש דצמבר הקרוב הודו צפויה ליישם תכנית מעקב המבוססת על מערכת ניטור מרכזית, שתהיה מסוגלת לנתח את כל תקשורת האינטרנט והתקשורת בהודו על ידי הממשלה.
משמעות הדבר, שכל מה שאזרחי הודו יאמרו בטלפון, יכתבו בהודעות טקסט, או יפרסמו באינטרנט יהיה מפוקח על ידי השלטונות ההודיים. רשויות אכיפת החוק והממשלה יוכלו ליירט, לנטר ולנתח כל סוג תקשורת במטרה לחשוף ולבנות את הראיות הדרושות כדי לנטרל את הטרור והפשע. חברת בלקברי כבר נתנה את ההרשאות הנדרשות לממשלת הודו ליירוט הודעות שנשלחו ממכשירי החברה.
על פי דיווח אחרון באתר thehackernews.com, ורינט מערכות, ספקית ישראלית של פתרונות מעקב וניטור לרשת האינטרנט והטלפוניה, תקבל בקרוב חוזה מהממשלה ההודית כדי לעקוב אחר שירותי תקשורת מוצפנים כגון Gmail, יאהו מייל, שירותים בלקברי, סקייפ ועוד.
דיווח נוסף באתר The Economic Times מגלה כי "צוות ההנהלה של ורינט נפגש לאחרונה עם שר התקשורת קאפיל סיבל בישראל, והביע את רצונה של החברה לעבוד עם הממשלה כדי ליירט כל צורה של תקשורת מוצפנת כדי לענות על צרכי אבטחת הסייבר של הודו". לפני כשנה, זיהתה ממשלת הודו כ -15 סוגים של תקשורת מוצפנת, שלכאורה לא הייתה לה אפשרות לפענח אותם. ורינט צפויה לתאם עם גופי ממשל וצוותי CERT פתרון יירוט מותאם אישית.
תכנית הציתות השנויה במחלוקת של Verizon גם היא מנוהלת על ידי מוצריה של ורינט. מערכות היירוט של ורינט משווקות בעולם מאז סוף 1990, והמכירות בשנת 2006 הגיעו ל-374 מיליון דולרים (כפול מהכנסותיה לעומת שנת 2003). יותר מ -5,000 ארגונים, בעיקר שירותי מודיעין ויחידות משטרה בלפחות 100 מדינות, משתמשים כיום בטכנולוגיה של ורינט. מוצריה של ורינט שימשו, על פי פרסומים במקורות זרים, גם בתכנית המעקב של הממשל האמריקאי בשם PRISM.
על פי הפרסום באתר, רוב המדינות מערביות לא מאפשרות עסקות פיננסיות באינטרנט באמצעות מחשבים ומכשירים ניידים אם רמת ההצפנה היא פחות מ 128 סיביות. הודו מצד שני אינה מאפשרת מבחינה משפטית להצפנות להיות מעל 40 ביטים, בטענה כי סוכנויות הביטחון שלה חסרות את האמצעים הטכניים כדי לפקח על העברות נתונים מקוונות, כאשר הקידוד הוא מעבר לסף זה.
המערכת החדשה שתסופק על ידי ורינט, צפויה לאפשר לממשל ההודי לנטר את רשת האינטרנט והטלפוניה ללא התערבות מצד ספקי התקשורת במדינה. מערכת המעקב תצייד את הסוכנויות הממשלתיות באמצעי אלקטרוניקה שיאפשרו לסנן ולספק רשומות שיחת נתונים (CDR) ניתוח וכריית נתונים כדי לזהות את המידע האישי ולספק התראות על מספרי היעד.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר ישראל טק.
בחודש דצמבר הקרוב הודו צפויה ליישם תכנית מעקב המבוססת על מערכת ניטור מרכזית, שתהיה מסוגלת לנתח את כל תקשורת האינטרנט והתקשורת בהודו על ידי הממשלה.
משמעות הדבר, שכל מה שאזרחי הודו יאמרו בטלפון, יכתבו בהודעות טקסט, או יפרסמו באינטרנט יהיה מפוקח על ידי השלטונות ההודיים. רשויות אכיפת החוק והממשלה יוכלו ליירט, לנטר ולנתח כל סוג תקשורת במטרה לחשוף ולבנות את הראיות הדרושות כדי לנטרל את הטרור והפשע. חברת בלקברי כבר נתנה את ההרשאות הנדרשות לממשלת הודו ליירוט הודעות שנשלחו ממכשירי החברה.
על פי דיווח אחרון באתר thehackernews.com, ורינט מערכות, ספקית ישראלית של פתרונות מעקב וניטור לרשת האינטרנט והטלפוניה, תקבל בקרוב חוזה מהממשלה ההודית כדי לעקוב אחר שירותי תקשורת מוצפנים כגון Gmail, יאהו מייל, שירותים בלקברי, סקייפ ועוד.
דיווח נוסף באתר The Economic Times מגלה כי "צוות ההנהלה של ורינט נפגש לאחרונה עם שר התקשורת קאפיל סיבל בישראל, והביע את רצונה של החברה לעבוד עם הממשלה כדי ליירט כל צורה של תקשורת מוצפנת כדי לענות על צרכי אבטחת הסייבר של הודו". לפני כשנה, זיהתה ממשלת הודו כ -15 סוגים של תקשורת מוצפנת, שלכאורה לא הייתה לה אפשרות לפענח אותם. ורינט צפויה לתאם עם גופי ממשל וצוותי CERT פתרון יירוט מותאם אישית.
תכנית הציתות השנויה במחלוקת של Verizon גם היא מנוהלת על ידי מוצריה של ורינט. מערכות היירוט של ורינט משווקות בעולם מאז סוף 1990, והמכירות בשנת 2006 הגיעו ל-374 מיליון דולרים (כפול מהכנסותיה לעומת שנת 2003). יותר מ -5,000 ארגונים, בעיקר שירותי מודיעין ויחידות משטרה בלפחות 100 מדינות, משתמשים כיום בטכנולוגיה של ורינט. מוצריה של ורינט שימשו, על פי פרסומים במקורות זרים, גם בתכנית המעקב של הממשל האמריקאי בשם PRISM.
על פי הפרסום באתר, רוב המדינות מערביות לא מאפשרות עסקות פיננסיות באינטרנט באמצעות מחשבים ומכשירים ניידים אם רמת ההצפנה היא פחות מ 128 סיביות. הודו מצד שני אינה מאפשרת מבחינה משפטית להצפנות להיות מעל 40 ביטים, בטענה כי סוכנויות הביטחון שלה חסרות את האמצעים הטכניים כדי לפקח על העברות נתונים מקוונות, כאשר הקידוד הוא מעבר לסף זה.
המערכת החדשה שתסופק על ידי ורינט, צפויה לאפשר לממשל ההודי לנטר את רשת האינטרנט והטלפוניה ללא התערבות מצד ספקי התקשורת במדינה. מערכת המעקב תצייד את הסוכנויות הממשלתיות באמצעי אלקטרוניקה שיאפשרו לסנן ולספק רשומות שיחת נתונים (CDR) ניתוח וכריית נתונים כדי לזהות את המידע האישי ולספק התראות על מספרי היעד.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר ישראל טק.
