נחילים של מילים
שלא יעבדו עליכם, יש מקום וצריך לקצץ בתקציב הביטחון. אלא שאף אחד מה"קיצוצים" האלה לא מקטין (חלקם מגדיל) את היקף ההוצאה על הביטחון בשנים הקרובותיש מקום וצריך לקצץ בתקציב הביטחון
Yotam Gadot
| 19/05/2011
השבוע לפני שבע שנים פרצה מלחמת לבנון השנייה. השבוע לפני שנתיים פרצה המחאה החברתית.
אחת הסיבות לכישלון הצבא במלחמה, הנזכרת בכל הדו"חות היא השפה בה השתמש הצבא. מילים כמו "נחילים", ו"ליל הקנים האדומים", חדרו לפקודות המבצע. (ראו מאמרי מ-20.7.11). מילים שאינן מתאימות לארגון תפעולי הנשען על שפה רזה, ברורה וחד חד-ערכית.
השבוע, התרגשה עלינו המתקפה התקשורתית על ה"קיצוץ בתקציב הביטחון". ניסיתי להבין, מה באמת היה לנו כאן?
סוגרים שתי טייסות - של מטוסים ישנים, וקונים טייסת של 35 F-. המילה המתאימה לתאר זאת היא שדרוג צי המטוסים של צה"ל. שדרוג הצי לא יחסוך כסף.
משביתים שתי ספינות - אבל מתכננים לקנות למעלה מכיפליים. על ה"מים הכלכליים" כבר דיברנו?
מקטינים את צי הטנקים במאות טנקים – הגיע הזמן. מדובר בטנקים שהגיעו לגיל פרישה. אלא שהחיסכון הוא קטן. לא יותר מ - 100 מש"ח לשנה. (הייתי שמח שבמקומם יכניסו רק"ם עתידי השונה במבנה ובגודל מהטנק הקונבנציונאלי. זו הזדמנות להתאמה של מבנה הכוח לשדה הקרב העתידי).
5,000 אנשי קבע יפוטרו - אפשר וצריך לפטר 5,000 אנשי קבע. אבל המהלך רק יכביד על התקציב בשנים 2013-14.
אף אחד מה"קיצוצים" האלה לא מקטין (חלקם מגדיל) את היקף ההוצאה על הביטחון בשנים 2013-14.
אף אחד מה"קיצוצים" האלה לא מנקה את הנכסים הרעילים שיש בתקציב הביטחון. אותן התחייבויות בשפה המאזנית. מערכות שרכשנו, טרם שילמנו, אבל נשלם בעתיד בריבית דריבית. אף אחד מהם לא משפיע על התקציב הפנוי ההולך וקטן. לא בגלל שמשלמים ארנונה או שמשלמים לנכים, אלא בעיקר בגלל פרויקטים שנרכשו בעבר ועכשיו מגיע זמן התשלום שלהם.
אז מה באמת היה לנו כאן? בעיקר מהלך תקשורתי.
משל למה הדבר הדומה:
כאשר ראש המשלה מבטיח רפורמה בנמלים, למה הוא מתכוון? שהוא עושה מסיבת עיתונאים יפיפייה ומפזר מילים מתוקות על אוזניים הצמאות לכך, ועכשיו מה? הרי את אותן מילים הוא אמר ב-2005, אז הוא אפילו הגדיל מעשה. שילם 50,000 ₪ לכל עובד בנמל תמורת הסכמתם לרפורמה בנמלים. איפה הרפורמה ואיפה הכסף. הכסף בכיס של העובדים, הרפורמה? נגמרה במסיבת העיתונאים. עכשיו הוא מתחיל (בעזרתו האדיבה של שר התחבורה) לעשות עלינו סיבוב נוסף.
דוגמא נוספת. אנחנו מציינים השבוע שנתיים למחאה החברתית. אתם בוודאי זוכרים את מסיבת העיתונאים עם הסופרטנקר. "שיביא לשינוי הדרמטי במחירי הדירות". המחאה גוועה, מחירי הדירות עלו, והסופרטנקר? הוא מחכה להישלף במסיבת העיתונאים הבאה. יש השולפים שפן מהכובע ויש השולפים מילים. המלהטטים במילים.
אם משהו מדאיג אותי במתקפת ה"צבא החכם" הזה, היא העובדה כי תופעת ה"דברור" חדרה לצבא. כבר חשוב יותר להגיד מה נעשה (בעתיד), מאשר לעשות. המעשה נהפך משני לדיבור.
השבוע לפני שבע שנים פרצה מלחמת לבנון השנייה. השבוע לפני שנתיים פרצה המחאה החברתית.
אחת הסיבות לכישלון הצבא במלחמה, הנזכרת בכל הדו"חות היא השפה בה השתמש הצבא. מילים כמו "נחילים", ו"ליל הקנים האדומים", חדרו לפקודות המבצע. (ראו מאמרי מ-20.7.11). מילים שאינן מתאימות לארגון תפעולי הנשען על שפה רזה, ברורה וחד חד-ערכית.
השבוע, התרגשה עלינו המתקפה התקשורתית על ה"קיצוץ בתקציב הביטחון". ניסיתי להבין, מה באמת היה לנו כאן?
סוגרים שתי טייסות - של מטוסים ישנים, וקונים טייסת של 35 F-. המילה המתאימה לתאר זאת היא שדרוג צי המטוסים של צה"ל. שדרוג הצי לא יחסוך כסף.
משביתים שתי ספינות - אבל מתכננים לקנות למעלה מכיפליים. על ה"מים הכלכליים" כבר דיברנו?
מקטינים את צי הטנקים במאות טנקים – הגיע הזמן. מדובר בטנקים שהגיעו לגיל פרישה. אלא שהחיסכון הוא קטן. לא יותר מ - 100 מש"ח לשנה. (הייתי שמח שבמקומם יכניסו רק"ם עתידי השונה במבנה ובגודל מהטנק הקונבנציונאלי. זו הזדמנות להתאמה של מבנה הכוח לשדה הקרב העתידי).
5,000 אנשי קבע יפוטרו - אפשר וצריך לפטר 5,000 אנשי קבע. אבל המהלך רק יכביד על התקציב בשנים 2013-14.
אף אחד מה"קיצוצים" האלה לא מקטין (חלקם מגדיל) את היקף ההוצאה על הביטחון בשנים 2013-14.
אף אחד מה"קיצוצים" האלה לא מנקה את הנכסים הרעילים שיש בתקציב הביטחון. אותן התחייבויות בשפה המאזנית. מערכות שרכשנו, טרם שילמנו, אבל נשלם בעתיד בריבית דריבית. אף אחד מהם לא משפיע על התקציב הפנוי ההולך וקטן. לא בגלל שמשלמים ארנונה או שמשלמים לנכים, אלא בעיקר בגלל פרויקטים שנרכשו בעבר ועכשיו מגיע זמן התשלום שלהם.
אז מה באמת היה לנו כאן? בעיקר מהלך תקשורתי.
משל למה הדבר הדומה:
כאשר ראש המשלה מבטיח רפורמה בנמלים, למה הוא מתכוון? שהוא עושה מסיבת עיתונאים יפיפייה ומפזר מילים מתוקות על אוזניים הצמאות לכך, ועכשיו מה? הרי את אותן מילים הוא אמר ב-2005, אז הוא אפילו הגדיל מעשה. שילם 50,000 ₪ לכל עובד בנמל תמורת הסכמתם לרפורמה בנמלים. איפה הרפורמה ואיפה הכסף. הכסף בכיס של העובדים, הרפורמה? נגמרה במסיבת העיתונאים. עכשיו הוא מתחיל (בעזרתו האדיבה של שר התחבורה) לעשות עלינו סיבוב נוסף.
דוגמא נוספת. אנחנו מציינים השבוע שנתיים למחאה החברתית. אתם בוודאי זוכרים את מסיבת העיתונאים עם הסופרטנקר. "שיביא לשינוי הדרמטי במחירי הדירות". המחאה גוועה, מחירי הדירות עלו, והסופרטנקר? הוא מחכה להישלף במסיבת העיתונאים הבאה. יש השולפים שפן מהכובע ויש השולפים מילים. המלהטטים במילים.
אם משהו מדאיג אותי במתקפת ה"צבא החכם" הזה, היא העובדה כי תופעת ה"דברור" חדרה לצבא. כבר חשוב יותר להגיד מה נעשה (בעתיד), מאשר לעשות. המעשה נהפך משני לדיבור.
