אתר גרעיני תת-קרקעי חדש באיראן?

ניתוח מיוחד של ד"ר רפי אופק: אין וודאות כי האתר תת-הקרקעי בדמאוואנד הינו גרעיני, כפי שטוענים גורמי אופוזיציה איראניים אולם ייתכן כי מדובר במתקן לאחסון טילים בליסטיים

לפי דיווח עדכני של סוכנויות הידיעות AFP ורויטרס, גורמי האופוזיציה האיראנית, "המועצה הלאומית להתנגדות של איראן" (NCRI), מסרו בפריז, כי לאחרונה הושלמה בניית השלב הראשון של מתקן סודי תת-קרקעי, שכינויו "פרויקט קוסאר" (Kossar Project), אשר לטענתם הינו מתקן גרעיני.

המתקן ממוקם באזור הררי כ-10 ק"מ ממזרח לעיר דמאוואנד וכ-70 ק"מ צפונית מזרחית לטהראן והקמתו החלה ב-2006. גורמי NCRI בפריז טענו כי המידע על המתקן נאסף במשך למעלה משנה, והסתמכו על דיווחי כ-50 סוכנים שפעלו בשטח. כמו כן, ארגון NCRIאף הציג עתה בפריזתצלומי לווין של האתר. אולם התצלומים הללו אינם מצביעים בוודאות כי המתקן הינו גרעיני.

על פי סיכום המידע שנמסר על ידי סוכנויות הידיעות, המתקן כולל בשלב הנוכחי שישה אולמות ענקיים וכן ארבע מנהרות אשר אורך שתיים מהן הינו כ-550 מטר. וכן ארבע האנגרים חיצוניים (הממוקמים כנראה ליד היציאות מהמנהרות). "השלב הבא" על פי הדיווח, יכלול עד 30 מנהרות עם 30 האנגרים חיצוניים.

דובר NCRI בפריז לא ידע לנקוב במהות הפעילות הגרעינית שאמורה להתנהל באתר. אך מדיווחו השתמע, כי טענתו בדבר ההקשר הגרעיני נבעה מכך שהמתקן הוקם על ידי חברות בנייה הקשורות לגורמי ההנדסה במשרד ההגנה ו"משמרות" המהפכה של המשטר האיראני. כמו כן, מדבריו השתמע, כי מוחסן פאח'ריזאדה (Mohsen fakhrizadeh), אישיות בכירה ביותר ב"משמרות המהפכה" אשר ככל הידוע עומד בראש תכנית הנשק הבלתי קונבנציונאלי של איראן, קשור אף הוא לפרויקט שנחשף זה עתה.

קשה להעריך את מידת האמינות של דיווחי גורמי האופוזיציה האיראנית. אכן, ב-2002, במסיבת עיתונאים שקיימו בוושינגטון, הם חשפו לראשונה בפני התקשורת את מפעל העשרת האורניום בנתאנז ואת מפעל המים הכבדים ליד אראק. אך לא מן הנמנע כי המידע על אודות המתקנים הללו הודלף להם על ידי קהיליית המודיעין האמריקנית.

בספטמבר 2012 נטען על ידי אנשי NCRI בוושינגטון, כי איראן בנתה מתקן העשרת אורניום ליד העיר קאזווין (Qazvin), כ-75 ק"ממערבית לטהראן, בנוסף למתקני ההעשרה שבנתה בנתאנז ופורדו. אך מנגד, פקידים בממשל האמריקני הבהירו כי האתר מוכר להם זה שנים, ולהערכתם אין סיבה להאמין כי הינו מתקן גרעיני.

בשל כך, לפי שעה קשה להעריך את המידע האחרון. אם אכן הקמת המתקן החלה ב-2006, סביר להניח כי קהיליות המודיעין במערב עקבו היטב באמצעות תצלומי לווין אחרי מהלך בנייתו. מכל מקום, עד כה הן טרם התייחסו לדיווח NCRI מפריז.

במידה והמידע האחרון נכון לכשעצמו, אף שעל פיו המתקן כולל שישה אולמות ענקיים, קשה להניח כי הוא מיועד להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות, מכיוון שאין סבירות כך שהוא גם יכלול מספר רב של מנהרות. על כן לא מן הנמנע כי המתקן בדמאוואנד משמש, או ישמש, לאחסון טילים בליסטיים (נכון להיום – מדגם "שיהאב-3). לשם כך נועדו האולמות הענקיים שבמתקן. זאת ועוד, ייתכן והמנהרות נועדו להובלתם אל מחוץ למתקן וטעינתם בהאנגרים החיצוניים על גבי משגרים ניידים.

אגב, ייתכן כי שם הפרויקט –"קוסאר" – מרמז כי המתקן קשור לטילים בליסטיים. "קוסאר" הינו כינויו של הטיל הבליסטי "שהאב 5", אשר איראן מפתחת. טיל זה הוא תלת שלבי והטווח המתוכנן שלו הוא כ-4,000 ק"מ.

****
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר

אגב, ייתכן כי שם הפרויקט –"קוסאר" – מרמז כי המתקן קשור לטילים בליסטיים. "קוסאר" הינו כינויו של הטיל הבליסטי "שהאב 5", אשר איראן מפתחת. טיל זה הוא תלת שלבי והטווח המתוכנן שלו הוא כ-4,000 ק"מ.

****
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית