המעגל הקרוב – צבאות ערב בעידן המלחמות בין מדינות
הפעם, ביקורת על ספרו החדש של בעל מדור הספרים הקבוע של ישראל דיפנס, ד”ר דני אשר, מאת איש המודיעין הותיק, ד"ר פסח מלובני
הגנה לישראל
| 19/05/2011
ספרו החדש של תא”ל (מיל) ד”ר דני אשר מהווה ספר יסוד להכרת העידן הקודם, בו כיכבו צבאות ערב במלחמות שהתרחשו באיזור, בין אם במלחמות שניהלו נגד ישראל, ב-1948, 1956, 1967, 1973 ו-1982, ובין אם במלחמות שניהלו בינם לבין עצמם, כפלישה הסורית לירדן (1970), ללבנון (1976), מלחמת עיראק-איראן ואחרות.
במידה רבה מהווה ספר זה מעין סיכום הרצאותיו, מחקריו וספריו של ד”ר דני אשר העוסקים בתחום זה, כשהדגש הוא בתחום מומחיותו בתחום תורת הלחימה של צבאות אלה, נושא בו עסק רבות בתקופת שירותו בצה”ל וגם לאחריה, והעמיק לעסוק בו במחקרים השונים שפרסם.
הכרת צבאות האיזור ותולדותיהם, שורשיהם, מאפייני בנייתם והתפתחותם, ובמיוחד תפקודם בשדה הקרב הינם בעלי עניין רב למי שמתעניין בתולדות האיזור בכלל ובהיסטוריה הצבאית שלו בפרט.
צבאות אלה עמדו במרכז ההתעניינות של גורמי הביטחון עוד לפני הקמת המדינה, של ההגנה והש”י, ולאחר הקמתה, של אגף המודיעין בצה”ל, ושל צה”ל כולו, שכן הם היוו את האתגרים שעמדו מולו, ומולם נאלץ להלחם לאורך השנים. דורות שלמים של אנשי מודיעין גדלו במסגרת עיסוק חשוב זה של מעקב אחר ההתפתחויות ולימוד כל ההתרחשויות בצבאות הערבים למיניהם, שהשפיעו גם על תהליכים פנימיים באותן מדינות, והיוו מרכיב מרכזי בתהפוכות השלטון שהתרחשו בחלקן.
במדינות המובילות, כמצרים, סוריה ועיראק, היו אלה אנשי הצבא שביצעו הפיכות צבאיות ותפסו את השלטון אלה מאלה עד לעלייתם של משטרים שידעו להרחיק את הצבא מהפוליטיקה הפנימית, ועשו בו שימוש הן להשגת יעדים במדיניות החוץ שלהם, והן כהגנה על שלטונם.
ספר זה מרכז בתוכו מידע רב ועשיר בנושא זה, שישמש כל מי שמתעניין בתחום ובתולדות האיזור, ויקנה לו את הידע וההבנה החשובים להכרת התהליכים העכשוויים במדינות שמסביבנו, הכרת המושגים המצויים בשימושם, בחשיבתם הצבאית ובתורת הלחימה שלהם, והכרת מורשתם.
הספר חשוב גם כדי להבין את המלחמות בהן לחם צה”ל מאז הקמת המדינה מנקודת ראותו של הצד שכנגד, דבר המאפשר לקורא ולמתעניין לקבל תמונה רב-ממדית שלהם.
יודגשו במיוחד הפרקים בספר העוסקים בתפקוד צבאות ערב במהלך המלחמות העיקריות – מלחמת העצמאות, מלחמת “ששת-הימים”, מלחמת ההתשה ומלחמת “יום-הכיפורים”, בהן עמד צה”ל מול מרבית צבאות ערב, ויכול להם. אלה מתייחסים הן לתכניות המבצעים של צבאות אלה והן למהלכיהם בשטח בפועל במהלך המלחמה, שלא תמיד תאמו אותן. עם זאת, גם הפרקים האחרים, המתייחסים למלחמות המשניות ולתקופות הביניים שבין המלחמות הגדולות, חשובים בשל התייחסותם להתפתחויות שחלו בצבאות הערביים בהיבטים השונים בין המלחמות, בעיקר בשני הצבאות העיקריים, המצרי והסורי. אלה מתייחסים ללקחים שהפיקו צבאות אלה, בעיקר לאחר מלחמת “ששת-הימים”, אשר את חלקם הגדול יישמו במלחמת ההתשה ובמלחמת “יום-הכיפורים”, ואת תהליכי שיקום הצבאות לאחר כל אחת מהמלחמות, שנעשה בסיוע נדיב של ברית-המועצות, שהזרימה כמויות הולכות וגדלות של אמל”ח מתוצרתה לחילותיהם ולזרועותיהם השונות. אמל”ח זה הלך והשתפר ממלחמה למלחמה, והגדיל את האתגרים שעמדו בפני צה”ל.
נקודה נוספת חשובה לציון היא ההתייחסות לאופן בו נתפס צה”ל בעיני הצבאות הערביים, מבחינת כוחו ועצמתו, תורת הלחימה שלו ודרך לחימתו, כפי שהם למדו על בשרם במהלך המלחמות השונות.
הספר מבוסס על מקורות מגוונים, ישראלים וזרים כאחד, המאפשרים לקוראיו להתרשם גם מנקודת מבטם של כותבים שונים, והוא מהווה תוספת חשובה ביותר למאגר הספרות הצבאית בעברית. חשובה במיוחד היא הספרות הערבית שנכתבה בנושאים בהם עוסק הספר, ועליה הוא מסתמך.
=
אל”מ (מיל) פסח מלובני שירת באמ”ן בתפקידים שונים בתחומי האיסוף והמחקר. עוסק כיום במחקר צבאות ערב כחוקר עצמאי. פירסם ב-2010 את הספר “מלחמות בבל החדשה” על צבא עיראק ומלחמותיו, שזכה בפרס יצחק שדה ובפרסים ותעודות הוקרה אחרות. סיים לכתוב לאחרונה ספר דומה על הצבא הסורי ומלחמותיו.
ספרו החדש של תא”ל (מיל) ד”ר דני אשר מהווה ספר יסוד להכרת העידן הקודם, בו כיכבו צבאות ערב במלחמות שהתרחשו באיזור, בין אם במלחמות שניהלו נגד ישראל, ב-1948, 1956, 1967, 1973 ו-1982, ובין אם במלחמות שניהלו בינם לבין עצמם, כפלישה הסורית לירדן (1970), ללבנון (1976), מלחמת עיראק-איראן ואחרות.
במידה רבה מהווה ספר זה מעין סיכום הרצאותיו, מחקריו וספריו של ד”ר דני אשר העוסקים בתחום זה, כשהדגש הוא בתחום מומחיותו בתחום תורת הלחימה של צבאות אלה, נושא בו עסק רבות בתקופת שירותו בצה”ל וגם לאחריה, והעמיק לעסוק בו במחקרים השונים שפרסם.
הכרת צבאות האיזור ותולדותיהם, שורשיהם, מאפייני בנייתם והתפתחותם, ובמיוחד תפקודם בשדה הקרב הינם בעלי עניין רב למי שמתעניין בתולדות האיזור בכלל ובהיסטוריה הצבאית שלו בפרט.
צבאות אלה עמדו במרכז ההתעניינות של גורמי הביטחון עוד לפני הקמת המדינה, של ההגנה והש”י, ולאחר הקמתה, של אגף המודיעין בצה”ל, ושל צה”ל כולו, שכן הם היוו את האתגרים שעמדו מולו, ומולם נאלץ להלחם לאורך השנים. דורות שלמים של אנשי מודיעין גדלו במסגרת עיסוק חשוב זה של מעקב אחר ההתפתחויות ולימוד כל ההתרחשויות בצבאות הערבים למיניהם, שהשפיעו גם על תהליכים פנימיים באותן מדינות, והיוו מרכיב מרכזי בתהפוכות השלטון שהתרחשו בחלקן.
במדינות המובילות, כמצרים, סוריה ועיראק, היו אלה אנשי הצבא שביצעו הפיכות צבאיות ותפסו את השלטון אלה מאלה עד לעלייתם של משטרים שידעו להרחיק את הצבא מהפוליטיקה הפנימית, ועשו בו שימוש הן להשגת יעדים במדיניות החוץ שלהם, והן כהגנה על שלטונם.
ספר זה מרכז בתוכו מידע רב ועשיר בנושא זה, שישמש כל מי שמתעניין בתחום ובתולדות האיזור, ויקנה לו את הידע וההבנה החשובים להכרת התהליכים העכשוויים במדינות שמסביבנו, הכרת המושגים המצויים בשימושם, בחשיבתם הצבאית ובתורת הלחימה שלהם, והכרת מורשתם.
הספר חשוב גם כדי להבין את המלחמות בהן לחם צה”ל מאז הקמת המדינה מנקודת ראותו של הצד שכנגד, דבר המאפשר לקורא ולמתעניין לקבל תמונה רב-ממדית שלהם.
יודגשו במיוחד הפרקים בספר העוסקים בתפקוד צבאות ערב במהלך המלחמות העיקריות – מלחמת העצמאות, מלחמת “ששת-הימים”, מלחמת ההתשה ומלחמת “יום-הכיפורים”, בהן עמד צה”ל מול מרבית צבאות ערב, ויכול להם. אלה מתייחסים הן לתכניות המבצעים של צבאות אלה והן למהלכיהם בשטח בפועל במהלך המלחמה, שלא תמיד תאמו אותן. עם זאת, גם הפרקים האחרים, המתייחסים למלחמות המשניות ולתקופות הביניים שבין המלחמות הגדולות, חשובים בשל התייחסותם להתפתחויות שחלו בצבאות הערביים בהיבטים השונים בין המלחמות, בעיקר בשני הצבאות העיקריים, המצרי והסורי. אלה מתייחסים ללקחים שהפיקו צבאות אלה, בעיקר לאחר מלחמת “ששת-הימים”, אשר את חלקם הגדול יישמו במלחמת ההתשה ובמלחמת “יום-הכיפורים”, ואת תהליכי שיקום הצבאות לאחר כל אחת מהמלחמות, שנעשה בסיוע נדיב של ברית-המועצות, שהזרימה כמויות הולכות וגדלות של אמל”ח מתוצרתה לחילותיהם ולזרועותיהם השונות. אמל”ח זה הלך והשתפר ממלחמה למלחמה, והגדיל את האתגרים שעמדו בפני צה”ל.
נקודה נוספת חשובה לציון היא ההתייחסות לאופן בו נתפס צה”ל בעיני הצבאות הערביים, מבחינת כוחו ועצמתו, תורת הלחימה שלו ודרך לחימתו, כפי שהם למדו על בשרם במהלך המלחמות השונות.
הספר מבוסס על מקורות מגוונים, ישראלים וזרים כאחד, המאפשרים לקוראיו להתרשם גם מנקודת מבטם של כותבים שונים, והוא מהווה תוספת חשובה ביותר למאגר הספרות הצבאית בעברית. חשובה במיוחד היא הספרות הערבית שנכתבה בנושאים בהם עוסק הספר, ועליה הוא מסתמך.
=
אל”מ (מיל) פסח מלובני שירת באמ”ן בתפקידים שונים בתחומי האיסוף והמחקר. עוסק כיום במחקר צבאות ערב כחוקר עצמאי. פירסם ב-2010 את הספר “מלחמות בבל החדשה” על צבא עיראק ומלחמותיו, שזכה בפרס יצחק שדה ובפרסים ותעודות הוקרה אחרות. סיים לכתוב לאחרונה ספר דומה על הצבא הסורי ומלחמותיו.
