בפתחו של עידן מסקרן
מאמר מיוחד של מנכ"ל בינת: הצורך ביצירת ערך עסקי לארגון יניע מהלכים שבהם גם מערכות ה-IT נמדדות במונחי שיפור ביצועי הארגון. תקצוב ה-IT יחושב על פי תרומתו לשיפור העסקים, וזו תייצר מקורות הכנסה נוספים למימון השקעות ב-IT
הגנה לישראל
| 19/05/2011
אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים (צילום: אמיר צעידי)
במציאות של רשתות חברתיות, זמינות תמידית וניידות, נדרש תחום ה-IT להראות גמישות כלפי הלקוחות, לשלב חשיבה עסקית ולהשתמש בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת תפישת הענן, בדרך לקדמה ושגשוג.
התבוננות לאחור אל העשור שחלף מגלה כמה צמתים חשובים שהקפיצו את הטכנולוגיה ויצרו את התשתית למציאות שבה אנו חיים כיום. השנים הראשונות חיזקו וקבעו נחרצות את ה-IP כפרוטוקול מרכזי שכיום כל המערכות עושות בו שימוש. לאחר מכן חווינו התפתחות מואצת של השיתופיות וה-Collaboration שעל בסיסן הותקנו מערכות מתקדמות המקרבות בין בני אדם, מעצימות את הקשר הבין-אישי, יוצרות חוויית שימוש חדשה ומזמינה.
כיום, בשלב השלישי, נפרש בפנינו עולם הרשתות החברתיות ובד בבד התפתחות מואצת של תחום הטלפונים החכמים והניידות העסקית. שני המרכיבים הללו עיצבו והגדירו את המציאות שאותה אנו חווים כיום, מציאות המאופיינת בקשר בלתי אמצעי, בהעברת מידע מהירה, בזמינות גבוהה המבטאת דרך חדשה לדיאלוג אישי, פנים ארגוני ועסקי.
חיבור של המציאות החברתית עם פתרונות מתקדמים בתחומי הגישה, האנליטיקה, הביומטריה ומערכות תקשורת ומחשוב מתקדמות, יוצר כר חדש, אינסופי כמעט, ליישומים מתקדמים ולדיאלוג חדש בין הארגון ללקוח. האתגרים שמציבה מציאות זו, לארגון בכלל ולמנהל מערכות המידע בפרט, גדולים מאי פעם. המנמ"ר נדרש להביט החוצה אל לקוחות הארגון ולא רק פנימה למשתמשים הפנימיים.
מגמה זו תגדל ותתעצם בשנים הקרובות, מכמה סיבות. ראשית, הצורך ביצירת ערך עסקי לארגון יניע מהלכים שבהם גם מערכות ה-IT נמדדות במונחי שיפור ביצועי הארגון. תקצוב ה-IT יחושב על פי תרומתו לשיפור העסקים, וזו תייצר מקורות הכנסה נוספים למימון השקעות ב-IT. שנית, ההתמודדות עם האתגר הטכנולוגי.
בעבר רוב המערכות שירתו את המשתמשים הפנימיים, אך המגמה היא לאפשר ליותר ויותר גורמים גישה לארגון באמצעות מערכות ממוכנות. בנוסף, ואולי החשוב מכל, הם הלקוחות. הם מי שיצביעו ברגליים, ייצרו את הדרישות, וייטלו חלק בעיצוב המציאות.
הרשתות החברתיות העצימו את כוחו של הצרכן הפרטי. בידי המשתמשים יכולת להשפיע על פוליטיקה, על צרכנות ועל השיח הציבורי. הרשתות החברתיות מנצלות את חוכמת ההמונים טוב מאי פעם ומגשימות את עקרונות חופש הביטוי והדמוקרטיה. הארגונים יידרשו להכיר טוב יותר את צורכי לקוחותיהם, לחזק את הדיאלוג איתם ואת האפשרות לקבלת משוב ישיר, זמין ומיידי.
במציאות דינמית זו, בעל התפקיד אשר חווה את השינויים הגדולים ביותר ואת הצורך להשתנות ולהתגמש מהר מכולם, הוא מנהל מערכות המידע. בשלוש השנים האחרונות התחלפו יותר מ-75 מנמ"רים בארגונים הגדולים בישראל (STKI 2013). אולם נדמה כי אנשי ה-IT בישראל עלולים להיוותר מאחור, כשהם ממוקדים בטכנולוגיה ולא בעסקים.
המנמ"רים מתבקשים להתחיל לחשוב עסקים. זהו תהליך שלא יקרה ביום אחד, אבל על המנמ"רים לשנות את האוריינטציה ולבחור במה להתמקד. אחת הבעיות המרכזיות היא התקציב הנשחק ובנוסף ה-OPEX המנופח. מציאות זאת אינה מאפשרת למנמ"ר לבצע שינויים משמעותיים ולצורך כך יש לבצע מהלכי התייעלות.
ניתן לסייע למנמ"ר להתמודד עם המהפכה בשני אופנים. האחד, כיסוי פתרונות תשתית ה-ICT מקצה לקצה, צמצום ספקים, עלויות ומשאבי ניהול, על מנת לפנות זמן לחדשנות עסקית. השני, יצירת פתרונות ערך המבטיחים חוויית לקוח מתקדמת ומשופרת.
הקושי הארגוני להוציא שירותים החוצה עדיין קיים, אולם תפישת הענן, למשל, הולכת ומתחזקת בעולם כחלק ממגמה שמאפשרת שימוש בטכנולוגיה מרכזית במטרה להוריד מהארגון ניהול תהליכים עודף ולפנות זמן לטיפול בליבת העסקים. בישראל, הגישה לשירותי ענן עדיין זהירה וחשדנית ובהתאם בד"כ נבחרות מערכות פחות רגישות ליישום בענן.
המגבלות הטכנולוגיות שהכרנו בעבר כבר אינן מהוות מחסום ליישומים מתקדמים. השינויים באופי הטיפול במידע, השימוש בו, יצירת ערכים עסקיים חדשים ותפישת יחסי הארגון והלקוחות מובילים אותנו אל פתחו של עידן חדש, מסקרן ומעניין. עידן שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד כה.
הכותב הוא מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים.
במציאות של רשתות חברתיות, זמינות תמידית וניידות, נדרש תחום ה-IT להראות גמישות כלפי הלקוחות, לשלב חשיבה עסקית ולהשתמש בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים, דוגמת תפישת הענן, בדרך לקדמה ושגשוג.
התבוננות לאחור אל העשור שחלף מגלה כמה צמתים חשובים שהקפיצו את הטכנולוגיה ויצרו את התשתית למציאות שבה אנו חיים כיום. השנים הראשונות חיזקו וקבעו נחרצות את ה-IP כפרוטוקול מרכזי שכיום כל המערכות עושות בו שימוש. לאחר מכן חווינו התפתחות מואצת של השיתופיות וה-Collaboration שעל בסיסן הותקנו מערכות מתקדמות המקרבות בין בני אדם, מעצימות את הקשר הבין-אישי, יוצרות חוויית שימוש חדשה ומזמינה.
כיום, בשלב השלישי, נפרש בפנינו עולם הרשתות החברתיות ובד בבד התפתחות מואצת של תחום הטלפונים החכמים והניידות העסקית. שני המרכיבים הללו עיצבו והגדירו את המציאות שאותה אנו חווים כיום, מציאות המאופיינת בקשר בלתי אמצעי, בהעברת מידע מהירה, בזמינות גבוהה המבטאת דרך חדשה לדיאלוג אישי, פנים ארגוני ועסקי.
חיבור של המציאות החברתית עם פתרונות מתקדמים בתחומי הגישה, האנליטיקה, הביומטריה ומערכות תקשורת ומחשוב מתקדמות, יוצר כר חדש, אינסופי כמעט, ליישומים מתקדמים ולדיאלוג חדש בין הארגון ללקוח. האתגרים שמציבה מציאות זו, לארגון בכלל ולמנהל מערכות המידע בפרט, גדולים מאי פעם. המנמ"ר נדרש להביט החוצה אל לקוחות הארגון ולא רק פנימה למשתמשים הפנימיים.
מגמה זו תגדל ותתעצם בשנים הקרובות, מכמה סיבות. ראשית, הצורך ביצירת ערך עסקי לארגון יניע מהלכים שבהם גם מערכות ה-IT נמדדות במונחי שיפור ביצועי הארגון. תקצוב ה-IT יחושב על פי תרומתו לשיפור העסקים, וזו תייצר מקורות הכנסה נוספים למימון השקעות ב-IT. שנית, ההתמודדות עם האתגר הטכנולוגי.
בעבר רוב המערכות שירתו את המשתמשים הפנימיים, אך המגמה היא לאפשר ליותר ויותר גורמים גישה לארגון באמצעות מערכות ממוכנות. בנוסף, ואולי החשוב מכל, הם הלקוחות. הם מי שיצביעו ברגליים, ייצרו את הדרישות, וייטלו חלק בעיצוב המציאות.
הרשתות החברתיות העצימו את כוחו של הצרכן הפרטי. בידי המשתמשים יכולת להשפיע על פוליטיקה, על צרכנות ועל השיח הציבורי. הרשתות החברתיות מנצלות את חוכמת ההמונים טוב מאי פעם ומגשימות את עקרונות חופש הביטוי והדמוקרטיה. הארגונים יידרשו להכיר טוב יותר את צורכי לקוחותיהם, לחזק את הדיאלוג איתם ואת האפשרות לקבלת משוב ישיר, זמין ומיידי.
במציאות דינמית זו, בעל התפקיד אשר חווה את השינויים הגדולים ביותר ואת הצורך להשתנות ולהתגמש מהר מכולם, הוא מנהל מערכות המידע. בשלוש השנים האחרונות התחלפו יותר מ-75 מנמ"רים בארגונים הגדולים בישראל (STKI 2013). אולם נדמה כי אנשי ה-IT בישראל עלולים להיוותר מאחור, כשהם ממוקדים בטכנולוגיה ולא בעסקים.
המנמ"רים מתבקשים להתחיל לחשוב עסקים. זהו תהליך שלא יקרה ביום אחד, אבל על המנמ"רים לשנות את האוריינטציה ולבחור במה להתמקד. אחת הבעיות המרכזיות היא התקציב הנשחק ובנוסף ה-OPEX המנופח. מציאות זאת אינה מאפשרת למנמ"ר לבצע שינויים משמעותיים ולצורך כך יש לבצע מהלכי התייעלות.
ניתן לסייע למנמ"ר להתמודד עם המהפכה בשני אופנים. האחד, כיסוי פתרונות תשתית ה-ICT מקצה לקצה, צמצום ספקים, עלויות ומשאבי ניהול, על מנת לפנות זמן לחדשנות עסקית. השני, יצירת פתרונות ערך המבטיחים חוויית לקוח מתקדמת ומשופרת.
הקושי הארגוני להוציא שירותים החוצה עדיין קיים, אולם תפישת הענן, למשל, הולכת ומתחזקת בעולם כחלק ממגמה שמאפשרת שימוש בטכנולוגיה מרכזית במטרה להוריד מהארגון ניהול תהליכים עודף ולפנות זמן לטיפול בליבת העסקים. בישראל, הגישה לשירותי ענן עדיין זהירה וחשדנית ובהתאם בד"כ נבחרות מערכות פחות רגישות ליישום בענן.
המגבלות הטכנולוגיות שהכרנו בעבר כבר אינן מהוות מחסום ליישומים מתקדמים. השינויים באופי הטיפול במידע, השימוש בו, יצירת ערכים עסקיים חדשים ותפישת יחסי הארגון והלקוחות מובילים אותנו אל פתחו של עידן חדש, מסקרן ומעניין. עידן שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד כה.
הכותב הוא מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים.
