שטייניץ, עמידרור, נסראללה, מורסי

עמיר רפפורט בטור השבועי - על המאבק בלשכת ראש הממשלה, על סוריה וחיזבאללה. והעיניים צריכות להיות מופנות בסופ"ש הזה גם למצרים

שטייניץ, עמידרור, נסראללה, מורסי

השר שטייניץ. צילום: מאיר אזולאי

יש גרעין של אמת בכל אחת מהסיבות שהוזכרו השבוע לגבי נסיבות פרישתו של האלוף יעקב עמידרור מתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי (למשל, ויכוח עם נתניהו לגבי הבנייה בשטח A ובדיקה של היועץ המשפטי לממשלה לגבי ניגוד עניינים לכאורה בנושאים הקשורים לגז), אבל הסיפור האמיתי עדיין לא סופר במלואו: קרב איתנים מתחולל בתוך משרד ראש הממשלה על הטיפול בעניינים אסטרטגיים רגישים ביותר.
 
עמידרור נפל בקרב המקצועי והיצרי הזה.

באופן מפתיע, גוף התקשורת שהיה הכי קרוב לתיאור הסיפור עד כה הוא העיתון הכוויתי אל ג'רידה. לפי הדיווח בכווית שלשום, שרה נתניהו פסקה בעד השר לעניינים אסטרטגיים ומודיעין, יובל שטייניץ, בעימות מול עמידרור, ודחקה אותו בכך החוצה.

החלק בסיפור שקשור לשרה נתניהו הוא קשקוש (בסוגיה הזו שרה לא הייתה מעורבת) אבל עמידרור ושייטניץ אכן ניהלו קרב קשה ביותר.

הקרב החל זמן קצר אחרי הקמת הממשלה החדשה, והגיע לשיאו בשבועות האחרונים. מן הצד האחד ניצב יובל שטייניץ, שדרש לנפח את סמכויות המשרדים שקיבל לידיו (תפקיד השר לענייני מודיעין, שבו החזיק בממשלה הקודמת דן מרידור) ותפקיד השר לעניינים אסטרטגיים (שבו אחז משה יעלון עד מינויו לשר ביטחון).

הבעיה עם שני התפקידים האלה, היא שהסכויות שלהם אינן מעוגנות בחוק. שטייניץ אפילו לא הצליח עד כה להשתחל לקבינט המדיני ביטחוני, למרות שנתניהו הבטיח לו מקום סביב השלחן היוקרתי בתוך שלושה חודשים. זה לא מנע מהשר השאפתן להילחם מלחמת עולם מול המטה לביטחון לאומי, שסמכויותיו נקבעו בחוק מל"ל רק לפני כשלוש שנים.

הויכוח הוא אישי וגם ענייני: שטייניץ טוען לסמכויות על ניהול המאמץ הישראלי לאחד את העולם במאבק מול איראן, ולאחריות על גופי המודיעין ובראשם השב"כ והמוסד, כולל אחריות על הועדה לאנרגיה אטומית והדיאלוג האסטרטגי עם ארה"ב.
 
לפי שטייניץ, הוא הדרג המדיני , ועמידרור כפוף לדרג הזה. עמדירור, לפי התפיסה הזאת, נוטה לקבל תמיד את עמדת הצבא, לאור עברו הצבאי. עמידרור טען מנגד כי שטייניץ מחבל בעבודת המטה לביטחון לאומי, שאמור להיות גוף שרואה את התמונה האסטרטגית הרחבה של ישראל, ולהגיש את המלצותיו ישירות לראש הממשלה ולקבינט המדיני ביטחוני.
 
זה היה רק עניין של זמן (קצר) עד שהויכוח המקצועי יעבור לפסים אישיים. נתניהו נאלץ לשמוע בשבועות האחרונים הן את שטייניץ והן את עמידרור, מבקשים ממנו גיבוי לעמדותיהם. עמידרור הרגיש שהוא לא מקבל את הגיבוי שלא ציפה. הויכוחים הגדולים ביותר בתקופה האחרונה היו על נושאים הרגישים ביותר. המלחמה בתוך משרד ראש הממשלה, גררה לתוך הויכוח גם גורמים במוסד ובשב"כ (שאינם משתגעים בהכרח על שטייניץ).

 שורה תחתונה: יעקב עמידרור לא התפטר. נמאס לו. גורמים שעובדים עם עמידרור צמוד, שמעו ממנו כבר לפני חודשים כי הוא מתכוון לפרוש מהמטה לביטחון לאומי כאשר יסיים שנתיים בתפקיד. בינתיים, הוא מחזיק בג'וב כבר שנתיים וחודשיים. כפי הנראה, ימשיך למלא את התפקיד עד נובמבר.
 
בכל מקרה, המטה לביטחון לאומי חזר כמה צעדים לאחור, ככל ששטייניץ צבר סמכויות שלא היו לקודמיו. באותו זמן, המשרד המשמים של שטייניץ קיבל איזשהו תוכן. עתידו של המטה לביטחון לאומי תלוי עתה בזהות המחליף שימונה לאלוף עמידרור.

צחוק הגורל: בימים האחרונים הוזכר שמו של דן מרידור כמחליף אפשרי לעמידרור. לא ברור האם מרידור עצמו שותף לרעיון למנות אותו (הופרחו גם שמות רבים נוספים), אבל זה יכול להיות יותר ממעניין לראות אותו בעימותים ראש בראש מול שטייניץ, אם יחזור למשרד ראש הממשלה כ"עובד מדינה".
 
חיזבאללה וסוריה

הדברים התקיפים שהושמעו השבוע על ידי גורמים בכירים במערכת הביטחון ועל ידי ראש הממשלה עצמו (במהלך ביקור בתרח"ט גולני בצפון, ובמהלך מסדר הכנפיים בחצרים ביום חמישי), הם חלק ממלחמה פסיכולוגית ישראלית נגד בשאר אסאד וחסן נסראללה.

חסן נסראללה עשה הון הסברתי מהניצחון מול המורדים בקרב קוסייר, לישראל יש עניין עצום להחזיר את מכונת התעמולה הלבנונית למימדים האמיתיים, ולהבהיר שמדובר בניצחון פירוס. זו הסיבה שהרמטכ"ל גנץ אמר ש"גלימתו של נסראללה בוערת". מי צודק במלחממת התעמולה? או יותר נכון, מי קרוב יותר לאמת? הפעם, ישראל.

בינתיים במצריים

בינתיים, בסוף השבוע הזה, העיניים צריכות להיות מופנות למצרים. המהומות המתרחשות שם במלאת שנה לעליית האחים המוסלמים לשלטון הן יותר מדרמטיות.
 
יהיו מה שיהיו תוצאות ההפגנות, חוסר השקט כבר מוכיח כי מוחמד מורסי אינו מצליח לבסס את שלטונו, וכי האחים המוסלמים אינם עונים על הציפיות שתלה בהם העם. בראש ובראשונה, בתחום הכלכלה. הקוראן לא מביא מזור לאבטלה או  לרעב.