"ל"א נעשית חשובה ומורכבת יותר"
באוויר, בים וביבשה: ראיון בלעדי עם אדגר מימון, מנכ"ל אלישרא מקבוצת אלביט מערכות, שחושף את השינויים הדרמטיים בתחום הלוחמה האלקטרונית ואת האסטרטגיה של החברה. "העתיד הוא במערכות ממוזערות, שמשלבות הגנה ותקיפה"
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
פעם, היית קונה מערכת הגנה אלקטרונית ומתקין אותה על המטוס אך ורק כדי להתריע לטייס על איומים שונים. כיום, אמצעי הלוחמה האלקטרונית הם חלק מחליפת ההגנה הכוללת של המטוס וגם חלק ממערכות הנשק שלו. הם לא עומדים בפני עצמם, וזו קפיצת מדרגה ענקית".
הדובר: אדגר מימון, מנכ"ל חברת אלישרא מקבוצת אלביט מערכות, שנחשבת בית הלוחמה האלקטרונית (ל"א) של ישראל ואחת מחברות הל"א המובילות בעולם. בראיון ראשון אי פעם, לקראת הסלון האווירי בחודש יוני בפריז, מספר מימון לישראל דיפנס על המהפיכה בעולם הל"א ועל כמה כיוונים מפתיעים שלוקחת החברה שבניהולו.
איש חיל האוויר
מימון מונה לעמוד בראש חברת אלישרא לפני כחמישה חודשים, לאחר שהחליף את תא"ל (מיל') יצחק גת (שמתמנה בקיץ הזה ליו"ר חברת רפאל). כמו רבים מבכירי התעשייה הביטחונית בישראל, גם אדגר מימון עשה קריירה ארוכה בצה"ל. כמהנדס אלקטרוניקה הוא התחיל בתפקידים זוטרים יחסית במערך הלוחמה האלקטרונית של חיל האוויר. לקראת פרישתו מן השירות, בשנת 2003, היה אחראי על עסקאות רכש המטוסים הגדולות של החיל וכיהן כראש מחלקת מערכות ותקשוב, בדרגת אלוף משנה.
מימון הצטרף לאלישרא מיד לאחר השחרור מצה"ל, ועבר עמה בעשור האחרון כמה גלגולים: לפני עשר שנים החברה, שהוקמה במקור כיוזמה פרטית בשנת 1966, עדיין הייתה שייכת לקונצרן כור, שהחליט לצאת מכל האחזקות שלו בתחום הביטחוני.
30 אחוז מאלישרא נמכרו בעשור שעבר לתעשייה האווירית ו-70 אחוז נוספים לאלביט מערכות. לפני כשנתיים רכשה אלביט מערכות מהתעשייה האווירית את חלקה, תמורת 60 מיליון דולר, והפכה לבעלת השליטה המלאה בחברה.
חברת אלישרא פועלת בכל הנגזרות של מרחב הלחימה האלקטרו-מגנטי. למרות שהיא מזוהה בראש ובראשונה עם לוחמה אלקטרונית, אומר המנכ"ל מימון, כי "אלישרא שייכת לא רק לעולם הל"א. היא בעצם חברת לוחמת מידע ל"א, מודיעין ושו"ב. החזון של אלישרא נגזר מהיעוד ומהיחודיות שלנו, שלפיו אנחנו נותנים פתרונות מערכתיים ושלמים בעולמות האלה. אנחנו שואפים להיות מובילים עולמיים, וכשאני בוחן את עצמנו בחלק מהאלמנטים, ובראשם לוחמה אלקטרונית, אנחנו באמת מובילים. בחלק אחר אנחנו בדרך להיות בטופ".
התחרות בעולם היא לא קטנה?
"בעולם יש 18 חברות שמתעסקות עם לוחמה אלקטרונית, וכמעט אין חברה שעוסקת רק בתחום הזה. רוב חברות הל"א נקנו במשך הזמן על ידי חברות גדולות יותר, כמו שאנחנו נרכשנו על ידי אלביט מערכות. כיום, אנחנו נמצאים בשורה ראשונה בתחום ביחד עם חברות אמריקאיות כמו נורתופ גרומן ו-ITT. אם השוק האמריקאי היה נפתח לתחרות הוגנת בפני אלישרא, היינו היום במקום אחר לגמרי, כי מבחינה טכנולוגית אנחנו מובילים בפער גדול על פני חברות אחרות, לכן אני מדבר על מובילות עולמית. אנחנו מתמודדים בשווקים העולמיים מול מיטב החברות, ולא פעם אנחנו זוכים".
היקף המכירות של אלישרא נאמד בלמעלה מרבע מיליארד דולר בכל שנה. בין החוזים שבהם זכתה החברה בשנה האחרונה היו גם התקנה של מערכות ל"א למטוסים בברזיל (בהיקף של 90 מיליון דולר, כחלק מפרויקט של אלביט מערכות והחברה הברזילאית אמברייר). אלישרא זכתה באחרונה גם בפרויקט ענק באסיה, בשווי 115 מיליון דולר, והיא מפתחת דורות חדשים של מערכות לוחמה אלקטרונית עבור חיל הים הישראלי ומערכת חדישה להתמודדות עם מטענים עבור צה"ל (שדרוג של מערכת ההגנה נגד מטענים שמוכרת בצה"ל בכינוי "שלגון". המערכת חוסמת את התדר המשמש להפעלה אלחוטית של מטענים, עד למעבר שיירה כלשהי).
מעצמת ל"אישראל נחשבת מזה שנים רבות כמעצמת לוחמה אלקטרונית, בראש ובראשונה בתחום האווירי. במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 רשמו מטוסי חיל האוויר יחס הפלות מדהים של 81:0 בקרבות אוויר מול חיל האוויר הסורי. הרבה מן ההישג יוחס לאמצעי לחימה אלקטרוניים, שהעניקו למטוסים הישראליים חליפת הגנה. חיל האוויר מתעקש תמיד על חליפות הגנה אלקטרוניות מתוצאת ישראל, שיעניקו לו יתרון איכותי בשדה הקרב האווירי, כאשר למדינות ערב, ובהן מצרים וערב הסעודית, יש מטוסים אמריקאיים זהים כמו F-15 וF-16-. גם במטוס הקרב העתידי, F-35, שיסופק לישראל, אמורים להיות רכיבי הגנה אלקטרונית מתוצרת אלישרא.
קרבות אוויר-אוויר הם נחלת העבר, במידה רבה בשל העליונות האווירית הישראלית המוחלטת. הלוחמה האלקטרונית מאפשרת למטוסי חיל האוויר להתמודד גם עם סוללות טילי אוויר-קרקע של האויב - ובראש ובראשונה לזהות אותן ולשבש את פעולתן. על פי פרסומים זרים, בעת שחיל האוויר הישראלי תקף את הכור הגרעיני הסורי "בדיר א-זור" בספטמבר 2007, סוללות ההגנה האווירית הסוריות כלל לא ידעו על כך שמטוסי חיל האוויר היו מעל סוריה, ככל הנראה בזכות שימוש שנעשה בשורה של אמצעים אלקטרוניים ולוחמת סייבר. יש להניח, כי חיל האוויר נערך ללחימה אלקטרונית גם מול סוללות הטק"א המתקדמות שרכשה סוריה מרוסיה בשנים האחרונות - SA-17 ו-SA-300.
"החשיבות של הלוחמה האלקטרונית עלתה עשרת מונים", אומר עוד אדגר מימון. "ההתפתחות הטכנולוגית בתחום היא מאוד גדולה. במערכות הישנות הייתה הפרדה מוחלטת בין התראה למטוסים ובין חסימה אלקטרונית - כל תמונת הזירה ביניהן הייתה מאוד מסובכת. לכל מערכת הייתה יכולת קליטה עם דיוקים אחרים. כיום, המערכות הן אחודות, וכאשר הכל במקום מרכזי אתה יכול להשיג יכולות הרבה יותר גבוהות בתוך אותה קופסא, גם בגילוי וגם במענה".
אתה מתכוון שמערכות הל"א משמשות כיום גם לתקיפה ולא רק להגנה?
"כן. כשאותה מערכת עושה לך התראה וחסימה וגם אלינט (מודיעין המבוסס על ניתוח של אותות אלקטרוניים כחלק מעולם הסיגינט) באיכון מדויק, עשית את שלך. לשם העולם הולך. החוכמה היא להיות קדימה לפני האחרים, ובכמה מקומות אנחנו פורצי דרך.
"בלוחמה אלקטרונית הרעיון המרכזי בעבר היה להסיט את הטיל מהמטוס. היום הכל כל כך מתוחכם, עד שממטוס F-16 אתה יכול לא רק להסיט את הטיל התוקף, אלא גם לשגר טיל נגדי לעבר הסוללה שירתה עליך.
"זה מעבר למטוס הבודד", ממשיך מימון. "אם עושים היתוך של המידע שמגיע במקביל ממאה מטוסים שונים, ניתן לקבל תיעוד מדויק של המטרות, ומפה הדרך לשלוח למטרה טיל כזה או אחר היא מאוד קצרה. מהבחינה הזאת, יש יתרון גדול לעובדה שאנחנו מלווים את חיל האוויר הישראלי כבר עשרות שנים. אם תבחן מטוס F-15 אמריקאי תמצא בו חלקים של חליפת הגנה מתוצרת חברות שונות, שהרבה יותר קשה לעשות היתוך ביניהן. במקרה של חיל האוויר הישראלי, יש מערכות שלנו בכל מטוס, וזה בסיס מצוין להיתוך מידע".
מוצר דגל
אלישרא השקיעה לפני 10-15 שנה הון עתק בפיתוח פתרונות בתחום תדרי IR, והיא קוצרת כיום את פירות ההשקעה כאחת המובילות בתחום.
לדברי אדגר מימון, אלישרא מוכרת פתרונות הגנה שלמים ולא רק מערכות הגנה, והיא משלבת בפתרונות שלה גם מוצרים של חברות אחיות מקבוצת אלביט מערכות, כמו סנסורים של אל-אופ. מצד שני, מערכות הגילוי של אלישרא משולבות במערכת ההגנה למטוסים מפני טילי כתף, המכונה "מיוסיק", שפיתחה אל-אופ.
מערכת ההגנה הקלאסית שמספקת החברה למטוסים מכונה V5. אחד ממוצרי הדגל של החברה בתחום האווירי מכונה: (PAWS (PASSIVE WARNING SYSTEMהמערכת מורכבת מסנסורים שונים הנמצאים בקופסאות שונות בכלי הטיס. החוכמה נמצאת במעבד, שלוקח נתונים מהסנסורים השונים ומרכיב מהם תמונה כוללת.
"אנחנו עברנו למערכות אחודות ואנחנו מחזקים את הגישה הזאת של מערכת אחת קטנה קומפקטית שעושה גילוי זיהוי וגם טיפול באיום. עם המערכות האחודות האלה די כבשנו את העולם", טוען אדגר מימון.
יבשה, יבשה
"אחד היתרונות הגדולים הוא שהעולם האלינטי צמח מעולם הלוחמה האלקטרונית האווירית", מוסיף מימון. "זה חייב אותנו להתמקד בערכות ממוזערות שעושות הרבה. כעת, המערכות הממוזערות האלה מאפשרות לנו יכולות מבצעיות גבוהות גם כשמציבים אותן על גבי פלטפורמות בקרקע".
מימון מספר כי אלישרא קיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לתחום המכ"מים ביבשה לפני כשלוש שנים. במסגרת מהלך זה נרכשה חברה הונגרית בשם PPE, שמוצר הליבה שלה הוא מכ"מ לגילוי אדם. אלישרא הציגה את המכ"מ במסגרת הביתן של אליבט מערכות בתערוכת יורוסאטורי בפריז בשנת 2012, והיא עובדת כיום על שיפורים שלו.
אלישרא פעילה בעולמות של "הגנה רכה" (soft kill) על פלטפורמות באוויר, בים, וביבשה מזה עשרות שנים, אבל מימון חושף כאן בפעם הראשונה כי החברה החליטה לעסוק בפיתוח מכ"מים לגילוי איומים על כלי רכב לצורך "הגנה קשה" (hard kill), כלומר הגנה אקטיבית, כמו המכ"מים במערכות ההגנה האקטיבית על טנקים ונגמ"שים של רפאל ("מעיל רוח") ותעש ("חץ דורבן"). המכ"מ של המערכת מתוצרת רפאל מיוצר כיום על ידי מפעל אלתא של התעשייה האווירית, ואילו במערכת ההגנה האקטיבית מתוצרת התעש הוא של חברת ראדא, ונראה כי קבוצת אלביט מערכות נכנסת לתחרות בתחום הזה.
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מספר 14 של "ישראל דיפנס" שיראה אור בשבוע הבא
פעם, היית קונה מערכת הגנה אלקטרונית ומתקין אותה על המטוס אך ורק כדי להתריע לטייס על איומים שונים. כיום, אמצעי הלוחמה האלקטרונית הם חלק מחליפת ההגנה הכוללת של המטוס וגם חלק ממערכות הנשק שלו. הם לא עומדים בפני עצמם, וזו קפיצת מדרגה ענקית".
הדובר: אדגר מימון, מנכ"ל חברת אלישרא מקבוצת אלביט מערכות, שנחשבת בית הלוחמה האלקטרונית (ל"א) של ישראל ואחת מחברות הל"א המובילות בעולם. בראיון ראשון אי פעם, לקראת הסלון האווירי בחודש יוני בפריז, מספר מימון לישראל דיפנס על המהפיכה בעולם הל"א ועל כמה כיוונים מפתיעים שלוקחת החברה שבניהולו.
איש חיל האוויר
מימון מונה לעמוד בראש חברת אלישרא לפני כחמישה חודשים, לאחר שהחליף את תא"ל (מיל') יצחק גת (שמתמנה בקיץ הזה ליו"ר חברת רפאל). כמו רבים מבכירי התעשייה הביטחונית בישראל, גם אדגר מימון עשה קריירה ארוכה בצה"ל. כמהנדס אלקטרוניקה הוא התחיל בתפקידים זוטרים יחסית במערך הלוחמה האלקטרונית של חיל האוויר. לקראת פרישתו מן השירות, בשנת 2003, היה אחראי על עסקאות רכש המטוסים הגדולות של החיל וכיהן כראש מחלקת מערכות ותקשוב, בדרגת אלוף משנה.
מימון הצטרף לאלישרא מיד לאחר השחרור מצה"ל, ועבר עמה בעשור האחרון כמה גלגולים: לפני עשר שנים החברה, שהוקמה במקור כיוזמה פרטית בשנת 1966, עדיין הייתה שייכת לקונצרן כור, שהחליט לצאת מכל האחזקות שלו בתחום הביטחוני.
30 אחוז מאלישרא נמכרו בעשור שעבר לתעשייה האווירית ו-70 אחוז נוספים לאלביט מערכות. לפני כשנתיים רכשה אלביט מערכות מהתעשייה האווירית את חלקה, תמורת 60 מיליון דולר, והפכה לבעלת השליטה המלאה בחברה.
חברת אלישרא פועלת בכל הנגזרות של מרחב הלחימה האלקטרו-מגנטי. למרות שהיא מזוהה בראש ובראשונה עם לוחמה אלקטרונית, אומר המנכ"ל מימון, כי "אלישרא שייכת לא רק לעולם הל"א. היא בעצם חברת לוחמת מידע ל"א, מודיעין ושו"ב. החזון של אלישרא נגזר מהיעוד ומהיחודיות שלנו, שלפיו אנחנו נותנים פתרונות מערכתיים ושלמים בעולמות האלה. אנחנו שואפים להיות מובילים עולמיים, וכשאני בוחן את עצמנו בחלק מהאלמנטים, ובראשם לוחמה אלקטרונית, אנחנו באמת מובילים. בחלק אחר אנחנו בדרך להיות בטופ".
התחרות בעולם היא לא קטנה?
"בעולם יש 18 חברות שמתעסקות עם לוחמה אלקטרונית, וכמעט אין חברה שעוסקת רק בתחום הזה. רוב חברות הל"א נקנו במשך הזמן על ידי חברות גדולות יותר, כמו שאנחנו נרכשנו על ידי אלביט מערכות. כיום, אנחנו נמצאים בשורה ראשונה בתחום ביחד עם חברות אמריקאיות כמו נורתופ גרומן ו-ITT. אם השוק האמריקאי היה נפתח לתחרות הוגנת בפני אלישרא, היינו היום במקום אחר לגמרי, כי מבחינה טכנולוגית אנחנו מובילים בפער גדול על פני חברות אחרות, לכן אני מדבר על מובילות עולמית. אנחנו מתמודדים בשווקים העולמיים מול מיטב החברות, ולא פעם אנחנו זוכים".
היקף המכירות של אלישרא נאמד בלמעלה מרבע מיליארד דולר בכל שנה. בין החוזים שבהם זכתה החברה בשנה האחרונה היו גם התקנה של מערכות ל"א למטוסים בברזיל (בהיקף של 90 מיליון דולר, כחלק מפרויקט של אלביט מערכות והחברה הברזילאית אמברייר). אלישרא זכתה באחרונה גם בפרויקט ענק באסיה, בשווי 115 מיליון דולר, והיא מפתחת דורות חדשים של מערכות לוחמה אלקטרונית עבור חיל הים הישראלי ומערכת חדישה להתמודדות עם מטענים עבור צה"ל (שדרוג של מערכת ההגנה נגד מטענים שמוכרת בצה"ל בכינוי "שלגון". המערכת חוסמת את התדר המשמש להפעלה אלחוטית של מטענים, עד למעבר שיירה כלשהי).
מעצמת ל"אישראל נחשבת מזה שנים רבות כמעצמת לוחמה אלקטרונית, בראש ובראשונה בתחום האווירי. במלחמת לבנון הראשונה ב-1982 רשמו מטוסי חיל האוויר יחס הפלות מדהים של 81:0 בקרבות אוויר מול חיל האוויר הסורי. הרבה מן ההישג יוחס לאמצעי לחימה אלקטרוניים, שהעניקו למטוסים הישראליים חליפת הגנה. חיל האוויר מתעקש תמיד על חליפות הגנה אלקטרוניות מתוצאת ישראל, שיעניקו לו יתרון איכותי בשדה הקרב האווירי, כאשר למדינות ערב, ובהן מצרים וערב הסעודית, יש מטוסים אמריקאיים זהים כמו F-15 וF-16-. גם במטוס הקרב העתידי, F-35, שיסופק לישראל, אמורים להיות רכיבי הגנה אלקטרונית מתוצרת אלישרא.
קרבות אוויר-אוויר הם נחלת העבר, במידה רבה בשל העליונות האווירית הישראלית המוחלטת. הלוחמה האלקטרונית מאפשרת למטוסי חיל האוויר להתמודד גם עם סוללות טילי אוויר-קרקע של האויב - ובראש ובראשונה לזהות אותן ולשבש את פעולתן. על פי פרסומים זרים, בעת שחיל האוויר הישראלי תקף את הכור הגרעיני הסורי "בדיר א-זור" בספטמבר 2007, סוללות ההגנה האווירית הסוריות כלל לא ידעו על כך שמטוסי חיל האוויר היו מעל סוריה, ככל הנראה בזכות שימוש שנעשה בשורה של אמצעים אלקטרוניים ולוחמת סייבר. יש להניח, כי חיל האוויר נערך ללחימה אלקטרונית גם מול סוללות הטק"א המתקדמות שרכשה סוריה מרוסיה בשנים האחרונות - SA-17 ו-SA-300.
"החשיבות של הלוחמה האלקטרונית עלתה עשרת מונים", אומר עוד אדגר מימון. "ההתפתחות הטכנולוגית בתחום היא מאוד גדולה. במערכות הישנות הייתה הפרדה מוחלטת בין התראה למטוסים ובין חסימה אלקטרונית - כל תמונת הזירה ביניהן הייתה מאוד מסובכת. לכל מערכת הייתה יכולת קליטה עם דיוקים אחרים. כיום, המערכות הן אחודות, וכאשר הכל במקום מרכזי אתה יכול להשיג יכולות הרבה יותר גבוהות בתוך אותה קופסא, גם בגילוי וגם במענה".
אתה מתכוון שמערכות הל"א משמשות כיום גם לתקיפה ולא רק להגנה?
"כן. כשאותה מערכת עושה לך התראה וחסימה וגם אלינט (מודיעין המבוסס על ניתוח של אותות אלקטרוניים כחלק מעולם הסיגינט) באיכון מדויק, עשית את שלך. לשם העולם הולך. החוכמה היא להיות קדימה לפני האחרים, ובכמה מקומות אנחנו פורצי דרך.
"בלוחמה אלקטרונית הרעיון המרכזי בעבר היה להסיט את הטיל מהמטוס. היום הכל כל כך מתוחכם, עד שממטוס F-16 אתה יכול לא רק להסיט את הטיל התוקף, אלא גם לשגר טיל נגדי לעבר הסוללה שירתה עליך.
"זה מעבר למטוס הבודד", ממשיך מימון. "אם עושים היתוך של המידע שמגיע במקביל ממאה מטוסים שונים, ניתן לקבל תיעוד מדויק של המטרות, ומפה הדרך לשלוח למטרה טיל כזה או אחר היא מאוד קצרה. מהבחינה הזאת, יש יתרון גדול לעובדה שאנחנו מלווים את חיל האוויר הישראלי כבר עשרות שנים. אם תבחן מטוס F-15 אמריקאי תמצא בו חלקים של חליפת הגנה מתוצרת חברות שונות, שהרבה יותר קשה לעשות היתוך ביניהן. במקרה של חיל האוויר הישראלי, יש מערכות שלנו בכל מטוס, וזה בסיס מצוין להיתוך מידע".
מוצר דגל
אלישרא השקיעה לפני 10-15 שנה הון עתק בפיתוח פתרונות בתחום תדרי IR, והיא קוצרת כיום את פירות ההשקעה כאחת המובילות בתחום.
לדברי אדגר מימון, אלישרא מוכרת פתרונות הגנה שלמים ולא רק מערכות הגנה, והיא משלבת בפתרונות שלה גם מוצרים של חברות אחיות מקבוצת אלביט מערכות, כמו סנסורים של אל-אופ. מצד שני, מערכות הגילוי של אלישרא משולבות במערכת ההגנה למטוסים מפני טילי כתף, המכונה "מיוסיק", שפיתחה אל-אופ.
מערכת ההגנה הקלאסית שמספקת החברה למטוסים מכונה V5. אחד ממוצרי הדגל של החברה בתחום האווירי מכונה: (PAWS (PASSIVE WARNING SYSTEMהמערכת מורכבת מסנסורים שונים הנמצאים בקופסאות שונות בכלי הטיס. החוכמה נמצאת במעבד, שלוקח נתונים מהסנסורים השונים ומרכיב מהם תמונה כוללת.
"אנחנו עברנו למערכות אחודות ואנחנו מחזקים את הגישה הזאת של מערכת אחת קטנה קומפקטית שעושה גילוי זיהוי וגם טיפול באיום. עם המערכות האחודות האלה די כבשנו את העולם", טוען אדגר מימון.
יבשה, יבשה
"אחד היתרונות הגדולים הוא שהעולם האלינטי צמח מעולם הלוחמה האלקטרונית האווירית", מוסיף מימון. "זה חייב אותנו להתמקד בערכות ממוזערות שעושות הרבה. כעת, המערכות הממוזערות האלה מאפשרות לנו יכולות מבצעיות גבוהות גם כשמציבים אותן על גבי פלטפורמות בקרקע".
מימון מספר כי אלישרא קיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לתחום המכ"מים ביבשה לפני כשלוש שנים. במסגרת מהלך זה נרכשה חברה הונגרית בשם PPE, שמוצר הליבה שלה הוא מכ"מ לגילוי אדם. אלישרא הציגה את המכ"מ במסגרת הביתן של אליבט מערכות בתערוכת יורוסאטורי בפריז בשנת 2012, והיא עובדת כיום על שיפורים שלו.
אלישרא פעילה בעולמות של "הגנה רכה" (soft kill) על פלטפורמות באוויר, בים, וביבשה מזה עשרות שנים, אבל מימון חושף כאן בפעם הראשונה כי החברה החליטה לעסוק בפיתוח מכ"מים לגילוי איומים על כלי רכב לצורך "הגנה קשה" (hard kill), כלומר הגנה אקטיבית, כמו המכ"מים במערכות ההגנה האקטיבית על טנקים ונגמ"שים של רפאל ("מעיל רוח") ותעש ("חץ דורבן"). המכ"מ של המערכת מתוצרת רפאל מיוצר כיום על ידי מפעל אלתא של התעשייה האווירית, ואילו במערכת ההגנה האקטיבית מתוצרת התעש הוא של חברת ראדא, ונראה כי קבוצת אלביט מערכות נכנסת לתחרות בתחום הזה.
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מספר 14 של "ישראל דיפנס" שיראה אור בשבוע הבא
