תכנית "פריזמה" לריגול מקוון
תכנית של סוכנות ה-NSA האמריקאית ששם הקוד שלה הוא "פריזמה" (Prism) מסוגלת לאסוף מה שהסוכנות רוצה ישירות מהשרתים של ספקי השירות הבאים בארה"ב: מיקרוסופט, יאהו, גוגל, פייסבוק, Paltalk, AOL, סקייפ, יוטיוב, ואפל
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
via www.washingtonpost.com/wp-srv/special/politics/prism-collection-documents
הסוכנות לביטחון הלאומי (NSA) וה-FBI עקבו אחרי השרתים של תשע חברות האינטרנט מובילות בארה"ב. המעקב כלל חילוץ אודיו וידאו צ'אטים, תמונות, הודעות דואר אלקטרוני, מסמכים ויומנים המאפשרים לאנליסטים של סוכנויות המודיעין לעקוב אחר מטרות זרות, כך על פי מסמך סודי ביותר שהגיע לוושינגטון פוסט.
התכנית, ששם קוד שלה הוא "פריזמה" (Prism), לא פורסמה עד כה, וכנראה מדובר על תכנית לאיסוף מודיעין ראשונה מסוגה. סוכנות ה-NSA מתגאה בגניבת סודות ושבירת קודים, והיא מורגלת לשותפויות עסקיות שמסייעות לה להסיט את תנועת נתונים או לעקוף מחסומים. אבל מעולם לא היה מדובר על שרתי גוגל או פייסבוק לפני כן, ולא סביר שיש מקום יותר יקר ערך בהיבט של מידע מודיעיני, מענקיות האינטרנט בעמק הסיליקון.
מדובר בטכונלוגיה יוצאת דופן של ה-NSA המסוגלת לאסוף מה שהסוכנות רוצה ישירות מהשרתים של ספקי השירות הבאים בארה"ב: מיקרוסופט, יאהו, גוגל, פייסבוק, Paltalk, AOL, סקייפ, יוטיוב, ואפל. על פי מסמכים שהגיעו לידי עיתון הגרדיאן הבריטי, ה-NSA ממיין את המידע העצום שהוא אוסף באמצעות כלי שנקרא Boundless Informant (מודיע חסר גבולות), מדובר על תוכנת כריית נתונים שפותחה על ידי ה-NSA ומסייעת לדעת עד כמה אדוק הם מנטרים כל אזור בעולם.
תכנית פריזמה פועלת לצד תכנית מקבילה, ששם הקוד שלה Blarney, שאוספת מידע טכני אודות תעבורת התקשורת והתקני הרשת (metadata) לאורך עמוד השדרה של רשת האינטרנט העולמית.
עיתון גרדיאן הבריטי דיווח ביום שישי כי גם סוכנות ה- GCHQ, המקבילה הבריטית של ה-NSA, אוספת גם היא מודיעין בצורה חשאית מאותן חברות האינטרנט, באמצעות אותה טכנולוגיה של ה-NSA. על פי מסמכים שהגיעו לידי הגרדיאן, תכנית PRISM מאפשרת ל-GCHQ לעקוף את ההליך המשפטי הפורמלי הנדרש בבריטניה כדי לחפש חומר אישי, כגון דואר אלקטרוני, תמונות וקטעי וידאו מחברת אינטרנט הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה.
PRISM הושקה מתוך האפר של התכנית הסודית של הנשיא ג'ורג' בוש למעקב מקומי ללא צווי חיפוש בשנת 2007, כאשר גילויים חדשים בתקשורת, תביעות בבתי משפט ומעקבים של סוכנויות מודיעין חיצוניות נאלץ הנשיא לחפש סמכות חדשה.
הקונגרס האמריקאי סיפק אישור למהלכים כמו PRISM באמצעות אשרור תקנות כמוProtect America Act בשנת 2007 ו-FISA של 2008, אשר העניקו חסינות לחברות פרטיות ששיתפו פעולה מרצון עם המודיעין האמריקאי. PRISM גייסה את השותף הראשון שלה, מיקרוסופט, וככה החלו שש שנים של איסוף נתונים במהירות מתחת לפני השטח, כאשר במקביל התנהל ויכוח לאומי גועש סביב נושא המעקב והפרטיות ברשת האינטרנט. בסוף השנה שעבר, כאשר בקונגרס התנהל דיון סביב בקשת שינויים ב-FISA, המחוקקים היחידים שידעו על PRISM היו מחויבים לשתוק.
בהצהרה מאוחרת ביום חמישי לאחר חשיפת התכנית, אמר ראש סוכנות המודיעין הלאומי ג'יימס קלאפר (James R. Clapper) כי '"מידע שנאסף במסגרת תכנית זו הוא מידע מודיעיני חשוב ביותר המשמש כדי להגן על העם שלנו ממגוון רחב של איומים. הגילוי הבלתי מורשה של מידע אודות התכנית החשובה והחוקית הזו, ראוי לגינוי היות והוא מונע הגנות חשובות לביטחון העם האמריקאי".
מספר חברות ששמם צוין בכתבה, פנו בהודעה רשמית לעיתון ואמרו שלא ידעו על התכנית, והן מעולם לא אפשרו גישה ממשלתית ישירה לשרתים שלהם. עוד טענו החברות כי הן הגיבו רק לבקשות ממוקדות לקבלת מידע.
"אנחנו לא מספקים כל ארגון ממשלתי עם גישה ישירה לשרתי פייסבוק," אמר ג'ו סאליבן, קצין הביטחון ראשי של פייסבוק. "כאשר פייסבוק נדרשת לספק נתונים או מידע על אנשים ספציפיים, אנו בוחנים בקפידה כל בקשה כזו על פי החוק, ומספקים מידע רק במידה הנדרשת על פי החוק".
"אנחנו אף פעם לא שמענו על פריזמה" אמר סטיב דאולינג, דובר אפל. "אנחנו לא מספקים לשום סוכנות ממשלתית גישה ישירה לשרתים שלנו, וכל גוף ממשלתי המבקש נתוני לקוחות חייב לקבל צו של בית משפט".
פקידי הממשלה והמסמך עצמו שנחשף הבהירו כי NSA ראתה בזהותם של השותפים הפרטיים של תכנית פריזמה סוד רגיש ביותר, מחשש שאותן החברות ייסוגו מהתכנית אם יחשפו. "98 אחוזים מהתוכן של PRISM מבוסס על יאהו, גוגל ומיקרוסופט. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא פוגעים במקורות אלה", נכתב בדו"ח.
מצגת פנימית של 41 שקופיות על פריזמה, המתוארכת לחודש אפריל 2013 ומיועדת לאנליסטים בכירים ב-NSA, תארה את הכלי החדש כתורם הפורה ביותר לתדריך היומי המקוצר של הנשיא. כ-1477 פריטים בשנה שעברה ציטטו חומרים שנאספו על ידי פריזמה. עוד נאמר במצגת כי ה-NSA מסתמך יותר ויותר על פריזמה כמקור המוביל של חומר גלם, והיא מהווה בסיס ל-1 מתוך 7 דו"חות מודיעין שמפרסמת הסוכנות.
הסוכנות לביטחון הלאומי (NSA) וה-FBI עקבו אחרי השרתים של תשע חברות האינטרנט מובילות בארה"ב. המעקב כלל חילוץ אודיו וידאו צ'אטים, תמונות, הודעות דואר אלקטרוני, מסמכים ויומנים המאפשרים לאנליסטים של סוכנויות המודיעין לעקוב אחר מטרות זרות, כך על פי מסמך סודי ביותר שהגיע לוושינגטון פוסט.
התכנית, ששם קוד שלה הוא "פריזמה" (Prism), לא פורסמה עד כה, וכנראה מדובר על תכנית לאיסוף מודיעין ראשונה מסוגה. סוכנות ה-NSA מתגאה בגניבת סודות ושבירת קודים, והיא מורגלת לשותפויות עסקיות שמסייעות לה להסיט את תנועת נתונים או לעקוף מחסומים. אבל מעולם לא היה מדובר על שרתי גוגל או פייסבוק לפני כן, ולא סביר שיש מקום יותר יקר ערך בהיבט של מידע מודיעיני, מענקיות האינטרנט בעמק הסיליקון.
מדובר בטכונלוגיה יוצאת דופן של ה-NSA המסוגלת לאסוף מה שהסוכנות רוצה ישירות מהשרתים של ספקי השירות הבאים בארה"ב: מיקרוסופט, יאהו, גוגל, פייסבוק, Paltalk, AOL, סקייפ, יוטיוב, ואפל. על פי מסמכים שהגיעו לידי עיתון הגרדיאן הבריטי, ה-NSA ממיין את המידע העצום שהוא אוסף באמצעות כלי שנקרא Boundless Informant (מודיע חסר גבולות), מדובר על תוכנת כריית נתונים שפותחה על ידי ה-NSA ומסייעת לדעת עד כמה אדוק הם מנטרים כל אזור בעולם.
תכנית פריזמה פועלת לצד תכנית מקבילה, ששם הקוד שלה Blarney, שאוספת מידע טכני אודות תעבורת התקשורת והתקני הרשת (metadata) לאורך עמוד השדרה של רשת האינטרנט העולמית.
עיתון גרדיאן הבריטי דיווח ביום שישי כי גם סוכנות ה- GCHQ, המקבילה הבריטית של ה-NSA, אוספת גם היא מודיעין בצורה חשאית מאותן חברות האינטרנט, באמצעות אותה טכנולוגיה של ה-NSA. על פי מסמכים שהגיעו לידי הגרדיאן, תכנית PRISM מאפשרת ל-GCHQ לעקוף את ההליך המשפטי הפורמלי הנדרש בבריטניה כדי לחפש חומר אישי, כגון דואר אלקטרוני, תמונות וקטעי וידאו מחברת אינטרנט הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה.
PRISM הושקה מתוך האפר של התכנית הסודית של הנשיא ג'ורג' בוש למעקב מקומי ללא צווי חיפוש בשנת 2007, כאשר גילויים חדשים בתקשורת, תביעות בבתי משפט ומעקבים של סוכנויות מודיעין חיצוניות נאלץ הנשיא לחפש סמכות חדשה.
הקונגרס האמריקאי סיפק אישור למהלכים כמו PRISM באמצעות אשרור תקנות כמוProtect America Act בשנת 2007 ו-FISA של 2008, אשר העניקו חסינות לחברות פרטיות ששיתפו פעולה מרצון עם המודיעין האמריקאי. PRISM גייסה את השותף הראשון שלה, מיקרוסופט, וככה החלו שש שנים של איסוף נתונים במהירות מתחת לפני השטח, כאשר במקביל התנהל ויכוח לאומי גועש סביב נושא המעקב והפרטיות ברשת האינטרנט. בסוף השנה שעבר, כאשר בקונגרס התנהל דיון סביב בקשת שינויים ב-FISA, המחוקקים היחידים שידעו על PRISM היו מחויבים לשתוק.
בהצהרה מאוחרת ביום חמישי לאחר חשיפת התכנית, אמר ראש סוכנות המודיעין הלאומי ג'יימס קלאפר (James R. Clapper) כי '"מידע שנאסף במסגרת תכנית זו הוא מידע מודיעיני חשוב ביותר המשמש כדי להגן על העם שלנו ממגוון רחב של איומים. הגילוי הבלתי מורשה של מידע אודות התכנית החשובה והחוקית הזו, ראוי לגינוי היות והוא מונע הגנות חשובות לביטחון העם האמריקאי".
מספר חברות ששמם צוין בכתבה, פנו בהודעה רשמית לעיתון ואמרו שלא ידעו על התכנית, והן מעולם לא אפשרו גישה ממשלתית ישירה לשרתים שלהם. עוד טענו החברות כי הן הגיבו רק לבקשות ממוקדות לקבלת מידע.
"אנחנו לא מספקים כל ארגון ממשלתי עם גישה ישירה לשרתי פייסבוק," אמר ג'ו סאליבן, קצין הביטחון ראשי של פייסבוק. "כאשר פייסבוק נדרשת לספק נתונים או מידע על אנשים ספציפיים, אנו בוחנים בקפידה כל בקשה כזו על פי החוק, ומספקים מידע רק במידה הנדרשת על פי החוק".
"אנחנו אף פעם לא שמענו על פריזמה" אמר סטיב דאולינג, דובר אפל. "אנחנו לא מספקים לשום סוכנות ממשלתית גישה ישירה לשרתים שלנו, וכל גוף ממשלתי המבקש נתוני לקוחות חייב לקבל צו של בית משפט".
פקידי הממשלה והמסמך עצמו שנחשף הבהירו כי NSA ראתה בזהותם של השותפים הפרטיים של תכנית פריזמה סוד רגיש ביותר, מחשש שאותן החברות ייסוגו מהתכנית אם יחשפו. "98 אחוזים מהתוכן של PRISM מבוסס על יאהו, גוגל ומיקרוסופט. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא פוגעים במקורות אלה", נכתב בדו"ח.
מצגת פנימית של 41 שקופיות על פריזמה, המתוארכת לחודש אפריל 2013 ומיועדת לאנליסטים בכירים ב-NSA, תארה את הכלי החדש כתורם הפורה ביותר לתדריך היומי המקוצר של הנשיא. כ-1477 פריטים בשנה שעברה ציטטו חומרים שנאספו על ידי פריזמה. עוד נאמר במצגת כי ה-NSA מסתמך יותר ויותר על פריזמה כמקור המוביל של חומר גלם, והיא מהווה בסיס ל-1 מתוך 7 דו"חות מודיעין שמפרסמת הסוכנות.
