"אבטחת מתקנים היא שוק אסטרטגי לרפאל"
רפאל צפויה למכור בקרוב מערכות לאבטחת צינורות נפט ללקוחות נוספים. האחראי על פתרונות בתחום מערכות הגנה משולבות בחברה, מדבר גם על שוק היעד הענקי: ברזיל
הגנה לישראל
| 19/05/2011
רפאל מעריכה כי ההגנה על תשתיות קריטיות תהפוך להיות תחום פעילות אסטרטגי במהלך השנים הקרובות, כך אומר משה א., ראש מנהלת מערכות לחימה ימיות ברפאל, שתחת אחריותה נמצא נושא אבטחת המתקנים.
לדבריו, בשנתיים האחרונות פועלת באופן מבצעי מערכת שפיתחה רפאל להגנה על צינורות נפט. המערכת"טרה-סוניק" (Terra Sonic), שמתריעה בזמן אמת על ניסיון לגנוב נפט או לחבל בצינורות, צפויה להיות מותקנת בקרוב אצל עוד שלושה לקוחות ברחבי העולם, כדי למנוע מקרים דוגמת החבלות החוזרות והנשנות שהיו בסיני בצינור המוביל גז ממצרים לישראל וירדן או החבלה בקיץ האחרון בצינור שמוביל נפט מעיראק לטורקיה. משה א. מספר כי המערכת מתריעה ברמת דיוק מאוד גבוהה על גניבת נפט או חבלה בצינורות, ומאפשרת למקבל ההחלטות לשלוח כוחות התערבות לאותו אזור בזמן אמת.
מערכת ההגנה על צינורות הנפט היא דוגמא לחשיבות שתופס בשנים האחרונות כל תחום אבטחת הגבולות ואבטחת המתקנים האסטרטגיים גם בקרב התעשיות הביטחוניות הגדולות, שבאופן מסורתי עוסקות בעולם הצבאי.
ברפאל קיימת כיום מחלקה שאחראית לכלל הפעילות של החברה בתחומי ה-HLS או כמו שמגדירים זאת שם - SIS) Security Integrated System).
"זה נחשב מבחינתנו תחום אסטרטגי ברפאל. בין היתר, אנחנו פועלים כעת מול לקוח משמעותי לאבטחת מתקנים אסטרטגיים, במסגרת שמשלבת כמעט את כל היכולות של רפאל בתחום", מספר משה א.
"ניתן להסתכל על כל התחום הזה של הגנת מתקנים אסטרטגיים, אבטחת גבולות והגנת המולדת, כמעגלי הגנה שונים. המעגל הפנימי יותר של המצלמות וגדרות נמצא פחות בליבת הייצור של רפאל. אנחנו עוסקים יותר במעגל החיצוני שנועד להגן על מתקנים אסטרטגיים חשובים ושם נדרשות טכנולוגיות הרבה יותר מתקדמות. אנחנו עושים סינתזה ואינטגרציה בין הפתרונות השונים להגנת המתקן. יצרנו גוף מאוד מקצועי שקודם כל הולך ולומד את הצרכים של הלקוח ואת הערכת הסיכונים שלו, ובהתאם לכך אנחנו בונים מערכות מאוד גמישות לצרכי הלקוח".
ברפאל, כמו גם בתעשיות ביטחוניות נוספות, לוקחים את הפתרונות שפותחו עבור העולם הצבאי ומתאימים אותם לצרכים אחרים. המערכות המתקדמות של רפאל, כגון מערכת השליטה והבקרה ‘אימילייט’, מערכות תקשורת, מערכות אלקטרו-אופטיקה, עיבוד התמונה ועוד, הופכות רלוונטיות מאוד לאבטחת מתקנים ואירועים. כאשר גם כלי השייט הבלתי מאויש ה"פרוטקטור" או רכב התצפית האוטונומי ה"סטוקר", מתאימים למשימות אזרחיות. ה"סטוקר" מצויד בסנסורים יום/לילה אלקטרו-אופטיים ומכ"מים שונים, וכולל מערכות מודיעין ואיסוף, עקיבה, ויכולת רכישת מטרות ארוכת טווח שמספקים תמונת מצב מדויקת בזמן אמת.
לדברי ראש מנהלת מערכות לחימה ימיות בחברה, "בין היתר, רפאל עוסקת בשנים האחרונות בצורה משמעותית בפיתוח של מכ"מים, לא כמערכת בפני עצמה אלא בטכנולוגיות מכ"מים ואנחנו משתמשים בטכנולוגיות האלה כחלק מהסנסורים. מדובר בחליפה מאוד רחבה שמבוססת על אוסף של סנסורים ומערכות. למשל, כרב"ם ה'סטוקר' נוסע ומאפשר תצפית בכל נקודה, 360 מעלות. אנחנו משלבים את המכ"מים בהתאם לצרכי הלקוח - אם לצורך גילוי אדם, לאיתור מטרות נעות ועוד. זה יכול להיות מכ"מים שפותחו ברפאל, מכ"ם קנוי או מכ"ם שכבר קיים אצל הלקוח, גם ביבשה וגם בים.
"אנחנו עושים שימוש במערכות כגון מערכת המודיעין 'רקלייט' שמותקנת על מטוסים ומספקת תמונת שטח מאוד רחבה ורזולוציה מאוד גבוהה. עלותה מעט יותר גבוהה אך היא מאפשרת 'אקסטרה פרוטקשיין' ללקוחות מתוחכמים, הכל תלוי עד כמה המתקן הזה הוא אסטרטגי ומהו מחיר הפגיעה במקום עבור הלקוח. בנוסף, אנחנו עושים שימוש גם במערכות דוגמת מערכת השו"ב 'אימילייט' שהיא מערכת רב-חיישנית שיכולה לקלוט, לעבד ולהפיץ מידע מודיעיני המגיע ממספר רב של פלטפורמות מודיעיניות, והמטע"ד האלקטרו-אופטי טופלייט שמיועד למסוקים, מל"טים וכן מותאם גם לאווירה ימית ומותקן על כלי שייט רבים בעולם".
הפנים לברזיל
לדברי משה א., הגרסא האחרונה של כלי השייט הבלתי מאויש, ה"פרוטקטור" דור הרביעי, מאפשרת שהייה רצופה בים של 24 שעות ללא תדלוק. "ה'פרוטקטור' מסייר בסביבת האסדה או מתקן הקידוח ומעביר נתונים בתקשורת אלחוטית שכוללת וידאו, אודיו מכ"מים ועוד. זה מתחבר למערכות שו"ב והיתוך מידע מתוחכמות דוגמת מערכת ה'אימילייט', שלוקחת מידע גולמי שמגיע מהסנסורים שלנו ושל הלקוח, ומזקקת אותו לתמונת שטח בהירה ומדויקת עבור המפקד. זה עוד שכבה של מודיעין ואיסוף במערך של שכבות הגנה שיוצרות מערכת שלמה, בהתאם לתקציב הלקוח, מורכבות המערכת ולתרחיש המבצעי שבו מדובר". ברזיל תהיה יעד מרכזי בתחום ה-HLS בתקופה הקרובה. באיזו צורה רפאל משתלבת בפרויקטים שעומדים בה על הפרק?
"כיום בברזיל יש מספר מגה פרויקטים, רפאל מתמודדת על שניים מהם ורואה את עצמה כשחקן מרכזי על בסיס אותן מערכות וידע שהיא יכולה לספק. חשוב לזכור שבסופו של דבר בנושא של HLS יש חשיבות רבה לאינטגרציה, והניסיון של רפאל בחיבור של מערכות גדולות הוא רחב היקף.
"בסוף, אספקת מערכת ללקוח זה לא רק לחבר כמה סנסורים, אלא זו מתודולוגיה שלמה של איך מערכת כזו צריכה לעבוד. תפיסה שלמה של הטמעת המערכת, הדרכות, תחזוקה. אלה מערכות מאוד מורכבות והמטרה היא שהן יתנו את המענה המלא ללקוחות. בניגוד ללקוח צבאי ממוסד כאן מדובר בלקוחות אזרחיים שדורשים ליווי ויש אצלנו מערך שלם של צוותים שממשיכים לתמוך בלקוחות לאורך שנים"
רפאל מעריכה כי ההגנה על תשתיות קריטיות תהפוך להיות תחום פעילות אסטרטגי במהלך השנים הקרובות, כך אומר משה א., ראש מנהלת מערכות לחימה ימיות ברפאל, שתחת אחריותה נמצא נושא אבטחת המתקנים.
לדבריו, בשנתיים האחרונות פועלת באופן מבצעי מערכת שפיתחה רפאל להגנה על צינורות נפט. המערכת"טרה-סוניק" (Terra Sonic), שמתריעה בזמן אמת על ניסיון לגנוב נפט או לחבל בצינורות, צפויה להיות מותקנת בקרוב אצל עוד שלושה לקוחות ברחבי העולם, כדי למנוע מקרים דוגמת החבלות החוזרות והנשנות שהיו בסיני בצינור המוביל גז ממצרים לישראל וירדן או החבלה בקיץ האחרון בצינור שמוביל נפט מעיראק לטורקיה. משה א. מספר כי המערכת מתריעה ברמת דיוק מאוד גבוהה על גניבת נפט או חבלה בצינורות, ומאפשרת למקבל ההחלטות לשלוח כוחות התערבות לאותו אזור בזמן אמת.
מערכת ההגנה על צינורות הנפט היא דוגמא לחשיבות שתופס בשנים האחרונות כל תחום אבטחת הגבולות ואבטחת המתקנים האסטרטגיים גם בקרב התעשיות הביטחוניות הגדולות, שבאופן מסורתי עוסקות בעולם הצבאי.
ברפאל קיימת כיום מחלקה שאחראית לכלל הפעילות של החברה בתחומי ה-HLS או כמו שמגדירים זאת שם - SIS) Security Integrated System).
"זה נחשב מבחינתנו תחום אסטרטגי ברפאל. בין היתר, אנחנו פועלים כעת מול לקוח משמעותי לאבטחת מתקנים אסטרטגיים, במסגרת שמשלבת כמעט את כל היכולות של רפאל בתחום", מספר משה א.
"ניתן להסתכל על כל התחום הזה של הגנת מתקנים אסטרטגיים, אבטחת גבולות והגנת המולדת, כמעגלי הגנה שונים. המעגל הפנימי יותר של המצלמות וגדרות נמצא פחות בליבת הייצור של רפאל. אנחנו עוסקים יותר במעגל החיצוני שנועד להגן על מתקנים אסטרטגיים חשובים ושם נדרשות טכנולוגיות הרבה יותר מתקדמות. אנחנו עושים סינתזה ואינטגרציה בין הפתרונות השונים להגנת המתקן. יצרנו גוף מאוד מקצועי שקודם כל הולך ולומד את הצרכים של הלקוח ואת הערכת הסיכונים שלו, ובהתאם לכך אנחנו בונים מערכות מאוד גמישות לצרכי הלקוח".
ברפאל, כמו גם בתעשיות ביטחוניות נוספות, לוקחים את הפתרונות שפותחו עבור העולם הצבאי ומתאימים אותם לצרכים אחרים. המערכות המתקדמות של רפאל, כגון מערכת השליטה והבקרה ‘אימילייט’, מערכות תקשורת, מערכות אלקטרו-אופטיקה, עיבוד התמונה ועוד, הופכות רלוונטיות מאוד לאבטחת מתקנים ואירועים. כאשר גם כלי השייט הבלתי מאויש ה"פרוטקטור" או רכב התצפית האוטונומי ה"סטוקר", מתאימים למשימות אזרחיות. ה"סטוקר" מצויד בסנסורים יום/לילה אלקטרו-אופטיים ומכ"מים שונים, וכולל מערכות מודיעין ואיסוף, עקיבה, ויכולת רכישת מטרות ארוכת טווח שמספקים תמונת מצב מדויקת בזמן אמת.
לדברי ראש מנהלת מערכות לחימה ימיות בחברה, "בין היתר, רפאל עוסקת בשנים האחרונות בצורה משמעותית בפיתוח של מכ"מים, לא כמערכת בפני עצמה אלא בטכנולוגיות מכ"מים ואנחנו משתמשים בטכנולוגיות האלה כחלק מהסנסורים. מדובר בחליפה מאוד רחבה שמבוססת על אוסף של סנסורים ומערכות. למשל, כרב"ם ה'סטוקר' נוסע ומאפשר תצפית בכל נקודה, 360 מעלות. אנחנו משלבים את המכ"מים בהתאם לצרכי הלקוח - אם לצורך גילוי אדם, לאיתור מטרות נעות ועוד. זה יכול להיות מכ"מים שפותחו ברפאל, מכ"ם קנוי או מכ"ם שכבר קיים אצל הלקוח, גם ביבשה וגם בים.
"אנחנו עושים שימוש במערכות כגון מערכת המודיעין 'רקלייט' שמותקנת על מטוסים ומספקת תמונת שטח מאוד רחבה ורזולוציה מאוד גבוהה. עלותה מעט יותר גבוהה אך היא מאפשרת 'אקסטרה פרוטקשיין' ללקוחות מתוחכמים, הכל תלוי עד כמה המתקן הזה הוא אסטרטגי ומהו מחיר הפגיעה במקום עבור הלקוח. בנוסף, אנחנו עושים שימוש גם במערכות דוגמת מערכת השו"ב 'אימילייט' שהיא מערכת רב-חיישנית שיכולה לקלוט, לעבד ולהפיץ מידע מודיעיני המגיע ממספר רב של פלטפורמות מודיעיניות, והמטע"ד האלקטרו-אופטי טופלייט שמיועד למסוקים, מל"טים וכן מותאם גם לאווירה ימית ומותקן על כלי שייט רבים בעולם".
הפנים לברזיל
לדברי משה א., הגרסא האחרונה של כלי השייט הבלתי מאויש, ה"פרוטקטור" דור הרביעי, מאפשרת שהייה רצופה בים של 24 שעות ללא תדלוק. "ה'פרוטקטור' מסייר בסביבת האסדה או מתקן הקידוח ומעביר נתונים בתקשורת אלחוטית שכוללת וידאו, אודיו מכ"מים ועוד. זה מתחבר למערכות שו"ב והיתוך מידע מתוחכמות דוגמת מערכת ה'אימילייט', שלוקחת מידע גולמי שמגיע מהסנסורים שלנו ושל הלקוח, ומזקקת אותו לתמונת שטח בהירה ומדויקת עבור המפקד. זה עוד שכבה של מודיעין ואיסוף במערך של שכבות הגנה שיוצרות מערכת שלמה, בהתאם לתקציב הלקוח, מורכבות המערכת ולתרחיש המבצעי שבו מדובר". ברזיל תהיה יעד מרכזי בתחום ה-HLS בתקופה הקרובה. באיזו צורה רפאל משתלבת בפרויקטים שעומדים בה על הפרק?
"כיום בברזיל יש מספר מגה פרויקטים, רפאל מתמודדת על שניים מהם ורואה את עצמה כשחקן מרכזי על בסיס אותן מערכות וידע שהיא יכולה לספק. חשוב לזכור שבסופו של דבר בנושא של HLS יש חשיבות רבה לאינטגרציה, והניסיון של רפאל בחיבור של מערכות גדולות הוא רחב היקף.
"בסוף, אספקת מערכת ללקוח זה לא רק לחבר כמה סנסורים, אלא זו מתודולוגיה שלמה של איך מערכת כזו צריכה לעבוד. תפיסה שלמה של הטמעת המערכת, הדרכות, תחזוקה. אלה מערכות מאוד מורכבות והמטרה היא שהן יתנו את המענה המלא ללקוחות. בניגוד ללקוח צבאי ממוסד כאן מדובר בלקוחות אזרחיים שדורשים ליווי ויש אצלנו מערך שלם של צוותים שממשיכים לתמוך בלקוחות לאורך שנים"
