עוד קיצוץ:נסיעות לחו"ל ויועצים

ההחלטות חדשות של הרמטכ"ל. פרשנות של עמיר רפפורט על החלטות הרמטכ"ל בעקבות קיצוץ תקציב הביטחון

הרמטכ"ל אישר ביום ב שורה של החלטות בעקבות קיצוץ תקציב הביטחון. העיקריות שבהן הן:שכלל התעסוקות המבצעיות לגדודי המילואים במהלך 2013 יבוטלו ,ל-4 מסגרות גדודיות שזומנו לשבועיים הקרובים יבוטל הזימון לאלתר, עד סוף השנה יבטלו תעסוקות מבצעיות לכ-70 מסגרות גדודיות.

בנוסף, במסגרת "גאנט" האימונים תינתן עדיפות באימונים לחטיבות המילואים המשויכות לדרג המתמרן, בדגש על מסגרות חי"ר ושריון שאר המסגרות יקיימו כשירות בסיסית ותו לא.
כנגזרת מכך במסגרות הסדיר ירודדו האימונים: פיקוד העורף, חיל ההנדסה וחיל התותחנים יבצעו רק אימונים בסיסים.

אימוני מסגרות החי"ר לא יבוטלו-אלא יצטמצמו בשבועות מספר.
 
כלל התרגילים המטכ"לים עד סוף שנת 2013 יבוטלו (ביניהם תרגיל חה"י ותרגיל פיקוד המרכז).
צה"ל ימשיך ביתר שאת לפעול ע"פ עקרונות "צבא צנוע", כמו-כן צפויה ירידה בפעילויות החינוך בצה"ל, צמצום אירועים יחידתיים חיצוניים וצמצום בפעילויות רווחה.

פרשנות:

לא בכדי הפעולה הראשונה שעליה החליטו בצה"ל בעקבות הקיצוץ בתקציב הביטחון היא עצירה כמעט מוחלטת של גיוס המילואים למילואים ולפעילותמבצעית שוטפת: מדובר בסעיף ההוצאה הכמעט יחיד שאפשר לעצור באופן מיידי ולחסוך בכך כסף רב - כל גזרה של פעילות שוטפת המוחזקת על ידי גדוד מילואים עולה לצה"ל כ-50 מיליון שקל (עלות גיוס של 18 גדודי מילואים במתחלפים בינהם במשך שנה).
 
על פי התכנית שאושרה אתמול על ידי הרמטכ"ל, את המילואמניקים יחליפו גדודי סדיר שהיו אמורים להשתתף ברובם באימונים עד לסוף השנה. ביטול האימונים הכמעט מוחלט יחסוך עוד סכומי כסף שהיו מוצאים על תחמושת. פעילות מבצעית שוטפת של הסדירים, במקום המילואמניקים, תהיה זולה יותר.

באמצעות תכנית הקיצוצים המיידית צה"ל יחסוך כ-2 מיליארד שקל עד לסוף השנה. הביטחון הלאומי לא ייפגע: כוחות המילואים והסדיר נמצאים במצב בכשירות יחסית גבוהה תודות לאימונים אינטנסיביים מאז סיומה של מלחמת לבנון השנייה. חצי שנה בלי אימונים לא תגרום לנזק ממשי (יתירה מכך, צה"ל ממילא מתכוון לשחרר בקרוב באופן קבוע עשרות אלפי חיילי מילואים, שהסיכוי שישתפו בתרחיש מלחמה עתידי כלשהו הוא נמוך ביותר).

השאלה הגדולה היא מה הנזק שעלול להיגרם לרמת הביטחון כתוצאה מקיצוץ הביטחון בשנים 2014 ואילך- ולגבי סוגיה זו צריך להתייחס בחשדנות הן לעמדה של בכירים בצה"ל (לפיה צה"ל לא יכול לספק ביטחון ראוי במתווה התקציבי שאושר לו) והן לסיסמאות של משרד האוצר לפיה צה"ל בעיקר "נלחם על הפנסיה".

מה האמת? שהממשלה תידרש לקבל החלטה על בסיס סיכון מחושב.

מצד אחד, הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא מחושי וענקי (לפי גרסת צה"ל בחומש הקרוב יהיה פער ענק של 22 מילאירד שקל בין המתווה התקציבי שאושר ובין הצרכים של התכנית הרב שנתית "עוז" שאמורה לצאת לדרך), וצה"ל יאט או יבטל מיידי חלק מן הפרויקטים להתעצמות. מצד שני, משרד האוצר כבר אישר למשרד הביטחון להתחייב על פרויקטים ענקיים של התעצמות, שהתשלום עליהם יהיה בעיקר החל משנת 2016, כאשר הקציב יגדל.

הדילמה נמשכת: מצד אחד, התפוררות הצבא הסורי מקטינה עד לאפס את הסיכון של מלחמה קונבצניונאלית, דבר שמגדיל את היכולת לקחת סיכונים ולהקטין באופן משמעותי את צבא היבשה, על ידי סגירת יחידות עם אמצעים מיושנים. מצד שני, המזרח התיכון במצב מאוד לא יציב, וקשת האיומים היא חסרת תקדים – מהג'יהאד העולמי מעבר לגבולות של של סיני וסוריה ועד לסכנת מלחמה כמעט מיידית עם סוריה או איראן.

התקציב יאלץ את צה"ל לרדת באופן מיידי ברמות המלאים שלו, ולצמצם את "אורך הנשימה" במקרה של מלחמה. המטכ"ל יציג את העניין הזה ואת כל שאר המשמעויות של הקיצוץ בדיון שייערך בפני הקבינט בעוד כחמישה שבועות.

שרי הממשלה הם אלה שיצרכו לקבל את ההחלטה איזה סיכון מחושב (או לא מחושב) לקחת, בהתאם למצגות עתירותה גרפים של צה"ל. בפעם האחרונה שהתקציב קוצץ במיליארדים ונלקח סיכון מחושב (בשנים 2003-2005) זה נגמר רע – התוצאות של חוסר המוכנות, הקטנת המלאים ובעיקר ביטול האימונים, ניכרו בביצועי צה"ל במלחמת לבנון השנייה.
 שר האוצר שהחליט על הקיצוץ ההוא היה בנימין נתניהו. משה יעלון היה אז הרמטכ"ל. ספק אם הטראומה ההיא תאפשר להם לאפשר כיום לאשר את הקפאת האימונים לאורך זמן, ואת ביטול מרבית הפרויקטים להתעצמות.

הימור מושכל: הקיצוץ יקוצץ, וחלק מהכסף שלכאורה קוצץ כבר מצה"ל יחזור בשנים הבאות למערכת הביטחון בדרך זו או אחרת.

You might be interested also