לא בשורה גדולה
החוק החדש שמתגבש על בסיס המלצותיה של ועדת פרי דווקא יפחית את גיוס החרדים לצה"ל בתקופה הקרובה, ולטווח הארוך עדיין כמחצית מהאכלוסייה לא מתגייסת ובני הישיבות ישרתו רק 17 חודשים. פרשנות
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
התבשיל שיצא אתמול תחת ידיה של ועדת יעקב פרי "לשוויון בנטל" הוא חוק חדש, שאף אחד אינו מרוצה ממנו באמת: לא החרדים, לא צה"ל ואפילו לא מרבית חברי ועדת פרי עצמם.
החוק דווקא יפחית את גיוס החרדים לצה"ל בתקופה הקרובה. בתוך חודשים תתחדש מגמה שממילא הייתה בעיצומה - גידול הדרגתי במספר המתגייסים לצה"ל, אבל לא גיוס המוני.
החוק החדש שיובא לאישור הכנסת, בא להחליף את חוק טל שבוטל באחד באוגוסט 2012 על ידי בג"צ, שקבע כי הוא לא שוויוני.
חוק טל היה חוק גרוע למדי שעודד השתמטות, אבל למרות זאת במהלך השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, בראש ובראשונה מסיבות כלכליות: מנהיגים בציבור החרדי הבינו כי הציבור החילוני וגם החרדים עצמם אינם יכולים לעמוד בגידול העצום במספר האברכים שאינם משרתים בצה"ל ולא יוצאים לעבודה (לא פחות מ-13 אחוז משנתון הגיוס של שנת 2012 הוגדרו כ"תורתם אומנותם").
על רקע זה, עודדו רבנים גיוס לצה"ל ולשירות אזרחי, על פי רוב באמצעות הסכמה שבשתיקה.
על בסיס חוק טל, נקבעו בשנים האחרונות יעדים לגיוס חרדים במסגרת הנח"ל החרדי או מסלולי שח"ר ) שירות חרדים). בשנת 2012 גויסו במסגרת היעדים לצה"ל כ-1,500 חרדים. 1,500 חרדים נוספים היו אמורים להתגייס למסלולי שירות אזרחי, ואולם הגיוס למסלולים אלה הופסק עם פקיעתו של חוק טל וחודש רק באחרונה בזכות החלטת הממשלה היוצא, לאחר חודשים של הקפאה.
בכל שנתון, פוטנציאל הגיוס של הציבור החרדי הוא 8,000 בני 18. בשנת 2013 היעד של גיוס חרדים לצה"ל ולמסלול השירות האזרחי היה אמור להיות 3,500 צעירים - כמחצית מגודלו של מחזור גיוס חרדי שגרתי, אם מנכים את ה"פחות הטבעי" של בעיות בריאות וכולי.
השאלה האם החוק החדש יקבע "יעדים" לגיוס חרדים, בהתאם לעמדת שר הביטחון משה יעלון, או דווקא "מכסות" המגבילות את מספר תלמידי הישיבות שמקבלים פטור משירות בזכות כך ש"תורתם אומנותם" (על פי מצע "יש עתיד") עמדה במוקד הדיונים של ועדת פרי. בנוסף, התנצחו הצדדים סביב השאלה האם לקבוע סנקציות פליליות עד כדי מאסר על חרדים שלא יתגייסו? מה תהיה אורך תקופת המעבר שבה לא ינקטו שום סנקציות על צעירים שלא יגיעו לישיבות? ובאיזה נסיבות תפקע סמכותו של שר הביטחון לקבוע את יעדי הגיוס בהתאם לנתונים דמוגרפיים, צרכי צה"ל והתקדמות התהליך של גיוס החרדים?
בתום הדרמות וה"פיצוצים" בדיוני הוועדה במהלך הימים האחרונים, הכריז אתמול השר פרי כי "חובת הגיוס תחול מעתה גם על החברה החרדית". הוא הסביר את מהות החוק: לדבריו, "החל מאוגוסט יהיו יעדי גיוס כמותיים שמלווים באכיפה. בפעם הראשונה מאז קום המדינה יוצבו גבולות ברורים לתופעת ההשתמטות. עם כניסת החוק לתוקף, כל צעיר חרדי יהיה חייב להתייצב בבקו"ם". תקופת המעבר נקבעה על ארבע שנים.
לדברי פרי, החל מכניסת החוק לתוקף על כל צעיר מגיל 18 תוטל חובת גיוס והוא יצטרך להתגייס עד גיל 21. צה"ל יחליט את מי הוא מגייס, ומי שלא יתגייס יחול עליו חוק שירות ביטחון. יוגברו אמצעי פיקוח ובקרה על עמידה ביעדים (בעיקר מול הישיבות). משמעות אי עמידה ביעדי הגיוס תהיה שמעמד העריק החרדי יהיה כמעמד העריק החילוני – "חוק אחד לכולם", אמר יו"ר הוועדה.
פרי הוסיף כי מטרת החוק היא להגיע למצב בו מחודש יולי 2016, 70 אחוז מצעירי החברה החרדית ישרתו את המדינה. "כדי שנצליח לעמוד ביעד זה יש לייצר מערכת של מקל וגזר. אנחנו ממליצים להכניס למערכת תמריצים חיוביים ושליליים. אין עניין של סנקציות פליליות מול כלכליות – עומדת על הפרק שאלת הגיוס".
ואחרי ההצהרות של הפולטיקאים אתמול, האם החוק החדש הוא בשורה גדולה? לא ממש. בשורה התחתונה, יעדי הגיוס לצה"ל ולשירות האזרחי צפויים להיות בשנת 2013 רק 3,000 חרדים – פחות מאשר היה נקבע אלמלא הדיונים על החוק בחודשים האחרונים.
החוק לא יביא לשוויון אמיתי בנטל: גם אם היעדים ימומשו במלואם בעוד שלוש שנים - עדיין שיעור בני ה-18 שלא יתגייסו לצה"ל (כולל ערבים) יהיה רק כמחצית מהאוכלוסיה. החוק אינו פותר את בעיית חוסר השוויון בקרב בנות (40 אחוז מהיהודיות בנות ה-18 אינן מתגייסות השנה, רובן בטענה שהן דתיות, והשיעור העצום הזה רק ילך ויגדל בשנים הקרובות). החוק גם ינציח את העובדה שבני ישיבות ההסדר משרתים שירות מקוצר מאוד.
צה"ל היה מעוניין מאוד ששירות בני ישבות ההסדר יוארך ל-24 חודשים לפחות. במהלך דיוני הועדה עלתה הצעת פשרה שה"בנישים" ישרתו 20 חודש לפחות, אך מפלגת הבית היהודי התעקשה על שירות של 17 חודשים לכל היותר, בהתאם להסכם הקואליציוני איתה. זה הסעיף בחוק החדש שכה "מעצבן" בכירים בצה"ל (למרות שבצה"ל בורחים כמו מאש מהעיסוק הפורמלי בסוגיית גיוס החרדים, ואומרים כי הצבא יקיים כלשונן את הוראות החוק).
למרות שאף אחד אינו מאושר, החוק החדש, יעבור. החרדים יורידו את גובה הלהבות, ולא ייצאו לרחובות. האינטרס שלהם הוא עדיין לעודד גיוס סלקטיבי, ברוב החצרות. בצה"ל מדווחים בשבועות האחרונים על ירידה חדה בהיענות החרדים לגיוס, דווקא על רקע הדיבורים על גיוס בכפיה. גם המגמה הזאת תחלוף.
בצה"ל בונים על המתגייסים החדשים כאשר הסערה תחלוף. בחודש אוגוסט יתגייסו מאות חרדים למסלולים חדשים מעבר למה שהיה מקובל עד כה- גדוד נח"ל חרדי שני, סוללות "כיפת ברזל", פיקוד עורף ויחידות אחרות שחרדים יוכלו לשרת בהן ללא נוכחות בנות. הרבה יותר מאשר הגיוס יתרום לצה"ל, תתרום לחברה ההצטרפות של עשרות אלפי חרדים מבוגרים יחסית למעגל העבודה, לאחר שיקבלו פטור "מסודר" ותוסר מהם סכנת הגיוס הכפוי.
התבשיל שיצא אתמול תחת ידיה של ועדת יעקב פרי "לשוויון בנטל" הוא חוק חדש, שאף אחד אינו מרוצה ממנו באמת: לא החרדים, לא צה"ל ואפילו לא מרבית חברי ועדת פרי עצמם.
החוק דווקא יפחית את גיוס החרדים לצה"ל בתקופה הקרובה. בתוך חודשים תתחדש מגמה שממילא הייתה בעיצומה - גידול הדרגתי במספר המתגייסים לצה"ל, אבל לא גיוס המוני.
החוק החדש שיובא לאישור הכנסת, בא להחליף את חוק טל שבוטל באחד באוגוסט 2012 על ידי בג"צ, שקבע כי הוא לא שוויוני.
חוק טל היה חוק גרוע למדי שעודד השתמטות, אבל למרות זאת במהלך השנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, בראש ובראשונה מסיבות כלכליות: מנהיגים בציבור החרדי הבינו כי הציבור החילוני וגם החרדים עצמם אינם יכולים לעמוד בגידול העצום במספר האברכים שאינם משרתים בצה"ל ולא יוצאים לעבודה (לא פחות מ-13 אחוז משנתון הגיוס של שנת 2012 הוגדרו כ"תורתם אומנותם").
על רקע זה, עודדו רבנים גיוס לצה"ל ולשירות אזרחי, על פי רוב באמצעות הסכמה שבשתיקה.
על בסיס חוק טל, נקבעו בשנים האחרונות יעדים לגיוס חרדים במסגרת הנח"ל החרדי או מסלולי שח"ר ) שירות חרדים). בשנת 2012 גויסו במסגרת היעדים לצה"ל כ-1,500 חרדים. 1,500 חרדים נוספים היו אמורים להתגייס למסלולי שירות אזרחי, ואולם הגיוס למסלולים אלה הופסק עם פקיעתו של חוק טל וחודש רק באחרונה בזכות החלטת הממשלה היוצא, לאחר חודשים של הקפאה.
בכל שנתון, פוטנציאל הגיוס של הציבור החרדי הוא 8,000 בני 18. בשנת 2013 היעד של גיוס חרדים לצה"ל ולמסלול השירות האזרחי היה אמור להיות 3,500 צעירים - כמחצית מגודלו של מחזור גיוס חרדי שגרתי, אם מנכים את ה"פחות הטבעי" של בעיות בריאות וכולי.
השאלה האם החוק החדש יקבע "יעדים" לגיוס חרדים, בהתאם לעמדת שר הביטחון משה יעלון, או דווקא "מכסות" המגבילות את מספר תלמידי הישיבות שמקבלים פטור משירות בזכות כך ש"תורתם אומנותם" (על פי מצע "יש עתיד") עמדה במוקד הדיונים של ועדת פרי. בנוסף, התנצחו הצדדים סביב השאלה האם לקבוע סנקציות פליליות עד כדי מאסר על חרדים שלא יתגייסו? מה תהיה אורך תקופת המעבר שבה לא ינקטו שום סנקציות על צעירים שלא יגיעו לישיבות? ובאיזה נסיבות תפקע סמכותו של שר הביטחון לקבוע את יעדי הגיוס בהתאם לנתונים דמוגרפיים, צרכי צה"ל והתקדמות התהליך של גיוס החרדים?
בתום הדרמות וה"פיצוצים" בדיוני הוועדה במהלך הימים האחרונים, הכריז אתמול השר פרי כי "חובת הגיוס תחול מעתה גם על החברה החרדית". הוא הסביר את מהות החוק: לדבריו, "החל מאוגוסט יהיו יעדי גיוס כמותיים שמלווים באכיפה. בפעם הראשונה מאז קום המדינה יוצבו גבולות ברורים לתופעת ההשתמטות. עם כניסת החוק לתוקף, כל צעיר חרדי יהיה חייב להתייצב בבקו"ם". תקופת המעבר נקבעה על ארבע שנים.
לדברי פרי, החל מכניסת החוק לתוקף על כל צעיר מגיל 18 תוטל חובת גיוס והוא יצטרך להתגייס עד גיל 21. צה"ל יחליט את מי הוא מגייס, ומי שלא יתגייס יחול עליו חוק שירות ביטחון. יוגברו אמצעי פיקוח ובקרה על עמידה ביעדים (בעיקר מול הישיבות). משמעות אי עמידה ביעדי הגיוס תהיה שמעמד העריק החרדי יהיה כמעמד העריק החילוני – "חוק אחד לכולם", אמר יו"ר הוועדה.
פרי הוסיף כי מטרת החוק היא להגיע למצב בו מחודש יולי 2016, 70 אחוז מצעירי החברה החרדית ישרתו את המדינה. "כדי שנצליח לעמוד ביעד זה יש לייצר מערכת של מקל וגזר. אנחנו ממליצים להכניס למערכת תמריצים חיוביים ושליליים. אין עניין של סנקציות פליליות מול כלכליות – עומדת על הפרק שאלת הגיוס".
ואחרי ההצהרות של הפולטיקאים אתמול, האם החוק החדש הוא בשורה גדולה? לא ממש. בשורה התחתונה, יעדי הגיוס לצה"ל ולשירות האזרחי צפויים להיות בשנת 2013 רק 3,000 חרדים – פחות מאשר היה נקבע אלמלא הדיונים על החוק בחודשים האחרונים.
החוק לא יביא לשוויון אמיתי בנטל: גם אם היעדים ימומשו במלואם בעוד שלוש שנים - עדיין שיעור בני ה-18 שלא יתגייסו לצה"ל (כולל ערבים) יהיה רק כמחצית מהאוכלוסיה. החוק אינו פותר את בעיית חוסר השוויון בקרב בנות (40 אחוז מהיהודיות בנות ה-18 אינן מתגייסות השנה, רובן בטענה שהן דתיות, והשיעור העצום הזה רק ילך ויגדל בשנים הקרובות). החוק גם ינציח את העובדה שבני ישיבות ההסדר משרתים שירות מקוצר מאוד.
צה"ל היה מעוניין מאוד ששירות בני ישבות ההסדר יוארך ל-24 חודשים לפחות. במהלך דיוני הועדה עלתה הצעת פשרה שה"בנישים" ישרתו 20 חודש לפחות, אך מפלגת הבית היהודי התעקשה על שירות של 17 חודשים לכל היותר, בהתאם להסכם הקואליציוני איתה. זה הסעיף בחוק החדש שכה "מעצבן" בכירים בצה"ל (למרות שבצה"ל בורחים כמו מאש מהעיסוק הפורמלי בסוגיית גיוס החרדים, ואומרים כי הצבא יקיים כלשונן את הוראות החוק).
למרות שאף אחד אינו מאושר, החוק החדש, יעבור. החרדים יורידו את גובה הלהבות, ולא ייצאו לרחובות. האינטרס שלהם הוא עדיין לעודד גיוס סלקטיבי, ברוב החצרות. בצה"ל מדווחים בשבועות האחרונים על ירידה חדה בהיענות החרדים לגיוס, דווקא על רקע הדיבורים על גיוס בכפיה. גם המגמה הזאת תחלוף.
בצה"ל בונים על המתגייסים החדשים כאשר הסערה תחלוף. בחודש אוגוסט יתגייסו מאות חרדים למסלולים חדשים מעבר למה שהיה מקובל עד כה- גדוד נח"ל חרדי שני, סוללות "כיפת ברזל", פיקוד עורף ויחידות אחרות שחרדים יוכלו לשרת בהן ללא נוכחות בנות. הרבה יותר מאשר הגיוס יתרום לצה"ל, תתרום לחברה ההצטרפות של עשרות אלפי חרדים מבוגרים יחסית למעגל העבודה, לאחר שיקבלו פטור "מסודר" ותוסר מהם סכנת הגיוס הכפוי.
