מענה לטרור והגנה מאב"כ

חמש מהדמויות המובילות בתעשיית ה-HLS הישראלית חוזים את כיווני ההתפתחות העולמיים בתחום. פרויקט מיוחד

אפשר לומר ברמה גבוהה מאוד של ביטחון, שכל זמן שהטרור הגלובלי ימשיך להתקיים, אז תחום ה-HLS ימשיך להתפתח", אומר שבתאי שביט, לשעבר ראש המוסד הישראלי. שביט משמש כיום כיו"ר חברת אתנה (מקבוצת ח.מר), שמרכזת מומחים בכירים לשעבר משירותי הביטחון הישראליים ואנשי תוכנה, ועוסקת בפתרונות HLS מתקדמים.
דבריו נאמרים במסגרת ראיונות שערך מגזין "ישראל דיפנס" עם חמש דמויות מובילות בתעשיית ה-HLS הישראלית, והתמקדו בשאלה זהה: מהן המגמות העולמיות בתחום, וכיצד התעשייה הישראלית מתאימה את עצמה אליהן?

"זמן אמת"

"יש מתאם בין האיום של הטרור הגלובלי ובין הברחות סמים, הלבנת כספים, ופשע בכלל", אומר שביט. "עולמות הקשורים להתמודדות צבאית בטרור הגלובלי מעלים את הצורך של המדינות להקצות משאבים לפיתוח אמצעי לחימה כנגד הטרור הגלובלי, והמשמעות מבחינת ה-HLS היא שטכנולוגיות שמתפתחות בשדה הצבאי עוברות תהליך של שינוי או התאמה לעולם שהוא אזרחי בהגדרתו. "קיימת גם תופעה קבועה של לובשי מדים לשעבר, שעוברים לעולם ה-HLS ומיישמים שם את הניסיון והידע שצברו בקריירה הצבאית. הם מעבירים מידע מהזירה הצבאית לזירה האזרחית.
"כל זה הוא נגזרת של המאפיינים של הסביבה שבה אנחנו חיים כיום. זו סביבה שבה גבולות בינלאומיים מאבדים מהמשמעות הקלאסית שלהם. זמני התגובה מאבדים משמעות. המודיעין של אותו כפר גלובלי הוא אפקטיבי רק אם הוא מתקבל בזמן אמת או במילים אחרות – אם לא תרגמת מודיעין לפעילות מבצעית בזמן אמת או בזמן תגובה שהוא מאוד קרוב לזמן אמת, אפשר לזרוק לפח את המידע שהבאת, הוא מאבד את החשיבות כי המטרות בסל האיומים הן בראש ובראשונה ניידות ולא נייחות. אנחנו כבר לא במלחמות קונבנציונאליות.
"בפשטות, אני מדבר על מחבלים, מבריחים, בני אדם שצריך לדעת לזהות אותם וצריך לבנות אסטרטגיות וטקטיקות שיודעות לתקוף ולחסל את המטרות האלה במעגלי זמן הכי קרובים לזמן אמת. זה משפיע יותר מכל דבר אחר על הגדרת הכלים והיכולות שצריך לבנות כדי שתוכל לעשות את מה שתיארתי ובראש בראשונה משפיע על טכנולוגיות.
"אני חושב שאנחנו כישראלים היינו הראשונים שהתחלנו לזהות את כיווני ההתפתחות האלה ואת המגמות האלה של המתארים השונים של האיומים מצד אחד, ושל גיבוש התאוריות ואחר כך המענה בפועל למגמות האלה, מצד שני.
"האמריקאים, לפי דעתי, למדו מהר מאוד מאתנו את הרעיון המרכזי של האיום והמענה, ופיתחו את היכולות שלהם שהן בסדרי גודל של מעצמה גלובלית. אבל הגרעין התיאורטי הוא זהה.
"מי שעקב אחרי הפיתוחים החדשים, יווכח ששוק ה-HLS מציע כל הזמן טכנולוגיות, שהן יותר מתקדמות. מדובר על יכולות להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של אינפורמציה בזמן אמת, להוציא את התובנות שמעניינות את הלקוח מתוך ים של אינפורמציה. הרזולוציה של המודיעין, שאתה רוצה להגיע אליה, הולכת ונעשית יותר ויותר גבוהה, ואתה צריך להיות מסוגל לזהות מחט בערימה של שחת באופן מיידי, אחרת הוא יהרוג אותך לפני שאתה תהרוג אותו".

"שילוב בין הגנה פיסית וסייבר"

איתן ליבנה, מנכ"ל חברת מגל, מזהה את פריצת הדרך הבאה בשילוב בין ההגנה הפיסית להגנה ברשת הממוחשבת. באופן היסטורי, מגל היא חברה שמתמחה בתחום ההגנה הפיסית. החברה פרסה אלפי קילומטרים של גדרות אבטחה, שעליה מותקנים סנסורים מתקדמים. בשנה האחרונה החברה רכשה חברות המתמחות בתחום הגנת סייבר, והיא מציעה כעת פתרונות הגנה משולבים - הגנה פיזית לצד ההגנה על המערכות הממוחשבות של מתקנים מסוגים שונים.
"אנחנו חושבים שבתחום הסייבר מתרחשות דרמות גדולות, בעוד שבתחום ההגנה הפיסית אין דרמה משמעותית", אומר ליבנה.
ליבנה מתייחס גם לשוק הגלובאלי: "בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה שבשביל להיות שחקן במדינה צריך להיות נוכח בה. הדרך הנכונה לפעול היא באמצעות נוכחות מקומית כלשהי או דרך ישות מקומית. אנחנו מחזיקים 12 יישויות מקומיות ברחבי העולם.
"לפני כשנתיים, הבנו שגם בברזיל זו דרך הפעולה הנכונה. עשינו סריקה של כ-16 חברות מקומיות, התכנסנו ל-8, ביקרנו שם וזיהינו שתיים מועדפות. אבל רכישה שלהן לא יצאה אל הפועל. כדי לא לאבד זמן החלטנו שאנו משתפים פעולה עם חברה קיימת, שיש לה קשרים טובים עם הממשל. במקביל, הקמנו את 'מגל ברזיל', שעכשיו מתחילה לקלוט לתוכה מנהלים: מנהל טכני, מנכ"ל ברזילאי ויחד עם זאת אנחנו ממשיכים בתהליך של ניסיון לרכוש חברה קיימת. ברגע שזה יקרה, נחבר הכל לערוץ אחד – ניצור זהות מלאה בין 'מגל ברזיל' לחברה מקומית שנרכוש.
"זה הפרופיל שאנו מעריכים שעלינו להתכוונן אליו. יש לנו לפחות עשרה פרויקטים חמים כאלה. נכון שבברזיל כולם מסתכלים על האולימפיאדה ועל המונדיאל, אבל כאשר מפרקים את האירוע הגדול אז מדובר בכמה עשרות אירועים קטנים, שלא רק קבלן אחד יקבל. אנחנו משקיעים גם הרבה כסף להביא מוצרים חדשים, שאת חלקם עדיין לא הצגנו".

"הגנה מטרור כימי"

ליאו גלזר, המייסד והבעלים של קבוצת ISDS, הוא מהדמויות הססגוניות של תעשיית ה-HLS הישראלית.
גלזר, יליד ארגנטינה, פעיל מאוד בתחומים רבים, כולל הגנה על כורים גרעיניים ברחבי העולם ואפילו פיתוח רכב לכוחות התערבות במחיר זול בעשרות אחוזים מהמקובל (הרכב של  ISDSמתחרה כעת בברזיל על מכרז ענק).
גלזר טוען כי העתיד טמון בתחום הסייבר (ISDS מעורבת בפרויקט לאיתור סוטים ומטרידים ברשתות חברתיות, בתיאם עם כוחות הביטחון הישראליים, כמו גם במיזמים של הגנה כנגד פשע מאורגן ברשת), ובשילוב מערכות שיאפשרו התמודדות טובה יותר עם סכנות כימיות וביולוגיות, בין אם מדובר באיומי טרור ובין אם הסכנה של שיגור נשק כימי באמצעות טיל ארוך טווח או רקטה.
"בתחום הכימי והביולוגי, ברור שישראל נמצאת היום בטופ של הטופ. איזה עוד מדינה הותקפה בארטירליה ובטילים שהיה לגביהם חשש שהם נושאים נשק כימי או ביולוגי? רק אנחנו" אומר גלזר. "פיקוד העורף וכל הרשויות נערכו לאיום הזה.
"גם בתחום הסייבר, ישראל היא מובילה עולמית. העתיד יהיה מורכב מסייבר ו-CBRN (אב"כ), אני בטוח שלארה"ב ולגרמניה, למשל, יש  משאבים יותר גדולים לטפל בחומרים כימיים אבל המדינה היחידה שערוכה באמת לאיום היא ישראל, ויש לנו יתרונות גדולים להציע".
לדברי גלזר, האיום הכימי מטריד ערים בכל העולם. "קחו, למשל, תרחיש שבו מתבצעת התקפת טרור על משאית שמובילה כלור לבית מלון מסוים, הנזק שיכול להיגרם הוא עצום, וערים צריכות להיות ערוכות לכך כחלק מהערכות למצבי אסון וחירום. אנחנו פעילים מאוד גם בתחום הזה".

 "הגורם האנושי"

תא"ל אמי פלנט היה קצין השריון הראשי בצה"ל וגם מנכ"ל המשרד להגנת העורף, וכיום הוא עומד בראש חברת "אל-פר" שבבעלותו. מערכות החברה פרוסות בכ-34 מדינות ברחבי העולם.
"מדובר בלמעלה מ-900 ק"מ בכל העולם, בכל המדינות הללו אנחנו לא נמצאים בחזית משיקולים עסקיים. החברות המקומיות מקבלות הזמנות ואנו מספקים. ב-2012 נכנסנו לכמה פרויקטים מעניינים. סיימנו פרויקט הגנת נמל, חברת תשתיות שסמכה על היכולת שלנו לתת סיוע בתכנון הביאה את העבודה הזו.
"מבחינת סנסורים, יש לחברה מגוון מוצרים מאוד רחב להגנה פרמטרית. מדובר במוצרים שכבר הבשילו במספר אתרים בארץ ובחו"ל. גלאים סייסמיים, במקום בו הגדר מוצבת באזורים רועשים מאוד בצמוד לכביש ויש דרישה לאתר נסיונות מעבר מעל הגדר, בלי לגעת בגדר, ולא ניתן להתקין גלאים באדמה בגלל הרעש. אנחנו מייצרים מסך אולטרא-סוני מעל הגדר. אם מישהו מנסה להניח סולם ולבצע חדירה אז מקבלת התראה.
"נכנסנו לתחום של פינוי מוקשים בשותפות עם חברה נוספת, אבל מעל לכל אנחנו עוסקים באבטחה. בישראל יש שיטה של הגנה איזורית. הצורך בהגנה כזאת הוא לא רק נגד טרור אלא גם בגלל בעיות הגירה של עובדים בלתי חוקיים, שנעים בכל העולם. למשל, ספרד הקימה מערך הדוק למניעת הסתננות מאפריקה. יש כל הזמן נהירה עולמית בלתי פוסקת מתוך מצוקה של רעב ופרנסה, ויש הסתננויות יבשתיות וגם דרך מכולות על גבי אוניות.
"השוק העולמי גדל בקצב מאוד מהיר, גם בתחום הגנת הסחר הימי. ככלל, אפשר לראות את ההשקעה העצומה בעולם באבטחה כהצלחה בלתי רגילה לטרור. מיליוני אנשים עובדים בעולם הסקיוריטי. קיים עולם שלם של סנסורים ואבטחה, כתוצאה מאירועי הטרור שהתרחשו. אין מדינה שאין בה מתקנים מוגנים. העולם השתנה.
מה שחשוב תמיד זה להשקיע לא רק בטכנולוגיה אלא גם במענה האנושי, שיספק את התגובה לכל איום שיתגלה באמצעות הסנסורים השונים".
"פיזור התקהלויות והפגנות"
אלון גוטל, מנכ"ל חברת "התכוף" אומר כי גם תחום ההתמודדות עם הפרות סדר צפוי לגדול.
"מתפתח דור חדש של רכבי פיזור הפגנות שישלבו את הטכנולוגיות החדישות ביותר - אמצעים לפיזור, מערכות שישפרו את שרידות הרכב במפגש עם המפגינים וגם יאפשרו את היכולת לתעד, לנתח ולתחקר את האירוע".
"התכוף" נחשבת חברה מובילה בישראל בתחום רכבים למשימות שונות, והיא זכתה באחרונה בשורה של פרויקטים, כולל אספקת רכבי תדלוק דלק סילוני מתקדמים לחיל האוויר, ואספקת רכבי כיבוי אש. באחרונה זכתה החברה במכרז חדש של משטרת ישראל לייצור כלי רכב לפיזור הפגנות.
במסגרת ההתקשרות החדשה, המשטרה עתידה להעביר ל"התכוף" את המשאיות שישמשו פלטפורמה לנשיאת מכלי מים מתאימים וזרנוקים רבי-עוצמה, ויסייעו לפיזור התקהלויות בזירות אירוע. המכליות החדשות עתידות לשאת גם חומרים לפיזור הפגנות כמו "בואש" - תמיסה מצחינה של נוזלים, שמשמשת את כוחות המשטרה בפיזור התקהלויות והפגנות.