מו"פ טכנולוגי במימון אירופאי

על פי נתונים עדכניים לחודש מרץ 2013 של תכנית FP7 שמפרסמת ISRED, המנהלת הישראלית למו"פ אירופאי, סך הפרויקטים בהם השתתפה התעשייה הישראלית (לפחות חברה ישראלית אחת) שווה ליותר מ-2 מיליארדי יורו מתוך סכום זה קיבלה התעשייה 159 מיליוני יורו. הערך הכולל של פרויקטים בהשתתפות ישראלית באופן כללי עולה על 18 מיליארדי יורו מתוכם קיבלו הגופים הישראלים 647.1 מיליוני יורו

מו"פ טכנולוגי במימון אירופאי

via shutterstock.com

חלק נכבד מהמחקר והפיתוח הטכנולוגי של תעשיות ישראליות בכל המגזרים ממומן על ידי האיחוד האירופאי במסגרת תכנית Seventh Framework Programme או בשמה המקוצר FP7. מדובר על תכנית הקיימת באיחוד משנת 1984, כאשר מדינת ישראל משתתפת בה החל מתכנית FP5 בשנת 1998.  הגוף הממשלתי שמנהל את ההתקשרות על האיחוד האירופאי בנושא זה הוא ISRED - המנהלת הישראלית למו"פ אירופאי.

על כמה כסף מדובר? ובכן, על פי נתונים עדכניים לחודש מרץ 2013 שמפרסם ISRED סך הפרויקטים בהם השתתפה התעשייה הישראלית (לפחות חברה ישראלית אחת) שווה ליותר מ-2 מיליארדי יורו  מתוך סכום זה קיבלה התעשייה 159 מיליוני יורו. הערך הכולל של פרויקטים בהשתתפות ישראלית באופן כללי עולה על 18 מיליארדי יורו מתוכם קיבלו הגופים הישראלים 647.1 מיליוני יורו (לסטטיסטיקה המלאה לחץ כאן).

לצד ISRED שמרכזת את הפעילות הממשלתית סביב תכנית FP7, קיימים משרדי רואי חשבון פרטיים המתמחים ברישום לתכנית והם אלו שעוזרים, בין היתר, לחברות מסחריות לזכות במענקי מחקר. " אני אחד משני מובילים בצוות שעובד מול האיחוד האירופאי", אומר מרטין דויפהוזן (Martin Duifhuizen) מפירמת רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר - ארנסט אנד יאנג. "אנחנו עוזרים לחברות בארץ וגם בחו"ל לקבל מימון לתוכניות מחקר ופיתוח שלהם. הרבה מהלקוחות במשרד הם חברות ישראליות שיכולות לקבל כסף מהאיחוד האירופאי בגלל ההסכם בין מדינת ישראל לאיחוד האירופאי סביב ה-FP7.

"המדינה משלמת סכום לקופה המרכזית של תכנית האיחוד בבריסל (471.6 מיליוני יורו) , ומשם האיחוד מחלק את הכסף לפרויקטים שונים. תכנית 7FP מוגדרת ל-7 שנים והתקציב הכולל שלה היה 53.2 מיליארדי יורו (לכל ה-7 שנים). עכשיו עובדים באיחוד על תכנית המשך שתחול מינואר 2014 תחת השם "הוריזן 2020" ותתוקצב בסכום של 70.9 מיליארדי יורו.  סביר להניח שגם ישראל תהיה שותפה בתוכנית (החודש הגישה מדינת ישראל בקשה רשמית לנציבות האיחוד האירופי לפתוח בשיחות לקראת השגת מטרה זו).

"מדובר על תכנית מחקר גדולה מאד שמחולקת לתחומים כמו אנרגיה, בריאות, מזון, תקשורת מחשבים (ICT), ננוטכנולוגיה, איכות סביבה, תחבורה, חלל וביטחון פנים (HLS), כאשר לאיחוד יש את המטרות שלו. לדוגמה, להגן על הגבולות שלו ממהגרים שמגיעים מצפון אפריקה. מדובר בעיקר על פיתוחים טכנולוגיים שאמורים לעזור לאיחוד לעמוד ביעדים שלו. אחד המחקרים שמפנים אליו הרבה כסף הוא איך עושים אינטגרציה של הלוויינים, המזל"טים, הספינות והרדארים של משמר החופים כדי לקבל תמונה עדכנית בזמן אמת של האזור. יש שם הרבה טכנולוגיה חדשה".

איך נקבעים היעדים של התכנית?

"כל שנה האיחוד בודק איך הוא עומד ביעדים שלו, ורואה מה נעשה ומה חסר. בהתאם לכך הוא מוציא קול קורא וכותב אילו טכנולוגיות ופתרונות הוא מחפש. התעשייה מקבלת מסמך של בערך 150 עמודים בהם יש פירוט על כל הפרויקטים בתחומים שהאיחוד רוצה לממן. החברות מסתכלות על זה ואם זה משהו שבכל מקרה הן עושות, למשל תעשיה אווירית ומזל"טים, הן יכולות לגשת לאיחוד עם הרעיונות ולקבל מימון.

"חשוב לזכור כי האיחוד לא נותן כסף לחברה אחת, אלא לקונסורציום של חברות. ההגדרה לקבוצה כזו היא לפחות שלוש חברות ממדינות שונות (זה תמיד פרויקט בינלאומי) בשיתוף פעולה. לדוגמה, המזל"ט מישראל, הלוויין מ-GSA , משמר החופים באיטליה, ארגון frontex שאחראי על בקרת הגבולות באירופה, וחברה שמפתחת את התקשורת בין כל המרכיבים בארכיטקטורה – זו קבוצה.

"יש כמה רמות של שיתוף פעולה בקבוצה. יכול להיות פרויקט של 3-4 מליון יורו רק על שיפור הדאטה לינק, זה פרויקט די קטן. יש פרויקט יותר גדול כמו בדוגמא שיש אינטגרציה מלאה, ויש פרויקט עוד יותר גדול שזה ממש להגיע לדמו של המערכת".

האם חברות ביטחוניות בארץ מוכנות לשתף פעולה עם חברות זרות בפיתוח טכנולוגיות?

"הרבה חברות ביטחוניות בארץ מסתכלות על יישומים אזרחיים. הרבה מהן עובדות עם משטרה וארגונים אחרים, וכמובן יש פרויקטים שדורשים אישור ממשלה. הם גם מצליחים להגיע להסדר על הקניין הרוחני (IP) . זו תוכנית שרצה כבר 20 שנים, כולם עובדים עם כולם, ויש פה הרבה כסף ויתרונות נוספים. אתה יכול להגיע לכולם. אם אתה רוצה להגיע למשל ליצרן סנסורים או ליצרן קטשופ היינץ באירופה, הם מחברים אותך".

כשהאיחוד ממן פרויקט, החברות צריכות לשלם לו תגמולים?

"לא, זה מענק. הם מקבלים את הכסף מהמדינות של האיחוד. במקרה של ישראל – המדינה משלמת כמאה מיליון יורו ומקבלת 150 בערך. יש הבדל אבל לא דרמטי. הערך הוא גם בדברים אחרים".

איפה נכנסת פה ארנסט אנד יאנג?

"האיחוד מוציא בשנה כאלף דפים שקשורים לתכנית. רוב החברות לא מסתכלות על זה. אנחנו מביאים להם את הפרטים החשובים, מעבירים להם את התוכן הרלוונטי שיוצא בקול הקורא. אחר כך אנחנו עוזרים להם לבנות את הפרוייקט. לדוגמא, אם יש לנו לקוח שיש לו רעיון, אנחנו בודקים עם האיחוד אם זה מתאים להם. אם הוא מתאים, אנחנו ממשיכים עם הלקוח ועוזרים לו לבנות את הקבוצה של שיתופי הפעולה. אם צריך, מביאים לו את כל האנשים מאירופה שרלוונטיים לפרויקט. יש לנו סניפים כמעט בכל העולם, וקל לנו להגיע לאנשים.

"אחרי שבונים את הקבוצה אנחנו מגדירים ביחד אתה מה הפרויקט, וכותבים את ההצעה  (בין 80 ל-100 עמודים). התפקיד שלנו זה לנהל את כל התהליך, לתווך בין אנשים ממקומות שונים שיוכלו לדבר "באותה שפה". כל הצוות שלנו הם אירופאים שגרים בארץ.

"אחרי שמגישים את ההצעה לאיחוד והוא מאשר, יש משא ומתן על אדמיניסטרציה מולו ולפעמים הוא רוצה גם תיקונים בהצעה. לדוגמא, היה פרויקט שהיה לנו בו אישור לעשות ניסוי אמיתי בדרום צרפת והאיחוד רצה לשנות את המיקום.

"יש פגישה עם כולם בקבוצה כל 3-4 חודשים, כל פעם אצל שותף אחר. יש חבר אחד בקבוצה שהוא המוביל, תלוי בפרוייקט. לרוב, הפרויקט מחולק למשימות עבודה. זה מתחיל עם הגדרת הדרישות, מסבירים לספקי הטכנולוגיה מה צריך, מה הציפיות, ובשלב הבא הולכים לעשות כמה משימות פיתוח לפי הדרישות. בסוף יש שלב של אינטגרציה וניסויים. למרות שיש אחראי לכל הפרוייקט, לכל משימה יש אחראי משלה.

"במקרה של פרויקט שנמשך כמה שנים, לפעמים באמצע קורים דברים שצריך לקחת בחשבון. לדוגמא, באבטחת שדות תעופה היה את הפיגוע בבולגריה (יולי 2012), ומה שקרה שם הוא תרחיש שלא נלקח בחשבון בפרויקט. אז אתה עושה קצת עבודה נוספת ויש לך יותר רלוונטיות. לפעמים זה בא מצד האיחוד האירופאי ולפעמים מהקבוצה כי זה האינטרס שלהם להיות עדכנים.

"יש הרבה גמישות. ברוב המקרים אלה פרויקטים של מחקר שיכול לא להצליח. אז גם אם אתה נכשל, תמיד אפשר לדבר עם האיחוד ולהציע דרך אחרת להגיע לאותה תוצאה. לא הכל לפי החוזה, כל הזמן יש דיונים עם האיחוד והם מנסים לעזור לך להגיע למטרה".

יש לישראל יתרון יחסי כלשהו על מדינות אחרות?

"אנחנו לא נכנסים לפוליטיקה. אנחנו מסתכלים על קולות פתוחים, ופועלים לפי מה שכתוב בתוכנית. ישראל חזקה גם בהייטק וגם ב-HLS. יש לחברות בארץ הרבה מה לתרום, ורואים שיש הרבה השתתפות של חברות ישראליות בפרויקטים אירופאים".