המטרה: רשת סלולארית לכוחות הצלה
מוטי חיימוביץ, סמנכ"ל טכנולוגיות של מאגד RESCUE, חשף את התכנית בכנס בנושא חירום של ישראל דיפנס
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
www.rescue.org.il
מוטי חיימוביץ, סמנכ"ל טכנולוגיות של מאגד RESCUE אומר שהחזון של המאגד הוא לפתח טכנולוגיות שיתפסו נתח שוק משמעותי בעולם בתחום תקשורת רחבת פס לפריסה מהירה עבור כוחות חרום והצלה. "מדובר על פתרונות לטווח רחוק של עוד חמש שנים", אומר חיימוביץ'. "בקונסורציום שותפות 8 חברות וששה מוסדות אקדמאיים בארץ. האתגר הוא לפתח מערכות תקשורת של הדור הבא שישמשו באירועי חירום כמו טרור, רעידת אדמה, הצפות ועוד. זו יוזמה שממומנת על ידי משרד המסחר והתעשייה והמדען הראשי תחת תכנית מגנ"ט.
"בעת חירום יש הרבה משתמשים שמגיעים לאזור האירוע, בין שאלו מחלצים, אנשי רפואה או צבא. וכאשר התקשורת נופלת, אין להם תקשורת בינם לבין עצמם. יש גם בעיה שמדובר על הרבה מערכות שונות שצריך לייצר ביניהן שפה משותפת.
"המשימה שלנו היא לייצר פתרונות תקשורת שיאפשרו העברה וקבלה של מידע בפס רחב בין כוחות החירום באזורי הפעילות. אולי בארץ מדובר על מרחקים קצרים יחסית, אבל בארה"ב או יפן מדובר על ניידות שנוסעות 160 ק"מ לאזור האסון ומגלות לאחר שעתיים נסיעה שאחד הגשרים בדרך קרס ואין מעבר. לחילופין, אותן ניידות יכולות לגלות שאזור האסון מוצף ורכבים לא יעזרו. אם אתה יכול לאסוף מידע באמצעות סנסורים ולשדר אותו מאזור האסון למפקדות של כוחות החילוץ, אתה חוסך זמן יקר".
אחד התרחישים בזמן חירום הוא היווצרות איי תקשורת במרחב הפעולה שיש צורך לקשר ביניהם. "צריך לחבר את כולם לרשת אחת", מסביר חיימוביץ'. "השאיפה היא לצור תקשורת בין כל הכוחות השונים שמאפשרת גישור של מידע בין השטח למפקדות. זה יכול להיות לוויין או תקשורת קרקעית. הרעיון מבוסס על שימוש באיי התקשורת כאשר אחד נעזר בשני על מנת להעביר את המידע ממקום למקום (Ad-Hoc). זה יכול להיות כבאית, ניידת משטרה או האמר צבאי. כל ישות כזו יכולה לשמש כממסר בדרך. צריך לייצר ענן תקשורת מקומי באזור הפגיעה שיכול לנוע עם הכוחות.
"בנוסף, אפשר לנצל את הסמארטפונים שמחזיקים האזרחים שנפגעו. הסמארטפון אמנם לא יהיה מקושר לרשת של המפעיל כי היא נפלה, אבל מהמכשירים בשטח אפשר לייצר תקשורת אד-הוק ללא תלות במפעיל. עוד יתרון טמון ביכולת לייצר תמונת מצב של נפגעים בשטח על סמך הסמארטפונים. אנו מפתחים טכנולוגיה שתאפשר לרכב הראשון שמגיע לאירוע לייצר תמונה של כל המכשירים באזור על בסיס ניסיונות ההתקשרות שלהם. כל סמארטפון שהוא פועל מחפש רשת ואת זה אפשר לנטר.
"בצורה כזו אפשר למשל לדעת שבניין מסיים ריק ואחר מלא בנפגעים. כמו כן, אפשר לייצר תקשורת מידית עם אותם נפגעים באמצעות התקשורת לסמארטפון שלהם. במילים אחרות, כל רכב שמגיע לשטח יהיה מסוגל לייצר ענן תקשורת מקומי עם הנפגעים. מיד לאחר מכן כאשר מגיעים רכבים עם ציוד לווייני הם מתחברים לעננים המקומיים האלו ומייצרים רשת תקשורת מלאה בין המפקדות לשטח. כך מתפתחת רשת סלולארית חדשה באזור האסון שאינה מוגדרת מראש ואינה תלויה במפעיל כלשהו. האפשרות לספק תקשורת באותם מקומות שנחרבו היא קריטית לכוחות ההצלה".
המאגד מטפל במצבים של אספקת רוחב סרט בתנועה ובמצב נייח. "נוצרים יחסי היררכיה של רשת תקשורת בין כל המחלצים, הנפגעים והרכבים באותו תא שטח. וכל אחד יודע להקים ניתוב עצמאי ולנתב בין המכשירים", מסביר חיימוביץ'. "כלומר, המטרה היא לתת עדיפות ברשת המקומית למכשירים לפי התפקיד שלהם. לא היינו רוצים שהעיתונאים בשטח יצרכו את כל רוחב הפס.
"עוד נקודה חשובה עבורנו, היא שהטכנולוגיה צריכה לעבוד עצמאית ללא מהנדסים בשטח האסון. מדובר על מנגנון תקשורת שלומד לבד את ההתקשרויות. אנחנו הולכים לקיים ניסוי של הטכנולוגיה ביוני השנה".
הטכנולוגיות שיפתחו במאגד יאפשרו להזרים את כל המידע שנאסף בשטח בווידאו בין השותפים השונים באותו תא שטח ואחורה למפקדה - כולל הזרמת וידאו בזמן אמת. "אנחנו רוצים שאת מה שקולטת המצלמה על הקסדה של הכבאי, יראו כל החברים שלו והכוחות הנוספים באותו אזור, וגם המפקדה", אומר חיימוביץ'. "גם פרמדיק שנמצא ברכב הצלה ומבקש סיוע ממרכז רפואי במפקדה יוכל לקבל אותו בחוזי בזמן אמת. עוד יישום הוא העברת מידע נוכחות הכולל מי נמצא, מי בחיים ומי לא.
"תקשורת אד-הוק היא אתגר עצום. צריך לייצר רשת תקשורת יש מעין, וכבר יש פתרונות כאלו היום מבוססי wifi/wimax שמכשיר מדבר עם מכשיר. עדיין נשארת הסוגיה של האנרגיה. כמה סוללות צריך בפאוץ' של אנשי ההצלה? לפעמים אתה משמש כנקודת ממסר, והסוללה שלך נצרכת על ידי גם על ידי אחרים. יש גם תהליך של זיהוי המשתמשים והשותפים, מי הגיע לשטח ומי עושה מה".
חיימוביץ' ציין גם את המגמה שמתרחשת בארה"ב עם כניסת ה-LTE (דור 4) לחברות הסלולאר, ופינוי תדרי UHF ב-700 מגהרץ לטובת כוחות ההצלה בכל ארה"ב. "זה אומר שכבאי בקליפורניה יכול להשתמש בציוד התקשורת שלו גם בניו יורק בלי שינוי. מדובר על תקשורת רחבת סרט עם שני ערוצים של 10 מגהרץ. הרעיון הוא שהם הלכו לאזור תדרים שגם נתנו אותו לורייזון ו-AT&T ואז אותו מכשיר אזרחי (COTS) יכול לשמש פעם אחת לחירום ופעם אחת לשימוש פרטי/עסקי.
"גם לא פרסו רשתות מיוחדות לטובת רשת החירום, אלא הצטרפו ל-200,000 התאים הסלולאריים הקיימים בארה"ב. מדובר על מהלך שהוזיל את עלויות ההתקנה והיישום של הרשת לשעת חירום".
מוטי חיימוביץ, סמנכ"ל טכנולוגיות של מאגד RESCUE אומר שהחזון של המאגד הוא לפתח טכנולוגיות שיתפסו נתח שוק משמעותי בעולם בתחום תקשורת רחבת פס לפריסה מהירה עבור כוחות חרום והצלה. "מדובר על פתרונות לטווח רחוק של עוד חמש שנים", אומר חיימוביץ'. "בקונסורציום שותפות 8 חברות וששה מוסדות אקדמאיים בארץ. האתגר הוא לפתח מערכות תקשורת של הדור הבא שישמשו באירועי חירום כמו טרור, רעידת אדמה, הצפות ועוד. זו יוזמה שממומנת על ידי משרד המסחר והתעשייה והמדען הראשי תחת תכנית מגנ"ט.
"בעת חירום יש הרבה משתמשים שמגיעים לאזור האירוע, בין שאלו מחלצים, אנשי רפואה או צבא. וכאשר התקשורת נופלת, אין להם תקשורת בינם לבין עצמם. יש גם בעיה שמדובר על הרבה מערכות שונות שצריך לייצר ביניהן שפה משותפת.
"המשימה שלנו היא לייצר פתרונות תקשורת שיאפשרו העברה וקבלה של מידע בפס רחב בין כוחות החירום באזורי הפעילות. אולי בארץ מדובר על מרחקים קצרים יחסית, אבל בארה"ב או יפן מדובר על ניידות שנוסעות 160 ק"מ לאזור האסון ומגלות לאחר שעתיים נסיעה שאחד הגשרים בדרך קרס ואין מעבר. לחילופין, אותן ניידות יכולות לגלות שאזור האסון מוצף ורכבים לא יעזרו. אם אתה יכול לאסוף מידע באמצעות סנסורים ולשדר אותו מאזור האסון למפקדות של כוחות החילוץ, אתה חוסך זמן יקר".
אחד התרחישים בזמן חירום הוא היווצרות איי תקשורת במרחב הפעולה שיש צורך לקשר ביניהם. "צריך לחבר את כולם לרשת אחת", מסביר חיימוביץ'. "השאיפה היא לצור תקשורת בין כל הכוחות השונים שמאפשרת גישור של מידע בין השטח למפקדות. זה יכול להיות לוויין או תקשורת קרקעית. הרעיון מבוסס על שימוש באיי התקשורת כאשר אחד נעזר בשני על מנת להעביר את המידע ממקום למקום (Ad-Hoc). זה יכול להיות כבאית, ניידת משטרה או האמר צבאי. כל ישות כזו יכולה לשמש כממסר בדרך. צריך לייצר ענן תקשורת מקומי באזור הפגיעה שיכול לנוע עם הכוחות.
"בנוסף, אפשר לנצל את הסמארטפונים שמחזיקים האזרחים שנפגעו. הסמארטפון אמנם לא יהיה מקושר לרשת של המפעיל כי היא נפלה, אבל מהמכשירים בשטח אפשר לייצר תקשורת אד-הוק ללא תלות במפעיל. עוד יתרון טמון ביכולת לייצר תמונת מצב של נפגעים בשטח על סמך הסמארטפונים. אנו מפתחים טכנולוגיה שתאפשר לרכב הראשון שמגיע לאירוע לייצר תמונה של כל המכשירים באזור על בסיס ניסיונות ההתקשרות שלהם. כל סמארטפון שהוא פועל מחפש רשת ואת זה אפשר לנטר.
"בצורה כזו אפשר למשל לדעת שבניין מסיים ריק ואחר מלא בנפגעים. כמו כן, אפשר לייצר תקשורת מידית עם אותם נפגעים באמצעות התקשורת לסמארטפון שלהם. במילים אחרות, כל רכב שמגיע לשטח יהיה מסוגל לייצר ענן תקשורת מקומי עם הנפגעים. מיד לאחר מכן כאשר מגיעים רכבים עם ציוד לווייני הם מתחברים לעננים המקומיים האלו ומייצרים רשת תקשורת מלאה בין המפקדות לשטח. כך מתפתחת רשת סלולארית חדשה באזור האסון שאינה מוגדרת מראש ואינה תלויה במפעיל כלשהו. האפשרות לספק תקשורת באותם מקומות שנחרבו היא קריטית לכוחות ההצלה".
המאגד מטפל במצבים של אספקת רוחב סרט בתנועה ובמצב נייח. "נוצרים יחסי היררכיה של רשת תקשורת בין כל המחלצים, הנפגעים והרכבים באותו תא שטח. וכל אחד יודע להקים ניתוב עצמאי ולנתב בין המכשירים", מסביר חיימוביץ'. "כלומר, המטרה היא לתת עדיפות ברשת המקומית למכשירים לפי התפקיד שלהם. לא היינו רוצים שהעיתונאים בשטח יצרכו את כל רוחב הפס.
"עוד נקודה חשובה עבורנו, היא שהטכנולוגיה צריכה לעבוד עצמאית ללא מהנדסים בשטח האסון. מדובר על מנגנון תקשורת שלומד לבד את ההתקשרויות. אנחנו הולכים לקיים ניסוי של הטכנולוגיה ביוני השנה".
הטכנולוגיות שיפתחו במאגד יאפשרו להזרים את כל המידע שנאסף בשטח בווידאו בין השותפים השונים באותו תא שטח ואחורה למפקדה - כולל הזרמת וידאו בזמן אמת. "אנחנו רוצים שאת מה שקולטת המצלמה על הקסדה של הכבאי, יראו כל החברים שלו והכוחות הנוספים באותו אזור, וגם המפקדה", אומר חיימוביץ'. "גם פרמדיק שנמצא ברכב הצלה ומבקש סיוע ממרכז רפואי במפקדה יוכל לקבל אותו בחוזי בזמן אמת. עוד יישום הוא העברת מידע נוכחות הכולל מי נמצא, מי בחיים ומי לא.
"תקשורת אד-הוק היא אתגר עצום. צריך לייצר רשת תקשורת יש מעין, וכבר יש פתרונות כאלו היום מבוססי wifi/wimax שמכשיר מדבר עם מכשיר. עדיין נשארת הסוגיה של האנרגיה. כמה סוללות צריך בפאוץ' של אנשי ההצלה? לפעמים אתה משמש כנקודת ממסר, והסוללה שלך נצרכת על ידי גם על ידי אחרים. יש גם תהליך של זיהוי המשתמשים והשותפים, מי הגיע לשטח ומי עושה מה".
חיימוביץ' ציין גם את המגמה שמתרחשת בארה"ב עם כניסת ה-LTE (דור 4) לחברות הסלולאר, ופינוי תדרי UHF ב-700 מגהרץ לטובת כוחות ההצלה בכל ארה"ב. "זה אומר שכבאי בקליפורניה יכול להשתמש בציוד התקשורת שלו גם בניו יורק בלי שינוי. מדובר על תקשורת רחבת סרט עם שני ערוצים של 10 מגהרץ. הרעיון הוא שהם הלכו לאזור תדרים שגם נתנו אותו לורייזון ו-AT&T ואז אותו מכשיר אזרחי (COTS) יכול לשמש פעם אחת לחירום ופעם אחת לשימוש פרטי/עסקי.
"גם לא פרסו רשתות מיוחדות לטובת רשת החירום, אלא הצטרפו ל-200,000 התאים הסלולאריים הקיימים בארה"ב. מדובר על מהלך שהוזיל את עלויות ההתקנה והיישום של הרשת לשעת חירום".
