''אנו רוצים לייצר מטרה בטאץ' אחד''

את הדברים אמר תת אלוף מייקה מסטאי, ראש חטיבת התקשוב של זרוע היבשה בסמינר שערכו מגזין ישראל דיפנס וחברת EMC

בתמונה: ד"ר חיים אסא בסמינר היתוך מידע של ישראל דיפנס ו-EMC (צילום: עמיר רפופורט)

היום (א') התקיים המפגש השני של סדרת הסמינרים אותה מארגן מגזין ישראל דיפנס בשיתוף חברת EMC. גם הפעם הגיעו לסמינר עשרות מקבלי החלטות מארגונים ביטחוניים, צה"ל והתעשיות הביטחוניות לשמוע על חידושים בתחום היתוך המידע.

את הכנס פתח תת אלוף מייקה מסטאי, ראש חטיבת התקשוב של זרוע היבשה. "כל האמל"ח היום מבוסס רשת. שדה הקרב משופע במגוון רחב של מכ"מים וסנסורים המאפשרים לגדוד לראות מה קורה קדימה בטווח של 10 ק"מ", אמר תא"ל מסטאי.

"אחד האתגרים שלנו היום בזרוע היבשה הוא לצור הלימה בין מה שרואים במערכות השו"ב לסביבה הפיזית. לא תמיד העולם נראה אותו הדבר כאשר מרימים את הראש מהמסך ואת זה צריך לשנות".

עוד חשף תא"ל מסטאי את העובדה כי חיל היבשה עובד על מערכת צי"ד שלב ב', שהיא שיפור נוסף למערכת שפותחה כבר ב-2009. "סיימנו להתקין את צי"ד בכל רמת המפקדות, ועכשיו אנחנו הולכים לצי"ד ב', מתוך רצון לתת למפקדים בדרג הטקטי יותר מידע. זאת, בלי לפגוע ביכולת הלחימה שלהם. אחת הבעיות עם הכמות הגדלה של הסנסורים היא היצף המידע. לפעמים זה מגיע למצב שהמפקד בשטח מעדיף לא להשתמש במערכת בגלל עומס המידע".

דובר נוסף בכנס היה ד"ר חיים אסא, יועץ בכיר למפא"ת בתחום היתוך המידע, שהסביר כי העתיד טמון ביצירת שפה משותפת בין מידע מובנה למידע לא מובנה. "אנחנו עובדים על פיתוח שכבת חיפוש סמנטית, שתבצע היתוך מידע באמצעות הכרת הישויות השונות ושליפה שלהן בהתבסס על הקשרים שלהן אחת עם השנייה" , הסביר ד"ר אסא.

הרעיון הוא לחלק את המידע מראש לישויות מוגדרות ולקשרים בין ישויות, עוד לפני שהוא מתקבל מהסנסורים אל בסיסי הנתונים. יכולת זו תאפשר לאחר מכן, לאחזר את המידע בשאילתות לוגיות הנשענות על חוקיות הישויות והקשרים שהן מקיימות ביניהן.

"זמן ומקום (נ"צ) תמיד יש במידע שמגיע מהשטח. החלק הקשה הוא לזהות בוודאות את המטרה המסיימת שאתה רוצה מתוך המידע שמגיע, ולעשות זאת בזמן של עד 30 שניות. בחיל היבשה מדובר על קבועי זמן קצרים שבהם צריך לאפיין איפה למשל נמצאת חוליית נ"ט במרחב. זה מידע שיכול להשפיע על החיים של החיילים. זאת, בשונה מחיל האוויר למשל שמעוניין יותר ביצירת מטרות. ביבשה יש יותר דגש לאיומים מיידים, ובאוויר יש דגש על מטרות", אומר ד"ר אסא.

אחרי ד"ר אסא, עלתה לפודיום ד"ר יעל וילה, המנכ"לית החדשה של חברת RSA, הנמצאת בבעלות חברת EMC. ד"ר וילה הסבירה על מערך גילוי ההונאות (Fraud Detection) שמפעילה RSA לטובת הלקוחות שלה, המבוסס על שני צירים מרכזיים: לימוד מכונה, ומדעני נתונים (Data Scientist).

היתרון הטכנולוגי במערך של RSA נובע מהיכולת שלו לזהות איומים ברמת הסתברות מאד גבוהה, עם אחוז זיהוי חיובי כוזב (False Positive) נמוך מאד. במילים אחרות, ארגון פיננסי למשל, יכול להמשיך ולספק שירותים ללקוחות שלו בצורה מלאה, ובאמצעי זיהוי פשוטים יחסית (שם וסיסמא לאתר), כאשר רק במקרים בהם המערך של RSA מזהה טרנזקציה עם הסתברות גבוהה לאיום, האתר של ארגון מבקש מאותו משתמש אמצעי זיהוי נוספים. בצורה כזו הלקוחות של הארגון לא מרגישים ש'מציקים' להם, ומצד שני הארגון מרגיש מוגן בפני הונאות.

"הרעיון הוא לא למנוע טרנזקציות של תשלומים, אלא לזהות ולהעביר רק את אלו שאין בהן סיכון", אמרה ד"ר וילה. "80 אחוזים מהזמן של גילוי ההונאה הולכים על 'ניקוי' של המידע מכל הנתונים הלא רלוונטיים".

את הסמינר חתם חיים סניור, ראש תחום תעשיות ביטחוניות בחברת EMC. "אם פעם חשבו לייצר עוד ועוד סנסורים, היום מבינים שכמות הסנסורים יכולה לגרום גם להיצף מידע", הסביר סניור. "לכל גוף ביטחוני בישראל יש יותר מפטה בייט של מידע שוטף, לא כולל גיבויים ושכפולים, ובמציאות כזו חייבים לדעת לטפל במידע מובנה ולא מובנה. בלי זה אי אפשר לעשות אנליטיקה.

"אתגר נוסף בצה"ל הוא התמודדות עם יישומים ישנים. יש יישומים שעד שאתה מתכנן אותם, מפתח אותם ומפיץ אותם ליחידות השונות, הם כבר צריכים עדכון כי עברו כמה שנים. במצב כזה יש חוסר הלימה בין הצורך בשטח בהיתוך מידע מהיר מאד, לבין התשתיות הקיימות".

סניור גם הסביר כי אחד התפקידים הנדרשים בצבא ובמוסדות הביטחון היום הוא מדען הנתונים. "אחד האתגרים כאשר מאפיינים תהליך של היתוך נתונים בחברה עסקית או ביטחונית הוא להבין איך לתרגם את הצורך המבצעי או הכלכלי לתהליכים אפליקטיביים. בשביל זה צריך מדען נתונים שיכיר את העשייה של הארגון על בוריה, שיהיה נוכח בכל הישיבות, וידע להוציא את המוץ מהתבן".

אם צריך לסנתז את המכנה המשותף של הדוברים בסמינר בכל הנוגע להיתוך מידע, ניתן לומר כי האתגרים הם ביצירת שפה משותפת בין מידע מובנה/לא מובנה, במתן משמעות למידע (למשל: רימון יד, לעומת עץ רימון), בהכשרות של מדעני נתונים כאנשי מקצוע לתחום היתוך מידע , ובאספקת תוצאות ההיתוך בזמן קרוב לזמן אמת.

עוד מסקנה חשובה בהיבט הביטחוני, היא כי היתוך מידע הוא תהליך טכנולוגי הנקשר בערך הקדוש מכולם – חיי אדם. לא מדובר ב'עוד' מהפכה או טרנד טכנולוגי, כי אם ביישום תהליכים טכנולוגיים שיכולים בסופו של יום לקבוע אם חיילינו ישובו הביתה בשלום.

You might be interested also