יעלון בשלוש חזיתית

פרשנות של עמיר רפפורט: שר הביטחון מאמין באיתותים מלווים באש, אבל הירי בדרום נפסק בעיקר בגלל שהחמאס מפחד ממצרים. ומדוע הוצבה סוללת "כיפת ברזל" באילת?

יעלון והרמטכ"ל בגולן. צילום: אריק חרמוני, משהב"ט

גם אם המדיניות הביטחונית לא השתנתה באופן קיצוני מאז מינויו של משה יעלון לשר הביטחון, נדמה כי השר החדש משדר, או לפחות משתדל לשדר, קו ישראלי יותר תקיף מקודמו (אהוד ברק, למי ששכח).

יעלון הוא בראש ובראשונה סקפטי: הוא אינו מאמין בשום הצהרה של השחקנים בזירה (אפילו לא לרשות הפלשתינית של אבו מאזן, ובטח שלא לכנות כוונתויהם של הטורקים בכל הקשור ליחסיהם עימנו), ובונה יותר על אינטרסים ועל "איתותים" שמלווים בפצצה או בטיל, מאשר על ערוצים דיפלומטיים. ובכל זאת, כדי לנסות להבין האם רצף התקיפות של ישראל ביומיים האחרונים, ברצועת עזה ובגבול רמת הגולן הסורית, הוא מקרי או שמדובר על שינוי מגמה, צריך להבין את הארועים עצמם.

 נתחיל בדרום, שם תקף חיל האוויר שלשום בלילה בפעם הראשונה מאז מבצע "עמוד ענן" בחודש נובמבר.

האמת היא שהסלמה מסוימת בדרום הייתה צפויה כבר מרגע שבו הפסקת האש נכנסה לתוקפה. הפרות פלשתיניות להפסקת האש החלו בתוך שבועות, עד כדי טפטוף של ירי רקטות באחרונה. בראייה של השבועיים הראשונים של יעלון בתפקיד, נראה כי הפתיל הישראלי בתקופתו הוא יותר קצר. לפחות קצת.

 זה התחיל יום לפני ביקור ברק אובאמה, כאשר שוגרה רקטה לכיוון אשקלון. יעלון הורה בתגובה לצמצם תנועה במעברים אל רצועת עזה וגם את שטחי הדיג של הפלשתינים מול חופי הרצועה -  שהרחבתם הייתה אחד ההישגים הסמליים החשובים של החמאס בעקבות "עמוד ענן".

במהלך הימים האחרונים כבר שקל יעלון להרחיב את איזורי הדיג מחדש, אלא ששלשום בערב, כאשר היה, במקרה, בלשכת ראש הממשלה בירושלים, נודע על ירי נוסף לעבר ישראל, הפעם בתגובה על מות אסיר פלשתיני מסרטן. יעלון, ונתניהו עמו, ערכו התייעצויות עם צמרת צה"ל, שבסופן הוחלט לא להבליג עוד, ולבצע תקיפה של שתי מטרות ברצועה.

 אתמול בבוקר שיגר יעלון הודעה תקיפה לתקשורת: "חמאס אחראי". גם הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שיגר מסרים תקיפים  - "לא נאפשר לחזור לתקופה שלפני עמוד ענן".

 לגופו של עניין, במערכת הביטחון יודעים היטב שלא החמאס ביצע את הירי. אתמול הוכיחו את עצמם האינטרסים. מתברר, כי יותר מאשר החמאס פוחד מה"איתותים" הישראליים הוא חרד פני התגובה של האחים המוסלמיים במצרים, ששמו את מילתם על הפסקת האש (שגם תואמת מאוד את האינטרסים שלהם בעת הזו).
 
אתמול בוצע ירי נוסף מהרצועה, אבל החמאס נראה כמי שפועל לבצע מעצרים בקרב הארגון האחראי לירי ("מועצת א-שורא של לוחמי החופש", יש דבר כזה? לא בטוח). כפי שזה נראה היה אמש, לפחות סיבוב הלחימה הנוכחי מול עזה נמצא מאחורינו. אבל הסיבוב הבא כבר מעבר לפינה.

ואגב, הדרום הוא גם סיני: האיום מסיני על אילת הוא משמעותי ביותר, ומהווה את הסיבה להצבת סוללה של כיפת ברזל באיזור העיר במהלך הימים האחרונים. ירי רקטות לעבר העיר יכול לגרום נזק כלכלי כבד ביותר לקראת עונת התיירות בקיץ הקרב ובא.

ומה בצפון? גם כאן מנסה יעלון לשדר קו תקיף. שלשום יצא בלוויית מצלמות לסיור ברמתה גולן, ושיגר מסרים שהטילו אחריות לנעשה באזור על בשאר אסאד. שעות אחר כך הותקפו שתי מטרות ישראליות – אחת על ידי צבא אסאד, והאחרת על ידי כוחות האופוזיציה. צה"ל הגיב גם בירי טיל תמוז. פרקי הזמן בין ירי לירי בצפון ילכו ויתקצרו, שכן ספק אם ירי ישראלי שנועד להיות איתות מסוגל לשמש הרתעה כלשהיבמדינה שבה בכל יום מתנהלים קרבות עקובים מדם ונהרגים בין 100 ל-200 בני אדם.

וכמובן, שגם הסוגיה האיראנית עולה השבוע על סדר יומו של שר הביטחון החדש. במערכת הביטחון מעריכים לקראת סבב השיחות הנוסף בין המעצמות לאיראן, שעמד להיפתח בקזחסטן, כי הסיכויים שאיראן תוותר מיוזמתה על תכניתה גרעין שלה, במסגרת הסדר כלשהו, הוא פחות או יותר אפס. גם הסנקציות הכלכליות הן לא האיתות האולטימטיבי על פי תפיסתו של יעלון.

 זה משאיר שתי דרכים עיקריות לעכב את תכנית הגרעין האיראנית בטווח של החודשים הקרובים: או תקיפה ישראלית או תקיפה אמריקאית. אם זה תלוי ביעלון (וזו גם העמדה של צמרת צה"ל) – צריך לקוות שהאמריקאים באמת יעמדו בהבטחתם למנוע מאיראן פצצת גרעין, ולא יאפשרו לה להפוך לקוריאה הצפונית מספר 2.
 
 

You might be interested also