מפקדת העומק: קשיים בדרך אל ההצלחה

עופר דרורי כותב על כל המכשולים בדרכה של מפקדת העומק בצה"ל, בעקבות כתבה של יואב לימור בישראל היום. דעה

סיכת הקומנדו הימי

בעיתון "ישראל היום" מתאריך 22 במארס סוקר יואב לימור את "מפקדת העומק" שהוקמה בצה"ל. היות וגם הכתב נדרש להסביר מדוע מפקדה המוגדרת כחשאית נחשפת לציבור "פתאום" רשאים גם אנו הקוראים לתמוה בעניין.

לימור כותב כי נדרשו לו הרבה מאמצים ושכנועים כדי לאפשר את ההצצה התקדימית הזו למפקדה החשאית אבל הסיבה לדבריו שהצבא נעתר לו הייתה כפולה. מסתבר שבתוך הצבא עצמו יש רבים המתנגדים למפקדה זו והחשיפה נועדה כלשון הכתב "לדכא כיסי התנגדות טורדניים בצבא" ועוד סיבה לדברי הכתב היא להרתיע את אויבינו.

מכיוון שהכתבה תואמה במידה רבה עם הצבא יש להניח שכל שנכתב בה תואם את עמדות הצבא ולכן לדעתי לדברים יש משקל רב וגם צורך בהתייחסות. שאלתי הראשונה מתייחסת לצורך של הצבא לעיתונות היומית כדי לשכנע פנימה בחשיבות מפקדה שהוקמה. הצבא כגוף ההיררכי ביותר הקיים במדינה באמת צריך "סיוע חוץ" של עיתונות? האם למטה הכללי אין מספיק כלים להעביר מסרים בתוך הצבא שהוא נזקק לעיתון "ישראל היום"? ולעניין ההרתעה, נניח שנסראללה מתכנן בעימות הבא לירות על ישראל ונניח שהרקטות שלו שוכללו והם יכולים להיירות מטווח רחוק יותר מגבול ישראל, האם ההחלטה על ירי תיעצר בגלל שישראל מודיעה בעיתון כי היא מתכננת לתקוף מערכי עומק בעימות הבא ?

לימור כותב כי הכוחות "הרגילים" של הצבא גולני, צנחנים ושריון נמצאים במקום שיכול לאפשר להם לתקוף רק את מערכיו הטקטיים של האויב ומפקדת העומק נועדה להקצות מחשבה וכוחות לתקיפה של מערכי העומק של האויב. השאלה הנשאלת היא אילו כוחות יהיו ברשות מפקדת העומק לבצע תקיפה גדולה ועמוקה בעומק מערכי האויב? האם למפקדת העומק יוקצו מהיום והלאה כוחות בסדר גודל של גדודים ואולי אף חטיבות אשר יוכלו לתקוף בהיקף נרחב מערכי עומק של האויב? ידוע לכל שלצה"ל מספר יחידות מיוחדות שמוזכרות בכתבה, אבל היקפם לא מאפשר ביצוע משימות רבות במקביל ובהיקף נרחב, מה שיקרה הוא שאותם כוחות טקטיים הם שיישאו בנטל ונמצא כי אותם כוחות חי"ר רגילים יצטרכו להיות משועבדים לתקיפת עומק ואז תישאר הבעיה בקוו הגבול או בסמיכות לו.

ברור אם כך שבתוך הצבא יעלו התנגדויות בקרב הפיקוד הבכיר, היות וכוחות סדירים "רגילים" יקרעו מהמפקדות שלהם וישתתפו בתמרון עומק כאשר המפקדות הקיימות יאלצו לבצע את משימותיהם ללא כוחות מספיקים.

הקצינים שראיין לימור ממפקדת העומק מצביעים על היתרונות שיש במפקדה כזו בעיקר ביכולת שלהם לראות "רוחבית" את כוחות הצבא ולבצע אינטגרציה של הצרכים ואני לתומי חשבתי שבשביל ראייה רוחבית יש את המטכ"ל ואת אגף המבצעים. האם מוצדק להקים מפקדה עם חלום שתיהפך לפיקוד והכל בשביל להיות מסוגלים לבצע אינטגרציה בין החיילות ובין הכוחות? האם צריך משרת אלוף פיקוד עומק כדי לפתור אחת ולתמיד את אי היכולת לבצע תקשורת בין מכשירי הקשר של סיירת מטכ"ל לבין אלה של שייטת 13 ?

בכתבה נמסר כי ראש מטה המפקדה המיועדת ללחימת עומק במלחמה הוא תא"ל מוני כץ ובסוגריים נכתב כי הוא גם מפקד אוגדת מילואים במקביל. מה המסר במינוי משנה זה? אם המפקדה הזו מיועדת ללחימה בעיקר במלחמות כיצד ראש המטה שלה יוכל לפקד על אוגדה באותה מלחמה, האם במינוי משני זה אין בפועל אמירה כי הדבר החשוב והמרכזי הוא המינוי שלו כמפקד האוגדה (הרי לא ישאירו אוגדה ללא מפקד) ואילו תפקיד ראש מטה במפקדה הוא מינוי לבין מלחמות? ומי ינהל את מטה המפקדה במלחמה?

עוד מספר לנו לימור כי סגן מפקד המפקדה הוא תא"ל גל הירש שהתפטר לאחר מלחמת לבנון השנייה ולא בכדי. בין השורות נרמז לנו כי רק עניין של זמן הוא שמפריד בין היות ה"מפקדה" ל"פיקוד" ועוד זמן מה יפרוש מפקדה הנוכחי האלוף שי אביטל (בן 61) ומן הסתם סגנו הירש יקודם להיות אלוף מפקד המפקדה/פיקוד. האם אין כאן בכתבה זריקת בלון לבירור תגובות הציבור על מינוי שנוי במחלוקת זה.

לדעתי, טוב וראוי שלצה"ל תהיה מפקדה (ולא פיקוד) שעיקר עבודתה חשיבה ותכנון של ביצוע מהלכים התקפיים בעורף האויב בוודאי אם מטרתם לסכל ירי רקטות וטילים על מדינת ישראל. מפקדה כזו יכולה להיות גם גוף מטה לתאום בין הכוחות המיוחדים בצבא. מאידך, צה"ל מוגבל ביכולות שלו ובהיקף הלוחמים שלו. אין כאן יש מאיין. למפקדה הזו אין חיילים ולצה"ל אין חיילים רזרביים לטובתה.

 

המשמעות היא העתקת משימותיהם של חייל הקו הראשון ברובם חיילי חי"ר למשימות בעורף וכאן אנו נוגעים באחד המחדלים הגדולים של מלחמת לבנון השנייה והוא חוסר המוכנות של צבא היבשה למלחמה קרקעית מול מערכים קרקעיים של האויב. חוסר במוכנות שנבעה מתפישת עולם שהכול "פתיר" דרך חיל האוויר ולכן יש הצדקה לכאורה בדילול כוחות, בסגירת מפקדות וצמצום אימונים בצבא היבשה.

אם החי"ר שהצבא טיפח וגידל בהיקפו בשנים האחרונות יהיו רתום לטובת משימות עומק, מי ילחם על קו האש הקדמי? חיל האוויר לא יעשה את המלאכה, את זה אני מקווה הפנים הצבא לאחר מלחמת לבנון השנייה. השריון לבדו בוודאי שלא יוכל להילחם ללא חי"ר במערכים חפורים כך שהפתרון שמוצג בכתבה נראה מעט בעייתי.

אולי בכל זאת הרתעה משמעותית של צה"ל מול האויב היא הפתרון, אולי בכל זאת מכה צבאית קשה למי שיורה עלינו מהווה דרך למניעת המערכה הבאה?

משהו בכתבה הזו של לימור מריח הזמנה.

You might be interested also