מבצע "עמוד ענן" - מאזן רווח והפסד

אין ספק כי חמאס ספג מכה קשה במהלך המבצע בעזה, אולם גם ישראל חייבת להכיר במגבלות הכוח שלה. פרופסור זכי שלום בסיכום ביניים של המבצע

לאחר שמונה ימי לחימה הגיע לסיומו מבצע “עמוד ענן” בהכרזה על הסכם הפסקת אש שהושג בחסות ארצות הברית ומצרים. נוכח העובדה שישראל לא ביצעה בסופו של דבר פעולה קרקעית בעזה ניתן להניח שעימות זה יוגדר כמבצע ולא כמלחמה.

מבצע "עמוד ענן" החל כאשר הדימוי ההרתעתי של מדינת ישראל בעיני החמאס נמצא בנקודה נמוכה יחסית. בשבועות שקדמו לפתיחת המערכה הלכו והתרבו הטפטופים של ירי מרגמות ורקטות מרצועת עזה לעבר ישובי מערב הנגב ונסיונות לפגיעה בפעילות צה"ל לאורך הגבול. בחלק מן המקרים גרמה פעילות זו לנפגעים בצד הישראלי.

מדיניותה של הממשלה הנוכחית התבססה על שלילה מוחלטת של תפיסת ההבלגה וההכלה שאפיינה את מדיניות הממשלה הקודמת לאורך שנים. ראשי ההנהגה בישראל הבהירו כי ישראל תגיב על כל פגיעה בה – באזרחיה ובחייליה, ואף תנקוט פעילות יזומה, כאשר הדבר ייראה לה לנחוץ. ישראל אכן הקפידה לממש תפיסה בטחונית זו בדרגות משתנות של אינטנסיביות. דה עקא, התגובה הישראלית על התגרויות החמאס בתקופה שקדמה למבצע לא תאמה תפיסה ביטחונית זו. ככל שניתן להתרשם זו היתה תגובה מידתית, מאופקת וזהירה. גם אם זו לא היתה כוונת ההנהגה בישראל, התגובה הישראלית שידרה בבירור מסר מצד ישראל של חוסר רצון להגיע לעימות מלחמתי עם החמאס בתקופת הזמן הנוכחית, ונכונות לקבל כללי משחק שבמסגרתם "מותר" לחמאס לירות באורח ספוראדי על ישובי הנגב, ובמקביל "מותר" לישראל להגיב באורח מתון ברצועת עזה.

ייתכן מאוד שמצרף האירועים שקדם לפתיחת מבצע "עמוד ענן", הוביל את החמאס להערכה שכושר העמידה ונחישות התגובה של ישראל הולכים ונשחקים במידה ובהיקף שקשה לנו להעריך את רמתם. ייתכן כי בחמאס רווחה ההערכה שבתקופת הזמן הנוכחית מבקשת הממשלה בישראל להוביל לרגיעה מתמשכת על רקע מערכת הבחירות ההולכת ומתקרבת, חוסר הוודאות לגבי עמדותיו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כלפי מדינת ישראל, והחשש שמערכה מלחמתית מול חמאס תדחוק הצידה את סוגיית התגרענותה של איראן, שהיא הסוגיה הקריטית ביותר לביטחונה של מדינת ישראל.

בנסיבות אלה ייתכן כי החמאס העריך שנפלה בידו הזדמנות לבצר עוד יותר את מעמדו בעולם הערבי ומול הרשות הפלשתינית על ידי הסלמה של העימות עם ישראל. לא יכול להיות ספק בכך שהחמאס היה מודע היטב לכך שהיקף ואופי פעילותו נגד ישראל, ובעיקר הירי על כוחות צה"ל הפועלים לאורך הגבול, בצד הישראלי, חורגת מ"כללי המשחק" ומפגינה התגרות בוטה שישראל תתקשה להשלים עימה. הסבר אפשרי אחר להסלמה שיזם החמאס מתקשרת אולי לפנייה איראנית לארגון ליזום הסלמה מול ישראל. 

מבצע "עמוד ענן" הוכיח יכולת מבצעית, מודיעינית וטכנולוגית מרשימה מאוד של מדינת ישראל. חיסולו של מי שכונה "רמטכ"ל" חמאס, אחמד ג'עברי, והפגיעה הקשה, כבר בתחילת המערכה, במערך הרקטות ארוכות הטווח של החמאס מלמדים על יכולת מבצעית ומודיעינית גבוהה מאוד של זרועות הביטחון של מדינת ישראל. ביצועיה המרשימים של מערכת "כיפת ברזל" יחייבו את גורמי ההערכה בחמאס להביא בחשבון שיש לישראל, או תהיה לה בעתיד, יכולת לנטרל במידה רבה את יכולת החמאס לאיים על ישראל בשיגור טילים.

בנסיבות אלה ניתן לקבוע, במידה רבה של סבירות, שמבצע "עמוד ענן" יוביל את החמאס למסקנה שהעוצמה המבצעית והמודיעינית של מדינת ישראל גדלה בהרבה מאז מבצע "עופרת יצוקה" ושמאזן הכוחות בין ישראל והחמאס נוטה עתה לטובת ישראל. משמעות הדבר היא שבכל מקרה שבו ישקול החמאס בעתיד להסלים את המתיחות עם ישראל הוא יצטרך להביא בחשבון את העובדה שהעלות הכרוכה בכך מבחינתו הולכת וגדלה, ככל הנראה הרבה מעבר לרווח שהוא צופה להפיק ממנה.

גם במישור המדיני התגובות במערכת הבינלאומית עשויות להעצים את הדימוי המרתיע של מדינת ישראל. מבצע "עמוד ענן" הזים במידה רבה את ההערכות שרווחו בחוגים רחבים בישראל כי הנהגת מצרים החדשה בראשות מורסי הינה בעלת אופי אידיאולוגי איסלאמי קיצוני, וכי במצב של עימות בין החמאס וישראל תצטרך מצרים לנקוט צעדים מרחיקי לכת נגד ישראל, כולל אפשרות של ניתוק יחסים עם ישראל וביטול חוזה השלום עמה. בפועל הסתבר כי ההנהגה המצרית בראשות מורסי הינה הנהגה פרגמטית, השואפת להמשיך ולקיים עם ישראל מתווה של "יחסי עבודה", ולו בפרופיל נמוך ביותר.

מבצע "עמוד ענן" גם הזים את ההערכות שרווחו בקרב חוגים רחבים בישראל, כי הנשיא אובמה יפגין עמדות עוינות כלפי ישראל בכלל, וכלפי ראש הממשלה בפרט. במהלך המבצע הפגין הנשיא תמיכה רחבה במבצע. במקביל ניתן ביטוי לעמדות אוהדות לישראל גם בקרב מדינות אירופאיות. עם זאת, חשוב להדגיש שתמיכה זו לוותה, ובמידה רבה גם הותנתה, בתביעה מישראל להימנע ממהלך קרקעי נרחב ברצועה.

יש להניח כי תמיכה זו תוביל את החמאס להערכה שגם בעתיד הוא אינו יכול לצפות לכך שעימות מלחמתי עם ישראל יוביל ללחץ בינלאומי אינטנסיבי על ישראל.

שינוי בדעת הקהל

התנהלות המערכה בעזה מצביעה על כך שגם בדעת הקהל בישראל חל שינוי שאת היקפו ועומקו קשה לנו להעריך. במהלך המבצע דעת הקהל בישראל ברובה המכריע, נתנה להנהגה בישראל גיבוי מאסיבי להמשך הפעילות ההתקפית נגד חמאס עד ליצירת שינוי מהותי בתמונת המצב הקיימת כעת ביחסי ישראל והחמאס.
אזרחי ישראל, ובעיקר אלה הנמצאים מזה שנים בקו האש דחפו את ממשלת ישראל בגלוי לפעול ללא לאות נגד החמאס גם במחיר המשך הסבל הרב הנגרם להם. בעימותים מלחמתיים בעבר ניבעו סדקים בהסכמה הלאומית ועל פני השטח צצו מחלוקות קשות בדרג הפוליטי ובציבור הרחב.
מחלוקות אלה צמצמו במידה רבה את חופש התמרון של הממשלה. תמונת המצב כיום בהקשר זה שונה לפחות בשלב הנוכחי. גם תמונת מצב זו עשויה להרתיע את החמאס מיוזמה מלחמתית מחודשת.

מגבלות הכוח

בעקבות מלחמת לבנון השניה רווחה בארץ סברה שבעימות מלחמתי נוסף של ישראל מול ארגוני הטרור דוגמת החיזבאללה והחמאס תצטרך מדינת ישראל לפעול להשגת הרתעה מיידית בעיקר בדרך של פגיעה קשה בתשתיות לאומיות, מרכזי שלטון, בסיסים צבאיים וכו'.  דרך הפעולה המוצעת דבקה בעקרון המוסרי המלווה את צה"ל לאורך שנים של מאמץ להימנע ככל האפשר מפגיעה בחפים מפשע. ואולם, היא לוקחת בחשבון אפשרות של פגיעה גם בגורמים שאינם מעורבים במלחמה במהלך מימושה.  עם זאת, היא דבקה בהערכה שרק דרך פעולה כזו, שזכתה לכינוי "דוקטרינת הדאחיה" תבטיח מלחמה קצרה ככל האפשר והשגת תודעה של ניצחון.
בפועל, מבצע "עמוד ענן" הוכיח שהגם שדרך פעולה זו מקובלת על הדרג הבכיר בצה"ל, בפועל ישראל מתקשה לממש מיתווה כזה הלכה למעשה. שורה של גורמים, וביניהם: לחצים בינלאומיים, ובעיקר מצד הממשל האמריקני; החשש מוועדות חקירה בינלאומיות נוסח וועדת גולדסטון; החשש מוועדות חקירות פנימיות נוסח וועדת וינוגרד; החשש מפני תגובות קשות בזירה האיזורית, ובעיקר ערעור יחסים עם מצרים וירדן, ניטרלו את הסיכוי למימוש מיתווה זה. בנסיבות הקיימות ישראל חייבת להכיר במגבלות הכוח שלה.

האם היעדים הושגו?

את הישגיו או כשליו של מבצע "עמוד ענן" צריך להגדיר על בסיס היעדים שנקבעו לו על ידי הדרג המדיני. במהלך שבוע ימי הלחימה נערכו דיונים רבים, בתקשורת האלקטרונית והכתובה, סביב המערכה. בחלק ניכר מן המקרים ביקשו פרשנים שונים להעריך את הישגי המערכה על בסיס מה שנראה להם כיעדים שהיו צריכים להיות מוגדרים למלחמה. מגמה זו יצרה בלבול והטעיה בציבור, ובסופו של דבר – גם תרמה לשחיקת תודעת ה"ניצחון" במלחמה.

אני סבור שהערכת ההישגים והכשלים צריכה להיעשות על בסיס המטרות הרשמיות שנקבעו למערכה. ראש הממשלה ושר הביטחון הדגישו כבר בפתיחת המבצע, כי נועדו לו יעדים מוגבלים. קרוב לוודאי שמטרת הממשלה היתה להנמיך ציפיות, ולמנוע תחושה של אכזבה מהעדר יכולת לממש את הציפיות כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה. על פי הצהרת שר הביטחון, אהוד ברק, המבצע נועד להביא ל"חיזוק ההרתעה, פגיעה קשה במערך הרקטות, פגיעה כואבת בחמאס ובארגוני הטרור, וצמצום הפגיעה בעורף האזרחי שלנו"‏.

האם השיג המבצע את היעדים שנקבעו לו? אין חולק על כך שהושגה "פגיעה קשה במערך הרקטות, פגיעה כואבת בחמאס ובארגוני הטרור וצומצמה הפגיעה בעורף האזרחי". השאלה המרכזית העומדת לדיון היא כמה זמן יימשך השקט הנוכחי.

התשובה לכך תלויה כמובן במימדי הדימוי ההרתעתי של ישראל בעיני החמאס. תשובה על כך תינתן, קרוב לוודאי, בשבועות ובחודשים הקרובים.

==

פרופסור זכי שלום הינו חוקר בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכהן כעמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). הוא פרסם מחקרים רבים על היבטים היסטוריים ועכשויים של מדיניות הביטחון של ישראל ומספר ספרים בנושאים ביטחוניים שונים

You might be interested also

Erez Tsur (R), President of Carbyne, and Adi Dulberg, IAI-ELTA VP and GM Intelligence, Communications and EW Division. Photo: IAI

IAI, Carbyne introduce '911 Ultra-EN' emergency communications network

The two companies roll out an autonomous communications platform that enables first responders and civilians to stay connected to each other under circumstances such as blackouts and natural disasters