ביקור אובמה גורלי לגודל הסיוע הכספי האמריקאי
במערכת הביטחון בישראל מנסים למנוע קיצוץ בכספי הסיוע הביטחוני מארה"ב, על רקע רצון הממשל האמריקאי לקיצוצים. מעבר לכך יעלו בביקור גם סוגיות הגרעין האיראני, המו"מ מול הפלשתינים והידרדרות המצב בסוריה. פרשנות מיוחדת של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
(צילום:AP)
הביקור של ברק אובמה הוא אחד הגורליים בתולדות מדינת ישראל, במיוחד בכל הקשור לגודל הסיוע הכספי האמריקאי למערכת הביטחון בישראל. במערכת הביטחון טרחו לערוך בנתב"ג תצוגה מפוארת של אמצעי ההגנה נגד טליים שפותחו בארץ, בין השאר במימון אמריקאי. זה לא נעשה רק כדי להודות לאובמה על הכסף שנתן עד כה, אלא כדי להבטיח שימשיך להזרים דולרים.
על הפרק - סכנת קיצוץ במימון האמריקאי הנדיב שניתן לפרויקט פיתוח הטיל "חץ 3", עצירת המימון להצטיידות בסוללות כיפת ברזל נוספות, ורידוד הפרויקט המשותף הנוסף המכונה "שרביט קסמים". האם חרב הקיצוצים בתקציב האמריקאי תונף גם על פרויקטי ההגנה הישראליים כנגד טילים? התשובה לשאלה הזאת תושפע מן הביקור.
וגם על זה עוד ידובר במהלך ביקור אובמה בישראל: בתוך שבוע-שבועיים יידרש הנשיא האמריקאי להחליט האם הוא הולך למסלול של התנגשות מול איראן, או שהוא מאפשר לאיראנים להמשיך לצחוק כל הדרך אל הפצצה הגרעינית, בדומה לנרפות שגילתה ארה"ב מול פרויקט הגרעין של קוריאה הצפונית. מבחינות רבות, השאלה האם ישראל תהיה תחת איום גרעיני בתוך שנה-שנתיים תלויה כעת אך ורק בארה"ב על פניו, העניין האיראני הוא רק אחד משלושה נושאים ביטחוניים שנמצאים על הפרק בביקור הנשיאותי.
הנושא הבוער ביותר הוא דווקא מה שמתרחש בסוריה. אתמול הגיעו דיווחים מהמדינה על נשק כימי שבו נעשה שימוש במסגרת מלחמת האזרחים. זוהי התפתחות מדאיגה מאוד: נשק כימי שמופעל בתוך סוריה עלול להיות מופנה בהמשך גם לעבר האויב המשותף לשני הצדדים - ישראל. במערכת הביטחון עדיין לא היה אמש אימות לידיעה על שימוש בנשק כימי, והדיווחים התקשורתיים נבדקו במישור המודיעיני. עם זאת, מבחינת הנעשה בסוריה לביקור אובמה חשיבות משנית יחסית, מאחר וישראל וארה"ב ממילא מתואמות בסוגיה הזאת לחלוטין, מזה תקופה ארוכה.
גם בסוגיה הפלשתינית יש לביקור חשיבות משנית למדי. גל הטרור העממי שהתגבר ביהודה ושומרון בימים האחרונים מיוחס על ידי גורמים ביטחוניים לניסיונות של ארגונים שונים לחמם את השטח לקראת הביקור עצמו. מבחינה מדינית, הציפיות של כל הצדדים לפריצת דרך הן בגובה פני הקרקע. הביקור לכל היותר ייצור מנגנון שיאפשר למשוך עוד זמן ללא אינתיפאדה שלישית, אך לא יוביל למו"מ מואץ וממשי. בחזרה לסוגיה האיראנית: עיתוי הביקור, יום אחרי מינויו של משה יעלון לשר הביטחון, אינו אידאלי. יעלון ניצל את יומו הראשון בתפקיד, בין הטקסים, למספר פגישות עם הרמטכ"ל ועם צמרת משרד הביטחון. לא יותר מכך. עם זאת, הוא קיבל ספרי חפיפה עבי כרס מקודמו, אהוד ברק. למרבה המזל, יעלון מכיר את הסוגיה האיראנית היכרות עמוקה. הוא עסק בנושא בארבע השנים האחרונות כשר לעניינים אסטרטגיים, ואף ניהל מגעים בעניין מול גורמים אמריקאים. הפעם הפוזיציה שלו שונה, וכך גם הנסיבות: בעוד כעשרה ימים תתכנס באזרבייג'ן ועידת פסגה של המדינות שמנהלות מול מול איראן מו"מ על הבנות דיפלומטיות.
הסוף של המפגש ידוע מראש: האיראנים לא יכנעו ולא יוותרו על פרויקט הגרעין שלהם. אולי ימציאו רק שקר חדש כלשהו, בטענה שהפרויקט מוקפא. יש להניח כי לקראת ביקור אובמה הכינו כל גופי המודיעין הישראליים תיקים עם חומר רגיש על היקף האיום ועל התקדמות פרויקט הגרעין האיראני. ככלל, שירותי המודיעין בישראל ובארה"ב רואים עין בעין את התמונה. השאלה היא רק לגבי הפרשנות. ישראל תנצל את הביקור כדי לדרוש מאובמה להגביר את האיום על איראן מעבר לדיבורים ולסנקציות הכלכליות, שלא עובדות. לפני תקיפה אווירית עוד אפשר לעבור למצור ימי במפרץ הפרסי, למשל. המחיר המיידי יהיה זינוק במחירי הנפט בעולם.
בסופו של דבר, מעריכים בישראל, לא יהיה מנוס מתקיפה אמריקאית באיראן כדי למנוע את הפצצה - בעיקר אם משטר האייתולות יישאר יציב אחרי הבחירות לנשיאות המתוכננות באיראן לחודש יוני. השאלה היא מה אובמה חושב.
הביקור של ברק אובמה הוא אחד הגורליים בתולדות מדינת ישראל, במיוחד בכל הקשור לגודל הסיוע הכספי האמריקאי למערכת הביטחון בישראל. במערכת הביטחון טרחו לערוך בנתב"ג תצוגה מפוארת של אמצעי ההגנה נגד טליים שפותחו בארץ, בין השאר במימון אמריקאי. זה לא נעשה רק כדי להודות לאובמה על הכסף שנתן עד כה, אלא כדי להבטיח שימשיך להזרים דולרים.
על הפרק - סכנת קיצוץ במימון האמריקאי הנדיב שניתן לפרויקט פיתוח הטיל "חץ 3", עצירת המימון להצטיידות בסוללות כיפת ברזל נוספות, ורידוד הפרויקט המשותף הנוסף המכונה "שרביט קסמים". האם חרב הקיצוצים בתקציב האמריקאי תונף גם על פרויקטי ההגנה הישראליים כנגד טילים? התשובה לשאלה הזאת תושפע מן הביקור.
וגם על זה עוד ידובר במהלך ביקור אובמה בישראל: בתוך שבוע-שבועיים יידרש הנשיא האמריקאי להחליט האם הוא הולך למסלול של התנגשות מול איראן, או שהוא מאפשר לאיראנים להמשיך לצחוק כל הדרך אל הפצצה הגרעינית, בדומה לנרפות שגילתה ארה"ב מול פרויקט הגרעין של קוריאה הצפונית. מבחינות רבות, השאלה האם ישראל תהיה תחת איום גרעיני בתוך שנה-שנתיים תלויה כעת אך ורק בארה"ב על פניו, העניין האיראני הוא רק אחד משלושה נושאים ביטחוניים שנמצאים על הפרק בביקור הנשיאותי.
הנושא הבוער ביותר הוא דווקא מה שמתרחש בסוריה. אתמול הגיעו דיווחים מהמדינה על נשק כימי שבו נעשה שימוש במסגרת מלחמת האזרחים. זוהי התפתחות מדאיגה מאוד: נשק כימי שמופעל בתוך סוריה עלול להיות מופנה בהמשך גם לעבר האויב המשותף לשני הצדדים - ישראל. במערכת הביטחון עדיין לא היה אמש אימות לידיעה על שימוש בנשק כימי, והדיווחים התקשורתיים נבדקו במישור המודיעיני. עם זאת, מבחינת הנעשה בסוריה לביקור אובמה חשיבות משנית יחסית, מאחר וישראל וארה"ב ממילא מתואמות בסוגיה הזאת לחלוטין, מזה תקופה ארוכה.
גם בסוגיה הפלשתינית יש לביקור חשיבות משנית למדי. גל הטרור העממי שהתגבר ביהודה ושומרון בימים האחרונים מיוחס על ידי גורמים ביטחוניים לניסיונות של ארגונים שונים לחמם את השטח לקראת הביקור עצמו. מבחינה מדינית, הציפיות של כל הצדדים לפריצת דרך הן בגובה פני הקרקע. הביקור לכל היותר ייצור מנגנון שיאפשר למשוך עוד זמן ללא אינתיפאדה שלישית, אך לא יוביל למו"מ מואץ וממשי. בחזרה לסוגיה האיראנית: עיתוי הביקור, יום אחרי מינויו של משה יעלון לשר הביטחון, אינו אידאלי. יעלון ניצל את יומו הראשון בתפקיד, בין הטקסים, למספר פגישות עם הרמטכ"ל ועם צמרת משרד הביטחון. לא יותר מכך. עם זאת, הוא קיבל ספרי חפיפה עבי כרס מקודמו, אהוד ברק. למרבה המזל, יעלון מכיר את הסוגיה האיראנית היכרות עמוקה. הוא עסק בנושא בארבע השנים האחרונות כשר לעניינים אסטרטגיים, ואף ניהל מגעים בעניין מול גורמים אמריקאים. הפעם הפוזיציה שלו שונה, וכך גם הנסיבות: בעוד כעשרה ימים תתכנס באזרבייג'ן ועידת פסגה של המדינות שמנהלות מול מול איראן מו"מ על הבנות דיפלומטיות.
הסוף של המפגש ידוע מראש: האיראנים לא יכנעו ולא יוותרו על פרויקט הגרעין שלהם. אולי ימציאו רק שקר חדש כלשהו, בטענה שהפרויקט מוקפא. יש להניח כי לקראת ביקור אובמה הכינו כל גופי המודיעין הישראליים תיקים עם חומר רגיש על היקף האיום ועל התקדמות פרויקט הגרעין האיראני. ככלל, שירותי המודיעין בישראל ובארה"ב רואים עין בעין את התמונה. השאלה היא רק לגבי הפרשנות. ישראל תנצל את הביקור כדי לדרוש מאובמה להגביר את האיום על איראן מעבר לדיבורים ולסנקציות הכלכליות, שלא עובדות. לפני תקיפה אווירית עוד אפשר לעבור למצור ימי במפרץ הפרסי, למשל. המחיר המיידי יהיה זינוק במחירי הנפט בעולם.
בסופו של דבר, מעריכים בישראל, לא יהיה מנוס מתקיפה אמריקאית באיראן כדי למנוע את הפצצה - בעיקר אם משטר האייתולות יישאר יציב אחרי הבחירות לנשיאות המתוכננות באיראן לחודש יוני. השאלה היא מה אובמה חושב.
