האם תקופת הצינון תקוצר?
מספר ח"כים הגישו הצעת חוק לקיצור תקופת הצינון לאנשי מערכת הביטחון בחצי. על פי ההצעה תקופת הצינון תקוצר לשנה וחצי וחופשת השחרור תימנה בתקופת הצינון
מספר ח"כים בראשותו של הח"כ הטרי האלוף (מיל') אלעזר שטרן, יוצאים ביוזמה לקצר בחצי את תקופת הצינון לבכירי המערכת הביטחונית משלוש שנים לשנה וחצי.
בדברי ההסבר להצעת החוק כותבים בין יתר הח"כים אלעזר שטרן, עמרם מצנע, דוד צור ועופר שלח כי "חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, וחוק הממשלה, התשס"א–2001, מגבילים את יכולתם של ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה ונציב בתי הסוהר מלכהן בכנסת או בממשלה לתקופת מינימום של שלוש שנים מיום שחרורם מהשירות (להלן – תקופת הצינון).
"בשנת 2007 תוקנו חוקים אלו כך שתקופת הצינון ביחס לנושאי תפקידים אלה הוארכה משישה חודשים לשלוש שנים. הארכת תקופת הצינון פי שישה איננה סבירה שכן היא מונעת מקבוצה איכותית של משרתי ציבור להשתלב בתחום הפוליטי, לייצג את הציבור ולשרתו, והיא חורגת מתקופות צינון אחרות הקבועות בחוק ביחס למגזרים אחרים (למשל 100 ימים לעובדי מדינה בכירים).
"הצעת החוק מציעה להפחית את תקופת הצינון לשנה וחצי בלבד ובכך היא מאזנת בין החשש להשפעה פוליטית זרה על אותם בכירים במערכת הביטחון טרם פרישתם לבין הזכות הבסיסית של כל אזרח לפעול בזירה הפוליטית ולממש את יכולותיו בייצוג הציבור כחבר הכנסת או כחבר הממשלה".
בנוסף, מוצע לקבוע כי חופשת השחרור לפני הפרישה מהשירות, שבה הפורש נמצא באופן פורמלי בשירות אך כבר אינו משמש בתפקידו ומונה לו מחליף קבוע, תימנה בתוך תקופת הצינון. "תיקון זה מתבקש נוכח העובדה שבחופשת השחרור אין למעשה לפורש יכולת השפעה בתוך השירות או מחוצה לו מכוח התפקיד שמילא, הוא אינו מפקד יותר על אחרים וניתן לראותו כמי שסיים כבר את תפקידו. יתירה מזאת, בתקופה זו חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על מתמודדים אחרים, כמו איסור מתן ראיונות לתקשורת ללא היתר.
אין סיבה שמי ששירות ארוך שנים הקנה לו זכות לחופשת שחרור ארוכה ייפגע בשל כך ביכולתו להתמנות לכהונה בכנסת או בממשלה, כאשר תכלית הוראות הצינון אינן חלה בתקופת החופשה.
מספר ח"כים בראשותו של הח"כ הטרי האלוף (מיל') אלעזר שטרן, יוצאים ביוזמה לקצר בחצי את תקופת הצינון לבכירי המערכת הביטחונית משלוש שנים לשנה וחצי.
בדברי ההסבר להצעת החוק כותבים בין יתר הח"כים אלעזר שטרן, עמרם מצנע, דוד צור ועופר שלח כי "חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, וחוק הממשלה, התשס"א–2001, מגבילים את יכולתם של ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה ונציב בתי הסוהר מלכהן בכנסת או בממשלה לתקופת מינימום של שלוש שנים מיום שחרורם מהשירות (להלן – תקופת הצינון).
"בשנת 2007 תוקנו חוקים אלו כך שתקופת הצינון ביחס לנושאי תפקידים אלה הוארכה משישה חודשים לשלוש שנים. הארכת תקופת הצינון פי שישה איננה סבירה שכן היא מונעת מקבוצה איכותית של משרתי ציבור להשתלב בתחום הפוליטי, לייצג את הציבור ולשרתו, והיא חורגת מתקופות צינון אחרות הקבועות בחוק ביחס למגזרים אחרים (למשל 100 ימים לעובדי מדינה בכירים).
"הצעת החוק מציעה להפחית את תקופת הצינון לשנה וחצי בלבד ובכך היא מאזנת בין החשש להשפעה פוליטית זרה על אותם בכירים במערכת הביטחון טרם פרישתם לבין הזכות הבסיסית של כל אזרח לפעול בזירה הפוליטית ולממש את יכולותיו בייצוג הציבור כחבר הכנסת או כחבר הממשלה".
בנוסף, מוצע לקבוע כי חופשת השחרור לפני הפרישה מהשירות, שבה הפורש נמצא באופן פורמלי בשירות אך כבר אינו משמש בתפקידו ומונה לו מחליף קבוע, תימנה בתוך תקופת הצינון. "תיקון זה מתבקש נוכח העובדה שבחופשת השחרור אין למעשה לפורש יכולת השפעה בתוך השירות או מחוצה לו מכוח התפקיד שמילא, הוא אינו מפקד יותר על אחרים וניתן לראותו כמי שסיים כבר את תפקידו. יתירה מזאת, בתקופה זו חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על מתמודדים אחרים, כמו איסור מתן ראיונות לתקשורת ללא היתר.
אין סיבה שמי ששירות ארוך שנים הקנה לו זכות לחופשת שחרור ארוכה ייפגע בשל כך ביכולתו להתמנות לכהונה בכנסת או בממשלה, כאשר תכלית הוראות הצינון אינן חלה בתקופת החופשה.
