התכנית האיראנית להפקת פלוטוניום מתקדמת
אף שאיראן מפתחת כושר גרעיני צבאי במסלול הפלוטוניום, אשר מקביל לתכנית העשרת האורניום, התקדמותה במסלול זה איטית יותר, אך מתנהלת בהתמדה
רפאל אופק
| 19/05/2011
העיתון הבריטי "דיילי טלגרף" חשף אתמול תצלום לוויין מהחודש האחרון, המציג עננת אדים מיתמרת מעל המפעל לייצור מים כבדים בח'ונדאב (Khondab), במרכז איראן וסמוך לאראק (כ-200 ק"מ דרומית-מערבית לטהראן). המסקנה העולה מהתצלום היא, כי מתנהלת במפעל פעילות ייצור של מים כבדים. המידע העדכני על אודות מפעל זה מתקבל רק מתצלומי לוויין, מכיוון שמאז ביקורם האחרון של פקחי סבא"א במפעל, באוגוסט 2011, איראן מונעת מהפקחים גישה אליו.
לאיראן אין עדיין כושר הפקת פלוטוניום עבור נשק גרעיני. זאת, בניגוד לטענת אחד מכלי התקשורת הישראליים, המבוססת על פרשנות מוטעית של כתבת ה"דיילי טלגרף". איראן, ככל הנראה, עדיין רחוקה מכך מספר שנים. זאת, בהשוואה למסלול האורניום המועשר, אשר מתקדם במהירות גבוהה יחסית ועלול להבשיל בקרוב.
על כל פנים, הפרויקט של פיתוח פצצה גרעינית המבוססת על פלוטוניום כחומר הבקיע המרכיב את ליבת הפצצה, הינו אטרקטיבי מאד לאיראן. זאת, בשל המימדים והמשקל של פצצה בעלת ליבת פלוטוניום הנמוכים מזו של פצצת אורניום מועשר, אשר מקלים על יכולת התקנת הפצצה בראשי קרב של טילים בליסטיים. אמנם התקדמותה של איראן במסלול הפלוטוניום היא איטית, אך מתנהלת בהתמדה.
מרכיבי מסלול הפלוטוניום האיראני
תפוקת המפעל לייצור מים כבדים (HWPP - Heavy Water Production Plant) הינה כ-16 טון מים כבדים לשנה. זאת, על פי הודעת איראן לסבא"א בעבר. לייצור המים הכבדים מיועדים להפעלת הכור מדגם מים כבדים (HWR – Heavy Water Reactor), שאף הוא ניבנה בח'ונדאב, אשר על פי הודעת איראן לסבא"א יותנע לראשונה בעוד כשנה. לכור זה נדרשת כמות של כ-50 טון מים כבדים (פי 3 מכושר הייצור המוצהר של מפעל HWPP), שישמשו כחומר מאט (moderator) וחומר קירור. על פי התרשמות פקחי סבא"א שביקרו בבניין הכור בחודש האחרון, התקנת הצנרות של המים הכבדים המשמשים לקירור הכור וכחומר מאט, כבר כמעט הושלמה. הדלק עבור הכור כולל טבליות (pellets) תחמוצת אורניום טבעי (בלתי מועשר).
איראן טוענת כי הכור בח'ונדאב נועד לייצור רדיו-איזוטופים ועתיד להחליף את כור המחקר בטהראן. מכל מקום, מאפייניו הטכניים של הכור המוקם עתה מצביעים על אפשרות ניצולו להפקת פלוטוניום באיכות צבאית (WGP – Weapon Grade Plutonium), בתפוקה המוערכת בכ-8 ק"ג לשנה, הכמות הנדרשת לפצצה גרעינית.
כדי לממש את תכניתה להפיק פלוטוניום באיכות צבאית, על איראן להקים גם "מעבדה חמה" (hot lab) להפרדת הפלוטוניום הנוצר בתוך האורניום שבדלק הגרעיני, במהלך פעולת הכור. לתהליך הגרעיני של ביקוע האורניום אשר מתרחש בליבת בכור מלווה ביצירת חומרים רדיואקטיביים שונים ובקרינה רבה. רמת הרדיואקטיביות של הדלק הגרעיני המשומש הינה גבוהה מאד, ולכן יש לטפל בו תחת מיגון כבד.
על כן, בפני איראן קיימות שתי אפשרויות: האחת - הקמת "מעבדה חמה" חדשה – פרויקט העשוי להתמשך על פני מספר שנים; האפשרות השנייה - התאמתן וזיוודן של המעבדות הקיימות במרכז הגרעיני של טהראן, שעומדות לפי שעה תחת פיקוח סבא"א. קשה להעריך את הזמן שיידרש על מנת לרכוש את הציוד הדרוש, להתקינו ולהשמיש את המעבדות הללו. בכל מקרה, ההשלכות של הפעלת "מעבדה חמה" להפרדת פלוטוניום תהיינה ב"שבירת כלים" מוחלטת מול סבא"א ומול הקהילייה הבינלאומית.
איראן הפעילה בספטמבר 2011 את תחנת הכוח הגרעינית "בושהר" (Bushehr), הכוללת 2 כורים גדולים לייצור חשמל, שרכשה ברוסיה. אולם, אין בסיס איתן לטענה המופיעה לעתים בתקשורת, כי לכורי "בושהר" פוטנציאל גרעיני צבאי. הכורים הם מדגם "מים קלים" (light water) ומתודלקים באורניום מועשר בשיעור נמוך. לפיכך, בשל משטר הפעלתם, איכות הפלוטוניום שנוצר בהם אינה מתאימה להכנת ליבת נשק גרעיני. זאת, אף כי ניתן, תיאורטית, לפתח התקן נפץ גרעיני מסורבל וכבד שמכיל ליבת פלוטוניום שהופק בכור לייצור חשמל.
גם נטען בתקשורת כי ההשבתה הזמנית של כורי "בושהר", עליה דווח בדו"ח סבא"א שיצא לאור בחודש האחרון, קשורה לאפשרות ניצול הפלוטוניום שנוצר בדלק המוקרן של הכורים עבור מטרות צבאיות. סביר, כי אין לטענה זו כל שחר, וכי ההשבתה בוצעה כפעולה שגרתית של תחזוקת הכור.
פעילויות איראניות בעבר בתחום מסלול הפלוטוניום
בהקשר לכך - לאחר חשיפת מאפייניה הצבאיים של תכנית הגרעין האיראנית ב-2002, שבעקבותיה נאלצה איראן לאפשר לפקחי סבא"א לבקר במתקניה הגרעיניים, הפקחים גילו כי במרכז הגרעיני של טהראן התנהלה פעילות מחקרית של הפקת פלוטוניום. העדויות לכך היו דוגמאות של פלוטוניום שהופקו בכור המחקר של טהראן ושנמצאו בבניין הכור, וכן ראיות לכך שהפרדת הפלוטוניום והטיפול בו בוצעו במתקן MIX (Molybdenum-Iodine-Xenon) ובמעבדת "ג'אבר איבן ח'יאן" שבמרכז הגרעיני של טהראן. מתקן MIX נועד להפריד רדיו-איזוטופים של מוליבדניום, יוד וקסנון למטרות רפואית מתוך דוגמאות (samples) אורניום שהוקרנו בכור בטהראן. כתוצר לוואי לייצור חומרים אלה מתוך האורניום, גם הופק פלוטוניום.
זאת ועוד: ב- 2004 נודע לסבא"א על מגעים שאיראן קיימה בחו"ל במטרה לרכוש מניפולאטורים (manipulators) עבור "תאים חמים" (hot cells). תאים אלו מאופיינים במיגון כבד של דפנות בטון וחלונות מזכוכית עופרת, בעלי עובי רב ביותר. הם נועדו לטפל בחומרים בדרגת רדיואקטיביות גבוהה. תחילה ניסו האיראנים לטעון, כי הציוד אינו מיועד עבור הקמת "מעבדה חמה" להפרדת פלוטוניום אלא עבור "התאים החמים" שיותקנו במבנה כור המים הכבדים בח'ונדאב. זאת, כדי לייצר רדיו-איזוטופים לשימושים רפואיים לטיפול בפסולת גרעינית וליישומים אזרחיים נוספים. אך בהמשך לדיונים עם השלטונות האיראניים, הנהלת סבא"א הצביעה על היעדר התאמה בין המפרט הטכני של ה"תאים החמים" לבין טענת טהראן. לפיכך האיראנים הסירו את תכניות ה"תאים החמים" מתכנית המתאר של בניין הכור.
ההשלכה על השיחות עם איראן?
כפי שדווח זה עתה, בינתיים הסתיים סבב השיחות האחרונות של ששת המעצמות (5+1E) עם איראן בסוגיה הגרעינית, שהתנהל בקזחאסטן. סביר כי הדיווח העדכני של ה"דיילי טלגרף" כבר עמד בפני הנושאים ונותנים מצד ששת המעצמות. מכל מקום, אף שסבב השיחות לא הביא לתוצאות כלשהן, הוא גם לא הסתיים בפיצוץ. בשל כך, למרבית הצער, איראן ממשיכה להרוויח זמן, החיוני מבחינתה לקידום מאמציה הגרעיניים.
העיתון הבריטי "דיילי טלגרף" חשף אתמול תצלום לוויין מהחודש האחרון, המציג עננת אדים מיתמרת מעל המפעל לייצור מים כבדים בח'ונדאב (Khondab), במרכז איראן וסמוך לאראק (כ-200 ק"מ דרומית-מערבית לטהראן). המסקנה העולה מהתצלום היא, כי מתנהלת במפעל פעילות ייצור של מים כבדים. המידע העדכני על אודות מפעל זה מתקבל רק מתצלומי לוויין, מכיוון שמאז ביקורם האחרון של פקחי סבא"א במפעל, באוגוסט 2011, איראן מונעת מהפקחים גישה אליו.
לאיראן אין עדיין כושר הפקת פלוטוניום עבור נשק גרעיני. זאת, בניגוד לטענת אחד מכלי התקשורת הישראליים, המבוססת על פרשנות מוטעית של כתבת ה"דיילי טלגרף". איראן, ככל הנראה, עדיין רחוקה מכך מספר שנים. זאת, בהשוואה למסלול האורניום המועשר, אשר מתקדם במהירות גבוהה יחסית ועלול להבשיל בקרוב.
על כל פנים, הפרויקט של פיתוח פצצה גרעינית המבוססת על פלוטוניום כחומר הבקיע המרכיב את ליבת הפצצה, הינו אטרקטיבי מאד לאיראן. זאת, בשל המימדים והמשקל של פצצה בעלת ליבת פלוטוניום הנמוכים מזו של פצצת אורניום מועשר, אשר מקלים על יכולת התקנת הפצצה בראשי קרב של טילים בליסטיים. אמנם התקדמותה של איראן במסלול הפלוטוניום היא איטית, אך מתנהלת בהתמדה.
מרכיבי מסלול הפלוטוניום האיראני
תפוקת המפעל לייצור מים כבדים (HWPP - Heavy Water Production Plant) הינה כ-16 טון מים כבדים לשנה. זאת, על פי הודעת איראן לסבא"א בעבר. לייצור המים הכבדים מיועדים להפעלת הכור מדגם מים כבדים (HWR – Heavy Water Reactor), שאף הוא ניבנה בח'ונדאב, אשר על פי הודעת איראן לסבא"א יותנע לראשונה בעוד כשנה. לכור זה נדרשת כמות של כ-50 טון מים כבדים (פי 3 מכושר הייצור המוצהר של מפעל HWPP), שישמשו כחומר מאט (moderator) וחומר קירור. על פי התרשמות פקחי סבא"א שביקרו בבניין הכור בחודש האחרון, התקנת הצנרות של המים הכבדים המשמשים לקירור הכור וכחומר מאט, כבר כמעט הושלמה. הדלק עבור הכור כולל טבליות (pellets) תחמוצת אורניום טבעי (בלתי מועשר).
איראן טוענת כי הכור בח'ונדאב נועד לייצור רדיו-איזוטופים ועתיד להחליף את כור המחקר בטהראן. מכל מקום, מאפייניו הטכניים של הכור המוקם עתה מצביעים על אפשרות ניצולו להפקת פלוטוניום באיכות צבאית (WGP – Weapon Grade Plutonium), בתפוקה המוערכת בכ-8 ק"ג לשנה, הכמות הנדרשת לפצצה גרעינית.
כדי לממש את תכניתה להפיק פלוטוניום באיכות צבאית, על איראן להקים גם "מעבדה חמה" (hot lab) להפרדת הפלוטוניום הנוצר בתוך האורניום שבדלק הגרעיני, במהלך פעולת הכור. לתהליך הגרעיני של ביקוע האורניום אשר מתרחש בליבת בכור מלווה ביצירת חומרים רדיואקטיביים שונים ובקרינה רבה. רמת הרדיואקטיביות של הדלק הגרעיני המשומש הינה גבוהה מאד, ולכן יש לטפל בו תחת מיגון כבד.
על כן, בפני איראן קיימות שתי אפשרויות: האחת - הקמת "מעבדה חמה" חדשה – פרויקט העשוי להתמשך על פני מספר שנים; האפשרות השנייה - התאמתן וזיוודן של המעבדות הקיימות במרכז הגרעיני של טהראן, שעומדות לפי שעה תחת פיקוח סבא"א. קשה להעריך את הזמן שיידרש על מנת לרכוש את הציוד הדרוש, להתקינו ולהשמיש את המעבדות הללו. בכל מקרה, ההשלכות של הפעלת "מעבדה חמה" להפרדת פלוטוניום תהיינה ב"שבירת כלים" מוחלטת מול סבא"א ומול הקהילייה הבינלאומית.
איראן הפעילה בספטמבר 2011 את תחנת הכוח הגרעינית "בושהר" (Bushehr), הכוללת 2 כורים גדולים לייצור חשמל, שרכשה ברוסיה. אולם, אין בסיס איתן לטענה המופיעה לעתים בתקשורת, כי לכורי "בושהר" פוטנציאל גרעיני צבאי. הכורים הם מדגם "מים קלים" (light water) ומתודלקים באורניום מועשר בשיעור נמוך. לפיכך, בשל משטר הפעלתם, איכות הפלוטוניום שנוצר בהם אינה מתאימה להכנת ליבת נשק גרעיני. זאת, אף כי ניתן, תיאורטית, לפתח התקן נפץ גרעיני מסורבל וכבד שמכיל ליבת פלוטוניום שהופק בכור לייצור חשמל.
גם נטען בתקשורת כי ההשבתה הזמנית של כורי "בושהר", עליה דווח בדו"ח סבא"א שיצא לאור בחודש האחרון, קשורה לאפשרות ניצול הפלוטוניום שנוצר בדלק המוקרן של הכורים עבור מטרות צבאיות. סביר, כי אין לטענה זו כל שחר, וכי ההשבתה בוצעה כפעולה שגרתית של תחזוקת הכור.
פעילויות איראניות בעבר בתחום מסלול הפלוטוניום
בהקשר לכך - לאחר חשיפת מאפייניה הצבאיים של תכנית הגרעין האיראנית ב-2002, שבעקבותיה נאלצה איראן לאפשר לפקחי סבא"א לבקר במתקניה הגרעיניים, הפקחים גילו כי במרכז הגרעיני של טהראן התנהלה פעילות מחקרית של הפקת פלוטוניום. העדויות לכך היו דוגמאות של פלוטוניום שהופקו בכור המחקר של טהראן ושנמצאו בבניין הכור, וכן ראיות לכך שהפרדת הפלוטוניום והטיפול בו בוצעו במתקן MIX (Molybdenum-Iodine-Xenon) ובמעבדת "ג'אבר איבן ח'יאן" שבמרכז הגרעיני של טהראן. מתקן MIX נועד להפריד רדיו-איזוטופים של מוליבדניום, יוד וקסנון למטרות רפואית מתוך דוגמאות (samples) אורניום שהוקרנו בכור בטהראן. כתוצר לוואי לייצור חומרים אלה מתוך האורניום, גם הופק פלוטוניום.
זאת ועוד: ב- 2004 נודע לסבא"א על מגעים שאיראן קיימה בחו"ל במטרה לרכוש מניפולאטורים (manipulators) עבור "תאים חמים" (hot cells). תאים אלו מאופיינים במיגון כבד של דפנות בטון וחלונות מזכוכית עופרת, בעלי עובי רב ביותר. הם נועדו לטפל בחומרים בדרגת רדיואקטיביות גבוהה. תחילה ניסו האיראנים לטעון, כי הציוד אינו מיועד עבור הקמת "מעבדה חמה" להפרדת פלוטוניום אלא עבור "התאים החמים" שיותקנו במבנה כור המים הכבדים בח'ונדאב. זאת, כדי לייצר רדיו-איזוטופים לשימושים רפואיים לטיפול בפסולת גרעינית וליישומים אזרחיים נוספים. אך בהמשך לדיונים עם השלטונות האיראניים, הנהלת סבא"א הצביעה על היעדר התאמה בין המפרט הטכני של ה"תאים החמים" לבין טענת טהראן. לפיכך האיראנים הסירו את תכניות ה"תאים החמים" מתכנית המתאר של בניין הכור.
ההשלכה על השיחות עם איראן?
כפי שדווח זה עתה, בינתיים הסתיים סבב השיחות האחרונות של ששת המעצמות (5+1E) עם איראן בסוגיה הגרעינית, שהתנהל בקזחאסטן. סביר כי הדיווח העדכני של ה"דיילי טלגרף" כבר עמד בפני הנושאים ונותנים מצד ששת המעצמות. מכל מקום, אף שסבב השיחות לא הביא לתוצאות כלשהן, הוא גם לא הסתיים בפיצוץ. בשל כך, למרבית הצער, איראן ממשיכה להרוויח זמן, החיוני מבחינתה לקידום מאמציה הגרעיניים.
