אחרי סברה ושתילה: שרון חשש שהממשלה תואשם ברצח עם

30 שנה לאחר מלחמת לבנון הראשונה פירסם ארכיון המדינה את פרוטוקול ישיבת הממשלה שעסקה במסקנות ועדת כהן
שרון והרמטכ"ל דאז רפאל איתן (צילום: יוסי בן חנן)

30 שנה אחרי: ארכיון המדינה פרסם מסמכים מסווגים מדיוני הממשלה, הקשורים לוועדת כהן לבדיקת אירועי הטבח בסברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. שר הביטחון דאז, אריאל שרון, שהתפטר מתפקידו בעקבות מסקנות הוועדה, העלה חשש, שאם הממשלה תקבל את הקביעה כי אנשיה ידעו על הסכנה שבטבח - היא תהיה חשופה לתביעות בגין “רצח עם”. המסמכים פורסמו באתר "הארץ".

על פי המסמכים שנחשפו, ב-10 בפברואר 1983 איחר שר הביטחון שרון לישיבת הממשלה. בישיבה דנו השרים, בראשות ראש הממשלה דאז מנחם בגין, בדו"ח ועדת החקירה לטבח בסברה ושתילה (ועדת כהן) – שפורסם שלושה ימים קודם לכן. בין השאר, המליצה הוועדה כי שרון יתפטר מתפקידו. בפתח הישיבה עדכן ראש הממשלה את השרים כי "שר הביטחון הודיעני, שהוא יאחר כחצי שעה". אלא שהישיבה נמשכה, ושרון לא נראה בחדר. בשלב מסוים פנה אל בגין השר יוסף בורג: “אי אפשר להיוודע, אם הוא נמצא כבר בדרך".

כאשר הגיע שרון לישיבה אמר כי "מאחר ואיני עסוק בלהיטות במסקנות אישיות וחיפוש קורבנות וכפרות, היתה לי שהות לעיין בדו"ח באופן יסודי. אני רוצה לומר, שהדו"ח, כשלעצמו, לדעתי, יש בו חלקים שאפשר בהחלט לקבל אותם ומן הראוי לקבל אותם. אבל מצאתי בו חלקים, שלדעתי, אין לקבל אותם. הגעתי למסקנות חמורות ביחס לכמה חלקים שלו, שבשום אופן, איני מוכן לקבלם ואני מציע, שהממשלה תדחה אותם. יש כמה דברים, שלנו, כיהודים, כאזרחי מדינת ישראל, כשרים בממשלת ישראל, אותם אי אפשר לקבל".

שרון התייחס בתקיפות לקביעת הוועדה כי מנהיגי המדינה והצבא התעלמו מהסכנה שבטבח. "מדובר בנושא שהוא הרחק מעבר לשאלה האישית, שבה דשים, או מרבים לדוש כל כך - אם שרון ילך, אם לא ילך”, אמר שרון. "התעלמו - משמע ביודעין. זה כולל את כולנו, את היושבים כאן: אותך, אדוני ראש הממשלה, את כל אחד מאיתנו, כל אחד מאלה שהופיעו בפני הוועדה, כמעט ללא יוצא מן הכלל… באה הוועדה ואומרת, כי סכנת הטבח, לא רק שהיתה קיימת, אלא שגם ידועה היתה לנבחרים ולממלאי התפקידים והם התעלמו ממנה". 

שר הביטחון דאז העלה חשש, שאם הממשלה תקבל את הקביעה כי אנשיה ידעו על הסכנה שבטבח, היא תהיה חשופה לתביעות פיצויים בגין רצח עם. "אם נקבל את הדו"ח בחלקו זה, הרי בהחלט יבואו שוחרי רעתנו ועלולים הם לטעון ושמעתי כבר טענות כאלה, שמה שבוצע במחנות, זו השמדת עם. לפי החוק הישראלי בדבר מניעתו של השמדת עם תש”י-1950, שהוא הפשע הגרוע ביותר בספר חוקי מדינת ישראל... שמעתי טענה דומה מראשיד אשוואה, שהיה ראש עיריית עזה. הוא טוען, שיש מקום לבוא עכשיו בתביעת פיצויים, כי הוא עשה השלכה מנושא זה של השמדת עם. הוא בא דרך ענין השמדת עם לנושא הזה", הזהיר שרון.

הוא הקריא לשרים את החוק מ-1950, והזהיר אותם כי פרשנותו עלולה לסבך את כולם – שכן הם עלולים להיחשב ל"משתתפים" בטבח בסברה ושתילה, לפי הגדרת החוק. כדי להבהיר להם למה כוונתו, פירט שרון את חלקם של "המשתתפים" בטבח. "כל אחד אפשר, שידל. אנו פנינו שייכנסו, סייענו, הארנו, סייענו בפינוי הנפגעים ונוכחנו במקום. ידוע שהיינו במקום ובאזור 'להרתיע התנגדות' וכלל לא בודדנו את האזור הזה מאזורים אחרים? בהחלט עשינו זאת. אנו החזקנו כוחות במקום... אנו החזקנו כוח בקרבת מקום, כדי להבטיח את הביצוע, שמא ייכשלו הכוחות שהובאו, שמא יהיה צורך לחלץ אותם משם".

בנוסף הדגיש שרון כי איש לא העריך מראש לאן ידרדר המצב. "אין לי טענה אל 'המוסד' - גם הוא לא העריך את האירוע. אמ"ן לא העריך, המוסד לא העריך, אף אחד מאיתנו לא העריך, שכך יקרה. כל מומחי אמ"ן והמוסד, בנוסף לראשי השלטון וצמרת צה"ל העידו בשבועה, אף הם, כי לא צפו סכנה הזו".

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית