שם המשחק - כוונות טובות

מייקי הרטמן על הטכנולוגיה בשירות הצלף: הדרישות המבצעיות, ההתאמה לחייל הבודד בשטח והפנייה לשוק הצבאי והאזרחי – כל אלה נלקחים בחשבון כאשר ניגשים לפיתוח כוונות

(צילום:MSE)

בצבאות מערביים רבים, ביניהם גם צה"ל, קיימת מגמה של שימוש בכוחות קטנים וורסטיליים למבצעים שבעבר דרשו הקצאה של כוחות גדולים ומגושמים. כפועל יוצא מכך, על החייל הבודד לתת מענה איכותי, יעיל ומהיר לכל תרחיש. בנוסף, הציוד והטכנולוגיה הם נדבך קריטי להצלחת החייל במשימתו.

כל חברה שמייעדת את מוצריה למגזר הצבאי חייבת לפתח את מוצריה כדי שאלו יתאימו לאותו החייל הבודד בשטח. בעבר תפקידה העיקרי של כוונת השלכה היה לאפשר לחייל בעזרת טכנולוגיה לבצע ירי אינסטינקטיבי מהיר, כיום הדרישות ממנה הן ללא גבולות. בעת פיתוח כוונת חדשה שתיועד הן לצבאות שונים בעולם והן לשוק האזרחי על החברה לתכנן את צעדיה במספר מישורים, ביניהם: אפיון הכוונת מבחינה פונקציונאלית אגמ"ית, שיקולים בייצור ואסטרטגיה שיווקית. לפני שחברת MSE החלה לאפיין את משפחת כוונות ההשלכה, AQC" (Accurate Quick Chot", מבוטא "Aque'see"), בוצע תהליך חקירה יסודי, אשר בחן את הצורך המבצעי, את יכולות כוונות ההשלכה הקיימות כיום בשוק ואת הפערים בין הרצוי למצוי.

מחקירת תוצאות הירי של צה"ל בשני העשורים האחרונים, עולה כי אחוז הפגיעה, באימונים כמו בלחימה, עלה בעשרות אחוזים לעומת שנות ה-80 של המאה הקודמת. רמת הדיוק מאידך, לא השתפרה מאז נכנסו הכוונות האופטיות למיניהן- אלביט (פלקון), מפרולייט 21 ומארס. הכוונת, אשר נמצאת בשימוש צה"ל, כיום מספקת מענה קריטי ללוחם בשטח בשני היבטים חשובים: שיפור מסוים (אך חשוב) במהירות התגובה של היורה שנובע מהעובדה שהכיוון בעזרת כוונת השלכה נעשה דרך מישור אחד לעומת שתיים בשימוש כוונות ברזל (קדמית ואחורית) והגדלת שטח חלון הכוונת שמגדיל את שדה הראייה של היורה. ועלייה באחוזי הפגיעה בטווחים קצרים בלילה - תו מכוון מואר, הקיים בכוונות ההשלכה השונות, מאפשר ליורה לכוון את נשקו בצורה נכונה.

להבדיל משימוש בכוונות ברזל בצה"ל שרובן אינן זוהרות. בנוסף לבעיית הדיוק של הכוונות בשימוש היום, ישנן בעיות נוספות כגון: קושי בזיהוי תו המכוון בירי ממקום חשוך לאזור מואר, עדשות מנצנצות שחושפות את מיקום היורה, חלון כחול המקשה על זיהוי המטרה במיוחד במצבי תאורה נמוכים, גובה הכוונת אינו מאפשר ירי נוח כמו כן, אינו מאפשר ירי עם כוונות גיבוי בעת תקלה \גמר סוללה, שטח חלון קטן, שמשמעו הקטנת שדה ראייה ועיוות אופטי בכוונת (פרלקסה) – כאשר מדובר בתופעה בה תו המכוון אינו מופיע באותו המקום, כאשר מסתכלים מזוויות שונות בחלון. לפיכך - פרלקסה גדולה פוגעת ביכולת הדיוק של הכוונת). הבעיה העיקרית, ברוב הכוונות בשימוש צה"ל היא צורתו של תו המכוון - נקודה (אדומה או כתומה). זאת בשל מספר סיבות: פגיעה ביכולת הדיוק של היורה - הנקודה נראית נקודה גם כשהכוונת אינה זקופה\מקבילה לקרקע, כלומר- בכל זווית הנקודה נותרת נקודה. ליורה אין למעשה בקרה שמשהו בכיוון אינו תקין. ליורה אין יכולת להתאים את גודל תו המכוון למצב בו הוא נמצא בשטח; נקודה קטנה מדי תפגע בזמן התגובה של המשתמש. נקודה גדולה מדי עלולה להסתיר מטרות כמו מטרת ראש במרחק של 100 מ'. כאשר התחלנו בפיתוח הכוונת שלנו אפיינו אותה במספר דרכים: שיפור בעיית הדיוק בעזרת בניית תו מכוון (reticle) ייחודי עם מינימום פרלקסה (next to zero), תו מכוון ברור מאוד עם מאזנות (balancing lines) בצידי הנקודה (בשעות 3 ו-9). פתרון עבור בעיית גודל הנקודה- בכל כוונת AQC יש שלושה תווי מכוון - האחד לירי מהיר ללוחמה בשטח בנוי\טווחים קצרים, השני לירי מדויק ללוחמה בשטח פתוח\טווחים ארוכים ונקודה אדומה לנוחיות היורה, מה שמאפשר ליורה להתאים את תו המכוון הנכון למצב הלחימה בו הוא נמצא בשטח.

כבל הפעלה (PTT) המאפשר את הדלקת הכוונת, בחירת תו המכוון הרצוי ושליטה בעוצמת תו המכוון, ללא הצורך להוריד את היד מהמתפסים במצב לחימה. חסכון בסוללה – בכוונת ישנו מצב שינה (Sleep mode) - לאחר 30 דקות ללא תנועה, הכוונת תעבור ל'מצב שינה'. זאת בשונה מ"כיבוי אוטומטי" (Auto shut down), הקיים בכוונות אחרות, לפיו הכוונת נכבית לאחר 4-8 שעות בין אם היא בשימוש ובין אם לא. יחד עם זאת, ניתן לבטל את מצב השינה בסיטואציות בהם היורה נמצא במצב סטטי של מספר שעות (לדוגמה מארב).

עם סיום שלב האפיון, כאשר ישנה הקפאת תצורה, מתחיל שלב הייצור. בשלב זה המוצר עבר ווריפיקצייה ונמצא תקין, כמו כן המוצר עבר את כל הבחינות הנדרשות ועמד בכל התקנים. זהו גם שלב בו מתעורר קונפליקט מרכזי של עלות מול תועלת. הדוגמאות שהוזכרו בפסקה הקודמת הם רק חלק מהאפיונים שבסופו של יום הושמו בכוונת, צריך להבין שבשלב בו אופיינה הכוונת לא יוחסה חשיבות לעלויות, זמני פיתוח, מחיר חומרי גלם וכו', אלא בנינו את "הכוונת האולטימטיבית" שלנו ועכשיו הגיע הזמן להביא את החלום אל הפרקטיקה במונחים של מחיר וזמן. בשלב הייצור נבחנות טכנולוגיות ועלויות, כאשר כל טעות שעושים במהלך שלב זה, משמעותה לא מעט כסף.

נקודות מרכזיות עליהן חברה חייבת לשים דגש בתהליך הייצור: בחירת חומרים מתאימים לייצור המוני ועמידה בתקנים צבאיים (MIL-SPEC). בחירת ספקים אמינים ואיכותיים. בניית סטנדרטיזציה בין הכוונות השונות של החברה המאפשרת החלפת חלקים בין הכוונות. הפחתת מחיר ה-BOM (Bill of Materials- עלות חומרי גלם) המאפשר כניסה לשוק במחיר תחרותי. והקטנת זמן ההרכבה, מה שמשפיע על מחיר ה-COG (Cost of Goods - עלות ייצורית) דבר המאפשר גם הוא חדירה לשוק במחיר תחרותי.

לאורך 22 שנותיי בצה"ל, אשר רובן הוקדשו להדרכת חיילי צה"ל לשימוש יעיל ומקצועי בנשקם, תמיד חלפה בי המחשבה שאם ההדרכה שלי ושל פקודי מצליחה להציל חיים של חייל צה"ל אחד, הגשמתי את ייעודי. זו תחושה מדהימה להשתמש בכל הניסיון והידע שנצבר אצלי בדרך ליצירת הכוונת האולטימטיבית.

***

סא"ל (במיל') מייקי הרטמן, מנכ"ל ושותף בחברת MSE (Marksmanship Sniper Excellence), מקבוצת SDS, המתמחה בפיתוח וייצור כוונות ידידותיות ללוחם. הרטמן כיהן כמפקד וראש תחום הקליעה בצה"ל במשך 17 שנים, והיה אמון על כתיבת כלל דוקטרינת הירי בתחום ירי, קלעים ומקלענים. כמו כן, היה אחראי על קליטת כלל האמל"ח בצה"ל בשני העשורים האחרונים (בהיבט האגמ"י) לרבות כלל הכוונות האופטיות הנמצאות בשימוש צה"ל כיום

You might be interested also

BIGSTOCK/Copyright: AndreyPopov

The true cost of ransomware attacks

A survey conducted by Cybereason finds that 50% of companies experienced a ransomware attack during the last year, 46% of organizations that paid the ransom did not get all of their data back, and 80% of organizations that decided to pay experienced another attack