קשר של שתיקה לא מבטיח הצלחה
ההתנהלות הדוברותית של המוסד בפרשת העציר האוסטרליקשר של שתיקה לא מבטיח הצלחה
אפרים לפיד
| 19/05/2011
בעת תקלה מבצעית, אשר ברור כי תתפרסם, חיוני ליזום יציאה לתקשורת. המחשבה כי ניתן למנוע פרסום בדרך של הידברות או של צו שיפוטי – עבר זמנה, לא מציאותית בימינו. אין מקום לקיומה של מסגרת דוברותית במוסד, כפי שקיימת בצה"ל ובשב"כ , אך חיוני כי ייעזרו בדוברים ביטחוניים מנוסים.
קורה לכולנו בשעת תקלה בחיינו הציבוריים והפרטיים שמתייצבים מייד "לעזרנו" רבים היודעים היטב להשיא עצות, להטיף מוסר ובעיקר חכמים-לאחר-מעשה. גם בפרשת "הסוכן איקס", הצעיר האוסטרלי-ישראלי, אשר על פי פרסומים זרים התאבד במעצר בהיותו בבידוד, נזעקו רבים להציע עצות למוסד. מובן כי אין כוונתי לפרוס כאן תובנות מבצעיות, אך מותר לחזק מאוד את ראשי המוסד וגורמי הביטחון השותפים וכמובן הדרג המדיני במסקנה שאינה קשורה כלל להכרת העובדות המבצעיות.
מי שחי את הסביבה המבצעית ובאופן טבעי מחובר אליה גם רגשית לא מוכן לקבל (מבחינתו בצדק) עצות חיצוניות, בבחינת "אנחנו יודעים מה טוב לנו". מניסיוני הארוך בתקשורת ובדוברות הביטחונית וגם מהיכרות עם תקלות מבצעיות-מודיעיניות בעבר חיוני להזכיר לדורות המנהלים של היום: לא ניתן (ממש כך !!) למנוע פרסום מידע על תקלות בשלב שהן זלגו לתקשורת. עדיף וחיוני לצאת בהודעה מבוקרת יזומה. בדרך זו מציג המוסד ( ובעצם – המדינה) את הגרסה שתהיה השיח העובדתי המחייב, גם אם תהיה על כך ביקורת בתקשורת.
כך שומטים מייד את תחושת ה"סקופ" של מי שרוצה להבאיש את שמה של ישראל ושירותי המודיעין שלה. עדיף יוזם ולא תגובתי, נגרר. אין צורך לחזור כל כמה שנים על טעויות עבר עם חילופי ראשי המוסד וקציני הביטחון בארגונים. לא נפרט כאן את כל תקלות העבר. די אם נזכיר כי בשנת 1989 הגיש לצנזורה עתון "העיר" (הכתב אלוף בן שהוא כיום עורך "הארץ") כתבה ביקורתית על ראש המוסד אז נחום אדמוני. בשל התעקשות של אנשי ביטחון במוסד המנותקים מההווייה התקשורתית הגיע הדבר לדיון בבג"צ וכך במקום כתבה ביקורתית צמחונית שלא היינו זוכרים קבלנו פסיקה עקרונית שפתחה עידן חדש לצנזורה בארץ.
בשב"כ, וכמובן בצה"ל, קיימת דוברות ביטחונית שוטפת ומנוסה כבר שנים רבות. אין מקום לקיומה של מסגרת דוברות כזאת במוסד, אך חיוני כי יסתייעו בניסיון של דוברים במערכת הביטחונית והממשלתית.
בעת תקלה מבצעית, אשר ברור כי תתפרסם, חיוני ליזום יציאה לתקשורת. המחשבה כי ניתן למנוע פרסום בדרך של הידברות או של צו שיפוטי – עבר זמנה, לא מציאותית בימינו. אין מקום לקיומה של מסגרת דוברותית במוסד, כפי שקיימת בצה"ל ובשב"כ , אך חיוני כי ייעזרו בדוברים ביטחוניים מנוסים.
קורה לכולנו בשעת תקלה בחיינו הציבוריים והפרטיים שמתייצבים מייד "לעזרנו" רבים היודעים היטב להשיא עצות, להטיף מוסר ובעיקר חכמים-לאחר-מעשה. גם בפרשת "הסוכן איקס", הצעיר האוסטרלי-ישראלי, אשר על פי פרסומים זרים התאבד במעצר בהיותו בבידוד, נזעקו רבים להציע עצות למוסד. מובן כי אין כוונתי לפרוס כאן תובנות מבצעיות, אך מותר לחזק מאוד את ראשי המוסד וגורמי הביטחון השותפים וכמובן הדרג המדיני במסקנה שאינה קשורה כלל להכרת העובדות המבצעיות.
מי שחי את הסביבה המבצעית ובאופן טבעי מחובר אליה גם רגשית לא מוכן לקבל (מבחינתו בצדק) עצות חיצוניות, בבחינת "אנחנו יודעים מה טוב לנו". מניסיוני הארוך בתקשורת ובדוברות הביטחונית וגם מהיכרות עם תקלות מבצעיות-מודיעיניות בעבר חיוני להזכיר לדורות המנהלים של היום: לא ניתן (ממש כך !!) למנוע פרסום מידע על תקלות בשלב שהן זלגו לתקשורת. עדיף וחיוני לצאת בהודעה מבוקרת יזומה. בדרך זו מציג המוסד ( ובעצם – המדינה) את הגרסה שתהיה השיח העובדתי המחייב, גם אם תהיה על כך ביקורת בתקשורת.
כך שומטים מייד את תחושת ה"סקופ" של מי שרוצה להבאיש את שמה של ישראל ושירותי המודיעין שלה. עדיף יוזם ולא תגובתי, נגרר. אין צורך לחזור כל כמה שנים על טעויות עבר עם חילופי ראשי המוסד וקציני הביטחון בארגונים. לא נפרט כאן את כל תקלות העבר. די אם נזכיר כי בשנת 1989 הגיש לצנזורה עתון "העיר" (הכתב אלוף בן שהוא כיום עורך "הארץ") כתבה ביקורתית על ראש המוסד אז נחום אדמוני. בשל התעקשות של אנשי ביטחון במוסד המנותקים מההווייה התקשורתית הגיע הדבר לדיון בבג"צ וכך במקום כתבה ביקורתית צמחונית שלא היינו זוכרים קבלנו פסיקה עקרונית שפתחה עידן חדש לצנזורה בארץ.
בשב"כ, וכמובן בצה"ל, קיימת דוברות ביטחונית שוטפת ומנוסה כבר שנים רבות. אין מקום לקיומה של מסגרת דוברות כזאת במוסד, אך חיוני כי יסתייעו בניסיון של דוברים במערכת הביטחונית והממשלתית.
