"מג"דים ומפקדי פלוגות יפעילו את מטוסי הקרב בסמוך לכוח הקרקעי"
אור הלר הצטרף למח"ט צנחנים, אל"מ אמיר ברעם, בתרגיל החטיבתי הגדול, ודיבר אתו על שילוב מוגבר של כוחות האוויר והקרקע ועל הלקחים ממבצע "עמוד ענן" בעזה
אל"מ אמיר ברעם בתרגיל החטיבתי (צילום: דו"צ)
הפנים של אמיר ברעם צבועות בצבעי הסוואה - ירוק וחום - אבל העיניים אדומות, כמו הכומתה והנעליים. עם ציוד משופצר, הליכה נמרצת וחזות נערית משהו, הוא נראה צעיר יותר מ-44 שנותיו. אל"מ אמיר ברעם קצת מזכיר מפקד פלוגת מסלול או לכל היותר מפקד גדוד סיור, אבל מדובר במפקד חטיבת הצנחנים, שהוביל בתחילת ינואר 2013 את ההתקפה החטיבתית בתרגיל הגדול שהתנהל בבקעת הירדן החורפית.
גם הסערה והגשם שירד בתחילת ינואר השאירו עדיין את הבקעה צהובה וחשופה. השיפועים והמצוקים מקשים על החיילים הנושאים משקלים עצומים. מלחמה, כבר אמרנו. מנסים שיהיה כמה שיותר קרוב לדבר האמיתי. אנחנו מצטרפים לברעם בתרגיל. הוא "אדום" מאז גיל 18: בעברו היה מ"פ ה'עורב' (הפלוגה המתמחה בירי טילי נ"ט), מפקד הסיירת, מג"ד 890, ומפקד יחידת מגלן. בקיץ יועלה לדרגת תא"ל ויקבל את הפיקוד על עוצבת הצנחנים במילואים - "עוצבת האש".
לברעם הרבה שנות לבנון בעברו, הרבה שנות שטחים באינתיפדה השנייה כולל מבצע "חומת מגן" (2002). ברעם נחשב לאחד המוחות המבריקים בקרב קציני השדה בצה"ל. ראש גדול וחובב היסטוריה צבאית, בעיקר בריטית. רבים מנבאים לו שיגיע לפחות למטה הכללי. "העיסוק שלי זה גם התחביב שלי", הוא נוהג לומר בחיוך על הפיקוד על חטיבה 35, הצנחנים.
אתם מתרגלים כאן בבקעה מלחמה שתתרחש במקביל - בסוריה ובחיזבאללה?
"המזרח התיכון נמצא בהליך של שינוי ואיתו גם האיומים והעוצמה שלהם והכיוונים הלא צפויים שמהם זה יכול לבוא, ולכן אחד התרחישים שאנו עוסקים בהם הוא צפוני. כל המרחב הצפוני רלוונטי לעניין הזה. אנחנו נערכים ומתכוננים ללחימה בארגון מסודר שיש לו מסגרות מאורגנות וקבועות מצד אחד, ומצד שני ללחימה בלתי סדורה נגד אוייב מפוזר ומבוזר שיכול להיות גם בשטח בנוי גם בשטח ותת קרקעי או שטח סבוך וקשה מאד לפעולה. זה יכול להיות גם בצפון וגם בצפון מזרח".
העליתם כוננות בצנחנים נוכח קריסה אפשרית של משטר אסד והאפשרות שהנשק הכימי הסורי העצום ייפול לידי המורדים או לידי חיזבאללה?
"לא הייתי רוצה לתת הערכות לגבי הנשק הכימי שנמצא בסוריה".
היו קולות בדרג הטקטי בצבא שסברו שזו הייתה שגיאה לדרוך את הקפיץ היבשתי ב"עמוד ענן" (נובמבר 2012) באמצעות גיוס עשרות אלפי חיילים מבלי להפעיל אותם. איך התחושות בצנחנים?
"התחושות בחטיבה הן מצויינות, על אף שהחטיבה לא הופעלה בסופו של דבר. החטיבה התכוננה והתאמנה ונערכה לתרחיש הזה לפני המבצע וגם תוך כדי התנהלותו מן האוויר. ואני חושב שזה אך לגיטימי ואפילו חובה מבחינתו של הדרג המדיני להתלבט ולבחון אופציות נוספות ולבדוק את כל הדפאו"ת (דפוסי פעולה אפשריים) השונות, לפני שמחליטים על פעולה קרקעית. לוחמי חטיבה 35 ומפקדיה, ואני מקבלים בברכה את הכל. אנחנו מקבלים בברכה המתנה, אנחנו מקבלים בברכה שינויים ואנחנו נקבל בברכה החלטה לפעול צבאית, בין שזה יהיה בגיזרה כזו או בגיזרה אחרת. אנחנו תפקידנו להיות מוכנים וערוכים ותפקיד הדרג המדיני והדרג הצבאי האסטרטגי להתלבט ולבחור את דרכי הפעולה השונות. אנחנו לא מאוכזבים ואין לנו עם זה שום בעייה. ואתה יודע - זה המזרח התיכון. לא היום, אז מחר. ואם לא מחר אז מחרתיים. אני חושב שנצטרך לפעול גם מהאוויר וגם דרך הקרקע ולצערי בכל הגזרות".
האם ניתן לראות בעמוד ענן נסיגה מסויימת מהדביקות של צה"ל בתימרון היבשתי כפי שבאה לידי ביטוי מאז סיום מלחמת לבנון השנייה? האם צה"ל שוב חושב שמה שאפשר לפתור מהאוויר צריך לפתור מהאוויר?
"אני חושב שהוויכוח הישן נושן בין האש לתימרון הוא לא משהו ששהוכרע ב'עמוד ענן'. זה ויכוח ישן בין דוקטרינות שונות. בתשיהן יש היגיון. אני חושב שהפיתרון הצבאי לסיטואציות מורכבות הוא פיתרון מורכב שלא יכול להיפתר כבאבחה אחת של מכה, ובין אם שזה באמצעות האוויר ולא משנה אם זה באמצעות הקרקע. אגב, בעיניי המנצחת הגדולה של 'עמוד ענן' זה לא חיל האוויר והאש מנגד, ולא כוחות הקרקע. המלכה האמיתית זו מערכת ההגנה האקטיבית 'כיפת ברזל'".
לקחים שאתה לוקח מ"עמוד ענן"?
"אני חושב שצה"ל יצטרך כמו בעבר גם בעתיד להשקיע יותר ויותר בלחימה בשטח בנוי בלחימה בתווך תת קרקעי בלחימה עם אמצעי חבלה כאלה ואחרים, ולטייב את המגע בקרב כדי לעשות אותו עוצמתי ועדיין לאבחן בין מי שצריך לפגוע בו לבין מי שלא צריך לפגוע בו".
הפעלת מטוסים מהשטח
גדוד הסיור, הגדס"ר, שחגג בתרגיל עשר שנים להקמתו ציין ביום ההולדת חזרה למקורות: לראשונה מאז מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, הצנחנים 'הורידו למטה' את היכולת לקרוא לסיוע אווירי קרוב של מטוס קרב. מפקד גדוד הסיור, סא"ל נמרוד, מדבר ישירות עם טייס אפ 16 שחג מעליו, ומסביר לו בדיוק איפה הוא רוצה שיטיל את הפצצה.
"יש המון דברים חדשים שלא ניתן לדבר עליהם, אבל מה שבוודאי נכון לומר זה שעשינו תרגיל חטיבתי באש, בלילה, עם שילוב של טנקים מטוסי קרב מסוקי קרב תותחים ומרגמות", מספר ברעם.
"מדובר בתרגיל קשה מאוד ומורכב בלילה. החטיבה הזו מתמחה גם בעבודה בלילה ולכן לראשונה הפעלנו מטוסי קרב בסיוע קרוב. לא רק יחידה מיוחדת תפעיל את מטוסי הקרב אלא מגד"ים ומ"פים שמדברים עם מטוס קרב ומפעילים אותו כמה מאות מטרים מהכוח המתמרן כדי להשיג סיוע קרוב. זו קפיצת מדרגה נוספת בשילוב בין כוחות בצה"ל".
מה הרעיון? להוריד את היכולת למטה?
"בסוף חטיבה 35 עשוייה לפעול במתארים מיוחדים. היא תצטרך הרבה מאוד סיוע באש והרעיון הוא לתת לה את הכלים שלה שיש לה בצה"ל כדי שהיא תבצע את משימתה היטב".
**
הראיון הופיע במלואו בגיליון מספר 12 של ישראל דיפנס, היוצא לאור בימים אלה
הפנים של אמיר ברעם צבועות בצבעי הסוואה - ירוק וחום - אבל העיניים אדומות, כמו הכומתה והנעליים. עם ציוד משופצר, הליכה נמרצת וחזות נערית משהו, הוא נראה צעיר יותר מ-44 שנותיו. אל"מ אמיר ברעם קצת מזכיר מפקד פלוגת מסלול או לכל היותר מפקד גדוד סיור, אבל מדובר במפקד חטיבת הצנחנים, שהוביל בתחילת ינואר 2013 את ההתקפה החטיבתית בתרגיל הגדול שהתנהל בבקעת הירדן החורפית.
גם הסערה והגשם שירד בתחילת ינואר השאירו עדיין את הבקעה צהובה וחשופה. השיפועים והמצוקים מקשים על החיילים הנושאים משקלים עצומים. מלחמה, כבר אמרנו. מנסים שיהיה כמה שיותר קרוב לדבר האמיתי. אנחנו מצטרפים לברעם בתרגיל. הוא "אדום" מאז גיל 18: בעברו היה מ"פ ה'עורב' (הפלוגה המתמחה בירי טילי נ"ט), מפקד הסיירת, מג"ד 890, ומפקד יחידת מגלן. בקיץ יועלה לדרגת תא"ל ויקבל את הפיקוד על עוצבת הצנחנים במילואים - "עוצבת האש".
לברעם הרבה שנות לבנון בעברו, הרבה שנות שטחים באינתיפדה השנייה כולל מבצע "חומת מגן" (2002). ברעם נחשב לאחד המוחות המבריקים בקרב קציני השדה בצה"ל. ראש גדול וחובב היסטוריה צבאית, בעיקר בריטית. רבים מנבאים לו שיגיע לפחות למטה הכללי. "העיסוק שלי זה גם התחביב שלי", הוא נוהג לומר בחיוך על הפיקוד על חטיבה 35, הצנחנים.
אתם מתרגלים כאן בבקעה מלחמה שתתרחש במקביל - בסוריה ובחיזבאללה?
"המזרח התיכון נמצא בהליך של שינוי ואיתו גם האיומים והעוצמה שלהם והכיוונים הלא צפויים שמהם זה יכול לבוא, ולכן אחד התרחישים שאנו עוסקים בהם הוא צפוני. כל המרחב הצפוני רלוונטי לעניין הזה. אנחנו נערכים ומתכוננים ללחימה בארגון מסודר שיש לו מסגרות מאורגנות וקבועות מצד אחד, ומצד שני ללחימה בלתי סדורה נגד אוייב מפוזר ומבוזר שיכול להיות גם בשטח בנוי גם בשטח ותת קרקעי או שטח סבוך וקשה מאד לפעולה. זה יכול להיות גם בצפון וגם בצפון מזרח".
העליתם כוננות בצנחנים נוכח קריסה אפשרית של משטר אסד והאפשרות שהנשק הכימי הסורי העצום ייפול לידי המורדים או לידי חיזבאללה?
"לא הייתי רוצה לתת הערכות לגבי הנשק הכימי שנמצא בסוריה".
היו קולות בדרג הטקטי בצבא שסברו שזו הייתה שגיאה לדרוך את הקפיץ היבשתי ב"עמוד ענן" (נובמבר 2012) באמצעות גיוס עשרות אלפי חיילים מבלי להפעיל אותם. איך התחושות בצנחנים?
"התחושות בחטיבה הן מצויינות, על אף שהחטיבה לא הופעלה בסופו של דבר. החטיבה התכוננה והתאמנה ונערכה לתרחיש הזה לפני המבצע וגם תוך כדי התנהלותו מן האוויר. ואני חושב שזה אך לגיטימי ואפילו חובה מבחינתו של הדרג המדיני להתלבט ולבחון אופציות נוספות ולבדוק את כל הדפאו"ת (דפוסי פעולה אפשריים) השונות, לפני שמחליטים על פעולה קרקעית. לוחמי חטיבה 35 ומפקדיה, ואני מקבלים בברכה את הכל. אנחנו מקבלים בברכה המתנה, אנחנו מקבלים בברכה שינויים ואנחנו נקבל בברכה החלטה לפעול צבאית, בין שזה יהיה בגיזרה כזו או בגיזרה אחרת. אנחנו תפקידנו להיות מוכנים וערוכים ותפקיד הדרג המדיני והדרג הצבאי האסטרטגי להתלבט ולבחור את דרכי הפעולה השונות. אנחנו לא מאוכזבים ואין לנו עם זה שום בעייה. ואתה יודע - זה המזרח התיכון. לא היום, אז מחר. ואם לא מחר אז מחרתיים. אני חושב שנצטרך לפעול גם מהאוויר וגם דרך הקרקע ולצערי בכל הגזרות".
האם ניתן לראות בעמוד ענן נסיגה מסויימת מהדביקות של צה"ל בתימרון היבשתי כפי שבאה לידי ביטוי מאז סיום מלחמת לבנון השנייה? האם צה"ל שוב חושב שמה שאפשר לפתור מהאוויר צריך לפתור מהאוויר?
"אני חושב שהוויכוח הישן נושן בין האש לתימרון הוא לא משהו ששהוכרע ב'עמוד ענן'. זה ויכוח ישן בין דוקטרינות שונות. בתשיהן יש היגיון. אני חושב שהפיתרון הצבאי לסיטואציות מורכבות הוא פיתרון מורכב שלא יכול להיפתר כבאבחה אחת של מכה, ובין אם שזה באמצעות האוויר ולא משנה אם זה באמצעות הקרקע. אגב, בעיניי המנצחת הגדולה של 'עמוד ענן' זה לא חיל האוויר והאש מנגד, ולא כוחות הקרקע. המלכה האמיתית זו מערכת ההגנה האקטיבית 'כיפת ברזל'".
לקחים שאתה לוקח מ"עמוד ענן"?
"אני חושב שצה"ל יצטרך כמו בעבר גם בעתיד להשקיע יותר ויותר בלחימה בשטח בנוי בלחימה בתווך תת קרקעי בלחימה עם אמצעי חבלה כאלה ואחרים, ולטייב את המגע בקרב כדי לעשות אותו עוצמתי ועדיין לאבחן בין מי שצריך לפגוע בו לבין מי שלא צריך לפגוע בו".
הפעלת מטוסים מהשטח
גדוד הסיור, הגדס"ר, שחגג בתרגיל עשר שנים להקמתו ציין ביום ההולדת חזרה למקורות: לראשונה מאז מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, הצנחנים 'הורידו למטה' את היכולת לקרוא לסיוע אווירי קרוב של מטוס קרב. מפקד גדוד הסיור, סא"ל נמרוד, מדבר ישירות עם טייס אפ 16 שחג מעליו, ומסביר לו בדיוק איפה הוא רוצה שיטיל את הפצצה.
"יש המון דברים חדשים שלא ניתן לדבר עליהם, אבל מה שבוודאי נכון לומר זה שעשינו תרגיל חטיבתי באש, בלילה, עם שילוב של טנקים מטוסי קרב מסוקי קרב תותחים ומרגמות", מספר ברעם.
"מדובר בתרגיל קשה מאוד ומורכב בלילה. החטיבה הזו מתמחה גם בעבודה בלילה ולכן לראשונה הפעלנו מטוסי קרב בסיוע קרוב. לא רק יחידה מיוחדת תפעיל את מטוסי הקרב אלא מגד"ים ומ"פים שמדברים עם מטוס קרב ומפעילים אותו כמה מאות מטרים מהכוח המתמרן כדי להשיג סיוע קרוב. זו קפיצת מדרגה נוספת בשילוב בין כוחות בצה"ל".
מה הרעיון? להוריד את היכולת למטה?
"בסוף חטיבה 35 עשוייה לפעול במתארים מיוחדים. היא תצטרך הרבה מאוד סיוע באש והרעיון הוא לתת לה את הכלים שלה שיש לה בצה"ל כדי שהיא תבצע את משימתה היטב".
**
הראיון הופיע במלואו בגיליון מספר 12 של ישראל דיפנס, היוצא לאור בימים אלה
