הייצוא הביטחוני יכול לגדול
ההאטה בכלכלה העולמית תפגע בייצוא של תעשיות הביטחון בארץ? ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, דווקא חושב כי לטכנולוגיות הישראליות יש עוד הרבה מקום בעולם. גם בתקופה הקרובה. ראיון מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
(shutterstock.com)
ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, מאמין כי התעשיות הביטחוניות בארץ יכולות להגדיל משמעותית את ההכנסות מהטכנולוגיות שהן פיתחו ומפתחות. מאז הקמת הסניף בארץ בשנת 2006, הוא וצוות האנליסטים בחברה רואים כי היכולות הטכנולוגיות הגבוהות של תעשיית הביטחון בארץ אינן מתורגמות להכנסות מספקות מיישומים צבאיים ואזרחיים בתחומים כמן רפואה, סביבה, אנרגיה או רכב.
"לאור הירידה בתקציבי ההצטיידות בצבאות רבים, הרצון לזהות מקורות הכנסה משמעותיים מיישומים אזרחיים, הפך לכורח של חברות ביטחוניות מובילות בעולם. אנו יודעים לסייע להן גם בתחומים אלו ולא רק בשוק הביטחוני. יש להשקיע יותר בבחינה ובתעדוף השקעות בפיתוח יכולות טכנולוגיות, תוך הוכחת הפוטנציאל שלהן בשוק הגלובלי. לשם כך, חברות משתמשות בגופי מחקר גלובאליים החשופים לצרכים ולהזדמנויות במגוון השווקים והתעשיות בעולם", אומר פלומין.
למי שלא מכיר עדיין, פרוסט אנד סאליבן היא חברת ייעוץ ומחקר בינלאומית המתמחה מזה 50 שנה בניתוחי שוק וטכנולוגיה ובייעוץ לחברות בתעשיית הביטחון והתעופה העולמית וכן במגוון התעשיות האחרות. "אנחנו פרושים ב-44 סניפים בעולם, בשש היבשות ומכסים את עולם הביטחון והתעופה על כל היבטיו. יש בחברה חטיבות גלובליות המתמחות בנושאים כגון תקשורת, אלקטרוניקה, חומרים, חיישנים, אלקטרו-אופטיקה וכן תעשיות יישומיות כגון רפואה, אנרגיה, סביבה ורכב. חטיבות אלו מייעצות ומקושרות לחברות מובילות בעולם ומפרסמות מאות מחקרי שוק ועדכונים לגבי טכנולוגיות המפותחות מתחת לרדאר".
צריך ליישם פיתוח טכנולוגי יעיל
פלומין מדבר על אופטימיזצייה של תקציבי הפיתוח והשיווק של התעשיות הביטחוניות. "כאשר בוחנים או מקדמים השקעה בפיתוח טכנולוגי, יש לזהות את מגוון הצרכים והיישומים הצבאיים והאזרחיים שיש לטכנולוגיה או למוצר בשוק העולמי ואת ההזדמנויות והסיכונים. מהם נגזרת רמת כדאיות ההשקעה ותעדופה ביחס לחלופות. לחברות רבות בארץ יש יכולות בתחומי הליבה שלהן, אבל הן לא מכירות את מגוון הצרכים בתעשיות במדינות השונות", מסביר פלומין.
באופן מסורתי, מנהלים בחברות ביטחוניות בארץ משקיעים בפיתוח כאשר הוגדרה דרישה מבצעית מצה"ל או כאשר לקוח כלשהו מוכן לשים כסף. "זו מנטרה שאני שומע לא מעט בתעשייה הבטחונית. אומרים למנהלים - תביאו לקוח ואז נשקיע בפיתוח", אומר פלומין.
הבעיה שמעלה פלומין קשורה לעובדה שהחברות לא תמיד יכולות לדעת מהי המשמעות והשווי הכספי של הערך הטכנולוגי המוסף שהן מביאות לשוק העולמי. יחד עם זאת, חברות כגון אלביט וחברת RDC שבבעלות רפאל ואלרון (מקבוצת IDB), כבר הראו הצלחות בתרגום טכנולוגיה לכסף ממוצרים אזרחיים, בעיקר בתחום הרפואי. גם התעשייה האווירית וחברות נוספות מבינות וצועדות בכיוון.
"קיימות טכנולוגיות צבאיות רבות, כמו גם שיפורים קיימים או מתוכננים של ביצועי רכיבים ומערכות, שניתן להסב ליישומים אזרחיים. המתודולוגיה לזיהוי היישומים מצריכה חשיבה רוחבית ומחוץ לקופסא וידע רב תחומי ורב לאומי לגבי צרכים בלתי מסופקים של תעשיות בעולם. בכל חברה אפשר לזהות עשרות רעיונות והזדמנויות לשיפורים, למוצרים חדשים, למכירת פטנטים, לרישוי טכנולוגי או לספין-אוף – בין בתחום הביטחוני ובין האזרחי", אומר פלומין.
"אנו יודעים להביא מידע שעוזר לחברות לתעדף את ההשקעות שלהן בפיתוח טכנולוגי ובשיווק ועוזרים לחברה להגדיר מתודולוגיה מסודרת של פיתוח מוצרים מכניסים. כך למשל אנו בעיצומו של פרוייקט עבור אחת התעשיות הביטחוניות בארץ אשר בוחן האם פיתוח בתחום טכנולוגיות הסביבה עשוי להכניס לה עשרות, אם לא מאות מיליוני דולרים. חלק מהתחומים, כגון אנרגיה או מים, תומכים בחוסן הלאומי ומכאן שהם מועדפים על חברות ביטחוניות".
צריך להכניס כסף לתעשייה הביטחונית מבחוץ
פלומין מצביע גם על בעיה בגיוס כספים להשקעות בטכנולוגיות ופרוייקטים עתידיים. "התעשייה הביטחונית חייבת לשתף פעולה עם מקורות כספיים חיצוניים בחלק מהפרוייקטים. זו יכולה להיות חברת דיפנס מחו"ל, משקיע פיננסי או אסטרטגי שקשור לתחום הפרוייקט ויעזור להביא אותו לשוק העולמי".
לדבריו, בהשוואה לחברות ביטחוניות בחו"ל, יש בארץ מקום להשקעות נוספות בזיהוי ובבחינת הפוטנציאל של יישומים טכנולוגיים, במטרה לייצר פתרונות צבאיים ואזרחיים. לרבות ספין אופים והכנסות מרישוי טכנולוגיות. "בתוך חודשים ספורים, חברה יכולה לדעת איפה היא עומדת מבחינת ההזדמנויות הגלובאליות הרלבנטיות ליכולות שלה".
אין ספק כי למרות העובדה שהייצוא מהווה אחוז נכבד מהכנסות התעשיות הביטחוניות בארץ, אפשר להבין מדבריו של פלומין כי עדיין יש מקום לשיפור. קיימות הזדמנויות רבות להצמיח את הייצוא הן באמצעות כניסה לשווקים גיאוגרפיים חדשים (לא רק כאלו שלמדינת ישראל יש הסכמים עימם) והן באמצעות יעול ההשקעות בשיווק ובפיתוח עסקי. "אם כלל התעשייה הביטחונית תשקיע מיליוני דולרים בודדים בזיהוי ובתעדוף פיתוחים טכנולוגיים והזדמנויות - היא תמצא עצמה במקום אחר לגמרי", מסכם פלומין.
ערן פלומין, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל, מאמין כי התעשיות הביטחוניות בארץ יכולות להגדיל משמעותית את ההכנסות מהטכנולוגיות שהן פיתחו ומפתחות. מאז הקמת הסניף בארץ בשנת 2006, הוא וצוות האנליסטים בחברה רואים כי היכולות הטכנולוגיות הגבוהות של תעשיית הביטחון בארץ אינן מתורגמות להכנסות מספקות מיישומים צבאיים ואזרחיים בתחומים כמן רפואה, סביבה, אנרגיה או רכב.
"לאור הירידה בתקציבי ההצטיידות בצבאות רבים, הרצון לזהות מקורות הכנסה משמעותיים מיישומים אזרחיים, הפך לכורח של חברות ביטחוניות מובילות בעולם. אנו יודעים לסייע להן גם בתחומים אלו ולא רק בשוק הביטחוני. יש להשקיע יותר בבחינה ובתעדוף השקעות בפיתוח יכולות טכנולוגיות, תוך הוכחת הפוטנציאל שלהן בשוק הגלובלי. לשם כך, חברות משתמשות בגופי מחקר גלובאליים החשופים לצרכים ולהזדמנויות במגוון השווקים והתעשיות בעולם", אומר פלומין.
למי שלא מכיר עדיין, פרוסט אנד סאליבן היא חברת ייעוץ ומחקר בינלאומית המתמחה מזה 50 שנה בניתוחי שוק וטכנולוגיה ובייעוץ לחברות בתעשיית הביטחון והתעופה העולמית וכן במגוון התעשיות האחרות. "אנחנו פרושים ב-44 סניפים בעולם, בשש היבשות ומכסים את עולם הביטחון והתעופה על כל היבטיו. יש בחברה חטיבות גלובליות המתמחות בנושאים כגון תקשורת, אלקטרוניקה, חומרים, חיישנים, אלקטרו-אופטיקה וכן תעשיות יישומיות כגון רפואה, אנרגיה, סביבה ורכב. חטיבות אלו מייעצות ומקושרות לחברות מובילות בעולם ומפרסמות מאות מחקרי שוק ועדכונים לגבי טכנולוגיות המפותחות מתחת לרדאר".
צריך ליישם פיתוח טכנולוגי יעיל
פלומין מדבר על אופטימיזצייה של תקציבי הפיתוח והשיווק של התעשיות הביטחוניות. "כאשר בוחנים או מקדמים השקעה בפיתוח טכנולוגי, יש לזהות את מגוון הצרכים והיישומים הצבאיים והאזרחיים שיש לטכנולוגיה או למוצר בשוק העולמי ואת ההזדמנויות והסיכונים. מהם נגזרת רמת כדאיות ההשקעה ותעדופה ביחס לחלופות. לחברות רבות בארץ יש יכולות בתחומי הליבה שלהן, אבל הן לא מכירות את מגוון הצרכים בתעשיות במדינות השונות", מסביר פלומין.
באופן מסורתי, מנהלים בחברות ביטחוניות בארץ משקיעים בפיתוח כאשר הוגדרה דרישה מבצעית מצה"ל או כאשר לקוח כלשהו מוכן לשים כסף. "זו מנטרה שאני שומע לא מעט בתעשייה הבטחונית. אומרים למנהלים - תביאו לקוח ואז נשקיע בפיתוח", אומר פלומין.
הבעיה שמעלה פלומין קשורה לעובדה שהחברות לא תמיד יכולות לדעת מהי המשמעות והשווי הכספי של הערך הטכנולוגי המוסף שהן מביאות לשוק העולמי. יחד עם זאת, חברות כגון אלביט וחברת RDC שבבעלות רפאל ואלרון (מקבוצת IDB), כבר הראו הצלחות בתרגום טכנולוגיה לכסף ממוצרים אזרחיים, בעיקר בתחום הרפואי. גם התעשייה האווירית וחברות נוספות מבינות וצועדות בכיוון.
"קיימות טכנולוגיות צבאיות רבות, כמו גם שיפורים קיימים או מתוכננים של ביצועי רכיבים ומערכות, שניתן להסב ליישומים אזרחיים. המתודולוגיה לזיהוי היישומים מצריכה חשיבה רוחבית ומחוץ לקופסא וידע רב תחומי ורב לאומי לגבי צרכים בלתי מסופקים של תעשיות בעולם. בכל חברה אפשר לזהות עשרות רעיונות והזדמנויות לשיפורים, למוצרים חדשים, למכירת פטנטים, לרישוי טכנולוגי או לספין-אוף – בין בתחום הביטחוני ובין האזרחי", אומר פלומין.
"אנו יודעים להביא מידע שעוזר לחברות לתעדף את ההשקעות שלהן בפיתוח טכנולוגי ובשיווק ועוזרים לחברה להגדיר מתודולוגיה מסודרת של פיתוח מוצרים מכניסים. כך למשל אנו בעיצומו של פרוייקט עבור אחת התעשיות הביטחוניות בארץ אשר בוחן האם פיתוח בתחום טכנולוגיות הסביבה עשוי להכניס לה עשרות, אם לא מאות מיליוני דולרים. חלק מהתחומים, כגון אנרגיה או מים, תומכים בחוסן הלאומי ומכאן שהם מועדפים על חברות ביטחוניות".
צריך להכניס כסף לתעשייה הביטחונית מבחוץ
פלומין מצביע גם על בעיה בגיוס כספים להשקעות בטכנולוגיות ופרוייקטים עתידיים. "התעשייה הביטחונית חייבת לשתף פעולה עם מקורות כספיים חיצוניים בחלק מהפרוייקטים. זו יכולה להיות חברת דיפנס מחו"ל, משקיע פיננסי או אסטרטגי שקשור לתחום הפרוייקט ויעזור להביא אותו לשוק העולמי".
לדבריו, בהשוואה לחברות ביטחוניות בחו"ל, יש בארץ מקום להשקעות נוספות בזיהוי ובבחינת הפוטנציאל של יישומים טכנולוגיים, במטרה לייצר פתרונות צבאיים ואזרחיים. לרבות ספין אופים והכנסות מרישוי טכנולוגיות. "בתוך חודשים ספורים, חברה יכולה לדעת איפה היא עומדת מבחינת ההזדמנויות הגלובאליות הרלבנטיות ליכולות שלה".
אין ספק כי למרות העובדה שהייצוא מהווה אחוז נכבד מהכנסות התעשיות הביטחוניות בארץ, אפשר להבין מדבריו של פלומין כי עדיין יש מקום לשיפור. קיימות הזדמנויות רבות להצמיח את הייצוא הן באמצעות כניסה לשווקים גיאוגרפיים חדשים (לא רק כאלו שלמדינת ישראל יש הסכמים עימם) והן באמצעות יעול ההשקעות בשיווק ובפיתוח עסקי. "אם כלל התעשייה הביטחונית תשקיע מיליוני דולרים בודדים בזיהוי ובתעדוף פיתוחים טכנולוגיים והזדמנויות - היא תמצא עצמה במקום אחר לגמרי", מסכם פלומין.
