דו"ח: הרוגים מאמצעי אל-הרג
ארגון "בצלם" טוען כי מאז 2005 נהרגו לפחות 10 פלשתינים מפגיעה של אמצעים לפיזור הפגנות. דו"צ: "זהו דו"ח מגמתי"
הגנה לישראל
| 19/05/2011
(צילום: אתר צה"ל)
דו"ח של ארגון "בצלם" המתפרסם טוען כי למרות שאמצעים לפיזור הפגנות אמורים להיות נשק לא-קטלני, עדיין מדובר בנשק ששימוש לא נכון בו עלול להביא לפגיעה קשה בגוף וברכוש.
על פי דו"ח של הארגון משנת 2005 נהרגו בגדה המערבית שישה פלשתינים מירי של כדורי מתכת מצופים גומי, שני פלשתינים נהרגו מפגיעת רימוני גז שנורו לעברם בכינון ישיר ולפחות שני פלשתינים נוספים נהרגו מפגיעת כדורי "טוטו", המשמשים בפועל לפיזור הפגנות, על אף שההוראות אוסרות זאת לכאורה. ארגון "בצלם" טוען עוד כי עשרות רבות של פלשתינים נפצעו קשה כתוצאה מפגיעת אמצעים אלה.
בדו"ח ראשון מסוגו חושף "בצלם" את הרשימה המלאה של אמצעים לפיזור הפגנות בשימוש כוחות הביטחון בגדה המערבית, בהם:
גז מדמיע – חומר כימי הגורם לצריבה קשה בעיניים ובמערכת הנשימה. גז מדמיע הוא האמצעי הנפוץ ביותר לפיזור הפגנות שבו משתמשים כוחות הביטחון והוא מפוזר באמצעות כמה סוגי רימונים, המיוצרים בארה"ב. את הרימונים ניתן להשליך ביד, או לירות ממטול או ממערכת המותקנת על גג ג'יפ.
רימון הלם – האמצעי השכיח ביותר שבו משתמשים כוחות הביטחון בהפגנות בנוסף לגז המדמיע. זהו אמצעי הסחה המתפוצץ וגורם לרעש חזק ולהבזק אור. הוא נועד לעורר בהלה כדי לאפשר לכוחות הביטחון להשתלט על אנשים. רימונים אלה מיוצרים גם הם בארה"ב.
כדורי מתכת מצופים גומי – אמצעי זה מופעל בעיקר מול מיידי אבנים. כוחות הביטחון יורים שני סוגים של כדורים כאלה, העשויים ליבת מתכת המצופה בשכבת גומי או פלסטיק, ונורים ממדוכות המותקנות על קנה הנשק. כדורי ה"גומי" מיוצרים על ידי תע"ש. ועדת אור אסרה על השימוש בכדורי "גומי" בתוך ישראל ומאז משתמשת המשטרה במזרח ירושלים בכדורי ספוג בקוטר 40 מ"מ, המיובאים מארה"ב.
ה"בואש" – נוזל מצחין שפיתחה משטרת ישראל לצורך פיזור הפגנות. הוא מותז ממיכליות וריחו הבלתי נסבל מאלץ כל אדם הנמצא בקרבת מקום להתרחק.
הדו"ח סוקר עוד את האופן שבו מיישמים כוחות הביטחון את ההוראות בשטח ואת הפגיעה הנגרמת מהפרתן. מהמחקר עולות שתי בעיות עיקריות בהפעלת אמצעים לפיזור הפגנות בגדה המערבית: ראשית, ההוראות מנוסחות באופן שאינו בהיר ובחלק מהמקרים לא ניתן ליישם במדוייק את הוראות הבטיחות. שנית, כשכוחות הביטחון בשטח מפרים את ההוראות, גם אם הדבר נעשה באופן שיטתי, לא נעשה כמעט דבר כדי להפסיק את ההפרות. הפרקטיקות המסוכנות והנפוצת במיוחד הן ירי של רימוני גז ישירות על אנשים, וירי כדורי "גומי" מטווחים קצרים, או באופן המנוגד להנחיות. נוסף לכך, באירועי יידוי אבנים, יורים לעיתים אנשי כוחות הביטחון אש חיה בניגוד לפקודות. במקרים שבהם מתמודדים כוחות הביטחון עם מיידי אבנים, לעיתים באירועים בהיקף נרחב, בסמכותם להשתמש באמצעים המפורטים בדו"ח. עם זאת יש להבטיח כי הכוחות המשרתים בשטח יפעלו בהתאם להוראות הפתיחה באש ובהתאם להוראות הבטיחות של האמצעים השונים לפיזור הפגנות, שאינם אמורים להיות קטלניים. כמו כן יש לוודא כי כל חייל, שוטר או קצין הפועל בניגוד להוראות יועמד לדין.
נוסף לכך, דורש "בצלם" כי יש לאסור על שימוש בתחמושת חיה, כולל בתחמושת מסוג טוטו, במהלך פיזור הפגנות ונגד מיידי אבנים בכלל, למעט במצבים שבהם נשקפת סכנת חיים. להגביל את השימוש בכדורי מתכת מצופים גומי למצבים שבהם נשקפת סכנת חיים, כאמצעי מקדמי לאש חיה. לאסור לחלוטין ירי של רימוני גז 40 מ"מ בכינון ישיר לעבר אדם, או ירי אופקי של רימוני גז באופן העלול לפגוע באדם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מדובר בדו"ח מגמתי אשר עוסק בעיקרו במקרים שחלקם ישנם וחלקם עדיין נמצאים בחקירת מצ"ח. המקורות המוצגים בדו"ח הנוגעים לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ברובם אינם תקפים או רלוונטיים, והאירועים החריגים עליהם הצביע הארגון אינם משקפים את שגרת עבודת הצבא. כללי הפתיחה באש לפיהם נוהג צה"ל מגובשים על ידי הגורמים המבצעיים בתיאום מלא עם הגורמים המשפטיים. הם מנוסחים בבהירות באופן הנותן מענה לתרחישים שונים, ומועברים באופן שוטף לכלל חיילי צה"ל.
"כן יש לציין, כי כלל החיילים הצפויים לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות עוברים הכשרה והסמכה ייעודית לשימוש באמצעים אלו. דובר צה"ל מדגיש, כי במקרים בהם נעשה שימוש באמצעים שונים באזורים שונים, הדבר נובע אך ורק משיקולים ביטחוניים מבצעיים ובהתאם לאופי הפרות הסדר והסיכון הנשקף מהן בכל מקרה ומקרה. צה"ל עושה כל שביכולתו כדי להבטיח כי השימוש באמצעים לפיזור הפגנות ייעשה בהתאם לכללי הפתיחה באש הרלוונטיים, תוך מזעור הפגיעה במתפרעים. הדבר נעשה, בין היתר,כדי לשמור על היציבות הביטחונית באזור.
"לבסוף יודגש, כי צה"ל בוחן לעומק את התלונות המוגשות אליו, בהן טענות על הפרה של כללי הפתיחה באש, ובמקרים המתאימים, נפתחת חקירת מצ"ח ובהתאם למדיניות החקירות שאושרה ע"י בית המשפט העליון".
דו"ח של ארגון "בצלם" המתפרסם טוען כי למרות שאמצעים לפיזור הפגנות אמורים להיות נשק לא-קטלני, עדיין מדובר בנשק ששימוש לא נכון בו עלול להביא לפגיעה קשה בגוף וברכוש.
על פי דו"ח של הארגון משנת 2005 נהרגו בגדה המערבית שישה פלשתינים מירי של כדורי מתכת מצופים גומי, שני פלשתינים נהרגו מפגיעת רימוני גז שנורו לעברם בכינון ישיר ולפחות שני פלשתינים נוספים נהרגו מפגיעת כדורי "טוטו", המשמשים בפועל לפיזור הפגנות, על אף שההוראות אוסרות זאת לכאורה. ארגון "בצלם" טוען עוד כי עשרות רבות של פלשתינים נפצעו קשה כתוצאה מפגיעת אמצעים אלה.
בדו"ח ראשון מסוגו חושף "בצלם" את הרשימה המלאה של אמצעים לפיזור הפגנות בשימוש כוחות הביטחון בגדה המערבית, בהם:
גז מדמיע – חומר כימי הגורם לצריבה קשה בעיניים ובמערכת הנשימה. גז מדמיע הוא האמצעי הנפוץ ביותר לפיזור הפגנות שבו משתמשים כוחות הביטחון והוא מפוזר באמצעות כמה סוגי רימונים, המיוצרים בארה"ב. את הרימונים ניתן להשליך ביד, או לירות ממטול או ממערכת המותקנת על גג ג'יפ.
רימון הלם – האמצעי השכיח ביותר שבו משתמשים כוחות הביטחון בהפגנות בנוסף לגז המדמיע. זהו אמצעי הסחה המתפוצץ וגורם לרעש חזק ולהבזק אור. הוא נועד לעורר בהלה כדי לאפשר לכוחות הביטחון להשתלט על אנשים. רימונים אלה מיוצרים גם הם בארה"ב.
כדורי מתכת מצופים גומי – אמצעי זה מופעל בעיקר מול מיידי אבנים. כוחות הביטחון יורים שני סוגים של כדורים כאלה, העשויים ליבת מתכת המצופה בשכבת גומי או פלסטיק, ונורים ממדוכות המותקנות על קנה הנשק. כדורי ה"גומי" מיוצרים על ידי תע"ש. ועדת אור אסרה על השימוש בכדורי "גומי" בתוך ישראל ומאז משתמשת המשטרה במזרח ירושלים בכדורי ספוג בקוטר 40 מ"מ, המיובאים מארה"ב.
ה"בואש" – נוזל מצחין שפיתחה משטרת ישראל לצורך פיזור הפגנות. הוא מותז ממיכליות וריחו הבלתי נסבל מאלץ כל אדם הנמצא בקרבת מקום להתרחק.
הדו"ח סוקר עוד את האופן שבו מיישמים כוחות הביטחון את ההוראות בשטח ואת הפגיעה הנגרמת מהפרתן. מהמחקר עולות שתי בעיות עיקריות בהפעלת אמצעים לפיזור הפגנות בגדה המערבית: ראשית, ההוראות מנוסחות באופן שאינו בהיר ובחלק מהמקרים לא ניתן ליישם במדוייק את הוראות הבטיחות. שנית, כשכוחות הביטחון בשטח מפרים את ההוראות, גם אם הדבר נעשה באופן שיטתי, לא נעשה כמעט דבר כדי להפסיק את ההפרות. הפרקטיקות המסוכנות והנפוצת במיוחד הן ירי של רימוני גז ישירות על אנשים, וירי כדורי "גומי" מטווחים קצרים, או באופן המנוגד להנחיות. נוסף לכך, באירועי יידוי אבנים, יורים לעיתים אנשי כוחות הביטחון אש חיה בניגוד לפקודות. במקרים שבהם מתמודדים כוחות הביטחון עם מיידי אבנים, לעיתים באירועים בהיקף נרחב, בסמכותם להשתמש באמצעים המפורטים בדו"ח. עם זאת יש להבטיח כי הכוחות המשרתים בשטח יפעלו בהתאם להוראות הפתיחה באש ובהתאם להוראות הבטיחות של האמצעים השונים לפיזור הפגנות, שאינם אמורים להיות קטלניים. כמו כן יש לוודא כי כל חייל, שוטר או קצין הפועל בניגוד להוראות יועמד לדין.
נוסף לכך, דורש "בצלם" כי יש לאסור על שימוש בתחמושת חיה, כולל בתחמושת מסוג טוטו, במהלך פיזור הפגנות ונגד מיידי אבנים בכלל, למעט במצבים שבהם נשקפת סכנת חיים. להגביל את השימוש בכדורי מתכת מצופים גומי למצבים שבהם נשקפת סכנת חיים, כאמצעי מקדמי לאש חיה. לאסור לחלוטין ירי של רימוני גז 40 מ"מ בכינון ישיר לעבר אדם, או ירי אופקי של רימוני גז באופן העלול לפגוע באדם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מדובר בדו"ח מגמתי אשר עוסק בעיקרו במקרים שחלקם ישנם וחלקם עדיין נמצאים בחקירת מצ"ח. המקורות המוצגים בדו"ח הנוגעים לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ברובם אינם תקפים או רלוונטיים, והאירועים החריגים עליהם הצביע הארגון אינם משקפים את שגרת עבודת הצבא. כללי הפתיחה באש לפיהם נוהג צה"ל מגובשים על ידי הגורמים המבצעיים בתיאום מלא עם הגורמים המשפטיים. הם מנוסחים בבהירות באופן הנותן מענה לתרחישים שונים, ומועברים באופן שוטף לכלל חיילי צה"ל.
"כן יש לציין, כי כלל החיילים הצפויים לעשות שימוש באמצעים לפיזור הפגנות עוברים הכשרה והסמכה ייעודית לשימוש באמצעים אלו. דובר צה"ל מדגיש, כי במקרים בהם נעשה שימוש באמצעים שונים באזורים שונים, הדבר נובע אך ורק משיקולים ביטחוניים מבצעיים ובהתאם לאופי הפרות הסדר והסיכון הנשקף מהן בכל מקרה ומקרה. צה"ל עושה כל שביכולתו כדי להבטיח כי השימוש באמצעים לפיזור הפגנות ייעשה בהתאם לכללי הפתיחה באש הרלוונטיים, תוך מזעור הפגיעה במתפרעים. הדבר נעשה, בין היתר,כדי לשמור על היציבות הביטחונית באזור.
"לבסוף יודגש, כי צה"ל בוחן לעומק את התלונות המוגשות אליו, בהן טענות על הפרה של כללי הפתיחה באש, ובמקרים המתאימים, נפתחת חקירת מצ"ח ובהתאם למדיניות החקירות שאושרה ע"י בית המשפט העליון".
