הולדתה של משימה חדשה

הקרבות הבאים של הכטב"מים: יירוט ועליונות אווירית

הולדתה של משימה חדשה

כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), הינם בעלי מגוון המשימות הרב ביותר בעולם האווירי. המשימות המוכרות והשגרתיות הנן על פי רוב משימות מודיעין חזותי, אולם ישנן עוד משימות רבות ומגוונות בתחום הצבאי כגון ליווי כוחות, ייצור תשתיות עזרים, סריקת צירים, איתור מטעני צד, ממסור תקשורת, ובארה"ב אף משתמשים בכטב"מים למשימות תקיפה מהאוויר.

כיום בישראל, אנו נוטים לשכוח את משימות המל"ט הראשונות שבוצעו על ידי מל"טי חיל האוויר הסילוניים שנרכשו בארה"ב – ה"מבט" (BQM-34 Firebee) שביצע משימות צילום לא בזמן אמת, ה"שדמית" ששימשה כמטוס מטרה לאימונים של מערכות טילים ולהטעיית מערכות נ"מ ומכ"מ, וה"תלם" (צ'אקר) ששימש כמטוס הטעייה ומטרה. לכטב"מים משימות רבות נוספות המתפתחות בתחומי ביטחון הפנים, כגון – כיבוי אש, שיטור ואף משימות אזרחיות לחלוטין כדוגמת חקר מזג אוויר, חקר אוקיינוסים, קטבים ועוד.

נראה כי כבר נאמר כמעט הכל על משימות כטב"מ, אולם אירועי התקופה האחרונה של חדירת המל"ט למרחב האווירי של מדינת ישראל, מציפים משימת כטב"מ חדשה שעד לאחרונה סומנה כמשימה "עתידית ורחוקה" – משימת יירוט אווירי (משימת אוויר-אוויר). ב-23 בדצמבר 2002, נרשמה היסטוריה מבצעית בעולם האווירי מעל שמי עיראק. בקרב אוויר בין מיג 25 לפרדטור אמריקאי, שיגר הראשון טיל אוויר-אוויר (א"א) על המל"ט והפילו. הראשוניות בקרב אוויר זה הייתה העובדה שהפרדטור אשר נשא חימוש א"א מסוג "סטינגר" (AIM-92 Stinger) שיגר את הטיל כנגד המיג (והחטיא). לא הייתה זו הפעם הראשונה שקרב אוויר נערך בין מטוס מאויש לכטב"מ.

אירועים מפורסמים אחרים בתחום זה הנם הפלתו של מל"ט הסרצ'ר ההודי על ידי F-16 פקיסטני ביוני 2002, ו"הרמס 450" על ידי מיג 29 רוסי מעל שמי גיאורגיה באפריל 2008. גם במדינת ישראל מוכרים שלושה אירועי הפלת מל"ט עוין (שני מל"טי אבאביל שהופלו על ידי "פיתון 5" במהלך מלחמת לבנון השנייה) והאחרון שחדר לשמי ישראל, באוקטובר 2012 והופל גם הוא על ידי מטוס קרב מיירט עם טיל א"א.

בצפייה בסרטונים של הפלות אלו ניתן לראות כי אחד הדברים המשותפים הנו התקרבותו של התוקף אל הכטב"מ, לעיתים עד כדי קשר עין ממשי בין המטוסים. הדבר מצביע על המורכבות הקיימת בהפלת מערכת קטנה ואיטית באמצעות מטוסי קרב מהירים וגדולים. רעיון השימוש בכטב"מים לטובת משימות יירוט בעולם איננו חדש. תוכנית האב הרב שנתית של ה–DoD האמריקאי, הציגה בשנת 2011 את מפת הדרכים לעשרים וחמש השנים הבאות.

התוכנית התייחסה למשימת א"א מכטב"מ, אשר יטוסו לאזורים בהם אין "עליונות אווירית" ויבצעו יירוטים מול מטוסי קרב מאוישים, כמשימה ראויה, אולם כזו שתפותח רק החל משנת 2025. לדעתי, הדבר צפוי הרבה יותר מוקדם. נושא שימוש בכטב"מים למשימות יירוט באמצעות חימוש הכטב"מ בטילי א"א, רלוונטי בשני היבטים מרכזיים: הראשון, התמודדות עם מטרות אוויריות עוינות, קטנות ואיטיות (כדוגמת מסוקים וכטב"מים עוינים) בצורה יעילה ועדיפה ממטוסי קרב מיירטים, והשני התמודדות כנגד מטוסי היירוט של האויב המאיימים על הכטב"מים. באשר למשימת ההתמודדות עם מטרות אוויריות עוינות, קטנות ואיטיות, הרי שמהירות הטיסה האיטית של הכטב"מ, היכולת להשתמש בסנסורים רבים ושונים לאיתור המטרה (קרקעיים ואוויריים), כולל סנסור מכ"מ וחוזי, ומעל לכל היכולת לשהות שעות רבות באזור שהנו מעבר לכיסויי מערכות ההגנה האווירית הרגילות, מאפשר בסיס לבניית יכולת יירוט איכותית.

באשר למשימת הפלת מטוסי הקרב המיירטים של האויב, הרי שכטב"מ בעל זמן שהייה של שעות רבות הוא "מטרה עומדת" למטוס מיירט - לעומת זאת כטב"מ עם טילי א"א - הינו סיוט לטייסי יירוט. הסיבה המרכזית לכך הנה שבשונה ממטוס קרב אשר פעמים רבות נדרש להתקרב לכטב"מ ולהתמודד עם מימדי מטרה מורכבים ומהירות נמוכה, הרי שעבור הכטב"מ, המטוס התוקף הנו מטרה ברורה גם מטווחים גדולים שהנם מחוץ לקשר עין – מעבר לאופק (BVR). להערכתי, אנו בתקופה בה תחום הכטב"מ מתפשט גם למדינות עוינות ומהווה מרכיב במרוץ ההתחמשות העולמי והאזורי. במצב זה, עלינו להיערך למציאות של כטב"מים עוינים כמערכות אוספות מודיעין וכמערכות המסוגלות לבצע פעילות חבלנית עוינת.

הדרך למימוש כטב"מ מיירט איננה קצרה ופשוטה והיא אף מחייבת התאמה של טילי אוויר-אוויר למערכות כטב"מ בהיבטי משקל, חיישנים, ממשקים וכדומה. הצורך המבצעי ברור, כעת נותר לטפל באופן המימוש. אולם, האיום המתגבר, בשילוב עם ההתקדמות הטכנולוגית והבנת היתרון הצפוי ממערכות כטב"מ לביצוע המשימה, יוביל בשנים הקרובות לצמיחתה של משימת היירוט והעליונות האווירית באמצעות כטב"מים. אנו צפויים לראות זאת ראשית בתערוכות, אשר יציגו חימושים ייעודים ובהמשך, ניסויים, הדגמות ויכולת מבצעית ראשונה אשר תוצג לראשונה ככל הנראה על ידי השוק האמריקאי.

**

אלון אונגר, מנכ”ל חברת אופטימום ייעוץ למערכות בלתי מאוישות בע”מ, הנו ממקימי מערך הכטב”מ בישראל ומשמש יועץ בכיר בתחום בארץ ובעולם

You might be interested also