"בין הביטחון למודיעין העסקי"
הגבולות בין העולמות המודיעיניים והביטחוניים מיטשטשים. ירון צואלה מ"נייס" על העתיד של התחום
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
"אנחנו מתחילים לראות חיבור בין 'סייף סיטי' והגנה על נכסים חשובים ובין יכולות מודיעיניות", אומר ירון צואלה, נשיא החטיבה הביטחונית בחברת "נייס", בראיון מיוחד לישראל דיפנס.
צואלה מתייחס לנושא מרכזי שמעסיק חברות טכנולוגיות וגופי ביטחון בכל העולם: טשטוש הגבולות המסורתיים בין העולמות המודיעיניים והביטחוניים ה"קלאסיים" ובין מה שמכונה ביטחון העורף – HLS. יתירה מכך, הוא אומר כי מערכות שמופתחות לצרכים מודיעיניים וביטחוניים משמשות כיום גם לצרכים כלכליים. מידע לצורכי אבטחה יכול לחסוך כסף ואף לשמש כמקור מגדיל הכנסה. לדוגמא: מערכות שמתעדות כמה אנשים נמצאים בתחנת רכבת מסויימת לצורכי האבטחה שלה, יוכלו להיות שימושיו כדי לתכנן בצורה יעילה את לוח הזמנים של הרכבות עצמן. "ארגונים עושים קפיצת מדרגה בחשיבה איפה הם רוצים להיות, איך מחברים מקורות גלויים ואיך מוכרים מערכת של איסוף מידע של מקורות גלויים לעסק כדי לדעת מה קורה. זה פיוז'ן (היתוך מידע) בין גבולות גזרה שהולכים ומטשטשים. עסק רוצה מודיעין עסקי, יש היום הרבה מאוד מידע באינטרנט אבל איך מגיעים אליו? האתגר כיום היום הוא במידה רבה איך להוציא תובנות מתוך המידע הגלוי".
צואלה מכהן בתפקיד נשיא החטיבה הביטחונית של החברה כשנתיים. בעברו שימש גם כנשיא חברת קומברס. החטיבה הביטחונית של נייס, שבראשה הוא עומד, נחשבת כספקית עיקרית של מערכות עבור גופיה מודיעין הישראלי השונים. על חלק ניכר מן המערכות האלה לא ניתן לכתוב, משיקולים של ביטחון מידע.
הצפת מידע מודיעיני
"בזירה של עולם המודיעין חלים שינויים משמעותיים", אומר צואלה. "קיים כיום חוסר סימטריה: גוף קטן יכול לפעול נגד מדינות בזירת הסייבר. אתה לא צריך 4000 טנקים בצד א' ו-3000 בצד ב' – יכולים לשבת אנשים מאחורי לפטופ במקום רחוק ולפעול נגד ארגונים גדולים. תופעה שנייה היא של גלובליזציה – גבולות לא קיימים יותר במסגרת ההתחברות לעולם האינטרנט.
"בתחומים הטכנולוגיים רואים שיש ממש מהפיכה. כיום, אנשים זמינים בכל מקום בעולם. הם מתייחסים לאייפון כמחשב – לא טלפון נייד. בעצם, אם ארגוני מודיעין היו יכולים לשבת על הטלפון הסלולרי והמסרונים אז היה יכול טוב. אבל, כמעט בכל יום אפליקציה חדשה להעברת הודעות, תקשורת, אי-מייל או מסרונים. יש פרגמנטציה של תקשורת. כלומר, אני יכול לשלוח מסרון ואז לעבור לוואטס-אפ ולהמשיך שם את השיחה. חייבים לשבת על כל אמצעי התקשורת כדי לשאוב מידע. מדובר ברבה מאוד ערוצים. התקשורת היום מחולקת לחלקים קטנים – מפוצלת להרבה מאוד שיטות ואמצעי תקשורת שונים.
"האתגר הכי גדול – זה שהתקשורת הזאת מתחילה להיות מוצפנת – למשל סקייפ ושירותים אחרים. פעם אם היית רואהב משהו מוצפן והיית חושב שזה משהו חשוב. כיום, כמעט כל דבר מוצפן – ואז צריך לדעת מה שווה משהו ומה לא ראוי לבזבוז זמן. "בנוסף, אם מסתכלים כיום על כמות הטראפיק שאדם מסוים מוציא – פעם היה מוציא 10 שיחות טלפון. היום מדובר על משהו הרבה יותר נרחב.
"יש לנו מערכות תוכנה מאוד מורכבות שיודעות להוציא את התובנות ממידע גדול, ואנחנו מתחילים להסתכל על תופעות של תבניות שמתחילות להראות אנומליות ואנו מאמינים שזה טרנד". "אבל כמות המידע היא גדולה. אנחנו מנסים לעשות כמה דברים – אחד זה לעקוב אחרי מטרה או איום, אבל רוצים לזהות גם מתוך תבניות של אנומליות – האם יש מטרה חדשה – לא ידועה. ולהתחיל לנתח ולהבין מה קורה בעולם הזה. "אנחנו עושים הרבה השקעות בתחום ה-IP, בתחום הניטור, פיתוח וייצור אלגוריתמים בטיפול בביג דאטה ובטיפול במטה דאטה – לאוו דווקא בתוכן עצמו. אנחנו מפתחים שתי יכולות – אחת ברמת התוכן, ושתיים להתחיל להבין מכמות הביג דאטה תובנות לגבי כמות התקשורת וסוגה – לאוו דווקא התוכן שלה".
אתה מכניס גם את היתוך המידע לזה?
"כן אנחנו עושים היתוך ממספר מקורות. יש לנו בחברה יכולות של טיפול בבנקים למשל, מודיעין פיננסי כדי לנסות ולהבין היתוך בין מערכות תקשורת לבין פיננסים ולבין הביטחון הפיזי. למשל, אם יש בעיר מצלמות של עיר בטוחה – האם ניתן לחבר בין כל הדברים הללו".
מודיעין ו-HLS
זה מעניין גם ממשלות או רק עסקים?
"החשיבות של מידע ממקורות גלויים גדלה גם מבחינתא רגונים ממשלתיים. מערכות שיודעות להפיק תובנות ממקורות אלה מאוד חשובות. אנשים חושבים שהרבה מאוד קורה בעולם האינטרנט, יכולת לארגן דברים דרך הרשת. ראש עיר שרוצה לדעת האם אוהבים אותו – הכל דרך האינטרנט".
אז אתם אוספים את האוסינט, המידע הגלוי, ומה עושים עם זה?
"אם מוכרים ללקוח מסויים מערכת של אוסינט אנחנו תופרים לו את המערכת. עובדים איתו על מה הוא רוצה לחפש. אם מסתכלים על שכונה למשל, נתחיל לחפש את החיפושים הרלוונטים כדי שהמידע יהיה מזוקק. אבל המערכת עדיין לומדת את היכולות שלה, ואחרי שבוע למשל של חיפושים רואים איך המידע הופך להיות הרבה יותר מזוקק ואיך המערכת הופכת להיות יותר ממוקדת על המידע שאתה מחפש".
"דבר נוסף שרואים זה שאנחנו מתעסקים בפרוייקטים של ערים בטוחות".
מערכות אבטחה
נייס פעילה מאוד גם בתחום מערכות אבטחה המתקדמות. מעטים מודעים לכך שהמכנה המשותף בין פסל החירות ובין מגדל אייפל, שניים מאתרי התיירות הידועים בעולם, זה ששניהם מאובטחים על ידי מערכת הגנה ישראלית. מאות מצלמות שפזורות בכל פינה באתרים אלה, מחוברות למערכת שליטה מרכזית. ה"המוח" של המערכת יודע לאתר באופן אוטומטי התפתחויות חשודות, ואז להתחיל לעקוב אחריהן. בדיעבד, תסמן המערכת על גבי צג המחשב את מסלול התנועה של האובייקט החשוד. צילומי וידאו יאפשרו ניתוח של הנעשה באתר בכל שניה ובכל פינה. מי שעומד מאחורי המערכות בפריס ובניו יורק זו נייס, שנחשבת לאחת מחברות התוכנה והאבטחה הגדולות בעולם, עם 25 אלף לקוחות ו-3000 עובדים. לצד אתרי התיירות, מערכות של נייס פזורות בשדות תעופה בכל רחבי העולם ושומרות גם על מתקני שלטון כמו בניין הפרלמנט ההודי.
החטיבה לענייני ביטחון היא אחת המרכזיות בחברה, שלה גם תחומי פעילות אזרחיים רבים. לפני מספר חודשים חשפה נייס מערכת חדשה לניהול סיכונים PSIM (Physical Security Information Management) המערכת מאפשרת לעקוב בזמן אמת אחרי מספר רחב של גורמים, כולל רכבים, מטוסים, אוניות או עצמים שנקלטים במסכי מכ"מ או סנסורים שונים. המערכות תוכננו לפי תקני האבטחה המחמירים ביותר שקיימים בארצות הברית, ומותאמות לצרכים של אתרים מסויימים, כמו מתקן תשתית לאומיות, שלאבטחתם חשיבות קריטית או שדה תעופה כלשהו.
האתגר הגדול של מערכות שליטה למיניהן הוא לזהות ארוע בעייתי עוד לפני שהוא מתפתח – על סמך סימנים מוקדמים שהמחשב יידע לעלות" עליהם. "בסה"כ מבינים שטכנולוגיה זה דבר קריטי וצריך לדעת כיצד לעשות בה שימוש. אתה צריך לדעת כיצד לעשות שימוש במידע הגדול שאתה יכול לקלוט דרך הטכנולוגיה. אתה צריך למצוא מחט בערימה של שחט. לפעמים אפילו לא יודעים כיצד נראית המחט. זיקוק תובנות מים המידע – זה נושא שחרטנו לעצמנו להוביל קדימה. כיצד להוציא תובנות כדי להשפיע".
מה עם העולם הקלאסי של המודיעין?
"נציג את יכולות האנליטיקה שלנו בווידאו, דאטה, ואודיו. באודיו יש לנו טכנולוגיות אודיו מאוד מורכבות – אחד לצורכי מודיעין – זיהוי דובר, שפה, מגדר, גיל. יש לנו טכנולוגיות לזהות מילים, רגשות, יכולת לזהות טון ואמוציה – למשל מישהו שמתקשר למרכז שירות ואומר לנציג אני עוזב....וכו'. אתה מנסה לזקק מתוך הערב רב של נתונים – איך מגיעים יותר מהר למידע הרלוונטי. זאת האנליטיקה – יכולת לסנן מים המידע את המינימום מידע שאתה צריך כדי להגיע מהר מאוד למשהו שהוא רלוונטי ולמשוה שיכול לעשות אימפקט על העסק שלך. וזה מאוד מעניין ארגוני איסוף קלאסיים".
ומה עם טקסטים לא תבניתיים?
"ניתן לעשות זאת על פקסים, אי-מייל, כל מידע שהוא טקסטואלי. יש לזה אחוז דיוק ואחוז של אזעקות שווא. אנחנו מחפשים בכל דבר שעובר דרכנו. למשל אנחנו יושבים על מאגרי מידע של חברות. אוספים את המידע ומנסים להוציא מזסה תובנות. למשל כמה גניבות יש בסניפים מסוימים ואז לחבר את זה ולהגיד – יש פה 20 אחוז עובדים חדשים – ואז יש קורולציה בין העובדים החדשים לחוסרים במלאים של חנויות. המקום שלנו הוא איפה שאנשים נורמליים מפסיקים להגיע ליכולת של טיפול במידע. אפילו ארגון שרוצה לשפר את העסקים שלו חייב להסתכל על מערכות אנליטיות – על דאטה. להפוך תובנות אלו לייעול העסק. המטרה המרכזית שלנו היא לייצר מערכות שהתובנות שלהן הן לא ניתוח בדיעבד – אלא לעשות חיזוי שמשהו הולך לקרות ולנסות למנוע אותו לפני שהוא קורה".
זה אתגר שאתם עומדים בו?
"כן באופן חלקי. לא בכל הזירות. אנחנו מנסים להזיז את מרכז המידע ממצב של ניתוח בדיעבד למצב של חיזוי".
אלה כיוונים שהם הרבה יותר מאשר סתם מוצר לוואי..
"אני אמרתי שהגבולות מטשטשים. כשמשקיעים בסקיוריטי כבר עשית את ההשקעה. כבר שמנו מצלמות אז בוא נראה מה אפשר לעשות איתן. הקפיצה הראשונה היא לסייפטי ולנוחות של אנשים. עדיין לא הרבה אנשים שאנחנו מדברים איתם – הם מבינים לגמרי, אבל השיחה מביאה אותם לחשוב לאן הם יכולים ללכת. סקיוריטי פרופר הוא הלחם והחמאה, השאלה הוא איך מביאים עוד ערך ומייצר עוד ערך עבור הלקוחות".
מהיבט הטכנולוגיה – בתחום זיהוי הקול - יש פריצות דרך?
"לא יכול לדבר על זה, אבל ההשקעה שלנו בטכנולוגיה של האלגוריתמים – משתתפים בתוכניות מדע"מ של ישראל. אבל עוד לא ניתן לדבר על זה".
"אנחנו מתחילים לראות חיבור בין 'סייף סיטי' והגנה על נכסים חשובים ובין יכולות מודיעיניות", אומר ירון צואלה, נשיא החטיבה הביטחונית בחברת "נייס", בראיון מיוחד לישראל דיפנס.
צואלה מתייחס לנושא מרכזי שמעסיק חברות טכנולוגיות וגופי ביטחון בכל העולם: טשטוש הגבולות המסורתיים בין העולמות המודיעיניים והביטחוניים ה"קלאסיים" ובין מה שמכונה ביטחון העורף – HLS. יתירה מכך, הוא אומר כי מערכות שמופתחות לצרכים מודיעיניים וביטחוניים משמשות כיום גם לצרכים כלכליים. מידע לצורכי אבטחה יכול לחסוך כסף ואף לשמש כמקור מגדיל הכנסה. לדוגמא: מערכות שמתעדות כמה אנשים נמצאים בתחנת רכבת מסויימת לצורכי האבטחה שלה, יוכלו להיות שימושיו כדי לתכנן בצורה יעילה את לוח הזמנים של הרכבות עצמן. "ארגונים עושים קפיצת מדרגה בחשיבה איפה הם רוצים להיות, איך מחברים מקורות גלויים ואיך מוכרים מערכת של איסוף מידע של מקורות גלויים לעסק כדי לדעת מה קורה. זה פיוז'ן (היתוך מידע) בין גבולות גזרה שהולכים ומטשטשים. עסק רוצה מודיעין עסקי, יש היום הרבה מאוד מידע באינטרנט אבל איך מגיעים אליו? האתגר כיום היום הוא במידה רבה איך להוציא תובנות מתוך המידע הגלוי".
צואלה מכהן בתפקיד נשיא החטיבה הביטחונית של החברה כשנתיים. בעברו שימש גם כנשיא חברת קומברס. החטיבה הביטחונית של נייס, שבראשה הוא עומד, נחשבת כספקית עיקרית של מערכות עבור גופיה מודיעין הישראלי השונים. על חלק ניכר מן המערכות האלה לא ניתן לכתוב, משיקולים של ביטחון מידע.
הצפת מידע מודיעיני
"בזירה של עולם המודיעין חלים שינויים משמעותיים", אומר צואלה. "קיים כיום חוסר סימטריה: גוף קטן יכול לפעול נגד מדינות בזירת הסייבר. אתה לא צריך 4000 טנקים בצד א' ו-3000 בצד ב' – יכולים לשבת אנשים מאחורי לפטופ במקום רחוק ולפעול נגד ארגונים גדולים. תופעה שנייה היא של גלובליזציה – גבולות לא קיימים יותר במסגרת ההתחברות לעולם האינטרנט.
"בתחומים הטכנולוגיים רואים שיש ממש מהפיכה. כיום, אנשים זמינים בכל מקום בעולם. הם מתייחסים לאייפון כמחשב – לא טלפון נייד. בעצם, אם ארגוני מודיעין היו יכולים לשבת על הטלפון הסלולרי והמסרונים אז היה יכול טוב. אבל, כמעט בכל יום אפליקציה חדשה להעברת הודעות, תקשורת, אי-מייל או מסרונים. יש פרגמנטציה של תקשורת. כלומר, אני יכול לשלוח מסרון ואז לעבור לוואטס-אפ ולהמשיך שם את השיחה. חייבים לשבת על כל אמצעי התקשורת כדי לשאוב מידע. מדובר ברבה מאוד ערוצים. התקשורת היום מחולקת לחלקים קטנים – מפוצלת להרבה מאוד שיטות ואמצעי תקשורת שונים.
"האתגר הכי גדול – זה שהתקשורת הזאת מתחילה להיות מוצפנת – למשל סקייפ ושירותים אחרים. פעם אם היית רואהב משהו מוצפן והיית חושב שזה משהו חשוב. כיום, כמעט כל דבר מוצפן – ואז צריך לדעת מה שווה משהו ומה לא ראוי לבזבוז זמן. "בנוסף, אם מסתכלים כיום על כמות הטראפיק שאדם מסוים מוציא – פעם היה מוציא 10 שיחות טלפון. היום מדובר על משהו הרבה יותר נרחב.
"יש לנו מערכות תוכנה מאוד מורכבות שיודעות להוציא את התובנות ממידע גדול, ואנחנו מתחילים להסתכל על תופעות של תבניות שמתחילות להראות אנומליות ואנו מאמינים שזה טרנד". "אבל כמות המידע היא גדולה. אנחנו מנסים לעשות כמה דברים – אחד זה לעקוב אחרי מטרה או איום, אבל רוצים לזהות גם מתוך תבניות של אנומליות – האם יש מטרה חדשה – לא ידועה. ולהתחיל לנתח ולהבין מה קורה בעולם הזה. "אנחנו עושים הרבה השקעות בתחום ה-IP, בתחום הניטור, פיתוח וייצור אלגוריתמים בטיפול בביג דאטה ובטיפול במטה דאטה – לאוו דווקא בתוכן עצמו. אנחנו מפתחים שתי יכולות – אחת ברמת התוכן, ושתיים להתחיל להבין מכמות הביג דאטה תובנות לגבי כמות התקשורת וסוגה – לאוו דווקא התוכן שלה".
אתה מכניס גם את היתוך המידע לזה?
"כן אנחנו עושים היתוך ממספר מקורות. יש לנו בחברה יכולות של טיפול בבנקים למשל, מודיעין פיננסי כדי לנסות ולהבין היתוך בין מערכות תקשורת לבין פיננסים ולבין הביטחון הפיזי. למשל, אם יש בעיר מצלמות של עיר בטוחה – האם ניתן לחבר בין כל הדברים הללו".
מודיעין ו-HLS
זה מעניין גם ממשלות או רק עסקים?
"החשיבות של מידע ממקורות גלויים גדלה גם מבחינתא רגונים ממשלתיים. מערכות שיודעות להפיק תובנות ממקורות אלה מאוד חשובות. אנשים חושבים שהרבה מאוד קורה בעולם האינטרנט, יכולת לארגן דברים דרך הרשת. ראש עיר שרוצה לדעת האם אוהבים אותו – הכל דרך האינטרנט".
אז אתם אוספים את האוסינט, המידע הגלוי, ומה עושים עם זה?
"אם מוכרים ללקוח מסויים מערכת של אוסינט אנחנו תופרים לו את המערכת. עובדים איתו על מה הוא רוצה לחפש. אם מסתכלים על שכונה למשל, נתחיל לחפש את החיפושים הרלוונטים כדי שהמידע יהיה מזוקק. אבל המערכת עדיין לומדת את היכולות שלה, ואחרי שבוע למשל של חיפושים רואים איך המידע הופך להיות הרבה יותר מזוקק ואיך המערכת הופכת להיות יותר ממוקדת על המידע שאתה מחפש".
"דבר נוסף שרואים זה שאנחנו מתעסקים בפרוייקטים של ערים בטוחות".
מערכות אבטחה
נייס פעילה מאוד גם בתחום מערכות אבטחה המתקדמות. מעטים מודעים לכך שהמכנה המשותף בין פסל החירות ובין מגדל אייפל, שניים מאתרי התיירות הידועים בעולם, זה ששניהם מאובטחים על ידי מערכת הגנה ישראלית. מאות מצלמות שפזורות בכל פינה באתרים אלה, מחוברות למערכת שליטה מרכזית. ה"המוח" של המערכת יודע לאתר באופן אוטומטי התפתחויות חשודות, ואז להתחיל לעקוב אחריהן. בדיעבד, תסמן המערכת על גבי צג המחשב את מסלול התנועה של האובייקט החשוד. צילומי וידאו יאפשרו ניתוח של הנעשה באתר בכל שניה ובכל פינה. מי שעומד מאחורי המערכות בפריס ובניו יורק זו נייס, שנחשבת לאחת מחברות התוכנה והאבטחה הגדולות בעולם, עם 25 אלף לקוחות ו-3000 עובדים. לצד אתרי התיירות, מערכות של נייס פזורות בשדות תעופה בכל רחבי העולם ושומרות גם על מתקני שלטון כמו בניין הפרלמנט ההודי.
החטיבה לענייני ביטחון היא אחת המרכזיות בחברה, שלה גם תחומי פעילות אזרחיים רבים. לפני מספר חודשים חשפה נייס מערכת חדשה לניהול סיכונים PSIM (Physical Security Information Management) המערכת מאפשרת לעקוב בזמן אמת אחרי מספר רחב של גורמים, כולל רכבים, מטוסים, אוניות או עצמים שנקלטים במסכי מכ"מ או סנסורים שונים. המערכות תוכננו לפי תקני האבטחה המחמירים ביותר שקיימים בארצות הברית, ומותאמות לצרכים של אתרים מסויימים, כמו מתקן תשתית לאומיות, שלאבטחתם חשיבות קריטית או שדה תעופה כלשהו.
האתגר הגדול של מערכות שליטה למיניהן הוא לזהות ארוע בעייתי עוד לפני שהוא מתפתח – על סמך סימנים מוקדמים שהמחשב יידע לעלות" עליהם. "בסה"כ מבינים שטכנולוגיה זה דבר קריטי וצריך לדעת כיצד לעשות בה שימוש. אתה צריך לדעת כיצד לעשות שימוש במידע הגדול שאתה יכול לקלוט דרך הטכנולוגיה. אתה צריך למצוא מחט בערימה של שחט. לפעמים אפילו לא יודעים כיצד נראית המחט. זיקוק תובנות מים המידע – זה נושא שחרטנו לעצמנו להוביל קדימה. כיצד להוציא תובנות כדי להשפיע".
מה עם העולם הקלאסי של המודיעין?
"נציג את יכולות האנליטיקה שלנו בווידאו, דאטה, ואודיו. באודיו יש לנו טכנולוגיות אודיו מאוד מורכבות – אחד לצורכי מודיעין – זיהוי דובר, שפה, מגדר, גיל. יש לנו טכנולוגיות לזהות מילים, רגשות, יכולת לזהות טון ואמוציה – למשל מישהו שמתקשר למרכז שירות ואומר לנציג אני עוזב....וכו'. אתה מנסה לזקק מתוך הערב רב של נתונים – איך מגיעים יותר מהר למידע הרלוונטי. זאת האנליטיקה – יכולת לסנן מים המידע את המינימום מידע שאתה צריך כדי להגיע מהר מאוד למשהו שהוא רלוונטי ולמשוה שיכול לעשות אימפקט על העסק שלך. וזה מאוד מעניין ארגוני איסוף קלאסיים".
ומה עם טקסטים לא תבניתיים?
"ניתן לעשות זאת על פקסים, אי-מייל, כל מידע שהוא טקסטואלי. יש לזה אחוז דיוק ואחוז של אזעקות שווא. אנחנו מחפשים בכל דבר שעובר דרכנו. למשל אנחנו יושבים על מאגרי מידע של חברות. אוספים את המידע ומנסים להוציא מזסה תובנות. למשל כמה גניבות יש בסניפים מסוימים ואז לחבר את זה ולהגיד – יש פה 20 אחוז עובדים חדשים – ואז יש קורולציה בין העובדים החדשים לחוסרים במלאים של חנויות. המקום שלנו הוא איפה שאנשים נורמליים מפסיקים להגיע ליכולת של טיפול במידע. אפילו ארגון שרוצה לשפר את העסקים שלו חייב להסתכל על מערכות אנליטיות – על דאטה. להפוך תובנות אלו לייעול העסק. המטרה המרכזית שלנו היא לייצר מערכות שהתובנות שלהן הן לא ניתוח בדיעבד – אלא לעשות חיזוי שמשהו הולך לקרות ולנסות למנוע אותו לפני שהוא קורה".
זה אתגר שאתם עומדים בו?
"כן באופן חלקי. לא בכל הזירות. אנחנו מנסים להזיז את מרכז המידע ממצב של ניתוח בדיעבד למצב של חיזוי".
אלה כיוונים שהם הרבה יותר מאשר סתם מוצר לוואי..
"אני אמרתי שהגבולות מטשטשים. כשמשקיעים בסקיוריטי כבר עשית את ההשקעה. כבר שמנו מצלמות אז בוא נראה מה אפשר לעשות איתן. הקפיצה הראשונה היא לסייפטי ולנוחות של אנשים. עדיין לא הרבה אנשים שאנחנו מדברים איתם – הם מבינים לגמרי, אבל השיחה מביאה אותם לחשוב לאן הם יכולים ללכת. סקיוריטי פרופר הוא הלחם והחמאה, השאלה הוא איך מביאים עוד ערך ומייצר עוד ערך עבור הלקוחות".
מהיבט הטכנולוגיה – בתחום זיהוי הקול - יש פריצות דרך?
"לא יכול לדבר על זה, אבל ההשקעה שלנו בטכנולוגיה של האלגוריתמים – משתתפים בתוכניות מדע"מ של ישראל. אבל עוד לא ניתן לדבר על זה".
