דו"ח הרפז: התנהגות בלתי ראויה של אשכנזי, ביקורת גם על ברק
מבקר המדינה פרסם את הדו"ח שחיבר על פרשת הרפז. על פי קביעתו הרמטכ"ל לשעבר נהג בצורה בלתי ראויה, השר ברק רק הוסיף לאווירה העכורה בין הלשכות וראש הממשלה לא פעל לסיום הסכסוך
מבקר המדינה פירסם את הדו"ח החמור שלו בפרשה שכונתה בשם "פרשת הרפז", פרשה שהעכירה את היחסים בצמרת מערכת הביטחון במדינה בשנתיים וחצי האחרונות. הדו"ח מותח ביקורת קשה על הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועל עוזרו אל"מ ארז וינר, אולם מותח גם ביקורת על שר הביטחון אהוד ברק בפרשה.
המבקר יוסף שפירא שולל את קיומה של תוכנית אב בידי שני המחנות, זה של אשכנזי וזה של ברק, וקובע כי לא היו תוכניות כאלה: "במהלך הביקורת והפרשה כולה נטענו טענות הדדיות על ידי שר הביטחון ברק והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') אשכנזי, בדבר קיומה של "תכנית" כוללת של האחד נגד השני. טענות אלה, כפי שהוברר, נשענו בחלקן על בסיס מידע חלקי, שמועות והערכות, ולא על בסיס עובדתי אובייקטיבי מוצק, שניתן להסיק ממנו מסקנות ממשיות וחד-משמעיות. מצער שלמרות ההסתמכות הבלתי מבוססת על "עובדות" לקיומה של "תכנית" שכזו, האמינו המעורבים השונים באמונה שלמה (ולפחות כפי שטענו) בקיומה של "תכנית" כוללת שכזאת, שאותה הציגו, ולעתים עד כדי עיוות המציאות והעצמת אירועים - לרבות שוליים - הרבה מעבר לממדיהם האמיתיים. יצוין, כי בביקורת לא נמצא שהשר ברק או הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שלשניהם זכויות רבות בתרומתם הרבה והמוערכת לביטחון ישראל, התנהלו על בסיס "תכנית" פעולה שכזאת".
את נחיצות הדו"ח מסביר המבקר בין היתר בחשיבות האמינות למערכת הביטחון בישראל וגם בתוך המערכת: "אסור שבמדינת ישראל, שבה המערכת הביטחונית היא גם מהות קיומית וגם אתוס, יתערער האמון בראשי מערכת הביטחון בשל מסכת יחסים בלתי נסבלת עד כדי איבה וחוסר אמון ביניהם, ושהאחריות האישית והשכל הישר לא יגברו על מכשלה זו".
המבקר קובע כי לרמטכ"ל אשכנזי הייתה ידיעה, גם אם חלקית, על מאמצי עוזרו וינר לאסוף חומר מכפיש נגד שר הביטחון אהוד ברק: "בעיקר, הדעת לא סובלת את איסוף המידע והטיפול ב"מסמך הרפז" כפי שתוארו בדו"ח. מערכת היחסים ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר ברק וסביבתו על ידי עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"מ וינר, בידיעה - ולו חלקית - של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, וכן להתנהלותם של הרמטכ"ל דאז ועוזרו בקשר למסמך הרפז כפי שתוארו בדוח זה. גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות השר ברק כלפי הרמטכ"ל דאז, לא היה בה כדי להוות עילה ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר", קובע המבקר.
בחודש מאי 2012, במהלך העבודה על הדו"ח, לאחר הכנת הטיוטה הראשונה, פנה משרד מבקר המדינה אל היועץ המשפטי לממשלה,בבקשה לבדיקת חשש למעשים פליליים שעלו מן החומר. המבקר שפירא כותב בדו"ח כי זהו "נושא שלדעת משרד מבקר המדינה עדיין תקף וחיוני. עד כה טרם התקבלה תגובתו הסופית של היועמ"ש לממשלה, למרות הזמן הרב שחלף ולמרות החשיבות שבמיצוי החקירה, במקום שהדבר נדרש. יש לקוות שדוח זה יתרום את תרומתו גם בעניין זה".
המבקר בחן בדו"ח את הליכי מינוי הרמטכ"ל ה - 20 ומצא בהם שורה ארוכה של כשלים. "מרכזיותו של תפקיד זה במדינת ישראל והסוגיות בעניין הליך מינוי הרמטכ"ל כעולה בדו"ח זה, מחייבים לדעת משרד מבקר המדינה תיקונים בתהליך המינוי. ראוי כי תהליך בחירת הרמטכ"ל יהיה מובנה, מוגדר ומעוגן בכתובים, ובעיקר שייבחן משך כהונת הרמטכ"ל ויעוגן בחקיקה, בדומה למשך הכהונה של מספר בעלי תפקידים בכירים בארגונים שונים שנקבעו בחקיקה, וכן שהממשלה תקבע את פרק הזמן הרצוי למועד תחילת תהליך הבחירה של הרמטכ"ל. ראוי שתהליך זה יושלם בהקדם, טרם ההחלטה על מינוי הרמטכ"ל הבא".
הדו"ח גם לא חוסך את שבטו על חלקים מהתקשורת הישראלית והתנהלותה בפרשת הרפז שלדעת המבקר "לצד עצמאותה, השפעתה וחשיבותה של התקשורת האלקטרונית והכתובה, נחשף צוות הביקורת לא אחת לפעילות עיתונאית יזומה, שבה בלטה ההזדהות עם צד זה או אחר, תמיכה שהפכה למחנאות של ממש. זו תופעה לא בריאה שלא נמצאה כמותה בעבר בממדים כאלה. יש לקוות, כי הדברים לא יחזרו על עצמם בעתיד והלקחים הראויים יופקו".
וינר שיתף פעולה עם הרפז
המבקר מאמץ בדו"ח את מסקנות דו"ח וועדת הבדיקה בראשות שלומי מעיין שהוקמה כדי לבדוק את השאלה הקריטית מדוע נהרסו ההקלטות הפנימיות מלשכת שר הביטחון ברק. דו"ח המבקר מותח ביקורת על כך שסא"ל (מיל') בועז הרפז נותר בן בית ביחידות מסווגות של מערכת המ"מ, מערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין: משרד מבקר המדינה מעיר, כי באי-בדיקת ההכשר הביטחוני של סא"ל (מיל') הרפז, טרם שיתופו בהתייעצויות כמפורט לעיל, היה משום חשש לסיכון מערך מסווג זה באמ"ן.
משרד מבקר המדינה מציין, כי בשיתוף פורשי צה"ל ומערכת הביטחון בהתייעצויות ביטחוניות גלומים יתרונות מהותיים. ברם, משרד מבקר המדינה מבקש להדגיש את ההכרח לבצע בדיקה של הכשר ביטחוני תקף לפורש בטרם קיום השיתוף או ההתייעצות עימו בנושאים מסווגים". הדו"ח קובע כי הקשרים בין הרפז לגבי אשכנזי החלו בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת: "הקשרים המצומצמים בין השניים נמשכו עד סוף שנת 2009 - ראשית שנת 2010, והתרחבו לאחר מועד זה על רקע מערכת היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולאחר שסא"ל (מיל') הרפז הציג בפני הרמטכ"ל דאז, כי בידו מידע בקשר להתנהלות השר ברק וסביבתו אל מול הרמטכ"ל דאז, וסביבתו. קשרים אלה התקיימו הן במישרין בין רא"ל (מיל') אשכנזי וסא"ל (מיל') הרפז, הן בעקיפין באמצעות אל"ם וינר והן באמצעות רעייתו של רא"ל (מיל') אשכנזי. במסגרת הקשרים ביניהם שוחח הרמטכ"ל דאז, עם סא"ל (בדימ') הרפז גם על סוגיות שהיו במחלוקת בינו לבין השר ברק, כגון הליך מינוי הרמטכ"ל המיועד".
הדו"ח קובע כי עוזר הרמטכל אל"מ ארז וינר שימש כאיש המפתח בקשר שבין אשכנזי לבועז הרפז: "בתחילת פברואר 2010, לאחר שהרפז מסר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי ישנה תכנית של אנשים הקשורים לסביבת השר ברק לפגוע בו (ברמטכ"ל דאז), וכי הדבר מעוגן גם בכתב, הפנה הרמטכ"ל דאז את הרפז אל אל"מ וינר. מאותו מועד ועד תחילת אוגוסט 2010 שיתף אל"מ וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות השר ברק וסביבתו והרמ"ט שלו, מר קורן, בהקשרים שונים של תהליכי עבודה של השר ברק ולשכתו. בנוסף לזאת עולה מהממצאים, כי אל"מ וינר שיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף על השר ברק וסביבתו".
המבקר מתאר דינמיקה במסגרתה מזין הרפז את וינר בחומרים מכפישים על ברק וסביבתו: "בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין הרפז לאל"מ וינר, העלה הרפז גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהוא (הרפז) אסף נגד השר ברק וסביבתו, ולעתים גם על כוונתו לעשות שימוש במידע כזה כדי לפגוע בשר. אמנם הרפז היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - הוא זה שהעלה את נושאי השיחה - אולם אל"מ וינר שיתף עימו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו", קובע המבקר תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על וינר: "אל"מ וינר שיתף פעולה עם הרפז באופן שיטתי, הוא קיבל את המידע, לא דרש מהרפז להפסיק את הבאת המידע ואף להיפך, כעולה משיחות הטלפון אל"מ וינר לעתים אף העביר מידע, עודד את המשך איסוף המידע ויזם קבלת מידע נוסף מהרפז. משרד מבקר המדינה מציין, כי מעשיו האמורים של אל"מ וינר התנהלו על פני תקופה של כחצי שנה, ואין מדובר בכשל נקודתי או בטעות חד-פעמית בשיקול הדעת".
מניתוח נתוני שיחות הטלפון שנעשו מקו הטלפון שבמשרדו של עוזר הרמטכ"ל עצמו בתקופה מ-2.2.10 ועד 14.8.10 עולה שמתוך כ-95.5 שעות שיחה שהתקיימו מקו זה, כ-6.5 שעות (כ-6.5 אחוזים) היו עם סא"ל (מיל') הרפז.
"אווירה של מלחמה"
וינר אמר למבקר המדינה בעדותו כי האווירה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם הייתה כ"אווירה של מלחמה", ובראייתו, פעולותיו נעשו "במטרה למלא את תפקידו כעוזר הרמטכ"ל, להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל", כאשר "לשכת שר הביטחון פעלה לפגוע ברמטכ"ל ויכולתו לתפקד". אלא שמבקר המדינה אינו מקבל את טענת וינר, מותח עליו ביקורת חריפה וקורא לצהל לטפל בעניינו: "פעולות פסולות - גם אם הן ממניעים של מחויבות יתר לתפקיד או נאמנות רבה למפקד, וגם מתוך הבנה סובייקטיבית - נכונה או שגויה - של הנסיבות, אינן יכולות להיחשב כתואמות את ערכי השליחות והמקצועיות. אף האחריות לסייע ולאפשר לרמטכ"ל יכולת לתפקוד תקין, שהיא חלק מתפקידו של עוזר הרמטכ"ל, אין בה משום הצדקה לחריגה מעקרונות היסוד של כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני שמעליו. בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין סא"ל (מיל') הרפז לאל"מ וינר העלה הרפז גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהוא (הרפז) אסף נגד השר ברק וסביבתו, ולעתים גם על כוונתו לעשות שימוש במידע כזה כדי לפגוע בשר. אמנם הרפז היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - הוא זה שהעלה את נושאי השיחה אולם אל"מ וינר שיתף עימו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו. לדעת משרד מבקר המדינה, פעילות זאת של אל"מ וינר - בין אם נעשתה בידיעת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי (ולו חלקית); בין אם נעשתה, באופן עצמאי וביזמה עצמאית של אל"מ וינר בשל נאמנותו לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, והתייחסותו למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ולשכתו ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולשכתו כאל "מלחמה"; ובין אם "נגרר" לכך על ידי המידע שהעביר אליו סא"ל (בדימ') הרפז - מהווה הבנה שגויה מצדו את גבולות המותר והאסור, והיא ראויה לבדיקה מקיפה ויסודית של המופקדים על כך בצה"ל".
בינתיים הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ ביטל את מינוי של וינר לקצין חינוך ראשי ואת העלאתו לדרגת תא"ל, ובצה"ל ממתינים להכרעת הפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני באשר לעתידו של וינר.
התנהגות בלתי ראויה של אשכנזי
אלא שהמבקר לא עוצר בוינר ומותח ביקורת קשה על הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי: בביקורת עלה, כי אל"מ וינר העביר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לפחות חלק מהמידע שקיבל, לרבות בעל האופי המכפיש שנמסר לו על השר ברק ועל לשכתו, וכי הוא שימש בעבור אחרים אמצעי להעברת מידע אליו.
כאמור לעיל, הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, היה זה שהפנה את הרפז לאל"מ וינר כדי שזה ימסור לו מסמך או מידע אחר, אשר לטענת הרפז היה בידיו בנוגע לתכנית של אנשים בסביבת השר ברק לפגוע ברמטכ"ל דאז. הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אמנם ציין, כי המדיניות שלו הייתה שלא לעסוק במידע מכפיש על השר ברק וסביבתו, ובביקורת עלה, כי כאשר אל"מ וינר הציג לו את מסמך הרפז הוא הנחה אותו שלא לעסוק בו, ובמקרה אחר הורה לו שלא לעסוק בטענות שעלו בנוגע למעורבותם לכאורה של השר ברק ומר קורן בפעילות עמותה א', אך עם זאת, בביקורת עלה, כי אל"מ וינר עדכן מפעם לפעם את הרמטכ"ל דאז במידע שמסר לו הרפז, והרמטכ"ל דאז היה מודע - ולו חלקית - לפעילותו המתמשכת של אל"מ וינר מול הרפז בעניין זה.
הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לא הפסיק פעילות זאת, וגילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע האמור. מבקר המדינה קובע כי גבי אשכנזי מחזיק באחריות על פעילות פקודו ועוזרו ארז וינר, אותו הפנה בעצמו לבועז הרפז: "משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך נתן הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, יד להמשך פעילות זו של אל"מ וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה, וזאת גם אם הרמטכ"ל דאז וסביבתו חשו במצוקה נוכח מערכת היחסים עם השר ברק וסביבתו ונוכח תפיסתם על קיומה של תכנית לכאורה לפגוע ברמטכ"ל דאז. לדעת משרד מבקר המדינה, משהמשיך אל"מ וינר למסור לרמטכ"ל דאז מידע שקיבל מהרפז על השר ברק וסביבתו, מן הראוי היה שהרמטכ"ל דאז היה מורה לאל"מ וינר לחדול מפעילותו האמורה. היה זה בראש ובראשונה מחובתו של הרמטכ"ל דאז למנוע את פעילותו של אל"מ וינר עם הרפז לאיסוף המידע האמור לעיל כבר בנקודת הייזום של פעילות זאת ובתחילת הדרך, לבטלה חד-משמעית, ולהימנע בעצמו מקבלת מידע כאמור. מעבר לכך, היה על אל"מ וינר, לכשעצמו, להימנע מכל פעילות לאיסוף מידע כאמור בכלל ובעזרת הרפז בפרט. בכל מקרה, היה חייב הרמטכ"ל דאז משהגיע מסמך הרפז לידיו להביא את המסמך לבירור מלא של מהותו ומקורו, ובמיוחד על רקע מערכת היחסים הקשה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל דאז אשכנזי ובין לשכותיהם, ונוכח העובדה שבאותה עת התנהל גם ההליך לבחירת הרמטכ"ל".
משרד מבקר המדינה מעיר עוד, כי מכוח היותו מפקדו הישיר של אל"מ וינר, על רקע העובדה שהוא זה שהורה לאל"מ וינר לעמוד בקשר עם הרפז ומכוח קבלת מידע שהעביר לו אל"מ וינר, הייתה לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אחריות גם על פעילותו האמורה לעיל של אל"מ וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז – "גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה".
המבקר מותח ביקורת על גבי אשכנזי בכל מה שנוגע למסמך המזוייף שהעביר לו בועז הרפז ועל העובדה שלא דיווח שהמסמך בידו: "הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, נמנע מלהביא את מסמך הרפז לידיעת הגורמים המתאימים הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו כדי לברר את מהותו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משקיבל הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, את המסמך ועסק בו, היה עליו לקיים - הן מהבחינה האתית והן מהבחינה הפיקודית - נוכח תוכנו של המסמך והמשמעויות הבעייתיות שעלו ממנו, ונוכח היותו של הרמטכ"ל דאז מפקדם של הקצינים שהוזכרו במסמך, בירור יסודי בעניינו של המסמך. בירור כזה יכול היה להיעשות על ידי הצגת המסמך לפני אחד או יותר מהגורמים המתאימים לכך: הפצ"ר, ובמידת הצורך, בעקבות התייעצות עימו, בפני היועמ"ש לממשלה; להציג את המסמך לאלוף גלנט ולקבל את תגובתו; להציג את המסמך לשר ברק, נוכח היותו השר הממונה, זאת גם אם סבר שהשר ברק לא יטפל בכך על רקע היחסים בינו לבין השר; ובמידת הצורך להציגו גם בפני ראש הממשלה, נוכח היות הצבא נתון למרות הממשלה".
שפירא מותח ביקורת על אשכנזי בכך שלאחר פרסום המסמך המתין מספר ימים עד שהודיע כי הוא מחזיק בעותק מן המסמך: "משרד מבקר המדינה מעיר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי היה ראוי, נוכח פתיחתה של חקירת המשטרה בנושא מסמך הרפז - שהרמטכ"ל דאז היה מודע לה היטב כבר ב-8.8.10 בערב - לפנות ללא דיחוי לפצ"ר וליועמ"ש לממשלה, להודיע להם שהמסמך בידיו ולמסור אותו למשטרה. השתהותו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, הייתה שלא במקומה, ומצופה ממנו היה להעביר את המסמך לידי המשטרה עם היוודע לו על פתיחת החקירה במשטרה בנושא, או למצער להודיע לה על הימצאות המסמך בידיו; ולמסור מוקדם ככל האפשר על מקורו של המסמך, על נסיבות הגעתו ללשכתו, כפי שידע באותה עת ועל הרפז כמוסר המסמך".
המבקר מותח ביקורת חריפה על מערכת היחסים הגרועה שהתפתחה בין שר הביטחון והרמטכ"ל: "מערכת היחסים העכורה, כפי שהייתה בין שני האישים המרכזיים הללו הנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה - תהיינה סיבותיה אשר תהיינה - היא, לדעת משרד מבקר המדינה, מצב מדאיג, אשר יש בו כדי לערער את אמון הציבור במערכת הביטחון, בראשיה, ובשליחותם החשובה לעמוד יחד במצבי המבחן הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל באופן קבוע".
לאורך כל הדוח מדגיש דו"ח המבקר את עיקרון כפיפותו של הדרג הצבאי לדרג המדיני במדינה דמוקרטית, קביעה שפועלת לאורך המסמך לרעתו של הרמטכ"ל אשכנזי ולשכתו: "מערכת היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה, שכן הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר". דו"ח המבקר מנקה ממעורבות שבפרסום המסמך את הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי (או של רעייתו רונית אשכנזי), או של דובר צה"ל לשעבר תא"ל (מיל') אבי בניהו בפרסום מסמך הרפז בתקשורת, לרבות בעיתוי הפרסום.
ביקורת על גדי אייזנקוט
דו"ח המבקר מותח ביקורת מסויימת על האלוף גדי אייזנקוט, מי שיתמנה בקרוב לסגן הרמטכ"ל ועל פי רבות מההערכות בצה"ל גם לרמטכ"ל ה - 21 בעוד כשנה וחצי. לאחר שגבי אשכנזי חשף את מסמך הרפז בפני אייזנקוט הוא מציין לחיוב את שיקול הדעת של אלוף פיקוד צפון לשעבר שסבר, שיש מקום להביא את המסמך ותוכנו לידיעת השר ברק או משרד מבקר המדינה, "דבר שאכן היה ראוי לעשותו", מציין הדוח, ואף העלה צורך זה בפני הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובפני אל"מ וינר.
אלא שהדו"ח גם מבקר את אייזנקוט על ש"פעל, בכך ששיתף נוספים במסמך, בניגוד להנחיה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שלפיה מסמך הרפז הוא לעיניו בלבד "ושלא יעשה איתו כלום" בכך, הביא אלוף איזנקוט להרחבת מעגל השותפים למסמך, ותרם לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל".
הרמטכ"ל גנץ, אחרי שהתייעץ עם הפצ"ר, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה החליט, למרות איזכורו של אייזנקוט בדו"ח, למנותו לסגן הרמטכ"ל הבא.
דו"ח המבקר מותח ביקורת גם על הליך מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה - 20, בעיקר בשל חוסר ניסיונו בתפקידי מטה במטכ"ל, לרבות תפקיד סגן הרמטכ"ל: "לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהשר ברק ראה באלוף גלנט מועמד בעתיד לתפקיד הרמטכ"ל, היה מקום שאלוף גלנט ימלא תפקיד מרכזי במטה הכללי אשר יעניק לו ניסיון וידע מהותיים לקראת ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל בעתיד. בפועל, אלוף גלנט נכלל בהמשך ברשימת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ומונה לתפקיד זה בלי שכיהן כסגן רמטכ"ל, ובלי שביצע תפקיד מרכזי במטה הכללי".
ברק עיכב מינויים בצה"ל
המבקר מותח ביקורת על שר הביטחון ברק במספר נקודות, העוסקות בהתנהלותו מול אשכנזי, בעיקר בסוגיית מינויים בצמרת צה"ל. הדו"ח מותח ביקורת על הודעה שיצאה מלשכת ברק שתקפה אישית את דובר צה"ל תא"ל אבי בניהו לאחר פרסום ידיעה בערוץ 1 לפיה מתקיימים דיונים בשאלת הארכת כהונת אשכנזי: "הודעת השר ברק (ההודעה לתקשורת ב-9.2.10 שבה נאמר, כי פרסום הידיעה אודות הארכת כהונת הרמטכ"ל דאז, יוצרה מ"בית מדרשו" של תא"ל אבי בניהו, החריפה את המתח שהיה קיים ביחסים בין שני האישים.
"סערה זאת הייתה נמנעת לו השר ברק היה נמנע מלכלול בהודעה המכחישה את הידיעה האמורה מ-9.2.10, גם האשמה שגויה כלפי קצין בכיר בצה"ל, דובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על השר ברק, כדרג המדיני הממונה, להימנע מלתקוף פומבית קצין בצבא, ולאחר מעשה ראוי היה שימצא את הדרך לתקן את המעוות, ולסיים פרשה זו באופן שלא יעצים את המתיחות במערכת היחסים בין שני האישים ושתי הלשכות".
המבקר מותח ביקורת על ברק על אי אישור רבים מהמינויים של אשכנזי: "השר ברק לא אישר עד לסיום כהונתו של הרמטכ"ל היוצא 157 (92 אחוזים) מתוך 170 המינויים האמורים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השר ברק נקט צעד חריג ולא שגרתי בכך שבאופן גורף לא אישר את המינויים לתפקידים בתקן אל"מ ותא"ל לעונת האיוש 2011, שסיכם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, מיוני 2010 ועד לסיום תפקידו בפברואר 2011, קרי במשך שמונה חודשים.
"לדעת משרד מבקר המדינה, עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה שכזאת יוצרת קושי ממשי וגורמת לפגיעה משמעותית ושלא לצורך בתהליכי העבודה התקינים בנושא המינויים בצה"ל, ויש בה כדי לפגוע בקצינים שנכללו ברשימות המינויים באותה תקופה ובמעמדו של הרמטכ"ל. כמו כן, היא הסלימה את האווירה הקשה ששררה ממילא בין שני האישים".
הדו"ח גם מותח ביקורת על ברק בכך שמינה את סגן הרמטכ"ל יאיר נוה תוך שהוא מתעלם מהרמטכ"ל המכהן אשכנזי, וכן הודיע על מינויו הצפוי של אל"מ (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל מבלי שהדבר תואם, ולדברי המבקר "תוך התעלמות מהרמטכ"ל המכהן, רא"ל (מיל') אשכנזי, שהיה באותה עת הסמכות הממנה היחידה לתפקידי הקצונה הבכירה ובכלל זה לתפקיד דובר צה"ל. גם במצב הדברים הטעון שבין השר ברק לרמטכ"ל דאז לא הייתה הצדקה לדרך הפעולה המתוארת. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי אין בהערות דלעיל משום הבעת ביקורת על עצם הבחירה והמינוי של אלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל ועל הבחירה של אל"מ (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל, אלא על הדרך שבה נעשו הדברים".
אלא שאין ספק שגם הדו"ח הסופי בפרשת הרפז מאמץ ברובן את העמדה של ברק נגד אשכנזי: "משרד מבקר המדינה מדגיש, כי מערכת היחסים ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא הייתה יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר ברק וסביבתו על ידי עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"מ וינר, בידיעה - ולו חלקית - של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולהתנהלותם של הרמטכ"ל דאז ועוזרו בקשר למסמך הרפז כפי שתוארו בדוח זה. גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות השר ברק כלפי הרמטכ"ל דאז, כפי שפורטו לעיל, לא היה בה כדי להוות עילה כלשהי ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר".
ביקורת על נתניהו
לאורך כל פרשת הרפז לא נשמע קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות שהיה מודע לחלוטין לקרע בין שר הביטחון והרמטכל הכפופים לו. המבקר מותח ביקורת על נתניהו על שלא נכנס לעובי הקורה בפרשה ועל שלא פעל להסדיר את היחסים בין השניים: "לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מודעותו של ראש הממשלה למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ונוכח החשש לפגיעה בתפקודה התקין של מעהב"ט, והפגיעה האפשרית של מערכת היחסים הקשה הזאת באמון הציבור במעהב"ט, ראוי היה, כי ראש הממשלה ילבן עם שני האישים כבר באפריל ובמאי 2010 את טיב היחסים ביניהם ואת טענותיהם.
"ככל שהלך המשבר והחריף, תוך שעניין זה תפס גם ממד ציבורי רחב בתקשורת, מצופה היה מרה"מ להתערב במשבר לפתרונו ללא שיהוי נוסף, בייחוד נוכח האתגרים הביטחוניים שעמדו ועדיין עומדים לפתחה של מדינת ישראל".
ברק: התנהגות אשכנזי מהווה כתם מוסרי וקלון
ממשרד שר הביטחון נמסר בתגובה כי "פרסום דו"ח הרפז איננו נקודת סיום אלא נקודת התחלה לבירור משפטי של הפרשה על מנת להגיע לחקר האמת ולביעור הנגעים שנחשפו בו. הדו"ח מבהיר עד כמה מדובר בעניין חמור, פרשה מהקשות שידענו. מה שנדרש כעת זו חקירה פלילית וועדת חקירה ממלכתית. מהדו"ח עולה תמונת התנהגות, עבריינית לכאורה, של לשכת הרמטכ"ל. ארז וינר, בועז הרפז ואחרים היו, על פי עדותם, "חיילים" של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בכל התגלגלות הפרשה. הרמטכ"ל לשעבר, אשכנזי, הוא שעמד לדבריהם "בראש הפירמידה" של כל המתואר בדו"ח לגבי לשכת הרמטכ"ל.
"בדו"ח מתוארים מעשים שמהותם קשירת קשר לפגיעה בסדרי שלטון, חתירה כנגד דרג ממונה, שיבוש תהליך חוקי של מינוי רמטכ"ל, זיוף ושימוש במסמך מזויף, שיבוש חקירה, הפרת אמונים והתנהגות שאינה הולמת קצינים. הפעילות כללה איסוף חומר מכפיש על שר הביטחון, רעייתו, בכירים בלשכת שר הביטחון, האלוף יואב גלנט וקצינים בכירים נוספים בצה"ל באופן שיטתי. זוהי במובהק התנהגות עבריינית לכאורה בלשכת הרמטכ"ל.
"גבי אשכנזי פגע בערכי צה"ל וברוח צה"ל. התנהגותו של הרמטכ"ל לשעבר, כעולה מהדו"ח, מהווה כתם מוסרי וקלון ערכי שיש להוקיע ולעקור משורש. אין אף אדם שמכיר את צה"ל או שרת בו בתפקיד בכיר, שיאמין שוינר והרפז פעלו שלא בהוראת, הנחיית וידיעת הרמטכ"ל לשעבר, אשכנזי. מבקר המדינה והפצ"ר, דרשו מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית. יש לעשות זאת מיד. יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל העלה דרישה לכונן ועדת חקירה ממלכתית, יש לאפשר הקמתה. הדברים שהועלו בדו"ח בהקשר לשר הביטחון ברק הם בתחומי "נימוסים והליכות". כל המעשים שנטענים (למעט אמירתו בקשר לבניהו) התרחשו לאחר שמסמך הרפז כבר נמצא בלשכת הרמטכ"ל ורובם (למעט עיכוב מינויים) אירעו לאחר פרסום המסמך, קרי בתקופה שבה אכן נפגע אמון השר בלשכת הרמטכ"ל. בכל מקרה, כמצוין בדו"ח, שום סוג של אירועים הקשורים במתח בעבודה בין לשכות אינם באים במקום כפיפותו של הרמטכ"ל לדרג המדיני ואינם יכולים להצדיק התנהגות עבריינית לכאורה, מכיוון לשכת הרמטכ"ל, כמתואר בדו"ח".
אשכנזי: המבקר קבע שלא היה פוטש
הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי הגיב לדברים שנכתבו בדו"ח. מטעמו נמסר כי רא"ל (מיל') אשכנזי מברך על כך שבתום בדיקה מקיפה של משרד מבקר המדינה, משך למעלה משנתיים, שכללה מאות עדים, אלפי מסמכים ועשרות אלפי שעות הקלטה של כל הטלפונים בלשכת הרמטכ"ל, מבקר המדינה דוחה את ההאשמות הקשות שהוטחו באשכנזי מזה תקופה ארוכה על ידי שר הביטחון וגורמים מקורבים לו. מבקר המדינה קובע מפורשות כי לא בוצע פוטש מצד הרמטכ"ל או סביבתו כנגד הדרג המדיני.
עוד נמסר מטעמו כי מבקר המדינה קובע מפורשות כי "אשכנזי לא היה מעורב בהליך מינוי הרמטכ"ל או בביטול המינוי של אלוף גלנט. מבקר המדינה קובע מפורשות שאשכנזי לא ביקש להאריך את כהונתו בשנה חמישית, ומותח ביקורת על שר הביטחון על כך שיצא בהודעה פומבית מיותרת. מבקר המדינה קובע מפורשות כי רא"ל (מיל') אשכנזי וסביבתו לא היו מעורבים בכתיבת מסמך הרפז, בזיופו או בהדלפתו לתקשורת, ודוחה את הטענה כאילו רא"ל (מיל') אשכנזי השתמש במסמך בתור מטען צד לסיכול המינוי של אלוף גלנט.
"בבדיקת המבקר גם לא נמצאו קשרים עסקיים בין אשכנזי לבין הרפז. אשכנזי אמר כבר בעבר כי הוא טעה בשיקול הדעת כאשר לא העביר את המסמך ליועץ המשפטי לממשלה לאחר קבלתו, ומקבל את הביקורת בהקשר זה. אשכנזי הפנה אל אל"מ וינר את הרפז, שפנה אליו בנושאים שונים, ובהם תוכניות לכאורה על כוונת לשכת שר הבטחון לפעול נגדו.
"אשכנזי ביקש מאל"מ וינר לעמוד בקשר עם הרפז, במסגרת תפקידו של עוזר הרמטכ"ל לעמוד בקשר מול גורמים רבים ובאופן אישי ועצמאי. אשכנזי הודיע למבקר המדינה כי הוא נושא באחריות על הקשר בין אל"ם וינר להרפז, גם אם לעיתים גלשו השיחות לדברי רכילות מיותרים".
הרמטכ"ל לשעבר הודיע עוד כי הוא מצטער על הביקורת הנמתחת על אל"מ וינר, קצין ערכי ורב זכויות שתרם רבות לביטחון המדינה, ואשר נאלץ להתמודד מתוקף תפקידו כעוזר הרמטכ"ל עם המציאות הקשה והעכורה שהתקיימה ביחסים עם לשכת שר הביטחון.
אל"מ וינר: הדו"ח מותיר את הפגר וצחנתו עמוק במרכז הקריה
אל"מ ארז וינר מסר בתגובה כי "קראתי בעיון את דו"ח מבקר המדינה שנמסר לרשותי ואני תמה נוכח חוסר ההלימה הבולט בין אלפי שעות העבודה שהושקעו בביקורת, מאות העדים והמסמכים הרבים, לבין התוצאה הסופית המוגשת לציבור. יש פער מהותי בין עוביו של הדו"ח לאיכותו". וינר התייחס גם לפרק הנוגע למעשיו בפרשה ואמר כי "בחלק הנוגע אישית אלי, אני מוצא עצמי כמי ששילם ומשלם מחיר אישי ומקצועי בגין התפקיד אותו מילאתי ובגין האחריות הרבה אותה גיליתי במסגרת תפקידי לבודד את הרמטכ"ל מה"רעשים הסביבתיים" ולהגן עליו מפני ההתנכלויות המשמעותיות שכוונו כלפיו מלשכת שר הביטחון באופן שיטתי ולאורך זמן.
"את מידת נאמנותי לצה"ל, לערכיו ולמוסד הרמטכ"ל, לא יוכל איש לשלול ממני. אני גאה על התפקיד שביצעתי, על האופן בו ביצעתי אותו ועל כך שהייתי לעזר לרמטכ"ל ולמטה הכללי של צה"ל בתקופה משמעותית. אולם לא על עצמי לדבר באתי. כמי שנכח בחדר הדיונים ב-30 באוגוסט 2010, בישיבה הדרמטית של פורום המטה הכללי של צה"ל, זכורה לי היטב אמירתו של סגן הרמטכ"ל דאז, הרמטכ"ל כיום בני גנץ, כשדיבר על צחנת הפגר הנמצאת בחדר והצורך לסלקה. לצערי גם אחרי קריאת הדו"ח אני יכול לקבוע כי הדו"ח במתכונתו הנוכחית, מותיר את הפגר וצחנתו עמוק במרכז הקריה בתל אביב".
מבקר המדינה פירסם את הדו"ח החמור שלו בפרשה שכונתה בשם "פרשת הרפז", פרשה שהעכירה את היחסים בצמרת מערכת הביטחון במדינה בשנתיים וחצי האחרונות. הדו"ח מותח ביקורת קשה על הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועל עוזרו אל"מ ארז וינר, אולם מותח גם ביקורת על שר הביטחון אהוד ברק בפרשה.
המבקר יוסף שפירא שולל את קיומה של תוכנית אב בידי שני המחנות, זה של אשכנזי וזה של ברק, וקובע כי לא היו תוכניות כאלה: "במהלך הביקורת והפרשה כולה נטענו טענות הדדיות על ידי שר הביטחון ברק והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') אשכנזי, בדבר קיומה של "תכנית" כוללת של האחד נגד השני. טענות אלה, כפי שהוברר, נשענו בחלקן על בסיס מידע חלקי, שמועות והערכות, ולא על בסיס עובדתי אובייקטיבי מוצק, שניתן להסיק ממנו מסקנות ממשיות וחד-משמעיות. מצער שלמרות ההסתמכות הבלתי מבוססת על "עובדות" לקיומה של "תכנית" שכזו, האמינו המעורבים השונים באמונה שלמה (ולפחות כפי שטענו) בקיומה של "תכנית" כוללת שכזאת, שאותה הציגו, ולעתים עד כדי עיוות המציאות והעצמת אירועים - לרבות שוליים - הרבה מעבר לממדיהם האמיתיים. יצוין, כי בביקורת לא נמצא שהשר ברק או הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שלשניהם זכויות רבות בתרומתם הרבה והמוערכת לביטחון ישראל, התנהלו על בסיס "תכנית" פעולה שכזאת".
את נחיצות הדו"ח מסביר המבקר בין היתר בחשיבות האמינות למערכת הביטחון בישראל וגם בתוך המערכת: "אסור שבמדינת ישראל, שבה המערכת הביטחונית היא גם מהות קיומית וגם אתוס, יתערער האמון בראשי מערכת הביטחון בשל מסכת יחסים בלתי נסבלת עד כדי איבה וחוסר אמון ביניהם, ושהאחריות האישית והשכל הישר לא יגברו על מכשלה זו".
המבקר קובע כי לרמטכ"ל אשכנזי הייתה ידיעה, גם אם חלקית, על מאמצי עוזרו וינר לאסוף חומר מכפיש נגד שר הביטחון אהוד ברק: "בעיקר, הדעת לא סובלת את איסוף המידע והטיפול ב"מסמך הרפז" כפי שתוארו בדו"ח. מערכת היחסים ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר ברק וסביבתו על ידי עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"מ וינר, בידיעה - ולו חלקית - של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, וכן להתנהלותם של הרמטכ"ל דאז ועוזרו בקשר למסמך הרפז כפי שתוארו בדוח זה. גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות השר ברק כלפי הרמטכ"ל דאז, לא היה בה כדי להוות עילה ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר", קובע המבקר.
בחודש מאי 2012, במהלך העבודה על הדו"ח, לאחר הכנת הטיוטה הראשונה, פנה משרד מבקר המדינה אל היועץ המשפטי לממשלה,בבקשה לבדיקת חשש למעשים פליליים שעלו מן החומר. המבקר שפירא כותב בדו"ח כי זהו "נושא שלדעת משרד מבקר המדינה עדיין תקף וחיוני. עד כה טרם התקבלה תגובתו הסופית של היועמ"ש לממשלה, למרות הזמן הרב שחלף ולמרות החשיבות שבמיצוי החקירה, במקום שהדבר נדרש. יש לקוות שדוח זה יתרום את תרומתו גם בעניין זה".
המבקר בחן בדו"ח את הליכי מינוי הרמטכ"ל ה - 20 ומצא בהם שורה ארוכה של כשלים. "מרכזיותו של תפקיד זה במדינת ישראל והסוגיות בעניין הליך מינוי הרמטכ"ל כעולה בדו"ח זה, מחייבים לדעת משרד מבקר המדינה תיקונים בתהליך המינוי. ראוי כי תהליך בחירת הרמטכ"ל יהיה מובנה, מוגדר ומעוגן בכתובים, ובעיקר שייבחן משך כהונת הרמטכ"ל ויעוגן בחקיקה, בדומה למשך הכהונה של מספר בעלי תפקידים בכירים בארגונים שונים שנקבעו בחקיקה, וכן שהממשלה תקבע את פרק הזמן הרצוי למועד תחילת תהליך הבחירה של הרמטכ"ל. ראוי שתהליך זה יושלם בהקדם, טרם ההחלטה על מינוי הרמטכ"ל הבא".
הדו"ח גם לא חוסך את שבטו על חלקים מהתקשורת הישראלית והתנהלותה בפרשת הרפז שלדעת המבקר "לצד עצמאותה, השפעתה וחשיבותה של התקשורת האלקטרונית והכתובה, נחשף צוות הביקורת לא אחת לפעילות עיתונאית יזומה, שבה בלטה ההזדהות עם צד זה או אחר, תמיכה שהפכה למחנאות של ממש. זו תופעה לא בריאה שלא נמצאה כמותה בעבר בממדים כאלה. יש לקוות, כי הדברים לא יחזרו על עצמם בעתיד והלקחים הראויים יופקו".
וינר שיתף פעולה עם הרפז
המבקר מאמץ בדו"ח את מסקנות דו"ח וועדת הבדיקה בראשות שלומי מעיין שהוקמה כדי לבדוק את השאלה הקריטית מדוע נהרסו ההקלטות הפנימיות מלשכת שר הביטחון ברק. דו"ח המבקר מותח ביקורת על כך שסא"ל (מיל') בועז הרפז נותר בן בית ביחידות מסווגות של מערכת המ"מ, מערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין: משרד מבקר המדינה מעיר, כי באי-בדיקת ההכשר הביטחוני של סא"ל (מיל') הרפז, טרם שיתופו בהתייעצויות כמפורט לעיל, היה משום חשש לסיכון מערך מסווג זה באמ"ן.
משרד מבקר המדינה מציין, כי בשיתוף פורשי צה"ל ומערכת הביטחון בהתייעצויות ביטחוניות גלומים יתרונות מהותיים. ברם, משרד מבקר המדינה מבקש להדגיש את ההכרח לבצע בדיקה של הכשר ביטחוני תקף לפורש בטרם קיום השיתוף או ההתייעצות עימו בנושאים מסווגים". הדו"ח קובע כי הקשרים בין הרפז לגבי אשכנזי החלו בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת: "הקשרים המצומצמים בין השניים נמשכו עד סוף שנת 2009 - ראשית שנת 2010, והתרחבו לאחר מועד זה על רקע מערכת היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולאחר שסא"ל (מיל') הרפז הציג בפני הרמטכ"ל דאז, כי בידו מידע בקשר להתנהלות השר ברק וסביבתו אל מול הרמטכ"ל דאז, וסביבתו. קשרים אלה התקיימו הן במישרין בין רא"ל (מיל') אשכנזי וסא"ל (מיל') הרפז, הן בעקיפין באמצעות אל"ם וינר והן באמצעות רעייתו של רא"ל (מיל') אשכנזי. במסגרת הקשרים ביניהם שוחח הרמטכ"ל דאז, עם סא"ל (בדימ') הרפז גם על סוגיות שהיו במחלוקת בינו לבין השר ברק, כגון הליך מינוי הרמטכ"ל המיועד".
הדו"ח קובע כי עוזר הרמטכל אל"מ ארז וינר שימש כאיש המפתח בקשר שבין אשכנזי לבועז הרפז: "בתחילת פברואר 2010, לאחר שהרפז מסר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי ישנה תכנית של אנשים הקשורים לסביבת השר ברק לפגוע בו (ברמטכ"ל דאז), וכי הדבר מעוגן גם בכתב, הפנה הרמטכ"ל דאז את הרפז אל אל"מ וינר. מאותו מועד ועד תחילת אוגוסט 2010 שיתף אל"מ וינר פעולה באורח פעיל, שוטף ומשמעותי עם הרפז באיסוף מידע בנוגע להתנהלות השר ברק וסביבתו והרמ"ט שלו, מר קורן, בהקשרים שונים של תהליכי עבודה של השר ברק ולשכתו. בנוסף לזאת עולה מהממצאים, כי אל"מ וינר שיתף פעולה עם הרפז באיסוף מידע בעל אופי מכפיש שהרפז אסף על השר ברק וסביבתו".
המבקר מתאר דינמיקה במסגרתה מזין הרפז את וינר בחומרים מכפישים על ברק וסביבתו: "בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין הרפז לאל"מ וינר, העלה הרפז גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהוא (הרפז) אסף נגד השר ברק וסביבתו, ולעתים גם על כוונתו לעשות שימוש במידע כזה כדי לפגוע בשר. אמנם הרפז היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - הוא זה שהעלה את נושאי השיחה - אולם אל"מ וינר שיתף עימו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו", קובע המבקר תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על וינר: "אל"מ וינר שיתף פעולה עם הרפז באופן שיטתי, הוא קיבל את המידע, לא דרש מהרפז להפסיק את הבאת המידע ואף להיפך, כעולה משיחות הטלפון אל"מ וינר לעתים אף העביר מידע, עודד את המשך איסוף המידע ויזם קבלת מידע נוסף מהרפז. משרד מבקר המדינה מציין, כי מעשיו האמורים של אל"מ וינר התנהלו על פני תקופה של כחצי שנה, ואין מדובר בכשל נקודתי או בטעות חד-פעמית בשיקול הדעת".
מניתוח נתוני שיחות הטלפון שנעשו מקו הטלפון שבמשרדו של עוזר הרמטכ"ל עצמו בתקופה מ-2.2.10 ועד 14.8.10 עולה שמתוך כ-95.5 שעות שיחה שהתקיימו מקו זה, כ-6.5 שעות (כ-6.5 אחוזים) היו עם סא"ל (מיל') הרפז.
"אווירה של מלחמה"
וינר אמר למבקר המדינה בעדותו כי האווירה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם הייתה כ"אווירה של מלחמה", ובראייתו, פעולותיו נעשו "במטרה למלא את תפקידו כעוזר הרמטכ"ל, להגן על הרמטכ"ל ועל יכולתו לפקד כראוי על צה"ל", כאשר "לשכת שר הביטחון פעלה לפגוע ברמטכ"ל ויכולתו לתפקד". אלא שמבקר המדינה אינו מקבל את טענת וינר, מותח עליו ביקורת חריפה וקורא לצהל לטפל בעניינו: "פעולות פסולות - גם אם הן ממניעים של מחויבות יתר לתפקיד או נאמנות רבה למפקד, וגם מתוך הבנה סובייקטיבית - נכונה או שגויה - של הנסיבות, אינן יכולות להיחשב כתואמות את ערכי השליחות והמקצועיות. אף האחריות לסייע ולאפשר לרמטכ"ל יכולת לתפקוד תקין, שהיא חלק מתפקידו של עוזר הרמטכ"ל, אין בה משום הצדקה לחריגה מעקרונות היסוד של כפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני שמעליו. בחלק משיחות הטלפון שהתקיימו בין סא"ל (מיל') הרפז לאל"מ וינר העלה הרפז גם נושאים הנוגעים למידע בעל אופי מכפיש שהוא (הרפז) אסף נגד השר ברק וסביבתו, ולעתים גם על כוונתו לעשות שימוש במידע כזה כדי לפגוע בשר. אמנם הרפז היה ה"יזם" העיקרי באיסוף מידע זה - הוא זה שהעלה את נושאי השיחה אולם אל"מ וינר שיתף עימו פעולה, ובכך עודד אותו להמשיך ולפעול בדרך זו. לדעת משרד מבקר המדינה, פעילות זאת של אל"מ וינר - בין אם נעשתה בידיעת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי (ולו חלקית); בין אם נעשתה, באופן עצמאי וביזמה עצמאית של אל"מ וינר בשל נאמנותו לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, והתייחסותו למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ולשכתו ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולשכתו כאל "מלחמה"; ובין אם "נגרר" לכך על ידי המידע שהעביר אליו סא"ל (בדימ') הרפז - מהווה הבנה שגויה מצדו את גבולות המותר והאסור, והיא ראויה לבדיקה מקיפה ויסודית של המופקדים על כך בצה"ל".
בינתיים הרמטכ"ל הנוכחי בני גנץ ביטל את מינוי של וינר לקצין חינוך ראשי ואת העלאתו לדרגת תא"ל, ובצה"ל ממתינים להכרעת הפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני באשר לעתידו של וינר.
התנהגות בלתי ראויה של אשכנזי
אלא שהמבקר לא עוצר בוינר ומותח ביקורת קשה על הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי: בביקורת עלה, כי אל"מ וינר העביר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לפחות חלק מהמידע שקיבל, לרבות בעל האופי המכפיש שנמסר לו על השר ברק ועל לשכתו, וכי הוא שימש בעבור אחרים אמצעי להעברת מידע אליו.
כאמור לעיל, הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, היה זה שהפנה את הרפז לאל"מ וינר כדי שזה ימסור לו מסמך או מידע אחר, אשר לטענת הרפז היה בידיו בנוגע לתכנית של אנשים בסביבת השר ברק לפגוע ברמטכ"ל דאז. הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אמנם ציין, כי המדיניות שלו הייתה שלא לעסוק במידע מכפיש על השר ברק וסביבתו, ובביקורת עלה, כי כאשר אל"מ וינר הציג לו את מסמך הרפז הוא הנחה אותו שלא לעסוק בו, ובמקרה אחר הורה לו שלא לעסוק בטענות שעלו בנוגע למעורבותם לכאורה של השר ברק ומר קורן בפעילות עמותה א', אך עם זאת, בביקורת עלה, כי אל"מ וינר עדכן מפעם לפעם את הרמטכ"ל דאז במידע שמסר לו הרפז, והרמטכ"ל דאז היה מודע - ולו חלקית - לפעילותו המתמשכת של אל"מ וינר מול הרפז בעניין זה.
הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, לא הפסיק פעילות זאת, וגילה נכונות להמשיך ולקבל את המידע האמור. מבקר המדינה קובע כי גבי אשכנזי מחזיק באחריות על פעילות פקודו ועוזרו ארז וינר, אותו הפנה בעצמו לבועז הרפז: "משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך נתן הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, יד להמשך פעילות זו של אל"מ וינר. הדבר חמור במיוחד נוכח העובדה שהשר ברק הוא הדרג המדיני, שאליו כפוף הרמטכ"ל ישירות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי-הפסקת איסוף מידע זה, הנכונות לקבלו וקבלתו בפועל מהווים התנהגות בלתי ראויה, וזאת גם אם הרמטכ"ל דאז וסביבתו חשו במצוקה נוכח מערכת היחסים עם השר ברק וסביבתו ונוכח תפיסתם על קיומה של תכנית לכאורה לפגוע ברמטכ"ל דאז. לדעת משרד מבקר המדינה, משהמשיך אל"מ וינר למסור לרמטכ"ל דאז מידע שקיבל מהרפז על השר ברק וסביבתו, מן הראוי היה שהרמטכ"ל דאז היה מורה לאל"מ וינר לחדול מפעילותו האמורה. היה זה בראש ובראשונה מחובתו של הרמטכ"ל דאז למנוע את פעילותו של אל"מ וינר עם הרפז לאיסוף המידע האמור לעיל כבר בנקודת הייזום של פעילות זאת ובתחילת הדרך, לבטלה חד-משמעית, ולהימנע בעצמו מקבלת מידע כאמור. מעבר לכך, היה על אל"מ וינר, לכשעצמו, להימנע מכל פעילות לאיסוף מידע כאמור בכלל ובעזרת הרפז בפרט. בכל מקרה, היה חייב הרמטכ"ל דאז משהגיע מסמך הרפז לידיו להביא את המסמך לבירור מלא של מהותו ומקורו, ובמיוחד על רקע מערכת היחסים הקשה ששררה בין השר ברק והרמטכ"ל דאז אשכנזי ובין לשכותיהם, ונוכח העובדה שבאותה עת התנהל גם ההליך לבחירת הרמטכ"ל".
משרד מבקר המדינה מעיר עוד, כי מכוח היותו מפקדו הישיר של אל"מ וינר, על רקע העובדה שהוא זה שהורה לאל"מ וינר לעמוד בקשר עם הרפז ומכוח קבלת מידע שהעביר לו אל"מ וינר, הייתה לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, אחריות גם על פעילותו האמורה לעיל של אל"מ וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז – "גם אם לא היה מודע באופן מלא לכלל מאפייניה".
המבקר מותח ביקורת על גבי אשכנזי בכל מה שנוגע למסמך המזוייף שהעביר לו בועז הרפז ועל העובדה שלא דיווח שהמסמך בידו: "הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, נמנע מלהביא את מסמך הרפז לידיעת הגורמים המתאימים הן בתוך צה"ל והן מחוצה לו כדי לברר את מהותו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משקיבל הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, את המסמך ועסק בו, היה עליו לקיים - הן מהבחינה האתית והן מהבחינה הפיקודית - נוכח תוכנו של המסמך והמשמעויות הבעייתיות שעלו ממנו, ונוכח היותו של הרמטכ"ל דאז מפקדם של הקצינים שהוזכרו במסמך, בירור יסודי בעניינו של המסמך. בירור כזה יכול היה להיעשות על ידי הצגת המסמך לפני אחד או יותר מהגורמים המתאימים לכך: הפצ"ר, ובמידת הצורך, בעקבות התייעצות עימו, בפני היועמ"ש לממשלה; להציג את המסמך לאלוף גלנט ולקבל את תגובתו; להציג את המסמך לשר ברק, נוכח היותו השר הממונה, זאת גם אם סבר שהשר ברק לא יטפל בכך על רקע היחסים בינו לבין השר; ובמידת הצורך להציגו גם בפני ראש הממשלה, נוכח היות הצבא נתון למרות הממשלה".
שפירא מותח ביקורת על אשכנזי בכך שלאחר פרסום המסמך המתין מספר ימים עד שהודיע כי הוא מחזיק בעותק מן המסמך: "משרד מבקר המדינה מעיר לרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, כי היה ראוי, נוכח פתיחתה של חקירת המשטרה בנושא מסמך הרפז - שהרמטכ"ל דאז היה מודע לה היטב כבר ב-8.8.10 בערב - לפנות ללא דיחוי לפצ"ר וליועמ"ש לממשלה, להודיע להם שהמסמך בידיו ולמסור אותו למשטרה. השתהותו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, הייתה שלא במקומה, ומצופה ממנו היה להעביר את המסמך לידי המשטרה עם היוודע לו על פתיחת החקירה במשטרה בנושא, או למצער להודיע לה על הימצאות המסמך בידיו; ולמסור מוקדם ככל האפשר על מקורו של המסמך, על נסיבות הגעתו ללשכתו, כפי שידע באותה עת ועל הרפז כמוסר המסמך".
המבקר מותח ביקורת חריפה על מערכת היחסים הגרועה שהתפתחה בין שר הביטחון והרמטכ"ל: "מערכת היחסים העכורה, כפי שהייתה בין שני האישים המרכזיים הללו הנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה - תהיינה סיבותיה אשר תהיינה - היא, לדעת משרד מבקר המדינה, מצב מדאיג, אשר יש בו כדי לערער את אמון הציבור במערכת הביטחון, בראשיה, ובשליחותם החשובה לעמוד יחד במצבי המבחן הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל באופן קבוע".
לאורך כל הדוח מדגיש דו"ח המבקר את עיקרון כפיפותו של הדרג הצבאי לדרג המדיני במדינה דמוקרטית, קביעה שפועלת לאורך המסמך לרעתו של הרמטכ"ל אשכנזי ולשכתו: "מערכת היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל אינה סימטרית במהותה, שכן הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני הנבחר". דו"ח המבקר מנקה ממעורבות שבפרסום המסמך את הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי (או של רעייתו רונית אשכנזי), או של דובר צה"ל לשעבר תא"ל (מיל') אבי בניהו בפרסום מסמך הרפז בתקשורת, לרבות בעיתוי הפרסום.
ביקורת על גדי אייזנקוט
דו"ח המבקר מותח ביקורת מסויימת על האלוף גדי אייזנקוט, מי שיתמנה בקרוב לסגן הרמטכ"ל ועל פי רבות מההערכות בצה"ל גם לרמטכ"ל ה - 21 בעוד כשנה וחצי. לאחר שגבי אשכנזי חשף את מסמך הרפז בפני אייזנקוט הוא מציין לחיוב את שיקול הדעת של אלוף פיקוד צפון לשעבר שסבר, שיש מקום להביא את המסמך ותוכנו לידיעת השר ברק או משרד מבקר המדינה, "דבר שאכן היה ראוי לעשותו", מציין הדוח, ואף העלה צורך זה בפני הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובפני אל"מ וינר.
אלא שהדו"ח גם מבקר את אייזנקוט על ש"פעל, בכך ששיתף נוספים במסמך, בניגוד להנחיה של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שלפיה מסמך הרפז הוא לעיניו בלבד "ושלא יעשה איתו כלום" בכך, הביא אלוף איזנקוט להרחבת מעגל השותפים למסמך, ותרם לכך שלקצינים בכירים ולאחרים הגיע מידע בלתי מבוסס, שלפיו מסמך הרפז והמשתמע ממנו הוא כביכול תוצר של סביבת השר ברק כדי לפגוע ברמטכ"ל המכהן ולקדם באופן לא ראוי את אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל".
הרמטכ"ל גנץ, אחרי שהתייעץ עם הפצ"ר, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה החליט, למרות איזכורו של אייזנקוט בדו"ח, למנותו לסגן הרמטכ"ל הבא.
דו"ח המבקר מותח ביקורת גם על הליך מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל ה - 20, בעיקר בשל חוסר ניסיונו בתפקידי מטה במטכ"ל, לרבות תפקיד סגן הרמטכ"ל: "לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהשר ברק ראה באלוף גלנט מועמד בעתיד לתפקיד הרמטכ"ל, היה מקום שאלוף גלנט ימלא תפקיד מרכזי במטה הכללי אשר יעניק לו ניסיון וידע מהותיים לקראת ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל בעתיד. בפועל, אלוף גלנט נכלל בהמשך ברשימת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ומונה לתפקיד זה בלי שכיהן כסגן רמטכ"ל, ובלי שביצע תפקיד מרכזי במטה הכללי".
ברק עיכב מינויים בצה"ל
המבקר מותח ביקורת על שר הביטחון ברק במספר נקודות, העוסקות בהתנהלותו מול אשכנזי, בעיקר בסוגיית מינויים בצמרת צה"ל. הדו"ח מותח ביקורת על הודעה שיצאה מלשכת ברק שתקפה אישית את דובר צה"ל תא"ל אבי בניהו לאחר פרסום ידיעה בערוץ 1 לפיה מתקיימים דיונים בשאלת הארכת כהונת אשכנזי: "הודעת השר ברק (ההודעה לתקשורת ב-9.2.10 שבה נאמר, כי פרסום הידיעה אודות הארכת כהונת הרמטכ"ל דאז, יוצרה מ"בית מדרשו" של תא"ל אבי בניהו, החריפה את המתח שהיה קיים ביחסים בין שני האישים.
"סערה זאת הייתה נמנעת לו השר ברק היה נמנע מלכלול בהודעה המכחישה את הידיעה האמורה מ-9.2.10, גם האשמה שגויה כלפי קצין בכיר בצה"ל, דובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על השר ברק, כדרג המדיני הממונה, להימנע מלתקוף פומבית קצין בצבא, ולאחר מעשה ראוי היה שימצא את הדרך לתקן את המעוות, ולסיים פרשה זו באופן שלא יעצים את המתיחות במערכת היחסים בין שני האישים ושתי הלשכות".
המבקר מותח ביקורת על ברק על אי אישור רבים מהמינויים של אשכנזי: "השר ברק לא אישר עד לסיום כהונתו של הרמטכ"ל היוצא 157 (92 אחוזים) מתוך 170 המינויים האמורים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השר ברק נקט צעד חריג ולא שגרתי בכך שבאופן גורף לא אישר את המינויים לתפקידים בתקן אל"מ ותא"ל לעונת האיוש 2011, שסיכם הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, מיוני 2010 ועד לסיום תפקידו בפברואר 2011, קרי במשך שמונה חודשים.
"לדעת משרד מבקר המדינה, עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה שכזאת יוצרת קושי ממשי וגורמת לפגיעה משמעותית ושלא לצורך בתהליכי העבודה התקינים בנושא המינויים בצה"ל, ויש בה כדי לפגוע בקצינים שנכללו ברשימות המינויים באותה תקופה ובמעמדו של הרמטכ"ל. כמו כן, היא הסלימה את האווירה הקשה ששררה ממילא בין שני האישים".
הדו"ח גם מותח ביקורת על ברק בכך שמינה את סגן הרמטכ"ל יאיר נוה תוך שהוא מתעלם מהרמטכ"ל המכהן אשכנזי, וכן הודיע על מינויו הצפוי של אל"מ (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל מבלי שהדבר תואם, ולדברי המבקר "תוך התעלמות מהרמטכ"ל המכהן, רא"ל (מיל') אשכנזי, שהיה באותה עת הסמכות הממנה היחידה לתפקידי הקצונה הבכירה ובכלל זה לתפקיד דובר צה"ל. גם במצב הדברים הטעון שבין השר ברק לרמטכ"ל דאז לא הייתה הצדקה לדרך הפעולה המתוארת. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי אין בהערות דלעיל משום הבעת ביקורת על עצם הבחירה והמינוי של אלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל ועל הבחירה של אל"מ (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל, אלא על הדרך שבה נעשו הדברים".
אלא שאין ספק שגם הדו"ח הסופי בפרשת הרפז מאמץ ברובן את העמדה של ברק נגד אשכנזי: "משרד מבקר המדינה מדגיש, כי מערכת היחסים ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא הייתה יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר ברק וסביבתו על ידי עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"מ וינר, בידיעה - ולו חלקית - של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולהתנהלותם של הרמטכ"ל דאז ועוזרו בקשר למסמך הרפז כפי שתוארו בדוח זה. גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות השר ברק כלפי הרמטכ"ל דאז, כפי שפורטו לעיל, לא היה בה כדי להוות עילה כלשהי ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר".
ביקורת על נתניהו
לאורך כל פרשת הרפז לא נשמע קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות שהיה מודע לחלוטין לקרע בין שר הביטחון והרמטכל הכפופים לו. המבקר מותח ביקורת על נתניהו על שלא נכנס לעובי הקורה בפרשה ועל שלא פעל להסדיר את היחסים בין השניים: "לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מודעותו של ראש הממשלה למערכת היחסים העכורה בין השר ברק ובין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ונוכח החשש לפגיעה בתפקודה התקין של מעהב"ט, והפגיעה האפשרית של מערכת היחסים הקשה הזאת באמון הציבור במעהב"ט, ראוי היה, כי ראש הממשלה ילבן עם שני האישים כבר באפריל ובמאי 2010 את טיב היחסים ביניהם ואת טענותיהם.
"ככל שהלך המשבר והחריף, תוך שעניין זה תפס גם ממד ציבורי רחב בתקשורת, מצופה היה מרה"מ להתערב במשבר לפתרונו ללא שיהוי נוסף, בייחוד נוכח האתגרים הביטחוניים שעמדו ועדיין עומדים לפתחה של מדינת ישראל".
ברק: התנהגות אשכנזי מהווה כתם מוסרי וקלון
ממשרד שר הביטחון נמסר בתגובה כי "פרסום דו"ח הרפז איננו נקודת סיום אלא נקודת התחלה לבירור משפטי של הפרשה על מנת להגיע לחקר האמת ולביעור הנגעים שנחשפו בו. הדו"ח מבהיר עד כמה מדובר בעניין חמור, פרשה מהקשות שידענו. מה שנדרש כעת זו חקירה פלילית וועדת חקירה ממלכתית. מהדו"ח עולה תמונת התנהגות, עבריינית לכאורה, של לשכת הרמטכ"ל. ארז וינר, בועז הרפז ואחרים היו, על פי עדותם, "חיילים" של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בכל התגלגלות הפרשה. הרמטכ"ל לשעבר, אשכנזי, הוא שעמד לדבריהם "בראש הפירמידה" של כל המתואר בדו"ח לגבי לשכת הרמטכ"ל.
"בדו"ח מתוארים מעשים שמהותם קשירת קשר לפגיעה בסדרי שלטון, חתירה כנגד דרג ממונה, שיבוש תהליך חוקי של מינוי רמטכ"ל, זיוף ושימוש במסמך מזויף, שיבוש חקירה, הפרת אמונים והתנהגות שאינה הולמת קצינים. הפעילות כללה איסוף חומר מכפיש על שר הביטחון, רעייתו, בכירים בלשכת שר הביטחון, האלוף יואב גלנט וקצינים בכירים נוספים בצה"ל באופן שיטתי. זוהי במובהק התנהגות עבריינית לכאורה בלשכת הרמטכ"ל.
"גבי אשכנזי פגע בערכי צה"ל וברוח צה"ל. התנהגותו של הרמטכ"ל לשעבר, כעולה מהדו"ח, מהווה כתם מוסרי וקלון ערכי שיש להוקיע ולעקור משורש. אין אף אדם שמכיר את צה"ל או שרת בו בתפקיד בכיר, שיאמין שוינר והרפז פעלו שלא בהוראת, הנחיית וידיעת הרמטכ"ל לשעבר, אשכנזי. מבקר המדינה והפצ"ר, דרשו מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית. יש לעשות זאת מיד. יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל העלה דרישה לכונן ועדת חקירה ממלכתית, יש לאפשר הקמתה. הדברים שהועלו בדו"ח בהקשר לשר הביטחון ברק הם בתחומי "נימוסים והליכות". כל המעשים שנטענים (למעט אמירתו בקשר לבניהו) התרחשו לאחר שמסמך הרפז כבר נמצא בלשכת הרמטכ"ל ורובם (למעט עיכוב מינויים) אירעו לאחר פרסום המסמך, קרי בתקופה שבה אכן נפגע אמון השר בלשכת הרמטכ"ל. בכל מקרה, כמצוין בדו"ח, שום סוג של אירועים הקשורים במתח בעבודה בין לשכות אינם באים במקום כפיפותו של הרמטכ"ל לדרג המדיני ואינם יכולים להצדיק התנהגות עבריינית לכאורה, מכיוון לשכת הרמטכ"ל, כמתואר בדו"ח".
אשכנזי: המבקר קבע שלא היה פוטש
הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי הגיב לדברים שנכתבו בדו"ח. מטעמו נמסר כי רא"ל (מיל') אשכנזי מברך על כך שבתום בדיקה מקיפה של משרד מבקר המדינה, משך למעלה משנתיים, שכללה מאות עדים, אלפי מסמכים ועשרות אלפי שעות הקלטה של כל הטלפונים בלשכת הרמטכ"ל, מבקר המדינה דוחה את ההאשמות הקשות שהוטחו באשכנזי מזה תקופה ארוכה על ידי שר הביטחון וגורמים מקורבים לו. מבקר המדינה קובע מפורשות כי לא בוצע פוטש מצד הרמטכ"ל או סביבתו כנגד הדרג המדיני.
עוד נמסר מטעמו כי מבקר המדינה קובע מפורשות כי "אשכנזי לא היה מעורב בהליך מינוי הרמטכ"ל או בביטול המינוי של אלוף גלנט. מבקר המדינה קובע מפורשות שאשכנזי לא ביקש להאריך את כהונתו בשנה חמישית, ומותח ביקורת על שר הביטחון על כך שיצא בהודעה פומבית מיותרת. מבקר המדינה קובע מפורשות כי רא"ל (מיל') אשכנזי וסביבתו לא היו מעורבים בכתיבת מסמך הרפז, בזיופו או בהדלפתו לתקשורת, ודוחה את הטענה כאילו רא"ל (מיל') אשכנזי השתמש במסמך בתור מטען צד לסיכול המינוי של אלוף גלנט.
"בבדיקת המבקר גם לא נמצאו קשרים עסקיים בין אשכנזי לבין הרפז. אשכנזי אמר כבר בעבר כי הוא טעה בשיקול הדעת כאשר לא העביר את המסמך ליועץ המשפטי לממשלה לאחר קבלתו, ומקבל את הביקורת בהקשר זה. אשכנזי הפנה אל אל"מ וינר את הרפז, שפנה אליו בנושאים שונים, ובהם תוכניות לכאורה על כוונת לשכת שר הבטחון לפעול נגדו.
"אשכנזי ביקש מאל"מ וינר לעמוד בקשר עם הרפז, במסגרת תפקידו של עוזר הרמטכ"ל לעמוד בקשר מול גורמים רבים ובאופן אישי ועצמאי. אשכנזי הודיע למבקר המדינה כי הוא נושא באחריות על הקשר בין אל"ם וינר להרפז, גם אם לעיתים גלשו השיחות לדברי רכילות מיותרים".
הרמטכ"ל לשעבר הודיע עוד כי הוא מצטער על הביקורת הנמתחת על אל"מ וינר, קצין ערכי ורב זכויות שתרם רבות לביטחון המדינה, ואשר נאלץ להתמודד מתוקף תפקידו כעוזר הרמטכ"ל עם המציאות הקשה והעכורה שהתקיימה ביחסים עם לשכת שר הביטחון.
אל"מ וינר: הדו"ח מותיר את הפגר וצחנתו עמוק במרכז הקריה
אל"מ ארז וינר מסר בתגובה כי "קראתי בעיון את דו"ח מבקר המדינה שנמסר לרשותי ואני תמה נוכח חוסר ההלימה הבולט בין אלפי שעות העבודה שהושקעו בביקורת, מאות העדים והמסמכים הרבים, לבין התוצאה הסופית המוגשת לציבור. יש פער מהותי בין עוביו של הדו"ח לאיכותו". וינר התייחס גם לפרק הנוגע למעשיו בפרשה ואמר כי "בחלק הנוגע אישית אלי, אני מוצא עצמי כמי ששילם ומשלם מחיר אישי ומקצועי בגין התפקיד אותו מילאתי ובגין האחריות הרבה אותה גיליתי במסגרת תפקידי לבודד את הרמטכ"ל מה"רעשים הסביבתיים" ולהגן עליו מפני ההתנכלויות המשמעותיות שכוונו כלפיו מלשכת שר הביטחון באופן שיטתי ולאורך זמן.
"את מידת נאמנותי לצה"ל, לערכיו ולמוסד הרמטכ"ל, לא יוכל איש לשלול ממני. אני גאה על התפקיד שביצעתי, על האופן בו ביצעתי אותו ועל כך שהייתי לעזר לרמטכ"ל ולמטה הכללי של צה"ל בתקופה משמעותית. אולם לא על עצמי לדבר באתי. כמי שנכח בחדר הדיונים ב-30 באוגוסט 2010, בישיבה הדרמטית של פורום המטה הכללי של צה"ל, זכורה לי היטב אמירתו של סגן הרמטכ"ל דאז, הרמטכ"ל כיום בני גנץ, כשדיבר על צחנת הפגר הנמצאת בחדר והצורך לסלקה. לצערי גם אחרי קריאת הדו"ח אני יכול לקבוע כי הדו"ח במתכונתו הנוכחית, מותיר את הפגר וצחנתו עמוק במרכז הקריה בתל אביב".
