ה"שובל" טס מסביב לשעון

הטייסת עובדת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אם פעם נחשבו המל”טים כ”כלי עזר” למטוסים מאוישים, הרי שביקור בטייסת ממחיש שזה אינו המצב כיום. כטב”מים בשירות צה”ל - מבט מבפנים. מיוחד

(צילום: עופר צידון)

טייסת המל"טים של חיל האוויר, מפעילה את המל”טים מדגם הרון-1 (שובל) מתוצרת התעשייה האווירית מסביב לשעון. 24 שעות ביממה. שבעה ימים בשבוע. המל”ט המתקדם הזה, מתוצרת התעשייה האווירית, מסוגל לשהות באוויר כ-30 שעות.

“כמות הצרכנים שלנו עולה בהתמדה”, אומר רב סרן ש’, סגן א’ למפקד הטייסת. “בכל יום מגלים עוד מפקדים בצה”ל את היכולות של המל”טים, והם מבקשים שהטייסת תיתן להם שירותים. לעתים קרובות לא די במל”טים ‘הקבועים’ ומזניקים מל”ט נוסף ממשימת אימון כדי לסייע להם לספק את הרעב למידע בזמן אמת של היחידות השונות”.

בטייסת מתגאים בכך שהטייסת היא הראשונה מבין טייסות המל”טים של חיל האוויר. בכניסה למפקדת הטייסת, ניצב על כן מוגבה מל”ט מדגם “זהבן” מהראשונים שהטיס חיל האוויר. זה מזכיר לכולם שכאן יש מסורת, ניסיון של יותר מ-40 שנים בהפעלת מל”טים. המל”טים מצוידים או במטע”ד יום ולילה או במטע”ד לילה בלבד עם יכולת לציין מטרות באמצעות קרן לייזר. הטכנולוגיה של המל”טים מתקדמת במהירות, ואין בטייסת מל”ט אחד שכל רכיביו זהים לאלה שהיו בו ביום שבו יצא מפס הייצור בתעשייה האווירית. כאשר יצאנו למסלול בבסיס פלמחים, התכונן מטיס החוץ לבצע המראה של “שובל”.

שאלתי את רב סרן ש’ מדוע יש עדיין צורך במטיס החוץ כאשר יש מערכות שמסוגלות לבצע המראה ונחיתה אוטומטיים? “יש יכולת כזו, אבל אין עדיין החלטה ניהולית לעשות בה שימוש”, אמר ש’. זה הזכיר לי את המצב שבו טייסים של מטוסי נוסעים מעדיפים עדיין להנחית את מטוסיהם ידנית למרות שהמערכת מסוגלת, ברוב הדגמים החדשים, לבצע נחיתה אוטומטית לגמרי. כנראה שלאנשים שנוהגים בכלי טיס קשה לוותר על היכולת לשלוט בכלי ולתת למחשב לעשות את כל המלאכה. מטיס החוץ סיים את תפקידו ברגע שהמל”ט ניתק מהמסלול. מרגע זה השליטה בטיסה עוברת לקרון ההמוזג שבו יושבים מפקד משימה ומפעיל המטע”ד.

כל המשימה נשלטת מהקרון, כאשר המל”ט “משועבד” למצלמה כדי לתת לה את היכולת לבצע את הצילומים הטובים ביותר הדרושים למשימה. הטייסת מפעילה יחד עם חיל הים גם את ה”שובל” הימי, מל”ט שיש עליו, בנוסף למטע”ד האופטי, גם מכ”ם סיור ימי של אלתא, חברת הבת של התעשייה האווירית. מדובר במכ”ם שלמרות ממדיו הקטנים יחסית, הוא בעל יכולות גבוהה מאוד לגלות מטרות גם בתנאי ים לא פשוטים. המל”ט הגדול נושא את שתי המערכות ללא קושי מיוחד. גם בעיית אספקת החשמל לשתי המערכות נפתרה.

לדברי רב סרן ש’, בגלל מימדיו (מוטת כנפיים של כ-16 מטר), ה”שובל” הוא פלטפורמה גמישה שמקבלת בקלות תוספות. חלק מהתוספות עדיין נחשבות סודיות, אבל המל”ט הוא בהחלט “משאית אווירית” עם יכולת מאוד מרשימה. בעולם מציידים מל”טים בעלי יכולת שהייה ארוכה במערכת תקשורת. סמ”ט א’ של הטייסת אומר שזו יכולת מעולה שמאפשרת למל”ט לשדר ממרחקים, אבל הוא אינו מוכן להתייחס ליכולת הזו בטייסת שלו.

מי שפעם פקפק במקום של המל”טים בחיל האוויר צריך רק להסתכל סביבו, בפלמחים. טייסות של מסוקים נסגרות ואת המשימות שלהם מבצעים בהצלחה גדולה המל”טים. כך, למשל, ה”שובל” הימי מחליף כבר בהצלחה חלק ממטוסי הסיור הימי של חיל האוויר. מטוסים אלה, שהם במקור מטוסי מנהלים, שהוסבו לפני שנים רבות למשימה צבאית, יקרים להפעלה ושהייתם באוויר מוגבלת בזמן.

“אתה מעלה מל”ט סיור ימי לאוויר והוא מסוגל לשהות מעל האזור בו אתה מגלה עניין, הרבה מאוד שעות יותר מכל פלטפורמה מאוישת”, אומר סמ”ט א’. והתהליך הזה קורה בפועל. יותר ויותר מל”טים מופעלים למטרות של סיור ימי. במשימות האלה את קרון ההפעלה מאיישים אנשי חיל הים. הם יודעים את הצרכים, והם שולטים מרחוק במטע”דים שמותקנים על המל”ט. גם את מטוסי המודיעין מדגם B-200 (“צופית”) מחליפים המל”טים של הטייסת וגם המל”טים הכבדים יותר מדגם “הרון-טי.פי” (איתן”). הפעילות על המשטח סביבו מסודרים ההאנגרים של המל”טים גדולה. מכינים מל”טים נוספים לטיסה. מכונאים ומכונאיות בסרבלים כחולים מחברים את המל”טים למתח חשמלי, בודקים מערכו. זה נראה כמו כל טייסת קרב אבל ממדי כלי הטיס קטנים יותר. זה כל ההבדל. באוויר יש אווירה של מבצעים, של רצון לבצע כל משימה בצורה הטובה ביותר. מבינים כאן כמה המל”טים של הטייסת קריטיים למשימות השוטפות של צה"ל וזרועות הביטחון האחרות.

מפעילי המטוסים

הטייסת, כמו טייסות המל”טים האחרות בצה”ל, “מגלות” את מפעילי המל”טים הפוטנציאליים הרבה לפני תאריך גיוסם לצה”ל. כך למשל, שני גברים באזרחית שניצבו בשנה שעברה ליד מנחת המטוסים בראשון לציון לפני מספר חודשים, הביטו סביבם בענין רב. הם ריכזו את תשומת הלב שלהם בעיקר בשני צעירים שהטיסו טיסנים מונחי רדיו והפגינו שליטה מדהימה בכלי הטיס הקטנים. באמצעות מערכות שליטה מרחוק שהחזיקו בידיהם גרמו לטיסנים לבצע תרגילים עוצרי נשימה בשמים מעל. כך, למעשה, החל השרות הצבאי של שני הצעירים שהפכו לאחר יותר משנה למטיסי מל”טים בחיל האוויר. המעבר מהטסת צעצועים מתוחכמים להטסת מל”טים שמחיר כל אחד מהם כ-10 מיליון דולר, הוא תהליך יחיד במינו, המאפיין את ישראל כמעצמת מל”טים עולמית.

כל מטיסי המל”טים בחיל האוויר, היו לפני כמה שנים חובבים נלהבים מאוד של הטסת טיסני רדיו למיניהם. חיל האוויר הבין כי זה המאגר הטבעי שלו למועמדים לקורס המטיסים, והוא שולח את אנשיו לגלות את הכישרונות הגדולים - בשטח. הטייסת עסוקה מאוד בימים אלה. האירועים בדרום ובצפון מספקים לה משימות שיגרתיות ומיוחדות בקצב עולה. רב סרן ש’ רוצה לספק את כל ה”לקוחות” של הטייסת ולכן הוא רוצה עוד יכולות. בעיקר, הוא אומר, חשוב לו טווח טיסה יותר גדול באמצעות מערכות תקשורת לוויינית מתקדמות וכן מטע”דים רבי חיישנים. הוא אומר כי חשוב לו לקבל יכולת טובה יותר בתחום המכ”ם כמו SAR, מכ”ם עם מפתח סינתטי שמנטרל את כל הבעיות שיצר מזג אויר גרוע ואובך.

האם המל”ט שאתם מפעילים מסוגל לבצע גם משימות של לוחמה אלקטרונית? רב סרן ס. אומר כי בגדול המל”ט הזה, בגלל כושר הנשיאה שלו, מסוגל לבצע כמעט כל משימה. כאשר בוחנים את המחיר של מטוס קרב חדיש כמו ה-F-35 ואת המשימות שלו, שהן בעיקר חסימת מערכי גילוי של האויב, עולה השאלה האם מל”טים כמו ה”שובל” אינם מספיקים. רב סרן ש’ אומר שהמל”ט יודע לבצע גם משימות כאלה עם המערכות המתאימות. כאשר מדובר במל”ט גדול עוד יותר כמו ה”ההרון-טי.פי (איתן) אחיו הגדול של ה”שובל” השאלה הזו מעסיקה כיום רבים וטובים במערכת הביטחון. אם פעם נחשבו המל”טים כ”כלי עזר” למטוסים מאוישים, הרי שביקור בן כמה שעות בטייסת ממחיש שזה לגמרי אינו המצב. מדובר בכלים מבצעיים מהשורה הראשונה, שבכל יום מצמידים להם משימות נוספות.

**

הכתבה הופיעה לראשונה בגיליון מספר 11 של המגזין ישראל דיפנס

You might be interested also