קהילות יהודיות תחת אש
מספר התקריות האנטישימיות ברחבי העולם גדל בשנת 2012. גם הטרור העולמי סימן כיעד את הקהיליות היהודיות. בסוכנות היהודית גיבשו תכנית חדשה לשפר את האבטחה ברחבי הגלובוס
הגנה לישראל
| 19/05/2011
לאחר הפיגוע בטולוז (צילום: AP)
ב-8 בנובמבר 2012 נכרת עץ זיכרון לשואה, שעמד בפארק בווימות' בריטניה. באותו יום, במרסיי שבצרפת, נשלח לבתי כנסת בפעם השלישית בתוך מספר ימים מכתב אנטישמי הקורא לשואה נוספת, ב-10 בנובמבר במלאות 74 שנה לאירועי "ליל הבדולח" חוללו מספר לוחות זיכרון לשואה בעיר גריפשוולד במזרח גרמניה, וזו רק רשימה מצומצמת של תקריות אנטישמיות המתרחשות ברחבי העולם כמעט מדי יום.
התנכלויות אנטישימיות הולכות וגוברות לצד התראות קבועות על כוונת איראן וחיזבאללה להמשיך לבצע פיגועים כנגד יעשים יהודים וישראלים ברחבי העולם, גורמים לדאגה רבה. בסוכנות היהודית מצביעים על מגמה ברורה של עלייה בתקריות אנטישמיות בשנה האחרונה. לפני מספר חודשים הוחלט בסוכנות להקים קרן שתסייע לקהילות יהודיות שונות בעולם לממן אבטחה ומיגון של המוסדות והארגונים המקומיים.
"זיהינו חשש גובר בקהילות היהודיות לגבי הביטחון סביב המוסדות", אומר ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית. "במקרה של הטבח בבית הספר היהודי בטולוז (שם בוצע פיגוע בחודש מרס 2012, שבו נהרגו ארבעה אנשים, אב ושני בניו ועוד ילדה.) יתכן שאם היו שם שומר או אמצעי אבטחה יותר משמעותיים, המחבל היה עובר הלאה. הקרן שממומנת כולה מתרומות ולא מתקציבים ממשלתיים הוקמה על ידי יושב ראש הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי בתיאום עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
"אנחנו רואים עליה באירועים אלימים, בעיקר באירופה, בהתקפות על יהודים. תוך ארבעה חודשים כבר גייסנו 3.5 מיליון דולר, והצפי הוא שהסכום עוד יגדל. עד כה הקצנו כמיליון דולר ל-12 קהילות ברחבי העולם. ההקצאה נעשית לפי בקשה מוסדרת מצד הקהילות, שנבדקת על ידי ועדה מקצועית שכוללת גם אנשי בטחון ואבטחה. יש קהילות שמבקשות בסך הכל סיוע בהתקנת אזעקות ויש כאלה שיש צורך להתקין תשתית ביטחונית שלמה, תלוי בגודל הקהילה ובמיקומה", מוסיף שוורץ. עם זאת, הוא מדגיש כי בסופו של דבר האחריות לאבטחת אותם מוסדות וקהילות היא באחריות המדינה בה הם נמצאים וכי במרבית המקרים המדינות משקיעות משאבים רבים באבטחתם של מקומות אלה. מכיוון שרמת האיום היא גבוהה, ויש מספר מקומות שאין להם מספיק משאבים, הקרן שכוללת תרומות מהקרן לידידות, קרן ג'נסיס, וקרן הלמסלי מניו יורק, משתדלת לסייע להם במידת האפשר.
במקביל לתקצוב צרכי ביטחון שונים בקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם, פועל במסגרת הסוכנות גם כוח משימה, משותף לסוכנות ולממשלת ישראל, ובו פעילים ראשי הקהילות היהודיות במדינות השונות שתפקידם להילחם באנטישמיות ודה-לגיטימציה של ישראל. עמוס חרמון, יו"ר הוועדה למעקב ולמלחמה באנטישמיות בסוכנות היהודית, מספר כי הם עוקבים אחר אירועים אנטישמיים, מגמות וכיוונים ברחבי העולם.
"אנחנו מקבלים אינפורמציה מחברי הקהילה, מהתקשורת וגם מגורמים נוספים, ונמצאים בקשר עם חברי פרלמנט מקומיים במדינות המוצא או ארגוני NGO שונים, עליהם אנחנו לוחצים לפעול בנושא. אלה יכולים להיות חברי פרלמנט וארגונים יהודיים ולא יהודיים, שמוטרדים מאוד מהאנטישמיות שרק הולכת וגוברת ויותר מהכל מבחינתם מהווה סיכון לערכים הדמוקרטיים, לחופש הביטוי ולחופש הדת באותן מדינות".
לדברי חרמון, במהלך שמונת החודשים הראשונים של שנת 2012 אירעו כ-400 אירועים אנטישמיים בצרפת – עליה של 50 אחוז לעומת התקופה המקבילה בשנת 2011. אותם אירועים הם גם אלימים בהרבה. גם בבריטניה הייתה עליה ניכרת בהיקף האירועים האנטישמיים השנה, 299 אירועים הוגדרו אנטישמיים מתוך 513 אירועים שדווחו וזאת רק בתקופה שבין ינואר ליוני 2012. שני שליש מהאירועים דווחו ב-19 במרץ או לאחר מכן, ככל הנראה בהשפעת הטבח בטולוז. בברלין בגרמניה תועדו בשלושת החודשים הראשונים של 2012 - 90 אירועים אנטישמיים, כאשר בכל שנת 2011 היו רק 89 אירועים.
אין טריגר ברור
"אם חשבנו שהרצח בטולוז יהווה השפעה ממתנת אז התבדינו ואנחנו דווקא רואים עליה לאחר מכן, זה נתן דרור לכל מי שחיפש לעשות פרובוקציות. בעבר זה היה קורה לרוב בסמוך לחגים, לאירועים שקורים במזרח התיכון, היום אנחנו לא רואים טריגר ברור. הפגנה שגרתית שמתחילה ביוון יכולה להסתיים בחילול אנדרטה לשואה. יום יום אנחנו מקבלים ידיעות על חילול בתי כנסת ובתי ספר יהודיים בגרפיטי".
בסוכנות מחלקים את התקריות גם על בסיס המקור באותו מקרה, בין היתר לאנטישמיות קלאסית נוצרית, יסודות נאו נאצים, דה לגטימציה נגד ישראל ועוד. כאשר כ-95 אחוז מהאירועים שמבוצעים כיום באירופה מבוצעים על ידי איסלמיסטיים קיצוניים או פעילי הג'יהאד העולמי. לדברי עמוס חרמון בספטמבר האחרון נזרק בקבוק תבערה לעבר חנות יהודית בסרסאל, ובאוקטובר נורו יריות סרק לעבר חזית בית כנסת. החשוד בירי לעבר החנות נורה למוות בשטרסבורג והתגלה שהוא שייך לתא מוסלמי קיצוני שהיה עסוק בארגון פיגועים על רקע אנטישמי.
עם זאת, לא כל אירוע נגד גורמים יהודים מוגדר אוטומטית כאירוע אנטישמי, אלא זה דורש בחינה קפדנית וזמן רב להגדיר אירוע ככזה. "במאלמו בשבדיה הייתה קהילה יהודית מפוארת עד לפני כ-5 שנים, היום בין 30-40 אחוז מהתושבים בעיר הם מוסלמים ויש התנכלות יום יומית לילדים עם חזות יהודית, ונגד מוסדות הקהילה"' אומר עמוס.
"בנורבגיה ישנם רגשות אנטי ישראליים מאוד חריפים. 40 אחוז מהאנשים בנורבגיה משווים את היחס של ישראל לפלשתינים ליחס של גרמניה הנאצית לתושבים במדינות הכבושות במלחמת העולם השנייה. הם לא מסוגלים לעשות את ההפרדה בין ביקורת לגיטימית על פעולות ישראל בשטחים לבין התייחסויות אנטישמיות. בעבר זה לא היה פוליטקלי קורקט להיות אנטישמי, אבל זה בהדרגה הולך ומטשטש, לדבר בצורה אנטישמית זה כמעט 'מיין סטרים' היום באירופה. ישנו מאמץ ניכר מצד ראשי הממשלות בעיקר בבריטניה וצרפת לפעול למיגור המצב שהתפתח אבל לקהילות המוסלמיות ישנו כוח אלקטורלי שהולך וגודל וגם חברי פרלמנט, מעצבי דעת קהל, עיתונאים ופובליציסטים, לא מתביישים להתבטא בצורה אנטישמית או לרמוז לכך".
ב-8 בנובמבר 2012 נכרת עץ זיכרון לשואה, שעמד בפארק בווימות' בריטניה. באותו יום, במרסיי שבצרפת, נשלח לבתי כנסת בפעם השלישית בתוך מספר ימים מכתב אנטישמי הקורא לשואה נוספת, ב-10 בנובמבר במלאות 74 שנה לאירועי "ליל הבדולח" חוללו מספר לוחות זיכרון לשואה בעיר גריפשוולד במזרח גרמניה, וזו רק רשימה מצומצמת של תקריות אנטישמיות המתרחשות ברחבי העולם כמעט מדי יום.
התנכלויות אנטישימיות הולכות וגוברות לצד התראות קבועות על כוונת איראן וחיזבאללה להמשיך לבצע פיגועים כנגד יעשים יהודים וישראלים ברחבי העולם, גורמים לדאגה רבה. בסוכנות היהודית מצביעים על מגמה ברורה של עלייה בתקריות אנטישמיות בשנה האחרונה. לפני מספר חודשים הוחלט בסוכנות להקים קרן שתסייע לקהילות יהודיות שונות בעולם לממן אבטחה ומיגון של המוסדות והארגונים המקומיים.
"זיהינו חשש גובר בקהילות היהודיות לגבי הביטחון סביב המוסדות", אומר ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית. "במקרה של הטבח בבית הספר היהודי בטולוז (שם בוצע פיגוע בחודש מרס 2012, שבו נהרגו ארבעה אנשים, אב ושני בניו ועוד ילדה.) יתכן שאם היו שם שומר או אמצעי אבטחה יותר משמעותיים, המחבל היה עובר הלאה. הקרן שממומנת כולה מתרומות ולא מתקציבים ממשלתיים הוקמה על ידי יושב ראש הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי בתיאום עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
"אנחנו רואים עליה באירועים אלימים, בעיקר באירופה, בהתקפות על יהודים. תוך ארבעה חודשים כבר גייסנו 3.5 מיליון דולר, והצפי הוא שהסכום עוד יגדל. עד כה הקצנו כמיליון דולר ל-12 קהילות ברחבי העולם. ההקצאה נעשית לפי בקשה מוסדרת מצד הקהילות, שנבדקת על ידי ועדה מקצועית שכוללת גם אנשי בטחון ואבטחה. יש קהילות שמבקשות בסך הכל סיוע בהתקנת אזעקות ויש כאלה שיש צורך להתקין תשתית ביטחונית שלמה, תלוי בגודל הקהילה ובמיקומה", מוסיף שוורץ. עם זאת, הוא מדגיש כי בסופו של דבר האחריות לאבטחת אותם מוסדות וקהילות היא באחריות המדינה בה הם נמצאים וכי במרבית המקרים המדינות משקיעות משאבים רבים באבטחתם של מקומות אלה. מכיוון שרמת האיום היא גבוהה, ויש מספר מקומות שאין להם מספיק משאבים, הקרן שכוללת תרומות מהקרן לידידות, קרן ג'נסיס, וקרן הלמסלי מניו יורק, משתדלת לסייע להם במידת האפשר.
במקביל לתקצוב צרכי ביטחון שונים בקהילות היהודיות השונות ברחבי העולם, פועל במסגרת הסוכנות גם כוח משימה, משותף לסוכנות ולממשלת ישראל, ובו פעילים ראשי הקהילות היהודיות במדינות השונות שתפקידם להילחם באנטישמיות ודה-לגיטימציה של ישראל. עמוס חרמון, יו"ר הוועדה למעקב ולמלחמה באנטישמיות בסוכנות היהודית, מספר כי הם עוקבים אחר אירועים אנטישמיים, מגמות וכיוונים ברחבי העולם.
"אנחנו מקבלים אינפורמציה מחברי הקהילה, מהתקשורת וגם מגורמים נוספים, ונמצאים בקשר עם חברי פרלמנט מקומיים במדינות המוצא או ארגוני NGO שונים, עליהם אנחנו לוחצים לפעול בנושא. אלה יכולים להיות חברי פרלמנט וארגונים יהודיים ולא יהודיים, שמוטרדים מאוד מהאנטישמיות שרק הולכת וגוברת ויותר מהכל מבחינתם מהווה סיכון לערכים הדמוקרטיים, לחופש הביטוי ולחופש הדת באותן מדינות".
לדברי חרמון, במהלך שמונת החודשים הראשונים של שנת 2012 אירעו כ-400 אירועים אנטישמיים בצרפת – עליה של 50 אחוז לעומת התקופה המקבילה בשנת 2011. אותם אירועים הם גם אלימים בהרבה. גם בבריטניה הייתה עליה ניכרת בהיקף האירועים האנטישמיים השנה, 299 אירועים הוגדרו אנטישמיים מתוך 513 אירועים שדווחו וזאת רק בתקופה שבין ינואר ליוני 2012. שני שליש מהאירועים דווחו ב-19 במרץ או לאחר מכן, ככל הנראה בהשפעת הטבח בטולוז. בברלין בגרמניה תועדו בשלושת החודשים הראשונים של 2012 - 90 אירועים אנטישמיים, כאשר בכל שנת 2011 היו רק 89 אירועים.
אין טריגר ברור
"אם חשבנו שהרצח בטולוז יהווה השפעה ממתנת אז התבדינו ואנחנו דווקא רואים עליה לאחר מכן, זה נתן דרור לכל מי שחיפש לעשות פרובוקציות. בעבר זה היה קורה לרוב בסמוך לחגים, לאירועים שקורים במזרח התיכון, היום אנחנו לא רואים טריגר ברור. הפגנה שגרתית שמתחילה ביוון יכולה להסתיים בחילול אנדרטה לשואה. יום יום אנחנו מקבלים ידיעות על חילול בתי כנסת ובתי ספר יהודיים בגרפיטי".
בסוכנות מחלקים את התקריות גם על בסיס המקור באותו מקרה, בין היתר לאנטישמיות קלאסית נוצרית, יסודות נאו נאצים, דה לגטימציה נגד ישראל ועוד. כאשר כ-95 אחוז מהאירועים שמבוצעים כיום באירופה מבוצעים על ידי איסלמיסטיים קיצוניים או פעילי הג'יהאד העולמי. לדברי עמוס חרמון בספטמבר האחרון נזרק בקבוק תבערה לעבר חנות יהודית בסרסאל, ובאוקטובר נורו יריות סרק לעבר חזית בית כנסת. החשוד בירי לעבר החנות נורה למוות בשטרסבורג והתגלה שהוא שייך לתא מוסלמי קיצוני שהיה עסוק בארגון פיגועים על רקע אנטישמי.
עם זאת, לא כל אירוע נגד גורמים יהודים מוגדר אוטומטית כאירוע אנטישמי, אלא זה דורש בחינה קפדנית וזמן רב להגדיר אירוע ככזה. "במאלמו בשבדיה הייתה קהילה יהודית מפוארת עד לפני כ-5 שנים, היום בין 30-40 אחוז מהתושבים בעיר הם מוסלמים ויש התנכלות יום יומית לילדים עם חזות יהודית, ונגד מוסדות הקהילה"' אומר עמוס.
"בנורבגיה ישנם רגשות אנטי ישראליים מאוד חריפים. 40 אחוז מהאנשים בנורבגיה משווים את היחס של ישראל לפלשתינים ליחס של גרמניה הנאצית לתושבים במדינות הכבושות במלחמת העולם השנייה. הם לא מסוגלים לעשות את ההפרדה בין ביקורת לגיטימית על פעולות ישראל בשטחים לבין התייחסויות אנטישמיות. בעבר זה לא היה פוליטקלי קורקט להיות אנטישמי, אבל זה בהדרגה הולך ומטשטש, לדבר בצורה אנטישמית זה כמעט 'מיין סטרים' היום באירופה. ישנו מאמץ ניכר מצד ראשי הממשלות בעיקר בבריטניה וצרפת לפעול למיגור המצב שהתפתח אבל לקהילות המוסלמיות ישנו כוח אלקטורלי שהולך וגודל וגם חברי פרלמנט, מעצבי דעת קהל, עיתונאים ופובליציסטים, לא מתביישים להתבטא בצורה אנטישמית או לרמוז לכך".
