ככה בונים בסיס חכם

בצה"ל החליטו לממש את חזונו של ה'זקן' להפרחת הנגב, ובשנים הקרובות יעברו חלק מהבסיסים המרכזיים למדבר ויהפכו אותו למקום שוקק חיים וביטחון. אלון בן צור, מנכ"ל חברת בינת תקשורת שזכתה במכרז עיר הבה"דים יחד עם מנרב ואלקטרה, חושף את הטכנולוגיות החדשות מאחרי הפרוייקט השאפתני

הדמיה של עיר הבה"דים (יח"צ)

בימים אלו מתנהל אחד הפרויקטים הכי שאפתניים של משרד הביטחון בשנים האחרונות – המעבר של בסיסי צה"ל לדרום הארץ. מדובר על שלושה פרויקטים הכוללים את עיר הבה"דים, קריית התקשוב וחוות השרתים של חמ"ן. מדובר על פרויקטים שונים בתכלית אחד מהשני. עיר הבה"דים עתידה לשמש כבית הספר המרכזי של צה"ל אליו יתנקזו כל מרכזי הלימוד הקיימים והיא תמומן בשיטת BOT. פרויקט קריית התקשוב יעביר אתו מרכזי מחשוב, אנשים ומבנים, כאשר מדובר על היקף גדול מאד וטרם הוחלט אם הוא יעשה על ידי קבוצה אחת של יזמים, או מספר קבוצות. לעומתם, בפרויקט חוות השרתים של חמ"ן מדובר על פרויקט טכנולוגי טהור ומסווג מאד שאינו דומה לשניים האחרים. כל הפרויקטים מבוצעים במקביל, כאשר עיר הבה"דים עתידה לקום בעוד כ-3 שנים.

מימון תוך כדי תנועה

את פרויקט עיר הבה"דים משרד הביטחון מממן דרך שותפות עם הקבלן המבצע, בצורה של חלוקת רווחים. כלומר, מדינת ישראל לא 'מוציאה מהכיס' את סכום ההשקעה, אלא עושה זאת בתצורה שנקראת BOT - Build Operate Transfer Model המאפשרת לקבלן להחזיר את ההשקעה הראשונית במהלך תקופת הפעלה הנקבעת מראש מול המדינה.

"מדובר על פרויקט BOT גדול מאד, אולי הכי גדול במערכת הביטחון עד היום", מסביר בן צור. "זה פרויקט הכולל הקמה, הפעלה ומסירה ללקוח. אורך החיים של פרויקט כזה משתנה, ובדרך כלל הזמןתלוי בכמות ההשקעה. למעשה הלקוח (משרד הביטחון) לא מממן את הפרוייקט, והוא חולק את ההכנסות מהפרוייקט עם הקבלן המבצע וכך הוא משלם לקבלן תוך כדי תנועה.

"ככה עשו למשל את כביש 6. מדינת ישראל מצאה חברה שתבצע את הכביש , תפעיל אותו תקופה אשר במהלכה הי א מחזירה לעצמה את ההשקעה. לאחר מכן הכביש עובר לניהול המדינה. אלו פרוייקטים יותר טובים מרעיונות הפרטה, היות ושם אתה מעביר נכס ממשלתי יציב לחברה פרטית. בפרוייקטBOT  הנכס נשאר של הציבור. עיר הבה"דים בנויה בצורה כזו.

"בדרך כלל אנחנו מתכננים פרויקט למשך שלוש עד חמש שנים קדימה. וגם אז יש הפתעות. הפרויקט הזה מחולק לשלוש שנים הקמה, ועוד 22 שנים של הפעלה. החלק הטכנולוגי במכרז מבוצע לחמש עד שש שנים, ואחר כך יש תוספות כתלות בשינויים טכנולוגיים. מבנים או מערכות מים לא מחליפים כמו מערכות טכנולוגיות".

למרות שבמבט ראשון מדובר על מצב של רווח הדדי לשני הצדדים, לעיתים המציאות מכתיבה תוצאות אחרות. יש לזכור כי זו הפעם הראשונה שצה"ל, באמצעות משרד הביטחון, בונה בסיס קבע חכם מהיסוד, שעתיד לאכלס מעל עשרת אלפים חיילים ואזרחים. התכנון כולל מערכות טכנולוגיות לשליטה ובקרה, מערכות אנרגיה ירוקות לניצול נכון יותר של האנרגיה והמים וכיתות לימוד מהמתקדמות בארץ ובעולם.

"משך הזמן של הפרוייקט מכתיב את הכדאיות הכלכלית שלו בעיני היזם. יש היום בישראל פרוייקטים מסוג זה שיזמו חברות ציבוריות או ממשלתיות, ואף קבלן לא ניגש אליהם בגלל חוסר כדאיות כלכלית. זה אחד הפרוייקטים הכי ארוכים בתצורת BOTשיש היום במדינה ומדובר על אתגר לא פשוט למדינה לבנות מודל כלכלי אטרקטיבי. צריך לזכור שליזם הפרוייקט מאד קשה לצפות מה יהיו העלויות של פרוייקט כזה למשך שנים", מסביר בן צור.

המרכיבים: טכנולוגיה, בנייה ואנרגיה

בן צור מסביר כי ההחלטה של מערכת הביטחון לפנות לחברות הבנייה, נבעה מכך שהחלק הגדול הוא הבינוי. זאת למרות העובדה שטכנולוגיה מחייבת הרבה מאד פרמטרים אחרים. "אנחנו היינו צריכים לבחור האם להיות קבלן משנה בנושא טכנולוגיה של אחת החברות המשתתפות, או שאנחנו הופכים להיות שותפים. בניגוד לחברות טכנולוגיה אחרות בשוק ה-ICT, בחרנו להיות שותפים. כל האחרות בחרו במודל של קבלן משנה.

"מדובר על השקעה של מליוני דולרים בשלב ההצעה והחלק של הטכנולוגיה הוא יחסית החלק הקטן. חלקים אחרים כמו בינוי או הסעדה הם הגדולים וצריך לזכור כי מדובר על פרוייקט של 22 שנה תפעול. אם אתה לא מבין בתחומים הללו מדובר על סיכון גדול מאד. כמו כן, לא לכל החברות יש יכולת פיננסית או לוגיסטית להיות שותפות בכזה פרוייקט. מדובר על החלטה עם הרבה סיכונים".

השותפים שזכו בפרוייקט עיר הבה"דים יחד עם בינת, אלו חברת הבנייה מנרב שאחראית על החלק של הבינוי וחברת אלקטרה שאחראית על החלק של האנרגיה. "בחרנו בשותף שנראה לנו בעל יכולות רצון לזכות , מדובר על חברת מנרב. גם הם בחרו בנו ולימים כאשר זכינו שיתפנו גם את חברת אלקטרה במיזם, ולמעשה היום יש שלוש חברות שותפות בעיר הבה"דים", אומר בן צור.

"מנרב מבצעת את החלק של הבנייה, אלקטרה את הכוח והאנרגיה ובינת את החלקים הטכנולוגיים. עוד נקודה חשובה היא המורכבות של הפרוייקט שדורשת ידע בהרבה תחומים. אנחנו יודעים לבצע הרבה מהתחומים הללו בתוך הבית, בלי יועצים חיצוניים. בגלל שהוא פרוס ל-25 שנים, הטעויות משכפלות את עצמן לגודל עצום. לכן, כאשר יש לך מחוייבות של שותף , אתה רוצה לתכנן עד הפרט האחרון. כל דולר שאתה מפסיד בטעות תכנון שקשורה לתפעול השוטף, יורד ישירות משורת הרווח".

למרות שמדובר על פרויקט טכנולוגי אתגרי, מגלה בן צור כי המפרט הטכנולוגי של המכרז הראשוני לא היה מאד מפותח. זה היה מכרז שיועד לחברות בנייה במקור, לא לחברות טכנולוגיה. "ההצעה שלנו קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר בחלק הטכנולוגי. אחת הסיבות היא שלא השתמשנו בציוד זול, אלא בציוד יקר ואיכותי. זה ההבדל בין פרוייקט שאתה רק אחראי על ההקמה, לבין פרוייקט שאתה גם החברה המתפעלת. נכנסים שיקולים שקשורים לעלויות תפעול וציוד איכותי יכול לעשות את ההבדל בין רווח להפסד.

"עד היום מכרנו לחברות מוצר והלכנו. בחלק מהמקרים גם סיפקנו שירות, אבל הלקוח שילם עליו. כאן, אנחנו אלו שאחראים גם עלה-Total cost of ownership) TCO). זה משנה את התפישה, ולאורך החיים של המוצר יש משמעות, כמו גם לפרמטרים כמו יציבות היצרן. השיקולים הללו יקבעו בסוף כמה יעלה לתפעל את עיר הבה"דים".

חווית לימוד דיגיטלית

העובדה שחברת ICT כמו בינת תקשורת מחשבים שותפה בפרוייקט, תורמת לחדשנות הטכנולוגית שלו ולפי התכנון, מדובר על בסיס חכם שיספק לחייל סביבה מיטבית ללימודים. רשימה חלקית של הטכנולוגיות כוללת כלים להפצת וידאו וועידה, אגירת מידע בספריות דיגיטליות , עזרים למשתמש בחדר הלימוד , סימולטורים, תשתיות עוטפות שיעמדו לרשות הסטודנט, תקשורת , טלפוניה ומערכות מתקדמות לשיתוף מידע ומערכת להקלטת שיעורים בוידאו . "כל אלו כלים שלא קיימים היום", מסביר בן צור. "המטרה היא לייצר אחידות טכנולוגית ויחד עם זאת, לאפשר לכל בה"ד להמשיך לפעול בצורה הייחודית שלו בתוך העיר".

העובדה שמדובר על עולם של שיתוף מידע, משנה את תפישת המחשוב ועבור עיר הבה"דים מקימה בינת ענן פרטי. בניית תשתית מסוג זה תאפשר שיתופיות, ניצול יעיל יותר של משאבים, סטנדרטיזציה, שימוש טוב יותר במידע, אבטחת מידע משופרת הכוללת גם אפשרות לחציצה בין הגורמים. "הולכת לקום שם חוות שרתים מאד מתקדמת לכל מערכות המחשוב. זו חוות שרתים רק לעיר הבה"דים עם גיבוי מקומי והכנה ליישום DRPכתלות בהחלטת הצבא", אומר בן צור.

"בתפיסה שלנו, כל משתמש ארגוני הופך לצרכן. אם לוקחים למשל את מערכות הפצת הוידאו שמפותחות בקבוצת רד-בינת, הן מאפשרות ניהול מידע חזותי בצורה מסודרת כך שכל משתמש עובד תמיד עם מידע עדכני. בבה"ד יש הרבה צרכנים ויצרנים של תוכן, הרבה מידע , יש שינוייםוצריך כלים שיאפשרו את העדכונים הנדרשים בצורה חכמה. הכלים שאנחנו מביאים עוזרים לצבא לעשות זאת".

בסיס צבאי "בר קיימא"

העובדה שבסיס עיר הבה"דים מוקם בדרום הארץ, מחייבת את היזמים לשים דגש על תכנון ירוק של מים ואנרגיה. לפי בן צור, יש הרבה משקל להיבטים ירוקים כמו ניצול אנרגיה נכון, בניה עם בידוד נכון ושימוש יעיל במים. "בסופו של דבר זה כסף של תפעול העיר, ויש לנו עניין לחסוך כסף גם על אנרגיה. מדובר על תחום שהוא מעבר ל-ITכגון מתקנים סולאריים אואופטימיזצייה של כוח ומיזוג. אנחנו מדברים על הנגב וזה מקום חם. בדרך כלל חוות שרתים בונים באלסקה או פינלנד כדי להכניס אוויר קר ולחסוך באנרגיה.

"כאן אנחנו חושבים על בניה ירוקה עם ניצול כיווני אוויר, זרימת רוח, הצללה של עצים שיושקו במים ממוחזרים שיופקו ממערכת מחזור מים שהיא חלק מהפרוייקט, שטחי רצפה מיוחדים שפולטים אנרגיה החוצה ואפילו מתקנים של חלוקת חשמל. אנחנו מקבלים חשמל במתח גבוה מחברת חשמל ועושים את ההפצה בתוך העיר . מדובר על תעריפי חשמל זולים יותר.

"זו עיר שאמורה להחזיק את עצמה בצורה היעילה היותר שניתן. זו פעם ראשונה שבונים בסיס צבאי עם חשיבה ירוקה מלמעלה למטה. מדובר על תכנון הוליסטי בהיבט של יעילות, אקולוגיה וטכנולוגיה. לצד השיקולים הכלכליים של היזמים, התכנון הירוק מראה כי מערכת הביטחון חושבת על טובת הציבור וכל התכנון הירוק יבוא בסוף לטובת המדינה בעלויות התפעול של הבסיס".

גם נושא ההגנה הסביבתית נכנס לתכנון של העיר. הגנה פיזית כולל מצלמות , מערכות וידאו מתקדמות וכלים נוספים שישתלבו יחד עם מערכות התפעול האחרות של העיר. "זה מערך ERPשמאפשרתפעול של כל העיר יחד. משומרים בכניסה, אנשי הניקיון, התפעול, בקרת מערכות אש, מערכות המיזוג ואחרות שפועלות 24/7. הכל מתנקז לחדר שליטה מרכזי" , מסביר בן צור.

"שליטה חכמה על העיר היא חלק חשוב מאד בפרוייקט. מדובר על מרכז ייחודי המנהל את התפעול , ההגנה והשירותים כולל מערכות זיהוי כניסה, בקרת גישה וחיבור בין מערכות פיזיות ללוגיות. לדוגמא , אם לא עברת בנתיב פיזי מסויים בדרך למשרד, לא תוכל להפעיל את המחשב שלך. אני מצפה שתכנס בשער הנכון, ואם נכנסת בכניסה לא מורשית ואתה יודע את הסיסמא למחשב, עדיין לא תוכל להפעיל אותו. כל זה מתאפשר בעזרת מערכת השליטה החכמה שמרכזת את כל התפעול. זה גם מאפשר מידור טוב יותר , כי בסופו של דבר זו עיר שתשרת יחידות שונות ואנשים בתפקידים שונים. יהיו בה"דים שונים עם דרישות סיווג שונות וצריך יכולות מיוחדות שיאפשרו זאת".

הרחבת מושג ה-ICT

אין ספק כי מבחינתה של בינת מדובר בפרוייקט שהוא הרבה מעבר ליישום מערכות ICT, והוא נותן לחברה דחיפה טכנולוגית שלא נדרשה אליה בעבר. החל בשילוב מערכות מתחומים שונים ועד הדרישה להקמה ותחזוקה של הפרוייקט לאורך שנים. "אין הרבה פרוייקטים בסדר גודל כזה", מסביר בן צור. "גם בתעשייה הביטחונית אם מסתכלים על חברות כמו רפאל ואלביט ,כאשר הן עשו פרוייקטים גדולים, זה הקפיץ אותם בזירה העולמית. העולם שלנו, ה-ICT, מתרחב למחוזות חדשים. נושא האבטחה הפיזית, מערכות הוידאו, אינטרנט לציבור למטרות עבודה , מערכות לימוד, כל אלו מערכות הנשענות על אבני הבניין של תחום ה-ICT".

"כאשר נכנסנו לפרויקט חשבנו על הפן העסקי. אם אתה לא נמצא בפרוייקטים המרכזיים של מערכת הביטחון, אתה מפסיק להיות שחקן משמעותי בעבודה אתה. פן נוסף , הוא הניסיון והידע שנבנה בחברה בפרוייקט כזה. לא יודע אם נקים בסיסים אחרים בעולם, אבל נתחים מסויימים נוכל ליישם במקומות אחרים בתחומים כמו עיר חכמה, HLS, תשתיות מתקדמות לסביבת IP, כלי לימוד ועזרי לימוד שרלוונטים למוסדות לימוד וקמפוסים.

"גם בנושא הסייבר יש לנו חלק, למרות שהוא לא חלק מהאחריות שלנו. מדובר על תחום שצה"ל מביא את עצמו לתוך המרחב ומדובר על מערכות מסווגות של הצבא. אלו מערכות שאמורות להגן מפני תקיפות או זליגת מידע ומדובר על כלים שמוגדרים היטב לטובת המטרות. יחד עם זאת, עולם הסייבר רוכב על עולם המידע, ומה שיהיה מבוסס על כלים אזרחיים אנחנו נהיה חלק מזה.

"באבטחת מידע יש הגנה היקפית (פיזית) ויש הגנה לוגית. התחום של הגנה לוגית שייך לצבא, אנחנו לא מעורבים. בכל הקשור למערכות ההגנה הפיזיות, אנחנו עושים את ההכנות בצורה כזו שיהיה אפשר לחבר את מערכות ההגנה בסייבר בצורה פשוטה. אתה לא תקח מכשיר שמגיע עם מידע מסווג ותקרב אותו לאזור הגדר שמישהו יכול להגיע אליו. יש כלים להגן על המידע החל בשלב הצנרת ועד המימד הלוגי".

עוד היבט טכנולוגי חשוב, הוא העובדה שהכל עובר ל-IP. החל מתשתיות הטלפוניה הפנימית, דרך כל חדרי הלימוד ועד תשתיות התקשורת של העיר. "מדובר על מערכת טלפוניה ארגונית שתפעל בתוך המתחם, על תקשורת מקומית ברוחבי פס כמעט בלתי מוגבלים שתאפשר עבודה ביישומים מתקדמים כמו מידע חזותי המגיע מסימולטוריםוהפצת שיעורים בוידאו. זו תשתית שתאפשר רציפות של וידאו בצורה טובה, כאשר כל המידע יהיה אגור בדיסקים. זו דיגיטציה מלאה של הפעילות בעיר", אומר בן צור.

"מדובר על תשתית אחודה. כלומר, אתה מחליט איזה מידע אתה רוצה להעביר וכל תשתית המיתוג והניתוב תומכת בכך. אפשר להכניס גם פרמטרים מתקדמים של זיהוי ואחרים הרלוונטים לתחום הביטחון. אם לוקחים למשל את המצלמות שמותקנות על הגדר ההיקפית, הן אוגרות את המידע על גבי רשת ה-IP, את התחזוקה שלהן אפשר לעשות על אותה רשת (תקול/תקין), והיות ואלו מערכות זיהוי וידאו (האם זה בעל חיים או בן אדם) גם כל ההתרעות עוברות ברשת זו.

"אנחנו בוחרים היום את הטכנולוגיות שיהיו חדישות כאשר העיר תקום בעוד כ-3 שנים. יש גם טכנולוגיות שיבשילו רק אז. אם דיברנו על טכנולוגיות ירוקות, אנחנו נשתמש במנורות לדים עבור התאורה בעיר. בנוסף, כל המקום יהיה מקושר למערכות תקשורת כפולות אזרחיות , גם סלולרית וגם קווית. יהיו שם אלפי אנשים בכל רגע נתון וחלקם יסתובבו במתחם החנויות או המסעדות ואנחנו דואגים שבמקומות מסויימים תהיה להם רשת אלחוטית אזרחית (WiFi) . התשתית של עיר הבה"דים אמורה לספק שירותים לחיילים ולאורחים.

"גם הסימולטורים זו דוגמה לטכנולוגיה שנטמיע בעיר, למרות שזה לא תחום העיסוק שלנו בדרך כלל. אלו לא מעבדות קרב ייעודיות , אלא מאמנים שמיועדים ללימוד המאפשרים לחייל להתאמן על יבש או חצי יבש. מדובר על שיתוף פעולה עם חברות אחרות, אלו לא מערכות שאנחנו מפתחים בבית".

יש התעניינות מצד ראשי ערים אחרות?

"הפערים בין מערכות אזרחיות לצבאיות נסגרים. המערכות האזרחיות משתפרות, הצבא הופך להיות סטנדרטי יותר והעולמות מתקרבים. לא מדובר בנשק או ציוד לחימה, אלא בכל השאר. בעצם מדובר על מערכת שיותר קרובה לסביבה אזרחית ולכן ניתן לשכפל אותה ליותר סביבות אחרות שאינן צבאיות.

"הרבה עיריות רוצות היום שליטה במצבי חירום ומשאבים כמו אנרגיה, ביוב ואחרות ואנחנו מתקינים כאן מרכז שליטה יחיד מסוגו בארץ שיהווה דוגמא למרכזים אחרים בעתיד. מאחוריו יש הרבה מערכות מתקדמות שיעזרו במצבי חירום. זה יכול לשמש ראשי ערים בשכונות חדשות או בקמפוסים . את כל נושא עלויות האחזקה נכיר יותר טוב. נדע איך אפשר להוזיל פרוייקט הן בהיבט ההקמה והן בהיבט התפעול בטווח הארוך.

"נכון להיום, בקרב רשויות מוניציפליות הרבה לא יודעים מה אנחנו מתכננים בעיר הבה"דים, וגם לא נשאלנו על ידי ראשי ערים אחרות לנושא. צריך לזכור כי מדובר על פרוייקט של מדינה, לא בטוח שראש עיר יכול להרים פרוייקט כזה לבד. אני מניח שהסביבה האזרחית תתפתח והנגב יפרח בעקבות הפרוייקט , אבל לא תמיד עושים פרוייקטים בראייה כוללת כמו בעיר הבה"דים. יש גם מציאות תקציבית ולא תמיד מדובר על תכנון כולל שלוקח בחשבון בינוי, טכנולוגיה , אנרגיה וסביבה. הפרוייקט הזה יהפוך למודל איך צריך לעשות דברים, אבל יש עוד שלוש שנים בערך עד שיראו את זה עובד בעין".

האם ה-ICT יכול להפוך לענף ייצוא?

"יש בפרויקט בין 20 ל-30 מרכיבי ידע טכנולוגיים שונים . חוץ מגדר אינדוקטיבית, בינוי וסימולטורים - אנחנו יודעים לעשות הכל בתוך הבית בבינת. זה יתרון שלנו. זה אפשר לנו להיות כלכליים יותר בגלל שאין תלות בצדדים שלישיים. הפרויקט מספיק גדול וחדשני שהוא יעניין ברמה העולמית בהיבטים הטכנלוגיים. יש הרבה מדינות שזקוקות לידע הזה ויש לנו את כל הידע אצלנו, בישראל. זה יתרון עצום ותעודת עניות לתעשייה המקומית.

"מדינת ישראל היא לא מדינת ביטחון, אלא מדינת תעשייה. אם אנחנו ממנפים את הידע בביטחון, זה מבורך. קח למשל את פרוייקט הצי"ד שמנהלת אלביט. מדובר על פרויקט ביטחוני עתיר טכנולוגיות IT שאת חלקן אלביט תוכל להפוך למוצרים ולשווק בעולם. זו דוגמא לאיך הופכים ביטחון למוצרי מדף. אני בעד שחברות התעשייה יתרמו לצבא שייצר להן כוח אדם מיומן. צריך לעזור למערכת הביטחון להשביח את כוח האדם הטכנולוגי במדינה.

"יש כאן הרבה סטארטפים בתחום הביטחוני. אם זה באבטחת מידע ובתחומים שונים, והחיבור של התחומים הללו נותן לישראל יתרון גדול בעולם. זה מרחב חדש שמורכב ממפגש בין ICT לאבטחת מידע. לדוגמא, הרכב הבלתי מאוייש של חברת ג'יניוס. זה פרוייקט עם הרבה טכנולוגיות ICTשאחר כך אפשר לייצא. צריך לזכור שאין לנו נוקיה בארץ. בעולם החברות הגדולות רק מקום אחד ושתיים שורדים, וקשה לנו להתמודד עם דרישות ייצור כאלו ותקציבי פיתוח אדירים. אנחנו כן יכולים להיות מובילים בשילוב בין העולמות".

You might be interested also