על מינויים ועיתויים
על מינויים ועיתויים
ניצן נוריאל
| 19/05/2011
גילוי נאות (כהרגלי) האלוף גדי אייזנקוט הוא חבר שנים רבות (פעמיים החליף אותי בתפקידים הן כמ"פ העורב של גולני והן כקמב"ץ פיקוד הצפון, היינו מחט"ים יחד באיו"ש וכשהיה מח"ט גולני אני הייתי קצין האג"ם של הפיקוד).
מעת לעת בחיי צה"ל מתערבים להם שיקולים שונים באשר לעיתוי מינוי קצינים לתפקידים כמו גם למימושם. בקיץ 1982 עוכב סבב מינויים בצה"ל כחלק מההכנות למבצע "אורנים", שלימים שינה שמו ל"מלחמת לבנון" (אז עוד לא קראו לה הראשונה) עיכוב זה שנעשה מתוך החלטה, בסופו של יום לא החזיק מים כפי שנהוג לומר, משום שהחיים לעיתים יותר חזקים מההחלטות שלנו, לקצינים יש משפחות וילדים שצריכים להירשם לבתי ספר ועליהם לנסות ככל שניתן לייצב את חיי המשפחה על מנת שיוכלו לעשות את שנדרש מתוקף תפקידם.
וכך קרה שבהמתנה עם ההחלפות למבצע שהתמהמה, בסיירת גולני החליפו את גוני הרניק ז"ל בקפלינסקי רק בסמוך למבצע. גם מג"ד 51 והסמח"ט הוחלפו בסמוך למבצע מה שללא ספק הפך את אתגרי הפיקוד לקשים יותר (נכון שבעת קרב כאשר נפגעים מפקדים והם מוחלפים בחדשים, אבל זו מציאות אחרת של בתוך לחימה).
ב-1996, אם זכרוני אינו מטעה אותי, מונה אז תא"ל גבי אשכנזי לתפקיד ע. ראש אג"ם בדרגת אלוף, למרות שהיה ברור שזה מחטף (היינו ערב בחירות עם הבנה ששר הביטחון יהיה איציק מרדכי שהיה יריבו המושבע של גבי) לא זכור לי שום דיון ציבורי או אחר שהעמיד מינוי זה בספק משום שהיה ברור שגבי, ראוי וצריך להיות אלוף. גם לאחרונה, בלי להיכנס לפרטים, היה עיכוב מסוים בהחלפות הקצונה הבכירה.
ומכאן השאלה האם יש הצדקה להשהות החלפת סגן רמטכ"ל בשל עיתוי פוליטי? אני מבקש להניח שכול המועמדים לתפקיד (מכיר אותם אחד אחד) ראויים לתפקיד סגן הרמטכ"ל ויכולים לבצעו היטב. אם כך, אכן השאלה מה החיפזון? אתמול הסתיימה פגישת שר הביטחון והרמטכ"ל עם היועץ המשפטי לממשלה בניסיון להסביר מדוע הכרחי לממש את המינוי מייד. אני משוכנע שיש להם הסברים טובים ונכונים.
ברם אולם, לפחות במערך המינויים הרגיל של הצבא, מקובל שכאשר מתמנה מח"ט חדש למשל (וכניסתו לתפקיד אמורה להתקיים רק בעוד מספר חודשים) כל מינוי בחטיבה אליה התמנה נעשה עימו בעצה אחת, בדרך כלל לא כופים על מח"ט חדש או מפקד אוגדה חדש את מפקדי המשנה שלו מבלי להתייעץ איתם גם אם טרם נכנסו לתפקידם.
אז למה זה חשוב? הנחת עבודה, כפי שציינתי שכל המועמדים לתפקיד הסגן ראויים. האם יכול להיות שהרכב אחר של מחליטים היה בוחר סגן אחר? התשובה היא, אולי כן, וממגוון רחב של סיבות. היכרות אישית טובה יותר, כימיה בין אישית, בהנחה שזו איננה מילה גסה, ואפילו מחשבות ארוכות טווח כגון מה אורך תקופת כהונתו של הרמטכ"ל המכהן (שלוש או ארבע שנים?) ועוד.
מכל הסיבות לעיל אני סבור שטוב הייתה עושה המערכת לו הייתה ממתינה לאביב (גמר הקמת הממשלה הבאה) ואז ממנה סגן רמטכ"ל ואפילו סביר להניח שהאלוף אייזנקוט יבחר שוב אבל אז לא תשהה מעליו עננה של מחטף או שמה נשתרבבו שיקולים פוליטיים בבחירת סגן רמטכ"ל (וחרף חברותנו אין לי מושג מה עמדותיו הפוליטיות של גדי).
הנחיות היועמ"ש על מינויים ופיטורים (באותה נשימה) בתקופה של טרם בחירות מוכרת לי אישית היטב מהניסיון של תא"ל ארדיטי שכיהן כמ"מ ראש המל"ל להדיח אותי מתפקידי כראש המטה למלחמה בטרור. למרות שהיינו ערב בחירות והיה ברור שהוא לא ימונה לראש מל"ל. ניסיון שכמובן נכשל כישלון חרוץ והעובדה שהמשכתי בתפקידי עד אביב 2012, עוד 3 שנים לאחר ניסיון ההדחה (למרות שבגוגל כתוב שהודחתי, ואף אחד לא טורח לתקן את זה). מה שמצביע אולי על הקלות הבלתי נסבלת של ההקשה במקלדת והפרסום ברשת. (אני מקווה שהטור הזה כמו קודמיו, נכתבים בחשש ובכבוד הראויים למופיעים בו).
לכן, גדי חכה עוד קצת, בסוף גם תהיה רמטכ"ל .
גילוי נאות (כהרגלי) האלוף גדי אייזנקוט הוא חבר שנים רבות (פעמיים החליף אותי בתפקידים הן כמ"פ העורב של גולני והן כקמב"ץ פיקוד הצפון, היינו מחט"ים יחד באיו"ש וכשהיה מח"ט גולני אני הייתי קצין האג"ם של הפיקוד).
מעת לעת בחיי צה"ל מתערבים להם שיקולים שונים באשר לעיתוי מינוי קצינים לתפקידים כמו גם למימושם. בקיץ 1982 עוכב סבב מינויים בצה"ל כחלק מההכנות למבצע "אורנים", שלימים שינה שמו ל"מלחמת לבנון" (אז עוד לא קראו לה הראשונה) עיכוב זה שנעשה מתוך החלטה, בסופו של יום לא החזיק מים כפי שנהוג לומר, משום שהחיים לעיתים יותר חזקים מההחלטות שלנו, לקצינים יש משפחות וילדים שצריכים להירשם לבתי ספר ועליהם לנסות ככל שניתן לייצב את חיי המשפחה על מנת שיוכלו לעשות את שנדרש מתוקף תפקידם.
וכך קרה שבהמתנה עם ההחלפות למבצע שהתמהמה, בסיירת גולני החליפו את גוני הרניק ז"ל בקפלינסקי רק בסמוך למבצע. גם מג"ד 51 והסמח"ט הוחלפו בסמוך למבצע מה שללא ספק הפך את אתגרי הפיקוד לקשים יותר (נכון שבעת קרב כאשר נפגעים מפקדים והם מוחלפים בחדשים, אבל זו מציאות אחרת של בתוך לחימה).
ב-1996, אם זכרוני אינו מטעה אותי, מונה אז תא"ל גבי אשכנזי לתפקיד ע. ראש אג"ם בדרגת אלוף, למרות שהיה ברור שזה מחטף (היינו ערב בחירות עם הבנה ששר הביטחון יהיה איציק מרדכי שהיה יריבו המושבע של גבי) לא זכור לי שום דיון ציבורי או אחר שהעמיד מינוי זה בספק משום שהיה ברור שגבי, ראוי וצריך להיות אלוף. גם לאחרונה, בלי להיכנס לפרטים, היה עיכוב מסוים בהחלפות הקצונה הבכירה.
ומכאן השאלה האם יש הצדקה להשהות החלפת סגן רמטכ"ל בשל עיתוי פוליטי? אני מבקש להניח שכול המועמדים לתפקיד (מכיר אותם אחד אחד) ראויים לתפקיד סגן הרמטכ"ל ויכולים לבצעו היטב. אם כך, אכן השאלה מה החיפזון? אתמול הסתיימה פגישת שר הביטחון והרמטכ"ל עם היועץ המשפטי לממשלה בניסיון להסביר מדוע הכרחי לממש את המינוי מייד. אני משוכנע שיש להם הסברים טובים ונכונים.
ברם אולם, לפחות במערך המינויים הרגיל של הצבא, מקובל שכאשר מתמנה מח"ט חדש למשל (וכניסתו לתפקיד אמורה להתקיים רק בעוד מספר חודשים) כל מינוי בחטיבה אליה התמנה נעשה עימו בעצה אחת, בדרך כלל לא כופים על מח"ט חדש או מפקד אוגדה חדש את מפקדי המשנה שלו מבלי להתייעץ איתם גם אם טרם נכנסו לתפקידם.
אז למה זה חשוב? הנחת עבודה, כפי שציינתי שכל המועמדים לתפקיד הסגן ראויים. האם יכול להיות שהרכב אחר של מחליטים היה בוחר סגן אחר? התשובה היא, אולי כן, וממגוון רחב של סיבות. היכרות אישית טובה יותר, כימיה בין אישית, בהנחה שזו איננה מילה גסה, ואפילו מחשבות ארוכות טווח כגון מה אורך תקופת כהונתו של הרמטכ"ל המכהן (שלוש או ארבע שנים?) ועוד.
מכל הסיבות לעיל אני סבור שטוב הייתה עושה המערכת לו הייתה ממתינה לאביב (גמר הקמת הממשלה הבאה) ואז ממנה סגן רמטכ"ל ואפילו סביר להניח שהאלוף אייזנקוט יבחר שוב אבל אז לא תשהה מעליו עננה של מחטף או שמה נשתרבבו שיקולים פוליטיים בבחירת סגן רמטכ"ל (וחרף חברותנו אין לי מושג מה עמדותיו הפוליטיות של גדי).
הנחיות היועמ"ש על מינויים ופיטורים (באותה נשימה) בתקופה של טרם בחירות מוכרת לי אישית היטב מהניסיון של תא"ל ארדיטי שכיהן כמ"מ ראש המל"ל להדיח אותי מתפקידי כראש המטה למלחמה בטרור. למרות שהיינו ערב בחירות והיה ברור שהוא לא ימונה לראש מל"ל. ניסיון שכמובן נכשל כישלון חרוץ והעובדה שהמשכתי בתפקידי עד אביב 2012, עוד 3 שנים לאחר ניסיון ההדחה (למרות שבגוגל כתוב שהודחתי, ואף אחד לא טורח לתקן את זה). מה שמצביע אולי על הקלות הבלתי נסבלת של ההקשה במקלדת והפרסום ברשת. (אני מקווה שהטור הזה כמו קודמיו, נכתבים בחשש ובכבוד הראויים למופיעים בו).
לכן, גדי חכה עוד קצת, בסוף גם תהיה רמטכ"ל .
