לשבור את "כללי המשחק" הא-סימטריים
לשבור את "כללי המשחק" הא-סימטריים
צבי גוטמן
| 19/05/2011
אזהרה: השורות הבאות לא תוגדרנה כ"פוליטיקלי קורקט", ולא תערבנה ל"מומחים יפי נפש" למיניהם, המשתעשעים לאחר מבצע "עמוד ענן" במציאת "פתרון קסם" לא צבאי כנגד איומי טרור הטילים מעזה ומלבנון.
אחד מהם הוא הכלכלן ד"ר יעקב שיינין, במאמר ב"גלובס" מיום 28.11.2012 (לאחר המבצע) בשם "אם ישראל והעולם ישקיעו בתושבי עזה 10 מיליארד דולר - הרצועה תהפוך לריביירה". שיינין מייעץ למערכת הביטחון ולתעשיות הביטחוניות הילכות התייעלות זה שנים רבות. שיינין משבח את הסתפקות ממשלת ישראל בהפצצות חיל האוויר במבצע "עמוד ענן", תוך שהוא מזלזל בעוצמת מבול הרקיטות של האוייב העזתי, אך מציע לפייסו במבול דולרים.
פסוקים נבחרים ממאמרו: "יחסי הכוחות הצבאיים בינינו לבין הפלסטינים הם כמו יחסים בין פיל לנמלה. אני מקווה שאין מי שבאמת חושב שחיל האוויר הישראלי, שעבד כמו כירורג עם מכשיר לייזר רב-עוצמה (פעולה מדהימה באלגנטיות ובאפקטיביות שלה), נחות או שווה ערך ל-1,500 חלקי צינורות מברזל חלוד שנזרקים בייאוש לעבר ערי ישראל. טוב שלא נאלצנו להפעיל את כוחות היבשה. טוב שלא היינו חייבים להרוג המוני פלסטינים...העולם לא היה נותן לנו קרדיט על כך ואנו זקוקים לשיתוף פעולה עם העולם. אנחנו לא יכולים להיות מנודים כמו איראן! אנו חלק מהעולם המערבי, לטוב ולרע". לא ברור אם שיינין שעה להוראות פיקוד העורף באזעקות בעת שיגור ה"צינורות מברזל חלוד" (להלן "צינורות") מעזה, שהוכיחו לא פעם את קטלניותם, ומן הסתם גם לא נפל אחד מהם על ביתו. מבחינתו הלוגית, אזי שיגור 1500 הצינורות של ה"נמלה" במהלך המבצע הוא ניצחון של ה"פיל", למרות שתושבי הדרום וגוש דן נאלצו להשתטח על הקרקע כעדת נמלים ולא להתרומם כעדר פילים. לפחות ניתן להפיק הצעת ייעול אחת הנובעת מדברי שיינין: צה"ל לא זקוק לרמטכ"ל "ירוק", ודי במפקד חיל האוויר ה"כחול" דוגמת דן חלוץ כדי לנצח במלחמה.
כגולת הכותרת של מאמרו, מציע שיינין "פתרון קסם" אזרחי כיצד לשכנע את ה"נמלה" העזתית לחדול משיגור "צינורות" לעבר ה"פיל" הישראלי: "הדרך היחידה לעצור את הירי לאורך זמן היא להעלות את רמת החיים של העזתים בצורה משמעותית. לפי חישובים ראשוניים, נידרש להעמיד סכום משמעותי של 10 מיליארד דולר לשיקום עזה...". מסתבר כי העזתים וחלק נכבד מהלבנונים העדיפו עד כה להתעלם מחישוביו הכלכליים של שיינין, והשקיעו דווקא ב"צינורות" למיניהם, מכספי "הסיוע ההומניטרי" שהעניקו להם "סוחרי ברזל חלוד" מטהרן ושאר מדינות ערב והעולם. מבלי תיאום ביניהם, כיוון שיינין גם לדעתו של נסראללה החיזבאלוני, שאף הוא טען יומיים לאחר תום המבצע כי הרקטות העזתיות ששוגרו על הדרום וגוש דן היו אך "דוגמית" מאוקיינוס הטילים שהוא הכין לגוש דן ו"מבעד לתל-אביב". מכאן, שלפי קריטריון שיינין, צריך אולי 100 מיליארד דולר כדי לשחד את נסראללה לבל ימטיר עלינו את קוקטייל ה"צינורות" שלו, שמן הסתם הינם ארוכים ועבים יותר מאלה של העזתים.
נסראללה, כמו גם החמאס בעזה, לא נרתע מאיומו של אלוף (מיל) עמוס ידלין, עד לאחרונה ראש אמ"ן, בראיון עמו בגליון 10 ב"ישראל דיפנס" מספטמבר-אוקטובר 2012, קודם "עמוד ענן", כי "הוא הצליח לבנות את זה, אבל כך הפך מאיום א-סימטרי לאיום סימטרי, וכאן הייתרון הישראלי יבוא לידי ביטוי אם יידעו לנצל אותו בצורה הטובה ביותר". סתם ידלין ולא פירש כיצד לנצל את הייתרון הסימטרי החדש במלחמות הבאות, כגון במבצע "עמוד ענן" שהתרחש מייד לאחר הראיון עמו.
אכן, משך שנים רבות נהנים האזרחים הערבים בטריטוריות "ציר הרשע" מ"כללי משחק" א-סימטריים, בהסכמת ממשלות ישראל לדורותיהן, שחינכו כך את העולם המערבי "הנאור": לערבים "מותר" להפציץ את אזרחי ישראל באין מפריע, אך "אסור" לישראל להגיב בפגיעה באוכלוסיה הערבית המשגרת מתוך בתיה את ה"צינורות" הקטלניים עלינו! בעוד אזרחי ישראל נאלצו להסתתר כנגד "הצינורות" מעזה מתחת ל"כיפת ברזל" שפותחה בעמל ובממון רב, אזי ה"אזרחים" הערבים נהנים מ"חופת מגן" הומנית בכסות של "חפים מפשע".
לפני שנים מספר התוודה שר הפנים היפני בפומבי (ונאלץ להתפטר בשל כך) כי אילמלא ההפצצות האטומיות על הירושימה ונגסקי לא היתה מלחמת העולם השנייה מסתיימת. כך גם חשבו בנות הברית המערביות והמזרחיות כשקטלו מאות אלפים אזרחים "חפים מפשע" בדרזדן ובשאר ערי גרמניה הנאצית, ואין עוררין על כך כיום, לפי הכלל של חז"ל: "המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים".
המסקנה: לא עוד הבלגות! ישראל תנצח רק כאשר תשנה מעתה ואילך את "כללי המשחק" הא-סימטריים שהתקיימו עד כה בהסכמתה, ותיישם כללים סימטריים לחלוטין, כפרשנות מתבקשת להצהרת ידלין: כנגד כל "צינור" הנורה מטריטוריה ערבית על אזרחי ישראל, תשגר ישראל "צינור" נגדי על "אזרחי" הטריטוריה ההיא. היה מקום ליישם את כללי הסימטריה החדשה הזו כבר על אוכלוסיית עזה, פושעת המלחמה ללא מדי צבא, שהכתירה עליה בבחירות חופשיות את החמאס הטרוריסטי, ומשך שנים משגרת מתוך בתיה את "הצינורות החלודים" כהגדרת שיינין, שהרגו יהודים ויכלו לקטול אלפים אחרים אילמא מערכת "כיפת ברזל".
לכן אוכלוסיית עזה, שחגגה בהמוניה את מה שראתה כנצחון החמאס במבצע "עמוד ענן", היא אוכלוסייה מגוייסת ובת-מוות דוגמת אזרחי גרמניה הנאצית ויפאן במלחמת העולם השניה, ויש לפגוע בה ללא רחם – כמו גם באוכלוסיות לבנון, איראן ושאר מדינות ערב לכשתשגרנה עלינו "צינורות". אם העורף הישראלי האזרחי הפך חזית, יש להעתיק את החזית לעורף האזרחי של האוייב. ברור שכל יישום "סימטרי" כזה של תגובה ישראלית ייגרור גינויים מכל העולם, אך הניסיון מלמד כי ככל שישראל מצטיירת כחזקה ונחושה יותר, כן חוששים ממנה אוייביה ו"ידידיה".
ראו את ההבדל בין התערבות נאט"ו בלוב לחיסול קדאפי שנתפס כחלש, לבין רתיעת ארה"ב ואירופה ממלחמה כנגד אסד, שקטל כבר מאות אלפי אזרחים מבני עמו, אך נחשב חזק. בסופו של דבר ניצחון צבאי מוחץ של ישראל, שישכנע את אזרחי האוייב המוכים קשות לחדול מתמיכתם בארגוני הטרור בקרבם ומשיגור "צינורות" מבתיהם על אזרחי ישראל, הוא גם פתרון הומני נוסח שיינין, ואפילו זול יותר – שכן רק הוא יגרום להפסקת המלחמה בהקדם ולסיום קטל האזרחים בשני הצדדים. את מימון הריביירה על חורבות האוייב נשאיר אז לשאר אומות העולם הצבועות, החרדות באורח מסורתי לשלום משגרי ה"צינורות" נגדנו.
אזהרה: השורות הבאות לא תוגדרנה כ"פוליטיקלי קורקט", ולא תערבנה ל"מומחים יפי נפש" למיניהם, המשתעשעים לאחר מבצע "עמוד ענן" במציאת "פתרון קסם" לא צבאי כנגד איומי טרור הטילים מעזה ומלבנון.
אחד מהם הוא הכלכלן ד"ר יעקב שיינין, במאמר ב"גלובס" מיום 28.11.2012 (לאחר המבצע) בשם "אם ישראל והעולם ישקיעו בתושבי עזה 10 מיליארד דולר - הרצועה תהפוך לריביירה". שיינין מייעץ למערכת הביטחון ולתעשיות הביטחוניות הילכות התייעלות זה שנים רבות. שיינין משבח את הסתפקות ממשלת ישראל בהפצצות חיל האוויר במבצע "עמוד ענן", תוך שהוא מזלזל בעוצמת מבול הרקיטות של האוייב העזתי, אך מציע לפייסו במבול דולרים.
פסוקים נבחרים ממאמרו: "יחסי הכוחות הצבאיים בינינו לבין הפלסטינים הם כמו יחסים בין פיל לנמלה. אני מקווה שאין מי שבאמת חושב שחיל האוויר הישראלי, שעבד כמו כירורג עם מכשיר לייזר רב-עוצמה (פעולה מדהימה באלגנטיות ובאפקטיביות שלה), נחות או שווה ערך ל-1,500 חלקי צינורות מברזל חלוד שנזרקים בייאוש לעבר ערי ישראל. טוב שלא נאלצנו להפעיל את כוחות היבשה. טוב שלא היינו חייבים להרוג המוני פלסטינים...העולם לא היה נותן לנו קרדיט על כך ואנו זקוקים לשיתוף פעולה עם העולם. אנחנו לא יכולים להיות מנודים כמו איראן! אנו חלק מהעולם המערבי, לטוב ולרע". לא ברור אם שיינין שעה להוראות פיקוד העורף באזעקות בעת שיגור ה"צינורות מברזל חלוד" (להלן "צינורות") מעזה, שהוכיחו לא פעם את קטלניותם, ומן הסתם גם לא נפל אחד מהם על ביתו. מבחינתו הלוגית, אזי שיגור 1500 הצינורות של ה"נמלה" במהלך המבצע הוא ניצחון של ה"פיל", למרות שתושבי הדרום וגוש דן נאלצו להשתטח על הקרקע כעדת נמלים ולא להתרומם כעדר פילים. לפחות ניתן להפיק הצעת ייעול אחת הנובעת מדברי שיינין: צה"ל לא זקוק לרמטכ"ל "ירוק", ודי במפקד חיל האוויר ה"כחול" דוגמת דן חלוץ כדי לנצח במלחמה.
כגולת הכותרת של מאמרו, מציע שיינין "פתרון קסם" אזרחי כיצד לשכנע את ה"נמלה" העזתית לחדול משיגור "צינורות" לעבר ה"פיל" הישראלי: "הדרך היחידה לעצור את הירי לאורך זמן היא להעלות את רמת החיים של העזתים בצורה משמעותית. לפי חישובים ראשוניים, נידרש להעמיד סכום משמעותי של 10 מיליארד דולר לשיקום עזה...". מסתבר כי העזתים וחלק נכבד מהלבנונים העדיפו עד כה להתעלם מחישוביו הכלכליים של שיינין, והשקיעו דווקא ב"צינורות" למיניהם, מכספי "הסיוע ההומניטרי" שהעניקו להם "סוחרי ברזל חלוד" מטהרן ושאר מדינות ערב והעולם. מבלי תיאום ביניהם, כיוון שיינין גם לדעתו של נסראללה החיזבאלוני, שאף הוא טען יומיים לאחר תום המבצע כי הרקטות העזתיות ששוגרו על הדרום וגוש דן היו אך "דוגמית" מאוקיינוס הטילים שהוא הכין לגוש דן ו"מבעד לתל-אביב". מכאן, שלפי קריטריון שיינין, צריך אולי 100 מיליארד דולר כדי לשחד את נסראללה לבל ימטיר עלינו את קוקטייל ה"צינורות" שלו, שמן הסתם הינם ארוכים ועבים יותר מאלה של העזתים.
נסראללה, כמו גם החמאס בעזה, לא נרתע מאיומו של אלוף (מיל) עמוס ידלין, עד לאחרונה ראש אמ"ן, בראיון עמו בגליון 10 ב"ישראל דיפנס" מספטמבר-אוקטובר 2012, קודם "עמוד ענן", כי "הוא הצליח לבנות את זה, אבל כך הפך מאיום א-סימטרי לאיום סימטרי, וכאן הייתרון הישראלי יבוא לידי ביטוי אם יידעו לנצל אותו בצורה הטובה ביותר". סתם ידלין ולא פירש כיצד לנצל את הייתרון הסימטרי החדש במלחמות הבאות, כגון במבצע "עמוד ענן" שהתרחש מייד לאחר הראיון עמו.
אכן, משך שנים רבות נהנים האזרחים הערבים בטריטוריות "ציר הרשע" מ"כללי משחק" א-סימטריים, בהסכמת ממשלות ישראל לדורותיהן, שחינכו כך את העולם המערבי "הנאור": לערבים "מותר" להפציץ את אזרחי ישראל באין מפריע, אך "אסור" לישראל להגיב בפגיעה באוכלוסיה הערבית המשגרת מתוך בתיה את ה"צינורות" הקטלניים עלינו! בעוד אזרחי ישראל נאלצו להסתתר כנגד "הצינורות" מעזה מתחת ל"כיפת ברזל" שפותחה בעמל ובממון רב, אזי ה"אזרחים" הערבים נהנים מ"חופת מגן" הומנית בכסות של "חפים מפשע".
לפני שנים מספר התוודה שר הפנים היפני בפומבי (ונאלץ להתפטר בשל כך) כי אילמלא ההפצצות האטומיות על הירושימה ונגסקי לא היתה מלחמת העולם השנייה מסתיימת. כך גם חשבו בנות הברית המערביות והמזרחיות כשקטלו מאות אלפים אזרחים "חפים מפשע" בדרזדן ובשאר ערי גרמניה הנאצית, ואין עוררין על כך כיום, לפי הכלל של חז"ל: "המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים".
המסקנה: לא עוד הבלגות! ישראל תנצח רק כאשר תשנה מעתה ואילך את "כללי המשחק" הא-סימטריים שהתקיימו עד כה בהסכמתה, ותיישם כללים סימטריים לחלוטין, כפרשנות מתבקשת להצהרת ידלין: כנגד כל "צינור" הנורה מטריטוריה ערבית על אזרחי ישראל, תשגר ישראל "צינור" נגדי על "אזרחי" הטריטוריה ההיא. היה מקום ליישם את כללי הסימטריה החדשה הזו כבר על אוכלוסיית עזה, פושעת המלחמה ללא מדי צבא, שהכתירה עליה בבחירות חופשיות את החמאס הטרוריסטי, ומשך שנים משגרת מתוך בתיה את "הצינורות החלודים" כהגדרת שיינין, שהרגו יהודים ויכלו לקטול אלפים אחרים אילמא מערכת "כיפת ברזל".
לכן אוכלוסיית עזה, שחגגה בהמוניה את מה שראתה כנצחון החמאס במבצע "עמוד ענן", היא אוכלוסייה מגוייסת ובת-מוות דוגמת אזרחי גרמניה הנאצית ויפאן במלחמת העולם השניה, ויש לפגוע בה ללא רחם – כמו גם באוכלוסיות לבנון, איראן ושאר מדינות ערב לכשתשגרנה עלינו "צינורות". אם העורף הישראלי האזרחי הפך חזית, יש להעתיק את החזית לעורף האזרחי של האוייב. ברור שכל יישום "סימטרי" כזה של תגובה ישראלית ייגרור גינויים מכל העולם, אך הניסיון מלמד כי ככל שישראל מצטיירת כחזקה ונחושה יותר, כן חוששים ממנה אוייביה ו"ידידיה".
ראו את ההבדל בין התערבות נאט"ו בלוב לחיסול קדאפי שנתפס כחלש, לבין רתיעת ארה"ב ואירופה ממלחמה כנגד אסד, שקטל כבר מאות אלפי אזרחים מבני עמו, אך נחשב חזק. בסופו של דבר ניצחון צבאי מוחץ של ישראל, שישכנע את אזרחי האוייב המוכים קשות לחדול מתמיכתם בארגוני הטרור בקרבם ומשיגור "צינורות" מבתיהם על אזרחי ישראל, הוא גם פתרון הומני נוסח שיינין, ואפילו זול יותר – שכן רק הוא יגרום להפסקת המלחמה בהקדם ולסיום קטל האזרחים בשני הצדדים. את מימון הריביירה על חורבות האוייב נשאיר אז לשאר אומות העולם הצבועות, החרדות באורח מסורתי לשלום משגרי ה"צינורות" נגדנו.
