95 אחוזי יירוט תוך מספר חודשים
על רקע הפגיעות הישירות בראשל"צ וערים אחרות, ראש מנהלת אוויר- אוויר והגנה אווירית ברפאל אומר כי "הם כל העת עושים שיפורים במערכת"
הגנה לישראל
| 19/05/2011
(צילום: AP)
בימיו האחרונים של מבצע "עמוד ענן" נראה כי מספר רקטות מצליחות לפגוע באזורים מיושבים, ונשאלת השאלה עד כמה מערכת הגנה ככיפת ברזל היא אפקטיבית לאורך תקופה ארוכה של מעבר לכמה ימים.
"במערכת הזו אין מונח של התעייפות, זה לא בנאדם שעובד", אומר יוסי דרוקר ראש מנהלת אוויר - אוויר והגנה אווירית ברפאל. "בתקופה האחרונה עשינו שיפורים קלים בכיוון של הקלה על המתפעלים ולעיתים נדירות בגלל באג שנתגלה במערכת. אנחנו מקבלים אינפורמציה שוטפת מחיל האוויר על כל אירוע מבצעי ומתחקרים את כל האירועים, ומסיקים מסקנות. מדובר בעשרות ומאות אירועים, כל אירוע מוקלט במערכת שליטה ובקרה ואלה מועברות אלינו. כאמור כבר תיקנו בעיות שונות ונמשיך לעשות את זה גם בעתיד. אלה תוכנות מאוד מתוחכמות ואמינות והן מתוכננות לפעול מבצעית בין 15-20 שנה.
"התחזית שלי לעתיד ואנחנו חייבים להציב לעצמנו את הרף הזה הוא להגיע לאמינות יירוט של 95 אחוז בתוך מספר חודשים".
עד כמה סיכוי ההצלחה ביירוט תלויים במתפעלים?
"מתוך בדיקות שעשינו לא נתקלתי באירוע שבה טעות של מתפעל מנעה יירוט. ביומיים האחרונים הייתי בשתי סוללות באזור המרכז וצריך לשבח את לוחמי מערך ההגנה האווירית ולתת להם קרדיט ענק על הפעולה שהם עושים. צריך לדווח שלוחמי מערך ההגנה האווירית של צה"ל יירטו את השיגור ולא כיפת ברזל יירטה את הרקטות. בנוסף לכל הגורמים המעורבים שגם להם מגיע את מלוא ההכרה בין אם זה ראש פרויקט כיפת ברזל במפא"ת והצוות שלו שמלווים ומנחים, התעשיות הנוספות שמעורבות כגון אלתא ומפרסט וכמובן אנשי רפאל. בזכותם הצלחנו להשמיש את הסוללה החמישית תוך 48 שעות".
ה"מוח" של כיפת ברזל, מכ"ם שפותח על ידי אלתא, מזהה את היציאה ואת מקום הנפילה המשוער וכן את מסלול הרקטה תוך כדי תנועה כדי לתת הנחיות למיירט בזמן פעולה. המערכת יודעת גם לקבוע עדיפות בירוט ומסוגלת להתמודד עם מצב של מטחי טילים. עם זאת, אחוזי הצלחת היירוט של המערכת עומדים על כ-87%, כך שעדיין קיימים שיגורים שנוחתים בשטחים בנויים.
"צריך יותר כיפות ברזל"
"כיפת ברזל מפועלת על פי אזורי עדיפות ואזור תל אביב וגוש דן זה אזור ענק", אומר עוזי רובין, מי שעמד בראש תכנית ה"חץ" ולשעבר ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון. "אני לא בטוח אם השיגורים לכיוון ראשון לציון עד כה, לפני השיגור אתמול בערב, יורטו על ידי כיפת ברזל או שמלכתחילה ראו שהם ינחתו בשטחים פתוחים.
"כיפת ברזל מורידה בצורה משמעותית ביותר את כמות הפגיעות, אבל צריך יותר כיפות ברזל, כמה שיותר סוללות ומכ"מים ויש עכשיו מרוץ נגד הזמן. המדינה הגיעה להחלטה שנתיים מאוחר מדי היה אפשר להתחיל בפרויקט כבר ב-2005, אבל כנראה היה צריך את מלחמת לבנון השנייה כשראו מה זה 4,000 רקטות שנופלות על אזורים מאוכלסים. שר הביטחון אז עמיר פרץ לא היה מוכן לקבל לא כתשובה.
"היה דו"ח של הכנסת שדיבר על כך שיש צורך בהצטיידות ב- 11 סוללות, במשרד הביטחון אומרים שצריך 13 סוללות בשלב ראשון לכיסוי ולהגנת שמי הארץ. למה צריך לבקש מימון מארצות הברית? כי עד כה זה לא היה מתועדף גבוה בתקציב הביטחוני אך עכשיו מתחילים להבין תנאי הקרב השתנו ובסופו של דבר זו מלחמת התשה של העורף שלנו מול העורף והתשתיות שלהם. אין ספק שבסופו של דבר יהיה שינוי בתקציב ויקצו לזה את הכסף הנדרש. מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף (מיל') הרצל בודינגר מגדיר את זה כך- 'ללכת היום למלחמה בלי הגנה על העורף, זה כמו לעלות למשחק כדורגל בלי שוער".
בימיו האחרונים של מבצע "עמוד ענן" נראה כי מספר רקטות מצליחות לפגוע באזורים מיושבים, ונשאלת השאלה עד כמה מערכת הגנה ככיפת ברזל היא אפקטיבית לאורך תקופה ארוכה של מעבר לכמה ימים.
"במערכת הזו אין מונח של התעייפות, זה לא בנאדם שעובד", אומר יוסי דרוקר ראש מנהלת אוויר - אוויר והגנה אווירית ברפאל. "בתקופה האחרונה עשינו שיפורים קלים בכיוון של הקלה על המתפעלים ולעיתים נדירות בגלל באג שנתגלה במערכת. אנחנו מקבלים אינפורמציה שוטפת מחיל האוויר על כל אירוע מבצעי ומתחקרים את כל האירועים, ומסיקים מסקנות. מדובר בעשרות ומאות אירועים, כל אירוע מוקלט במערכת שליטה ובקרה ואלה מועברות אלינו. כאמור כבר תיקנו בעיות שונות ונמשיך לעשות את זה גם בעתיד. אלה תוכנות מאוד מתוחכמות ואמינות והן מתוכננות לפעול מבצעית בין 15-20 שנה.
"התחזית שלי לעתיד ואנחנו חייבים להציב לעצמנו את הרף הזה הוא להגיע לאמינות יירוט של 95 אחוז בתוך מספר חודשים".
עד כמה סיכוי ההצלחה ביירוט תלויים במתפעלים?
"מתוך בדיקות שעשינו לא נתקלתי באירוע שבה טעות של מתפעל מנעה יירוט. ביומיים האחרונים הייתי בשתי סוללות באזור המרכז וצריך לשבח את לוחמי מערך ההגנה האווירית ולתת להם קרדיט ענק על הפעולה שהם עושים. צריך לדווח שלוחמי מערך ההגנה האווירית של צה"ל יירטו את השיגור ולא כיפת ברזל יירטה את הרקטות. בנוסף לכל הגורמים המעורבים שגם להם מגיע את מלוא ההכרה בין אם זה ראש פרויקט כיפת ברזל במפא"ת והצוות שלו שמלווים ומנחים, התעשיות הנוספות שמעורבות כגון אלתא ומפרסט וכמובן אנשי רפאל. בזכותם הצלחנו להשמיש את הסוללה החמישית תוך 48 שעות".
ה"מוח" של כיפת ברזל, מכ"ם שפותח על ידי אלתא, מזהה את היציאה ואת מקום הנפילה המשוער וכן את מסלול הרקטה תוך כדי תנועה כדי לתת הנחיות למיירט בזמן פעולה. המערכת יודעת גם לקבוע עדיפות בירוט ומסוגלת להתמודד עם מצב של מטחי טילים. עם זאת, אחוזי הצלחת היירוט של המערכת עומדים על כ-87%, כך שעדיין קיימים שיגורים שנוחתים בשטחים בנויים.
"צריך יותר כיפות ברזל"
"כיפת ברזל מפועלת על פי אזורי עדיפות ואזור תל אביב וגוש דן זה אזור ענק", אומר עוזי רובין, מי שעמד בראש תכנית ה"חץ" ולשעבר ראש מנהלת חומה במשרד הביטחון. "אני לא בטוח אם השיגורים לכיוון ראשון לציון עד כה, לפני השיגור אתמול בערב, יורטו על ידי כיפת ברזל או שמלכתחילה ראו שהם ינחתו בשטחים פתוחים.
"כיפת ברזל מורידה בצורה משמעותית ביותר את כמות הפגיעות, אבל צריך יותר כיפות ברזל, כמה שיותר סוללות ומכ"מים ויש עכשיו מרוץ נגד הזמן. המדינה הגיעה להחלטה שנתיים מאוחר מדי היה אפשר להתחיל בפרויקט כבר ב-2005, אבל כנראה היה צריך את מלחמת לבנון השנייה כשראו מה זה 4,000 רקטות שנופלות על אזורים מאוכלסים. שר הביטחון אז עמיר פרץ לא היה מוכן לקבל לא כתשובה.
"היה דו"ח של הכנסת שדיבר על כך שיש צורך בהצטיידות ב- 11 סוללות, במשרד הביטחון אומרים שצריך 13 סוללות בשלב ראשון לכיסוי ולהגנת שמי הארץ. למה צריך לבקש מימון מארצות הברית? כי עד כה זה לא היה מתועדף גבוה בתקציב הביטחוני אך עכשיו מתחילים להבין תנאי הקרב השתנו ובסופו של דבר זו מלחמת התשה של העורף שלנו מול העורף והתשתיות שלהם. אין ספק שבסופו של דבר יהיה שינוי בתקציב ויקצו לזה את הכסף הנדרש. מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף (מיל') הרצל בודינגר מגדיר את זה כך- 'ללכת היום למלחמה בלי הגנה על העורף, זה כמו לעלות למשחק כדורגל בלי שוער".
