לאתר, לכוון, להשמיד
ככה סוגרים מעגל אש בעזה: זמן ההופעה של האויב - שניות בודדות. המשימה - לאתר במהירות את המטרה, ולהספיק לפגוע בה, לפני שהיא נעלמת. על רקע הלחימה ברצועת עזה, ישראל דיפנס בסקירה מיוחדת של מרכיבי סגירת מעגל האש המהיר של צה”ל
הגנה לישראל
| 19/05/2011
(צילום: עופר צידון)
שדה הקרב המודרני מציב אתגרים רבים בתחום סגירת מעגלי האש מן האוויר. בסביבת הלחימה האורבנית הצפופה של המאה ה-21, צבאות נאלצים להתמודד עם מטרות ניידות ומזדמנות, מטרות דחופות ומטרות בעלות זמן חיות קצר, שהמענה עליהן חייב להיות מאוד מהיר. צה”ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות פיתחו שורה של אמצעים, שתכליתם לאתר מטרה בתוך סביבת לחימה מורכבת, ולהספיק לפגוע בה גם בתוך שניות בודדות - לפני שהיא נעלמת.
“סגירת מעגלי אש”, (או “חופת אש”, הכינוי המקובל באוגדת צה”ל האחראית על הלחימה ברצועת עזה למערכות שסוגרות מעגלי אש), דורשת מספר רב של אמצעים והפעלתם של מערכי כוח שונים. מאיסוף המודיעין, דרך זיהוי ואימות המטרה, העברת הנתונים לגורמים הרלוונטיים ועד לתקיפה, נדרש שילוב בין כלי טיס בלתי מאוישים, מסוקים ומטוסים, מערכות חוזי, מכ”מים, מטע”דים, צייני לייזר, פודי תקיפה, מערכות תקשורת ושו”ב, נשקים מונחים מדויקים ואמצעים נוספים.
היכולת של כוחות היבשה בצה”ל ושל חיל האוויר להפיק מודיעין בזמן אמת, להפיצו בצורה יעילה וכך לסגור מעגלי אש תוך שניות, הביאה להצלחות מרשימות בסיכול ממוקד, אבל גם ב”טיפול” במטרות תוך כדי סביבי הלחימה מול חוליות משגרי רקטות מרצועת עזה.
מערכות מכ”ם ומטע”דים
השלב הראשון בסגירת מעגלי האש הוא איתור ואימות המטרה, ולצורך כך נעשה שימוש במכ”מים ובמטע”דים מסוגים שונים. מדובר במערכות כגון מכ”ם ELM-2084 (המכ”ם הר”ז שמותקן במערכת כיפת ברזל) שפותח על ידי מפעל אלתא של התעשייה האווירית ומסוגל להתמודד עם מספר שיגורים בו-זמנית ולספק תמונה כוללת של האיומים בשטח, בעיקר בירי תלול-מסלול (המכ”מ יכול לשמש במקביל גם מערכות נ”מ). המידע שקולט המכ”ם עובר לכוחות הקרקע והאוויר באמצעות מערכות שו”ב ומאפשר “לסגור מעגל ירי”.
בנוסף ל”רז”, אלתא מייצרת עוד מגוון מערכות מכ”ם מתקדמות לטובת איכון ארטילרי.
גם מערכות כגון הרקהלייט, הטופלייט והלייטנינג של חברת רפאל, המותקנות על מטוסים וכטב”מים, משמשות לגילוי, סיווג ותקיפת מטרות בזמן אמת. “העתיד הוא אוטומטיזציה של ההליך, כשמערכות האיסוף והמודיעין יזהו, יאתרו, ידרגו את המטרות ויחליטו מהי מטרה רלוונטית לתקיפה, וכל זאת בזמן מבצעי”, אומר חיים יעקובוביץ, סמנכ”ל וראש מנהל לוחמת רשת ומודיעין ברפאל. “יש לך נקודת ציון מסוימת, ואתה צריך לפגוע בבית השני מימין. כדאי מאוד שלא תפספס ותפגע בטעות בבית השכן. המערכות יעבירו את המידע לאדם שאחראי ללחוץ על הכפתור, אבל הוא יאלץ להתמודד עם אירוע אחד ולא עם חמישה אירועים שונים”, מוסיף יעקובוביץ.
גם אלביט מערכות מייצרת מערכות מודיעין חזותי מסוג “קונדור 2” שמאפשרות צילומי אוויר אנכיים או אלכסוניים ממרחקים עצומים וכן מטע”דים מתקדמים מסוגים שונים, שמותקנים על כטב”מים מתוצרתה. לאחרונה אף חשפה אלביט את ה- WAAPS , קונספט חדשני של “אחיזת שטח” שמותקן על גבי כלי הטיס ומכסה שטחים נרחבים באמצעות סנסורים מתקדמים (ראה עמודים..) חברות הבת של אלביט - אלישרא ואלאופ - מציעות גם כן מגוון פתרונות לזיהוי מקורות ירי ואיום טילים.
מלבד אלה, ישנן חברות כגון נס שמייצרת מערכת להפקת נ”צ מדויק מהדמאות בצורה מהירה ופשוטה (מערכת של “נס” המשמשת את חיל האוויר זכתה לפני מספר שנים בפרס ביטחון ישראל); בלובירד שמייצרת את מטע”ד ה- Globe-i שמעביר מידע חוזי ממספר סנסורים בו זמנית, באמצעות וידאו רציף; נקסטויז’ן שמייצרת את ה- MicroCam-DU, מטע”ד יום-לילה משולב לתצפית וחקירה אווירית ועוד.
חברת קונטרופ, שנרכשה במשותף על ידי רפאל ואירונאוטיקס, מייצרת מטע”דים שונים לתצפית ולמודיעין, שמותקנים על גבי מל”טים טקטיים, בלוני תצפית ואמצעים נוספים. החברה עוסקת בפיתוח מטע”דים חדישים המשמשים לסגירה מהירה של מעגלי אש, בסיוע מימון של משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקאי.
השנה השלימה החברה מטע”ד זעיר הכולל אמצעי תצפית ליום.
היתוך מידע
ריבוי הסנסורים באוויר ועל פני הקרקע מייצר לצה”ל אתגר לא פשוט: “להתיך” את המידע המתקבל מן המקורות השונים ולייצר תמונה אחידה, כך שניתן יהיה לדעת כי מטרות המתקבלות ממערכות שונות הן אותן מטרות, ולא אינספור מטרות שונות באותו תא שטח. מערכות התקשוב המתקדמות שקיימות כיום, ובהן מערכת צבא היבשה הדיגיטלי של זרוע היבשה (מערכת צי”ד), מסייעות לכוחות השונים הפועלים בשטח לייצר שפה ותמונה אחידים לטובת ביצוע תקיפה מהירה.
חברות כמו אלביט מערכות, נס, תע”א, רפאל וחברת הבת שלה Mprest, מייצרות מגוון רחב של מערכות ניהול והעברה מהירה של מידע ונתונים מעובדים, גם באמצעות תשדורת וידאו, תמונות ואודיו, תוך חיבוריות מלאה בין עשרות משתתפים. מספר תעשיות ביטחוניות ישראליות מנהלות כיום פרויקטים שתכליתם לייצר מערכות שיגיעו ל”היתוך מידע” (פיוז’ן) מושלם ככל שניתן.
מערכות הרכשת מטרות
שלב נוסף בסגירת מעגל אש הוא סימון מטרות וצייני לייזר, שלהן חשיבות עיקרית בהצלחת המשימה. “כשמדברים על סיוע אוויר- קרקע, נ.צ מדויק ואמין הוא קריטי”, אומר מוטי אלבו מנכ”ל חברת אסיו, שמפתחת ומייצרת מערכות לרכישת מטרות בדיוק גבוה. גם חברת טרמל בייקון מייצרת סמני לייזר לציון מטרות וסמן טרמי לזיהוי כוח ידידותי. “סמן הלייזר חוסך את תקשורת המילולית הוורבאלית בין הכוח הקרקעי לכוח האווירי לגבי מיקום המטרה, ויוצר שפה משותפת מבלי שיצטרכו להחליף מילה”, אומר אבי פאר, מנכ”ל טרמל בייקון. “ניתן לקבוע את ‘שטח ההריגה’ ולהדליק את האור לפי פקודה, המטרות מושמדות ופקודה נוספת מכבה את התאורה. הסבב הזה יכול לקחת עשרות שניות, המשאירות את האויב בתדהמה”.
גם מפעל תממ של התעשייה האווירית מייצר מגוון מערכות תצפית וציון מטרות מתקדמות, וחברת אל אופ של אלביט נחשבת מובילה עולמית בתחום ציון הלייזר.
מערכות חימוש
לאחר שאותרה, זוהתה ואוכנה המטרה, צריך להשתמש בנשק מתאים להשמדתה. ישנם סוגים שונים של חימושים מונחים מדויקים, מהפצצה אווירית ועד תקיפה של כוחות קרקעיים שמונחים על ידי מערכות מודיעין, איתור והכוונה מן האוויר. כך, למשל, טיל הספייק ER והספייק NLOS ממשפחת טילי הספייק של חברת רפאל, נחשבים טילים טקטיים מדויקים לטווחים של בין 8-25 ק”מ, שמחוברים למערכות תצפית ושו”ב ויכולים להיות משוגרים מפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות.
לפני מספר חודשים, חשפה רפאל גרסה של ה”סייפק” לטווחים קצרים מאוד של מתחת לארבעה ק”מ.
גם תע”ש מפתחת טילי תקיפה מתקדמים כגון ה- Whip Shot - טיל אוויר-קרקע המיועד לפגיעה במטרות “רכות” כמו אדם או רכב וה”דלילה”, טיל אוויר- קרקע לטווחים של עד 250 ק”מ, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה פגע במשאית שהובילה תחמושת מסוריה לחיזבאללה. במפעלי מלמ ומבת של תע”א מיוצרים ה- MLGB וה”להט”, שתי רקטות מונחות לייזר, וה”מנתר”- מארז הנושא שמונה רקטות מדויקות ונשלט על ידי מפקד הכוח בשטח הפעולה. אלביט מערכות מפתחת גם את ה-GATR, רקטה מונחית לייזר מדויקת המשמשת למשימות אוויר-קרקע וקרקע-קרקע וכן את מערכות “קשת “משלבות מרגמה בקוטר 120 מ”מ עם מערכות חדישות של בקרת אש, ניווט, כינון והינע אוטומטי – לירי אוטומאטי מדויק (במרגמות מדויקות אלה נעשה שימוש מסיבי על ידי צה”ל במבצע “עופרת יצוקה” בינואר 2009, ובאחרונה הוחלט בצה”ל להזמין כמות גדולה נוספת של מערוכת אלה ושל תחמושת מרגמות מדויקת). תעש מפתחת מצידה מערכת ירי מרגמות מדויקת המכונה “צרעה”.
“חלק מהמערכות המשמשות את צה”ל לסגירת מעגלי אש מהירים עדיין חסויות. אין ספק כי ישראל היא מובילה עולמית בתחום הטיפול במטרות בסביבת לחימה מורכבת”, אומר גורם בכיר בצה”ל המתייחס לנושא.
שדה הקרב המודרני מציב אתגרים רבים בתחום סגירת מעגלי האש מן האוויר. בסביבת הלחימה האורבנית הצפופה של המאה ה-21, צבאות נאלצים להתמודד עם מטרות ניידות ומזדמנות, מטרות דחופות ומטרות בעלות זמן חיות קצר, שהמענה עליהן חייב להיות מאוד מהיר. צה”ל והתעשיות הביטחוניות הישראליות פיתחו שורה של אמצעים, שתכליתם לאתר מטרה בתוך סביבת לחימה מורכבת, ולהספיק לפגוע בה גם בתוך שניות בודדות - לפני שהיא נעלמת.
“סגירת מעגלי אש”, (או “חופת אש”, הכינוי המקובל באוגדת צה”ל האחראית על הלחימה ברצועת עזה למערכות שסוגרות מעגלי אש), דורשת מספר רב של אמצעים והפעלתם של מערכי כוח שונים. מאיסוף המודיעין, דרך זיהוי ואימות המטרה, העברת הנתונים לגורמים הרלוונטיים ועד לתקיפה, נדרש שילוב בין כלי טיס בלתי מאוישים, מסוקים ומטוסים, מערכות חוזי, מכ”מים, מטע”דים, צייני לייזר, פודי תקיפה, מערכות תקשורת ושו”ב, נשקים מונחים מדויקים ואמצעים נוספים.
היכולת של כוחות היבשה בצה”ל ושל חיל האוויר להפיק מודיעין בזמן אמת, להפיצו בצורה יעילה וכך לסגור מעגלי אש תוך שניות, הביאה להצלחות מרשימות בסיכול ממוקד, אבל גם ב”טיפול” במטרות תוך כדי סביבי הלחימה מול חוליות משגרי רקטות מרצועת עזה.
מערכות מכ”ם ומטע”דים
השלב הראשון בסגירת מעגלי האש הוא איתור ואימות המטרה, ולצורך כך נעשה שימוש במכ”מים ובמטע”דים מסוגים שונים. מדובר במערכות כגון מכ”ם ELM-2084 (המכ”ם הר”ז שמותקן במערכת כיפת ברזל) שפותח על ידי מפעל אלתא של התעשייה האווירית ומסוגל להתמודד עם מספר שיגורים בו-זמנית ולספק תמונה כוללת של האיומים בשטח, בעיקר בירי תלול-מסלול (המכ”מ יכול לשמש במקביל גם מערכות נ”מ). המידע שקולט המכ”ם עובר לכוחות הקרקע והאוויר באמצעות מערכות שו”ב ומאפשר “לסגור מעגל ירי”.
בנוסף ל”רז”, אלתא מייצרת עוד מגוון מערכות מכ”ם מתקדמות לטובת איכון ארטילרי.
גם מערכות כגון הרקהלייט, הטופלייט והלייטנינג של חברת רפאל, המותקנות על מטוסים וכטב”מים, משמשות לגילוי, סיווג ותקיפת מטרות בזמן אמת. “העתיד הוא אוטומטיזציה של ההליך, כשמערכות האיסוף והמודיעין יזהו, יאתרו, ידרגו את המטרות ויחליטו מהי מטרה רלוונטית לתקיפה, וכל זאת בזמן מבצעי”, אומר חיים יעקובוביץ, סמנכ”ל וראש מנהל לוחמת רשת ומודיעין ברפאל. “יש לך נקודת ציון מסוימת, ואתה צריך לפגוע בבית השני מימין. כדאי מאוד שלא תפספס ותפגע בטעות בבית השכן. המערכות יעבירו את המידע לאדם שאחראי ללחוץ על הכפתור, אבל הוא יאלץ להתמודד עם אירוע אחד ולא עם חמישה אירועים שונים”, מוסיף יעקובוביץ.
גם אלביט מערכות מייצרת מערכות מודיעין חזותי מסוג “קונדור 2” שמאפשרות צילומי אוויר אנכיים או אלכסוניים ממרחקים עצומים וכן מטע”דים מתקדמים מסוגים שונים, שמותקנים על כטב”מים מתוצרתה. לאחרונה אף חשפה אלביט את ה- WAAPS , קונספט חדשני של “אחיזת שטח” שמותקן על גבי כלי הטיס ומכסה שטחים נרחבים באמצעות סנסורים מתקדמים (ראה עמודים..) חברות הבת של אלביט - אלישרא ואלאופ - מציעות גם כן מגוון פתרונות לזיהוי מקורות ירי ואיום טילים.
מלבד אלה, ישנן חברות כגון נס שמייצרת מערכת להפקת נ”צ מדויק מהדמאות בצורה מהירה ופשוטה (מערכת של “נס” המשמשת את חיל האוויר זכתה לפני מספר שנים בפרס ביטחון ישראל); בלובירד שמייצרת את מטע”ד ה- Globe-i שמעביר מידע חוזי ממספר סנסורים בו זמנית, באמצעות וידאו רציף; נקסטויז’ן שמייצרת את ה- MicroCam-DU, מטע”ד יום-לילה משולב לתצפית וחקירה אווירית ועוד.
חברת קונטרופ, שנרכשה במשותף על ידי רפאל ואירונאוטיקס, מייצרת מטע”דים שונים לתצפית ולמודיעין, שמותקנים על גבי מל”טים טקטיים, בלוני תצפית ואמצעים נוספים. החברה עוסקת בפיתוח מטע”דים חדישים המשמשים לסגירה מהירה של מעגלי אש, בסיוע מימון של משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקאי.
השנה השלימה החברה מטע”ד זעיר הכולל אמצעי תצפית ליום.
היתוך מידע
ריבוי הסנסורים באוויר ועל פני הקרקע מייצר לצה”ל אתגר לא פשוט: “להתיך” את המידע המתקבל מן המקורות השונים ולייצר תמונה אחידה, כך שניתן יהיה לדעת כי מטרות המתקבלות ממערכות שונות הן אותן מטרות, ולא אינספור מטרות שונות באותו תא שטח. מערכות התקשוב המתקדמות שקיימות כיום, ובהן מערכת צבא היבשה הדיגיטלי של זרוע היבשה (מערכת צי”ד), מסייעות לכוחות השונים הפועלים בשטח לייצר שפה ותמונה אחידים לטובת ביצוע תקיפה מהירה.
חברות כמו אלביט מערכות, נס, תע”א, רפאל וחברת הבת שלה Mprest, מייצרות מגוון רחב של מערכות ניהול והעברה מהירה של מידע ונתונים מעובדים, גם באמצעות תשדורת וידאו, תמונות ואודיו, תוך חיבוריות מלאה בין עשרות משתתפים. מספר תעשיות ביטחוניות ישראליות מנהלות כיום פרויקטים שתכליתם לייצר מערכות שיגיעו ל”היתוך מידע” (פיוז’ן) מושלם ככל שניתן.
מערכות הרכשת מטרות
שלב נוסף בסגירת מעגל אש הוא סימון מטרות וצייני לייזר, שלהן חשיבות עיקרית בהצלחת המשימה. “כשמדברים על סיוע אוויר- קרקע, נ.צ מדויק ואמין הוא קריטי”, אומר מוטי אלבו מנכ”ל חברת אסיו, שמפתחת ומייצרת מערכות לרכישת מטרות בדיוק גבוה. גם חברת טרמל בייקון מייצרת סמני לייזר לציון מטרות וסמן טרמי לזיהוי כוח ידידותי. “סמן הלייזר חוסך את תקשורת המילולית הוורבאלית בין הכוח הקרקעי לכוח האווירי לגבי מיקום המטרה, ויוצר שפה משותפת מבלי שיצטרכו להחליף מילה”, אומר אבי פאר, מנכ”ל טרמל בייקון. “ניתן לקבוע את ‘שטח ההריגה’ ולהדליק את האור לפי פקודה, המטרות מושמדות ופקודה נוספת מכבה את התאורה. הסבב הזה יכול לקחת עשרות שניות, המשאירות את האויב בתדהמה”.
גם מפעל תממ של התעשייה האווירית מייצר מגוון מערכות תצפית וציון מטרות מתקדמות, וחברת אל אופ של אלביט נחשבת מובילה עולמית בתחום ציון הלייזר.
מערכות חימוש
לאחר שאותרה, זוהתה ואוכנה המטרה, צריך להשתמש בנשק מתאים להשמדתה. ישנם סוגים שונים של חימושים מונחים מדויקים, מהפצצה אווירית ועד תקיפה של כוחות קרקעיים שמונחים על ידי מערכות מודיעין, איתור והכוונה מן האוויר. כך, למשל, טיל הספייק ER והספייק NLOS ממשפחת טילי הספייק של חברת רפאל, נחשבים טילים טקטיים מדויקים לטווחים של בין 8-25 ק”מ, שמחוברים למערכות תצפית ושו”ב ויכולים להיות משוגרים מפלטפורמות אוויריות, ימיות ויבשתיות.
לפני מספר חודשים, חשפה רפאל גרסה של ה”סייפק” לטווחים קצרים מאוד של מתחת לארבעה ק”מ.
גם תע”ש מפתחת טילי תקיפה מתקדמים כגון ה- Whip Shot - טיל אוויר-קרקע המיועד לפגיעה במטרות “רכות” כמו אדם או רכב וה”דלילה”, טיל אוויר- קרקע לטווחים של עד 250 ק”מ, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה פגע במשאית שהובילה תחמושת מסוריה לחיזבאללה. במפעלי מלמ ומבת של תע”א מיוצרים ה- MLGB וה”להט”, שתי רקטות מונחות לייזר, וה”מנתר”- מארז הנושא שמונה רקטות מדויקות ונשלט על ידי מפקד הכוח בשטח הפעולה. אלביט מערכות מפתחת גם את ה-GATR, רקטה מונחית לייזר מדויקת המשמשת למשימות אוויר-קרקע וקרקע-קרקע וכן את מערכות “קשת “משלבות מרגמה בקוטר 120 מ”מ עם מערכות חדישות של בקרת אש, ניווט, כינון והינע אוטומטי – לירי אוטומאטי מדויק (במרגמות מדויקות אלה נעשה שימוש מסיבי על ידי צה”ל במבצע “עופרת יצוקה” בינואר 2009, ובאחרונה הוחלט בצה”ל להזמין כמות גדולה נוספת של מערוכת אלה ושל תחמושת מרגמות מדויקת). תעש מפתחת מצידה מערכת ירי מרגמות מדויקת המכונה “צרעה”.
“חלק מהמערכות המשמשות את צה”ל לסגירת מעגלי אש מהירים עדיין חסויות. אין ספק כי ישראל היא מובילה עולמית בתחום הטיפול במטרות בסביבת לחימה מורכבת”, אומר גורם בכיר בצה”ל המתייחס לנושא.
