סוללת "כיפת הברזל" החמישית יירטה הרקטה לתל אביב שעות אחרי שהורכבה
הסיפור שלא יאמן, על הסוללה שהוקמה תוך כדי לחימה. יוסי דרוקר מרפאל: "היעד שלנו הוא להגיע ל-95 אחוזי יירוט"
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
"כיפת ברזל". צילום: דו"צ
השיא הבא הוא בגדר הלא ייאמן: 48 שעות לאחר שהוחלט להקדים את מסירתה של סוללת "כיפת ברזל" חמישית לידי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר - יירטה הסוללה החדשה ביום שבת אחר הצהריים רקטה ששוגרה לעבר דן, וזאת כבר בשעות הראשונות לפעילותה.
ההחלטה להקדים את מסירת הסוללה התקבלה במשרד הביטחון ובצה"ל ביום חמישי, תוך כדי מבצע "עמוד ענן". מדבר בסוללה שעברה בהצלחה שורה של ניסויים במתקן ניסויים של רפאל בדרום הארץ, לפני כחודש. בניסויים נבחנו בהצלחה יכולות תוכנה חדשות שהוקנו ל"כיפת ברזל", ואשר אמורות לשדרג בהמשך גם את ארבע סוללות היירוט הוותיקות יותר. על פי לוח הזמנים המקורי, הסוללה הייתה אמורה להימסר לחיל האוויר בתחילת חודש ינואר ולהיכנס לשירות מבצעי כמה שבועות לאחר מכן, לאחר שורה של בדיקות על ידי החיל.
אלא שמבצע "עמוד ענן" שיבש את התכניות. "מרגע שהתקבלה החלטה להקדים את מסירת הסוללה, נכנסו כל המעורבים בפרויקט לעבודה מסביב לשעון. הכוונה בסוף השבוע שעבר הייתה הייתה למסור את הסוללה רק ביום ראשון, אבל האנשים העדיפו לא לישון, וכך הסוללה נפרסה על ידי חיל האוויר בשטח כבר בשבת בבוקר".
הקמת הסוללה תוך כדי לחימה הייתה מבצע מורכב, שכן חלקי הסוללה המפורקים היו מאוכסנים במקומות שונים בארץ. כך, למשל, המשגר היה במתקן של רפאל בצפון, ואילו המכ"מ היה במפעל אלתא של התעשייה האווירית – באשדוד.
לוח הזמנים הלא ייאמן התאפשר גם בזכות כך, שבזמן שהסוללה הורכבה בשטח, אנשי רפאל ו"אמפרסט" (החברה שפיתחה את רכיבי התוכנה של "כיפת ברזל"), הדריכו את לוחמי חיל האוויר בשינויים שהוכנסו בסוללה החדשה, לעומת הסוללות הוותיקות.
לדברי יוסי דרוקר, השינויים רלוונטיים רק לגבי איומים עתידיים (מטווחים גדולים) ולא לגבי טווחים קצרים ובינוניים, כך שגם הסוללות הוותיקות שמצבות מאז תחילת המבצע בדרום הארץ, היו מסוגלות ליירט את ה"פאג'ר", ששוגר אתמול אחר הצהריים לעבר תל אביב, אילו נדרשו לכך.
ובכל זאת, דרוקר אומר כי "התהפכה לנו הבטן, שכמסרנו את הסוללה למפעיליה בתהליך כל כך מקוצר. עד שלא שמענו על היירוט הראשון והמוצלח, לא היינו בטוחים שלא לקחנו סיכון גדול מידי".
לדברי יוסי דרוקר, שיעורי היירוט המוצלחים של "כיפת ברזל" בסבב הלחימה הנוכחי, כמו גם בסבבים קודמים, עומד על 90 אחוזים (מיירטים משוגרים רק לעבר רקטות שאמורות לנחות בשטחים מאולכסים, ולא לעבר רקטות שעושות דרכן לעבר שטחים פתוחים).
"מבחינתנו, הנתון הזה אינו מספיק. היעד הוא להגיע ל-95 אחוזי יירוט בכל ניסיון, ואנחנו מאמינים שנגיע לשם".
השיא הבא הוא בגדר הלא ייאמן: 48 שעות לאחר שהוחלט להקדים את מסירתה של סוללת "כיפת ברזל" חמישית לידי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר - יירטה הסוללה החדשה ביום שבת אחר הצהריים רקטה ששוגרה לעבר דן, וזאת כבר בשעות הראשונות לפעילותה.
ההחלטה להקדים את מסירת הסוללה התקבלה במשרד הביטחון ובצה"ל ביום חמישי, תוך כדי מבצע "עמוד ענן". מדבר בסוללה שעברה בהצלחה שורה של ניסויים במתקן ניסויים של רפאל בדרום הארץ, לפני כחודש. בניסויים נבחנו בהצלחה יכולות תוכנה חדשות שהוקנו ל"כיפת ברזל", ואשר אמורות לשדרג בהמשך גם את ארבע סוללות היירוט הוותיקות יותר. על פי לוח הזמנים המקורי, הסוללה הייתה אמורה להימסר לחיל האוויר בתחילת חודש ינואר ולהיכנס לשירות מבצעי כמה שבועות לאחר מכן, לאחר שורה של בדיקות על ידי החיל.
אלא שמבצע "עמוד ענן" שיבש את התכניות. "מרגע שהתקבלה החלטה להקדים את מסירת הסוללה, נכנסו כל המעורבים בפרויקט לעבודה מסביב לשעון. הכוונה בסוף השבוע שעבר הייתה הייתה למסור את הסוללה רק ביום ראשון, אבל האנשים העדיפו לא לישון, וכך הסוללה נפרסה על ידי חיל האוויר בשטח כבר בשבת בבוקר".
הקמת הסוללה תוך כדי לחימה הייתה מבצע מורכב, שכן חלקי הסוללה המפורקים היו מאוכסנים במקומות שונים בארץ. כך, למשל, המשגר היה במתקן של רפאל בצפון, ואילו המכ"מ היה במפעל אלתא של התעשייה האווירית – באשדוד.
לוח הזמנים הלא ייאמן התאפשר גם בזכות כך, שבזמן שהסוללה הורכבה בשטח, אנשי רפאל ו"אמפרסט" (החברה שפיתחה את רכיבי התוכנה של "כיפת ברזל"), הדריכו את לוחמי חיל האוויר בשינויים שהוכנסו בסוללה החדשה, לעומת הסוללות הוותיקות.
לדברי יוסי דרוקר, השינויים רלוונטיים רק לגבי איומים עתידיים (מטווחים גדולים) ולא לגבי טווחים קצרים ובינוניים, כך שגם הסוללות הוותיקות שמצבות מאז תחילת המבצע בדרום הארץ, היו מסוגלות ליירט את ה"פאג'ר", ששוגר אתמול אחר הצהריים לעבר תל אביב, אילו נדרשו לכך.
ובכל זאת, דרוקר אומר כי "התהפכה לנו הבטן, שכמסרנו את הסוללה למפעיליה בתהליך כל כך מקוצר. עד שלא שמענו על היירוט הראשון והמוצלח, לא היינו בטוחים שלא לקחנו סיכון גדול מידי".
לדברי יוסי דרוקר, שיעורי היירוט המוצלחים של "כיפת ברזל" בסבב הלחימה הנוכחי, כמו גם בסבבים קודמים, עומד על 90 אחוזים (מיירטים משוגרים רק לעבר רקטות שאמורות לנחות בשטחים מאולכסים, ולא לעבר רקטות שעושות דרכן לעבר שטחים פתוחים).
"מבחינתנו, הנתון הזה אינו מספיק. היעד הוא להגיע ל-95 אחוזי יירוט בכל ניסיון, ואנחנו מאמינים שנגיע לשם".
