ככה שולטים בכיפת ברזל
המציאות המבצעית בשדה הקרב משתנה במהירות, ויש צורך במערכות שליטה ובקרה שיספגו את השינויים במינימום זמן וכסף. נ', מנכ"ל חברת mPrest, מגלה איך עושים זאת עם תשתיות תוכנה גנריות. ויש לו גם הוכחת יכולת – קוראים לה 'כיפת ברזל'.
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
(אילוסטרציה: חברת mPrest)
חברת mPrest מפתחת מערכות שו"ב גנריות למגוון יישומים, צבאיים ואזרחיים. החל מהגנת גבולות, דרך חימוש מונחה מדויק, כיפת ברזל, מערכות איתוראן, הגנת מתקנים, תחנות קרקעיות למלט"ים ומיכשור רפואי. "בנינו את החברה מתוך אסטרטגיה להיות הכי טובים גם בעוד 10 שנים. למרות הלחצים העסקיים, אנחנו הראשונים שמציעים מערכות שו"ב גנריות המאפשרות ללקוח מקסימום שליטה, כמעט בלי צורך במתכנת בכל הקשור לשינויים, התאמות ובניית לוגיקת תפעול", אומר נ', מנכ"ל החברה ואחד הבעלים.
נ', שזכה השנה יחד עם צוות החברה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת השו"ב לכיפת ברזל, הקים את mPrest לפני תשע שנים עם בוגרים של חיל אויר וחיל הים. "הרבה מהניסיון שלנו מבוסס על פיתוחים שעשינו בחיל הים", אומר נ'שהקים בשנת 1991 את ענף מערכות שו"ב של חיל היםשהיה אחראי על פיתח תפיסת שו"ב אחודה לחיל. "היו אז עשר מערכות שונות של ספקים שונים, והחלטנו לאחד את כולן למערכת אחת שפיתחנו לבד. ההחלטה התקבלה בעיקר בשל חוסר גמישות של המערכות וההוצאות הגדולות הכרוכות בתפעול והאחזקה שלהן".
לתפקד, גם בתנאי אי ודאות
על פי נ', המאפיין העיקרי של התקופה הוא איומים משתנים."העולם משתנה והחוסר וודאות גדל. כדי להתמודד עם הזירה והדרישות המשתנות, פיתחנו תשתיות שו"ב גנריות שיכולות לפעול כמעט בכל סביבה. חברות כמו אלתאואלישרא מפתחות מערכות שו"ב על בסיס המנועים שלנו".
מערכות השו"ב הן אלו שאמונות על איסוף המידע מהסביבה, על העיבוד שלו בזמן אמיתי והן גם אמורות לתמוך או לבצע הפעלה של אמצעים או משאבים. הן המוח של הפעילות המבצעית ומשקפות את תורת הלחימה של המערך המבצעי,ומכאן החשיבות שלהן בשדה הקרב המודרני. "בכיפת ברזל המערכת מחוברת לסנסורים, מקבלת מידע בזמן אמת, מגלה מטרה, משערכת מסלול, מייצרת פתרונות יירוט, מפעילה את הטילים באופן אוטומטי ומבקרת את פעילות הטיל. זה נתמך על ידי קשת רחבה של תשתיות אשר אוספות, מקליטות, מפיצות ומעבדות את הנתונים", מסביר נ'.
"מאפיין נוסף של העידן הנוכחי הוא כמות המידע.היום יש יותר סנסורים המספקים יותר מידע מפעם ועודף המידע יכול לפגוע כמו שהוא יכול להועיל. המומחיות שלנו טמונה ביכולת לפתח רכיבי תוכנהשיודעים להתחבר בזמן אמיתי לכל סוג של מידע ולהתמודד עם כל איום שיגיע, עם כל סנסור חדש, עם כל מדיניות מבצעית חדשה וכל זאת, בלי לעבור מחזורי פיתוח ארוכים ויקרים".
אחת הדוגמאות לגנריות של המערכת היא השימוש שעושים אתה בחברת איתוראן.בארץ, משמשת המערכת לעקוב אחרי מכוניות גנובות. לעומת זאת, בברזיל וארגנטינה האיום הוא חטיפת נהגים בזמן שהמנוע דולק. נ' מציין כי ההתקנה של המערכת בדרום אמריקה נעשתה "ללא מגע יד תוכניתן", כאשר כל הסנסורים, חוקי התפעולוממשק תצוגת המפעיל שונים לגמרי.
דוגמא נוספת היא השימוש שעשו במערכת כדי לאתר גנבות של בשמים מרשת פארם גדולה. "איתוראן התקינה סנסור מיוחד בתוך בשמים חדשים ובאמצעות המערכת שלנו הצליחה לתפוס את הגנבים. ההטמעה הייתה בזמן אפס. איש המערכת של איתוראן הגדיר את החוקים לסנסורים החדשים והמערכת הפכה למבצעית מיד לאחר מכן", אומר נ'.
"אם פעם פיתוח של מערכת שו"ב היה לוקח בין חמש לעשר שנים, זה נגמר. לא כולם מודעים לכך, גם במערכת הביטחון צריכים לדעת לא להיכנס למערכות שו"ב שאינן גנריות. אם חברה לא יודעת להעמיד מערכת שו"ב בתוך שנה לניסוי מבצעי - סימן שהיא יושבת על תשתיות לא מתאימות".
השליטה עוברת ללקוח
התשתיות הגנריות שמפתחת חברת mPrest משנות את פני עולם השו"ב בכך שהשליטה עוברת ללקוח. כלומר, מפתחים פעם אחת על פי איפיון ראשוני ולאחר מכן את השינויים הנדרשים על ידי הדרג התפעולי/מבצעי עושה הלקוח בעצמו.
"אנחנו עובדים בניגוד ל-DNA של חברות מהסוג שלנו. אם היה משהו שלא אהבנו בחיל הים,זוהעובדה שכל שינוי קטן הוא תהליך פיתוח ארוך ויקר. לא צריך להשאיר שלושה ארבעה תכנתים בפרוייקט שיחליפו את האייקון מירוק לאדום. האיש המבצעי צריך שיהיה לו חופש לשנות את ממשק המערכת ואת החוקים שלה לפי הצרכים שלו מבלי שהוא 'יתעייף' מאיתנו פיננסית", אומר נ'.
"בכיפת ברזל למשל, נתקלנו בדומיין חדש לגמרי. הגנה אווירית היה ורטיקל חדש והיינו צריכים לפתח לכאורה מאפס את התשתיות. למרות זאת התבססנו על תשתיות שמשמשות אותנו 24/7 במערכות שו"ב אחרות וקיצרנו באופן מאוד משמעותי את זמן הפיתוח. יחד עם זאת, אם היום רוצים לקחת ולהתאים את מערכת השו"ב של כיפת ברזל, למערכות שו"ב מאותה משפחה של בניית תמונה אווירית או הפעלת מערכות נשק, מדובר על משימהיותר פשוטה יחסית. בנוסף, הפיתוח נעשה באופן שלאחר פיתוח כיפת ברזל יש לנו יכולת לתמוך בהרבה יותר נשקים אמצעים ומערכות ממערכת שו"ב אחת. מבחינתנו זה אירוע אסטרטגי".
תפיסת הגנריות של mPrest מאפשרת למערכת השו"ב שקף את תורת הלחימה של הארגון ואת המדיניות שלו. היא חייבת לאפשר גמישות למפקדים או למנהלים ואת זה משיגים באמצעות איתנות המבוססת על הפעלת אותן תשתיות במגוון יישומים. "בכיפת ברזל למשל, לא היו עדכוני תוכנה לאחר סיום ההתקנה המבצעית", מגלה נ'. "מדובר על מערכת מבצעית, יחידה בעולם, שפעלה ב'מכהראשונה' ללא סבבים נוספים של עדכוני תוכנה. זו מערכת שלא נפלה אף פעם. זה גם בגלל כוח האדם האיכותי בחברה וגם בגלל התשתיות שרצות במספר מדינות ומספר יישומים. אותה מערכת משמשת להגנת גבולות, הפעלת מל"טים, שדות תעופה, טילים וחימוש מונחה מדוייק. זה מעיד על רובוסטיות".
היבט נוסף ייחודי לחברת mPrest הוא העובדה שלמרות שמדובר על חברה מסחרית, היא מתייחסת לקוד שלה כאל קוד פתוח מול הלקוחות. אני מספק את הקוד לחברות אחרות שיפתחו על התשתיות שלנו. צריך להתייחס למערכת כמו אל שרת אפליקציות עם קוד פתוח.בדרך כלל בשרת אפליקציות אין ללקוחות את הקוד, אצלנו הם מקבלים אותו. אנחנו בטוחים שלחברות רציוניות אין סיבה לרצות להעתיק את המנועים שלנו, זה גם לא כל כך פשוט. בגלל זה אנחנו מאד שונים הן בזריזות (מערכת כיפת ברזל) והן בפתיחות מול הלקוחות", מוסיף נ'.
לדעת נ', מערכת הביטחון צריכה להתמקד יותר במערכות גנריות ופחות במערכות סגורות לפרוייקט מסויים. "בזמנים של קיטון בתקציב הביטחון, צריך להפסיק להיכנס לפרויקטים הדורשים אין סוף גרסאות וכל שינוי בהם עולה מיליוני דולרים רבים. צריך מערכת שו"ב גמישה ככל הניתן וזו צריכה להיות דרישה מנדטורית.
"התחרות במכרז צריכה להיות על גמישות, מהירות הקמה ורובוסטיות של התשתיות. בכיפת ברזל השתנו התו"ל והמדיניות מספר פעמים. מי מיירט, היכן מיירטים , את מי מיירטים ועוד. כל הדברים הללו נעשו בשליטה מלאה של אנשי המבצעים. אנחנו עודדנו לכך. כל מה שיכולנו להוציא לשליטה של אנשי המבצעים - הוצאנו".
[אילוסטרציה: חברת mPrest]
בנויה כמו קוביות לגו
בכדי לאפשר את הגנריות, בנויה מערכת השו"ב של mPrest כמו אוסף קוביות לגו. לכל אחת יש תפקיד מוגדר וכל קוביה עובדת בסנכרון עם הקוביות האחרות מעליה או מצדדיה. "יש לנו אוסף של תשתיות שהן שבנויות כמו תוספים. למשל מרכיב ה- mCoreזו תשתית המאפשרת לחבר הרבה שרתים וקליינטים בלי לכתוב אפילו ICD (interface control document) אחד.
כאשר אובייקט חדש מתעדכן במערכת, ה- mCore מעדכן את עמדת המפעיל וכל הממשקים במערכת השו"ב . הפעולה שלו היא בזכרון הנדיף (RAM), בלי בכלל לגשת לדיסק, בזמן אמיתי ובלי שימוש בבסיסי נתונים. זה מאפשר לנו לעבור משימוש ב-4 קורים ל-96 קורים שרצים בו זמנית ומטפלים באיומים רבים ללא שינוי באפליקציה ", מסביר נ'.
רכיב נוסף, ה- m-client, מאפשר לבנות עמדות מפעיל בצורה עצמאית. המשתמש המבצעי מתחיל במסך ברירת מחדל ובונה לעצמו את ממשק המשתמש . "באיתוראן עוקבים אחרי חולי אלצהיימר וזה שונה ממעקב אחרי כלי רכב. במקום שהמשתמש יבוא אלינו שנבצע לו שינויים במסכים ובעמדות התפעול, יש לו את כל הכלים לשנות לבד . הוא יכול לשנות חוקים , כפתורים וצבעים בלי צורך במתכנת. אפשר לשנות חוקים בצורה כזו שתצמצם את אזעקות השווא ובכך אפשר לצמצם את מספר המפעילים", אומר נ'.
"הייתה דילמה מה הן היכולות שרוצים לתת לכל אחד מהמפעילים של כיפת ברזל. הסברנו ללקוח המבצעי שהגדרת היכולות, ההרשאות והתפעולים לכל אחד מהמפעילים היא משהו פשוט ומיידי. ברוב מערכות השו"ב שלנו יש מפעיל מבצעי שבונה את מראה המערכת והחוקים שלה".
עוד היבט לגמישות של המערכת זו האפשרות להתחבר לכל סוגי שירותי המיפוי בעולם. נ' מספר כי במקרה של איתוראן יש אלפי עמדות תפעול בארץ ובעולם ואם הם היו צריכים לשלם מאות דולרים לשירות Esri לכל קליינט , זה היה עולה להם הרבה כסף. המערכת של mPrest אפשרה להם לעבור בקלות לספק אחר ובכך חסכה איתוראן בעלויות התפעול של המערכת. "יש חברות שמאלצות את הלקוח להשתמש בחבילת מיפוי מסויימת. אם בעוד שנתיים גוגל תוציא חבילת מפות חינמית או בדולר אחד, מה יעשה הלקוח? האם הוא יצטרך לשלם מליוני דולרים על החלפת מנוע המיפוי?", אומר נ'.
פתרון קצה לקצה
תחום נוסף שמיישמים על גבי המערכת של mPrest הוא מאמנים לצוות המבצעי או התפעולי. באיתוראן משתמשים בזה לאמן את העובדים ובצה"ל את המפעילים של מערכת כיפת ברזל, בעולם משתמשים במאמן הגנרי לאמן את המפעילים של מערכות הבקרה האווירית. "הרבה לפני שהם מפעילים מערכת בשטח הם מתאמנים בתנאי מעבדה", מסביר נ'."המאמן יודע לעבוד מול מערכת מבצעית עם תרחישים אמיתיים. המפעיל לא יודע אם הוא מחובר למכ"ם או לא, והיינו חייבים להוסיף סימון מיוחד שיהווה הוכחה לכך שהוא במצב אימון. לחילופין, אם הוא בתנאים מבצעיים כדאי שידע שהטיל אמיתי".
למערכת יש יכולת לטעון תרחישים במהירות וניתן להזין אלפי תרחישים במספר דקות באמצעות ממשק Drag&&Drop פשוט לתפעול. ניתן לבחור סוגי איומים אמיתיים, עם טווחים אמיתיים ואפשר גם לטעון תרחישים עתידיים שחושבים שיקרו בשדה הקרב. גם כאן מדובר על רכיב גנרי, כאשר מנוע המאמן משרת לקוחות מתחומים שונים. "אם פיתחנו מאמן לכיפת ברזל , מאותו רגע יש לנו מאמן לתחום הבליסטי. אנחנו גם מסוגלים לסמלץ תרחישים עתידיים. כל מה שהאנשים המבצעיים מדמיינים, אנחנו יודעים לאמן אותם", מוסיף נ'.
"המאמן מהווה גם פלטפורמה ייחודית לבדיקת ביצועי המערכת בעומסים ובתנאי קיצון שקשה לבדוק אותם בשטח. המאמן יכול להריץ אלפי תרחישים ללא מפעיל, לבדוק את ביצועי המערכת ולתת לנו אינדיקציה ליציבות הגרסאות, לאמינות המערכת, לביצועי המערכת עוד לפני שהמערכת או גרסת התכנה ירדה לשטח. הגישה הזאת הובילה לכך שמערכת השו"ב של כיפת ברזל כמו מערכות שו"ב אחרות שפיתחנו באמפרסט, יציבות מאוד, אמינות ועומדות בדרישות המבצעיות באופן מיטבי".
מאמן מספק גם יכולות תחקור של התנהגות מפעיל ותוצאות הפעולה. אפשר לדעת באילו תרחישים יכולים לפספס עם המיירט ומה מרחק החליפה שמספקת הסוללה בתנאים נתונים. מדובר על מנוע שיודע לספק דו"חות מפורטים מאד. מעבר לכך, הוא מאפשר לבדוק את המערכות בצורה רובוסטית לפני שטוענים בשטח גרסה חדשה. "לא בפוקס הצלחנו להרים את כיפת ברזל. יש תורה שלמה שתומכת במערכת. הלקוח הסופי רוצה פתרון קצהלקצה. להתחיל לקנות את השעון משוויץ ואת הקוקיה מאיטליה ולהרכיב שעון קוקיה - זה פאסה", אומר נ'.
מערכת שו"ב למדינה שלמה
תשתיות השו"ב הגנריות של חברת mPrestהצליחו לתפוס את תשומת הלב של רפאל ובשנת 2006 נחתם הסכם בין החברות, ובו רפאל רכשה חצי ממניות החברה והפכה להיות בעל מניות עיקרי בה. העסקה הושלמה בשנת 2010 עם העברת המניות לרפאל ומאז כל מערכת שמפותחת בחברה מגיעה כעסקת חבילה עם מערכת שו"ב של mPrest. "מי שלא יחבור לאחת מהחברות הגדולות, אם זו חברה שמפתחת סנסורים כמו אלתא או חברה שמוכרת טילים כמו רפאל - הסיכוי שלו למכור שו"ב ביטחוני הוא נמוך מאד", מסביר נ'."אנחנו בית השו"ב של רפאלוזה משביח את המוצרים שלנו. כיפת ברזל למשל השביחה את כל המוצרים שלנו. מעבר לכך, רפאל היא פלטפורמה שיווקית בינלאומית".
החיבור בין mPrestלרפאל אינו מקרי, והוא התרחש בעידן של מהפכה טכנולוגית בתחום השו"ב, אותה מובילים חילות מתקדמים בעולם הרוצים פתרונות מלאים. נ'ושאר השותפים הבינו זאת, וניווטו את הספינה לחוף מבטחים בדמות השתלבות עם חברה שמפתחת חומרה. "בסוף השו"ב משרת מטרה מסויימת, הוא לא עומד בזכות עצמו.ברפאל הבינו שפיתוח שו"ב זו מומחיות ונוצרה משוואה של רווח הדדי".
אחד הפתרונות שהוליד החיבור בין החברות הוא קרון הפיקוד והשליטה -MIC4AD. "במסגרת כיפת ברזל הצגנו מערכת ששולטת על הסוללה ויודעת לבנות תמונה בזמן אמיתי, עם כוחותינו וכוחות אויב ולהתממשק לסנסורים של חיל אויר ואחרים. ב-MIC4ADיישמנו שילוב של כמה מערכות כאלו. מדובר על יכולת חדשה בעולם השו"ב המאפשרת לא רק לחבר סוללות של כיפת ברזל, אלא לחבר מערך נשקים שלם של מדינה או של מרחב נתון, לכדי מערכת שו"ב אחת", מגלה נ'.
"זו מערכת שיכולה להחליף את מערכת השו"ב של מערכת הנשק, אבל היא לא חייבת.אם אנחנו מגיעים למדינה עם טילים של רפאל ויש לאותה מדינה מערכות נשק קיימות, אתה חייב לשלב את המערכות הקיימות עם המערכות החדשות. ה-MIC4AD יודע לשלב את כל המערכות הקיימות בראייה גלובלית.
"הוא עונה על השאלה 'מי מטפל באילו איומים ובאיזה משאבים משתמשים?'. החוכמה היא להיות מסוגל לטפל בכל האמצעים ברמה של מדינה - זו יכולת ייחודית ל-MIC4AD. אפשר לחבר את כל הסנסורים הקיימים ב-Plug&&Play, להציג אותם ולצור תמונה כוללת. מקבל ההחלטות לא עושה אינטגרציה בראש, אלא המערכת עושה זאת על פי לוגיקה שהוא הכניס מראש".
מדובר על מערכת שו"ב מורכבת מצד אחד, ומותאמת לתפעול של אנשים ללא הכשרה טכנית ארוכה. האיש המבצעי יכול לדוגמא להחליט שהוא רואה רק מטרות בליסטיות, רק מטוסים או רק גזרה מסויימת, אבל כל האיומים. את כל המידע יש לכולם וכל אחד יכול להשתמש רק במה שהוא צריך.
המערכת יודעת גם לדרג איומים על פי מדיניות שנקבעה מראש על ידי מקבל ההחלטות. למשל, אפשר להחליט שאזורים רגישים מקבלים טיפול שונה לפי מסגרות זמן שונות. אלו חוקים שמגדיר איש המבצעים. "תיאורטית ניתן לשלב את כל הזרועות (ים, אוויר,יבשה) תחת מערכת אחת ומקבל ההחלטות יכול לעמוד מול מסך אחד שמציג לו שקלול נתונים של שדה הקרב. מדובר על מערכת שו"ב שיודעת לשלב מערכות שונות לעבודה משותפת", אומר נ'.
[קרון ה-MIC4AD - Modular Integrated C4I Air & Missile Defense של רפאל וחברת mPrest צילום:רפאל]
יותר חכם,יותר חסכוני
יתרון נוסף לשיתוף פעולה בין mPrest לרפאל טמון במחקר המשותף. "חלק מהאלגוריתמים הקשורים להיתוך המידע מבוצעים ברפאל וחלק ב-mPrest. לרפאל יש חוקרים שיודעים לכתוב תוכניות יירוט לטילים. אין אף אחד אחר שיודע לעשות זאת ומבחינתנו אין אבחנה בין החברות - זו אותה חברה. בחברות שו"ב אחרות יש צורך להחזיק מעבדות וחוקרים כדי שמוקדי ידע לא יעלמו בתקופה שאין פרוייקטים", מסביר נ'.
הפיתוח של מערכת שו"ב חכמה עוזר גם לתחרותיות המוצרים של רפאל בעולם. היות וחלק מהעיבוד שהיה נעשה בטיל עצמו עבר למערכת השו"ב, אפשר לפתח פעם אחת משהו בשו"ב ולא צריך לייצר אותו כל פעם בראש הביות של הטיל. "ההתפחות של מערכת השו"ב אפשרה לעשות Off-load מהטיל, עובדה שהופכת את הטילים לזולים יותר. כמו כן, מערכת השו"ב יותר גמישה בהיבט הפיתוח מראש הביות של הטיל, וזה מאפשר לשנות ולפתח את הטיל במהירות רבה יותר", אומר נ'.
יחד עם זאת, החסרון התיאורטי בהפחתת העצמאות של הטיל הוא בכך שהטיל הופך להיות יותר תלוי במערכת השו"ב ובתווך התקשורת, אבל גם לזה יש פתרונות. בטילים בליסטיים למשל, המיירט יכול לספוג את השינויים. כמו כן, לא תמיד רצוי שהטיל ימשיך לבד בלי שליטה, גם אם הוא מאד חכם. "במקרים רבים רצוי לבטל אתהשליטה על הטיל הסורר בלי קשר לחוכמה שלו. בעולם הטילאות, לא אוהבים טילים לא נשלטים", מסביר נ'.
שו"ב למערכות אוטונומיות
אחת השאלות הקשורות לעתיד מערכות השו"ב קשורה ליחס המשתנה בין אנשים לרובוטים בשדה הקרב ולדילמה כיצד שולטים בכוחות היברדיים או בכוח המבוסס רק על רובוטים אטונומיים. מסתבר שגם כאן הפתרון טמון בגנריות של המערכת.
"שדה הקרב הופך להיות יותר רובוטיומה שאפשר לעשות בלי בני אדם - עדיף. זו מציאות שמחייבת מערכות יותר אוטומטיות ואוטונומיות. מרבית מערכות השו"ב הקיימות לא בנויות לשדה הקרב העתידי שדורש הפעלה של בני אדם, רובוטים, סנסורים ואמצעים קשים נוספים. המערכת שלנו , בגלל הגנריות שלה, מביאה בשורה גם בהיבט זה", אומר נ'. "אני לא ראיתי חברה שיודעת לקחת מערכת שו"ב של חימוש אווירי ולהתאים אותה לשימוש במגוון חימושים ולאפליקציות שו"ב אחרות".
כטכנולוג, אומר נ'שמכונות יכולות לפעול מהר יותר ועשות עבודה יותר טובה מבני אדם על פי רוב. "כאשר אתה לוקח החלטות לא תחת לחץ כאשר יורים עליך, התוצאות טובה יותר. כלומר, אם עושים חשיבה בימי רגיעה ולוקחים בחשבון תרחישים רבים ככל האפשר, ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר. צריך לזכור, כי במקום שאיש מבצעי מתערב, הוא יכול גם לקלקל, להתבלבל ולטעות".
דעתו של נ' נשענת על המציאות בשדה הקרב של ימינו.קצב השינויים מהיר יותר וזמני התגובה הנדרשים, בייחוד בתחום של הגנה אווירית, מתקצרים בצורה משמעותית. "אנחנו במקום שמערכות צריכות להיות אוטומטיות לחלוטין. לא צריך את המפעיל בחוג, אין טעם שישבו בקרונות ויהיו פרושים בשטח. יש פתרונות אוטונומיים טובים יותר וצריכים את המפעיל רק למקרה שהמערכת לא מתפקדת על פי מה שהוגדר לה.
"מצב שבו המפעיל ידע שיש אירוע בסביבה והמערכת לא תדע להתחשב בו, הוא סיכוי קלוש. אני לא אומר ללכת לישון ולקום בבוקר לראות אם יש או אין יירוט. אבל התפעול עצמו הוא אוטומטי. צריך את כוחות ההגנה האווירית בעיקר לנושאים של הקמה, תכנון ובטיחות, אבל המערכות הופכות להיות מאד מורכבות והן משתלבות עם כמויות מידע אדירות בכל שנייה. בן אדם לא מסוגל לעבד את כל המידע הזה".
העתיד נמצא במערכות גנריות
אין ספק כי היתרונות של מערכות שו"ב גנריות ברורים. הן בהיבט המחיר, השליטה המבצעית, האוטומצייה והיכולת להתאים את המערכת לתנאי מציאות משתנים במהירות. יחד עם זאת, כדי לפתח מערכות גנריות, יש צורך ביתרון טכנולוגי שאין לכל החברות בתחום. נ' גם רומז בזהירות, כי ייתכן מאד ו- mPrest אינה היחידה שמחזיקה ביכולות אלו ולפעמים מדובר על שיקול עסקי גרידא. כלומר, מפתחים יכולות גנריות, אבל מוכרים אותן בחלקים 'מותאמים' לפי אופי הפרויקט.
"אחרי כיפת ברזל, כולם הבינו שיש מערכת שו"ב גנרית שגם עובדת בשדה הקרב. פיתחנו מערכת יציבה שלא נפלה פעם אחת כאשר כל הסנסורים חדשים וגם המיירט. המערכת הייתה מוכנה לניסוי מבצעי לאחר שנה מהיום בו נסגרו הדרישות. זה חסר תקדים בנוף של מערכות השו"ב", אומר נ'.
"למרות שיש הבנה בבשורה של מערכות גנריות, עם תקציבי הביטחון ואילוצי הזמן שיש היום, חשוב שמערכת הביטחון תדע לנצל יותר את התשתיות שלנו. החשיבות גדלה גם מחוץ לישראל. אם אתה מתמודד בעולם על עסקאות, אתה צריך להיות כמה שיותר גנרי וגמיש והמאמץ להתאים את המערכת לצרכי הלקוח צריך להיות אפסי כדי שתהיה אטרקטיבי".
חברת mPrest מפתחת מערכות שו"ב גנריות למגוון יישומים, צבאיים ואזרחיים. החל מהגנת גבולות, דרך חימוש מונחה מדויק, כיפת ברזל, מערכות איתוראן, הגנת מתקנים, תחנות קרקעיות למלט"ים ומיכשור רפואי. "בנינו את החברה מתוך אסטרטגיה להיות הכי טובים גם בעוד 10 שנים. למרות הלחצים העסקיים, אנחנו הראשונים שמציעים מערכות שו"ב גנריות המאפשרות ללקוח מקסימום שליטה, כמעט בלי צורך במתכנת בכל הקשור לשינויים, התאמות ובניית לוגיקת תפעול", אומר נ', מנכ"ל החברה ואחד הבעלים.
נ', שזכה השנה יחד עם צוות החברה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת השו"ב לכיפת ברזל, הקים את mPrest לפני תשע שנים עם בוגרים של חיל אויר וחיל הים. "הרבה מהניסיון שלנו מבוסס על פיתוחים שעשינו בחיל הים", אומר נ'שהקים בשנת 1991 את ענף מערכות שו"ב של חיל היםשהיה אחראי על פיתח תפיסת שו"ב אחודה לחיל. "היו אז עשר מערכות שונות של ספקים שונים, והחלטנו לאחד את כולן למערכת אחת שפיתחנו לבד. ההחלטה התקבלה בעיקר בשל חוסר גמישות של המערכות וההוצאות הגדולות הכרוכות בתפעול והאחזקה שלהן".
לתפקד, גם בתנאי אי ודאות
על פי נ', המאפיין העיקרי של התקופה הוא איומים משתנים."העולם משתנה והחוסר וודאות גדל. כדי להתמודד עם הזירה והדרישות המשתנות, פיתחנו תשתיות שו"ב גנריות שיכולות לפעול כמעט בכל סביבה. חברות כמו אלתאואלישרא מפתחות מערכות שו"ב על בסיס המנועים שלנו".
מערכות השו"ב הן אלו שאמונות על איסוף המידע מהסביבה, על העיבוד שלו בזמן אמיתי והן גם אמורות לתמוך או לבצע הפעלה של אמצעים או משאבים. הן המוח של הפעילות המבצעית ומשקפות את תורת הלחימה של המערך המבצעי,ומכאן החשיבות שלהן בשדה הקרב המודרני. "בכיפת ברזל המערכת מחוברת לסנסורים, מקבלת מידע בזמן אמת, מגלה מטרה, משערכת מסלול, מייצרת פתרונות יירוט, מפעילה את הטילים באופן אוטומטי ומבקרת את פעילות הטיל. זה נתמך על ידי קשת רחבה של תשתיות אשר אוספות, מקליטות, מפיצות ומעבדות את הנתונים", מסביר נ'.
"מאפיין נוסף של העידן הנוכחי הוא כמות המידע.היום יש יותר סנסורים המספקים יותר מידע מפעם ועודף המידע יכול לפגוע כמו שהוא יכול להועיל. המומחיות שלנו טמונה ביכולת לפתח רכיבי תוכנהשיודעים להתחבר בזמן אמיתי לכל סוג של מידע ולהתמודד עם כל איום שיגיע, עם כל סנסור חדש, עם כל מדיניות מבצעית חדשה וכל זאת, בלי לעבור מחזורי פיתוח ארוכים ויקרים".
אחת הדוגמאות לגנריות של המערכת היא השימוש שעושים אתה בחברת איתוראן.בארץ, משמשת המערכת לעקוב אחרי מכוניות גנובות. לעומת זאת, בברזיל וארגנטינה האיום הוא חטיפת נהגים בזמן שהמנוע דולק. נ' מציין כי ההתקנה של המערכת בדרום אמריקה נעשתה "ללא מגע יד תוכניתן", כאשר כל הסנסורים, חוקי התפעולוממשק תצוגת המפעיל שונים לגמרי.
דוגמא נוספת היא השימוש שעשו במערכת כדי לאתר גנבות של בשמים מרשת פארם גדולה. "איתוראן התקינה סנסור מיוחד בתוך בשמים חדשים ובאמצעות המערכת שלנו הצליחה לתפוס את הגנבים. ההטמעה הייתה בזמן אפס. איש המערכת של איתוראן הגדיר את החוקים לסנסורים החדשים והמערכת הפכה למבצעית מיד לאחר מכן", אומר נ'.
"אם פעם פיתוח של מערכת שו"ב היה לוקח בין חמש לעשר שנים, זה נגמר. לא כולם מודעים לכך, גם במערכת הביטחון צריכים לדעת לא להיכנס למערכות שו"ב שאינן גנריות. אם חברה לא יודעת להעמיד מערכת שו"ב בתוך שנה לניסוי מבצעי - סימן שהיא יושבת על תשתיות לא מתאימות".
השליטה עוברת ללקוח
התשתיות הגנריות שמפתחת חברת mPrest משנות את פני עולם השו"ב בכך שהשליטה עוברת ללקוח. כלומר, מפתחים פעם אחת על פי איפיון ראשוני ולאחר מכן את השינויים הנדרשים על ידי הדרג התפעולי/מבצעי עושה הלקוח בעצמו.
"אנחנו עובדים בניגוד ל-DNA של חברות מהסוג שלנו. אם היה משהו שלא אהבנו בחיל הים,זוהעובדה שכל שינוי קטן הוא תהליך פיתוח ארוך ויקר. לא צריך להשאיר שלושה ארבעה תכנתים בפרוייקט שיחליפו את האייקון מירוק לאדום. האיש המבצעי צריך שיהיה לו חופש לשנות את ממשק המערכת ואת החוקים שלה לפי הצרכים שלו מבלי שהוא 'יתעייף' מאיתנו פיננסית", אומר נ'.
"בכיפת ברזל למשל, נתקלנו בדומיין חדש לגמרי. הגנה אווירית היה ורטיקל חדש והיינו צריכים לפתח לכאורה מאפס את התשתיות. למרות זאת התבססנו על תשתיות שמשמשות אותנו 24/7 במערכות שו"ב אחרות וקיצרנו באופן מאוד משמעותי את זמן הפיתוח. יחד עם זאת, אם היום רוצים לקחת ולהתאים את מערכת השו"ב של כיפת ברזל, למערכות שו"ב מאותה משפחה של בניית תמונה אווירית או הפעלת מערכות נשק, מדובר על משימהיותר פשוטה יחסית. בנוסף, הפיתוח נעשה באופן שלאחר פיתוח כיפת ברזל יש לנו יכולת לתמוך בהרבה יותר נשקים אמצעים ומערכות ממערכת שו"ב אחת. מבחינתנו זה אירוע אסטרטגי".
תפיסת הגנריות של mPrest מאפשרת למערכת השו"ב שקף את תורת הלחימה של הארגון ואת המדיניות שלו. היא חייבת לאפשר גמישות למפקדים או למנהלים ואת זה משיגים באמצעות איתנות המבוססת על הפעלת אותן תשתיות במגוון יישומים. "בכיפת ברזל למשל, לא היו עדכוני תוכנה לאחר סיום ההתקנה המבצעית", מגלה נ'. "מדובר על מערכת מבצעית, יחידה בעולם, שפעלה ב'מכהראשונה' ללא סבבים נוספים של עדכוני תוכנה. זו מערכת שלא נפלה אף פעם. זה גם בגלל כוח האדם האיכותי בחברה וגם בגלל התשתיות שרצות במספר מדינות ומספר יישומים. אותה מערכת משמשת להגנת גבולות, הפעלת מל"טים, שדות תעופה, טילים וחימוש מונחה מדוייק. זה מעיד על רובוסטיות".
היבט נוסף ייחודי לחברת mPrest הוא העובדה שלמרות שמדובר על חברה מסחרית, היא מתייחסת לקוד שלה כאל קוד פתוח מול הלקוחות. אני מספק את הקוד לחברות אחרות שיפתחו על התשתיות שלנו. צריך להתייחס למערכת כמו אל שרת אפליקציות עם קוד פתוח.בדרך כלל בשרת אפליקציות אין ללקוחות את הקוד, אצלנו הם מקבלים אותו. אנחנו בטוחים שלחברות רציוניות אין סיבה לרצות להעתיק את המנועים שלנו, זה גם לא כל כך פשוט. בגלל זה אנחנו מאד שונים הן בזריזות (מערכת כיפת ברזל) והן בפתיחות מול הלקוחות", מוסיף נ'.
לדעת נ', מערכת הביטחון צריכה להתמקד יותר במערכות גנריות ופחות במערכות סגורות לפרוייקט מסויים. "בזמנים של קיטון בתקציב הביטחון, צריך להפסיק להיכנס לפרויקטים הדורשים אין סוף גרסאות וכל שינוי בהם עולה מיליוני דולרים רבים. צריך מערכת שו"ב גמישה ככל הניתן וזו צריכה להיות דרישה מנדטורית.
"התחרות במכרז צריכה להיות על גמישות, מהירות הקמה ורובוסטיות של התשתיות. בכיפת ברזל השתנו התו"ל והמדיניות מספר פעמים. מי מיירט, היכן מיירטים , את מי מיירטים ועוד. כל הדברים הללו נעשו בשליטה מלאה של אנשי המבצעים. אנחנו עודדנו לכך. כל מה שיכולנו להוציא לשליטה של אנשי המבצעים - הוצאנו".
[אילוסטרציה: חברת mPrest]
בנויה כמו קוביות לגו
בכדי לאפשר את הגנריות, בנויה מערכת השו"ב של mPrest כמו אוסף קוביות לגו. לכל אחת יש תפקיד מוגדר וכל קוביה עובדת בסנכרון עם הקוביות האחרות מעליה או מצדדיה. "יש לנו אוסף של תשתיות שהן שבנויות כמו תוספים. למשל מרכיב ה- mCoreזו תשתית המאפשרת לחבר הרבה שרתים וקליינטים בלי לכתוב אפילו ICD (interface control document) אחד.
כאשר אובייקט חדש מתעדכן במערכת, ה- mCore מעדכן את עמדת המפעיל וכל הממשקים במערכת השו"ב . הפעולה שלו היא בזכרון הנדיף (RAM), בלי בכלל לגשת לדיסק, בזמן אמיתי ובלי שימוש בבסיסי נתונים. זה מאפשר לנו לעבור משימוש ב-4 קורים ל-96 קורים שרצים בו זמנית ומטפלים באיומים רבים ללא שינוי באפליקציה ", מסביר נ'.
רכיב נוסף, ה- m-client, מאפשר לבנות עמדות מפעיל בצורה עצמאית. המשתמש המבצעי מתחיל במסך ברירת מחדל ובונה לעצמו את ממשק המשתמש . "באיתוראן עוקבים אחרי חולי אלצהיימר וזה שונה ממעקב אחרי כלי רכב. במקום שהמשתמש יבוא אלינו שנבצע לו שינויים במסכים ובעמדות התפעול, יש לו את כל הכלים לשנות לבד . הוא יכול לשנות חוקים , כפתורים וצבעים בלי צורך במתכנת. אפשר לשנות חוקים בצורה כזו שתצמצם את אזעקות השווא ובכך אפשר לצמצם את מספר המפעילים", אומר נ'.
"הייתה דילמה מה הן היכולות שרוצים לתת לכל אחד מהמפעילים של כיפת ברזל. הסברנו ללקוח המבצעי שהגדרת היכולות, ההרשאות והתפעולים לכל אחד מהמפעילים היא משהו פשוט ומיידי. ברוב מערכות השו"ב שלנו יש מפעיל מבצעי שבונה את מראה המערכת והחוקים שלה".
עוד היבט לגמישות של המערכת זו האפשרות להתחבר לכל סוגי שירותי המיפוי בעולם. נ' מספר כי במקרה של איתוראן יש אלפי עמדות תפעול בארץ ובעולם ואם הם היו צריכים לשלם מאות דולרים לשירות Esri לכל קליינט , זה היה עולה להם הרבה כסף. המערכת של mPrest אפשרה להם לעבור בקלות לספק אחר ובכך חסכה איתוראן בעלויות התפעול של המערכת. "יש חברות שמאלצות את הלקוח להשתמש בחבילת מיפוי מסויימת. אם בעוד שנתיים גוגל תוציא חבילת מפות חינמית או בדולר אחד, מה יעשה הלקוח? האם הוא יצטרך לשלם מליוני דולרים על החלפת מנוע המיפוי?", אומר נ'.
פתרון קצה לקצה
תחום נוסף שמיישמים על גבי המערכת של mPrest הוא מאמנים לצוות המבצעי או התפעולי. באיתוראן משתמשים בזה לאמן את העובדים ובצה"ל את המפעילים של מערכת כיפת ברזל, בעולם משתמשים במאמן הגנרי לאמן את המפעילים של מערכות הבקרה האווירית. "הרבה לפני שהם מפעילים מערכת בשטח הם מתאמנים בתנאי מעבדה", מסביר נ'."המאמן יודע לעבוד מול מערכת מבצעית עם תרחישים אמיתיים. המפעיל לא יודע אם הוא מחובר למכ"ם או לא, והיינו חייבים להוסיף סימון מיוחד שיהווה הוכחה לכך שהוא במצב אימון. לחילופין, אם הוא בתנאים מבצעיים כדאי שידע שהטיל אמיתי".
למערכת יש יכולת לטעון תרחישים במהירות וניתן להזין אלפי תרחישים במספר דקות באמצעות ממשק Drag&&Drop פשוט לתפעול. ניתן לבחור סוגי איומים אמיתיים, עם טווחים אמיתיים ואפשר גם לטעון תרחישים עתידיים שחושבים שיקרו בשדה הקרב. גם כאן מדובר על רכיב גנרי, כאשר מנוע המאמן משרת לקוחות מתחומים שונים. "אם פיתחנו מאמן לכיפת ברזל , מאותו רגע יש לנו מאמן לתחום הבליסטי. אנחנו גם מסוגלים לסמלץ תרחישים עתידיים. כל מה שהאנשים המבצעיים מדמיינים, אנחנו יודעים לאמן אותם", מוסיף נ'.
"המאמן מהווה גם פלטפורמה ייחודית לבדיקת ביצועי המערכת בעומסים ובתנאי קיצון שקשה לבדוק אותם בשטח. המאמן יכול להריץ אלפי תרחישים ללא מפעיל, לבדוק את ביצועי המערכת ולתת לנו אינדיקציה ליציבות הגרסאות, לאמינות המערכת, לביצועי המערכת עוד לפני שהמערכת או גרסת התכנה ירדה לשטח. הגישה הזאת הובילה לכך שמערכת השו"ב של כיפת ברזל כמו מערכות שו"ב אחרות שפיתחנו באמפרסט, יציבות מאוד, אמינות ועומדות בדרישות המבצעיות באופן מיטבי".
מאמן מספק גם יכולות תחקור של התנהגות מפעיל ותוצאות הפעולה. אפשר לדעת באילו תרחישים יכולים לפספס עם המיירט ומה מרחק החליפה שמספקת הסוללה בתנאים נתונים. מדובר על מנוע שיודע לספק דו"חות מפורטים מאד. מעבר לכך, הוא מאפשר לבדוק את המערכות בצורה רובוסטית לפני שטוענים בשטח גרסה חדשה. "לא בפוקס הצלחנו להרים את כיפת ברזל. יש תורה שלמה שתומכת במערכת. הלקוח הסופי רוצה פתרון קצהלקצה. להתחיל לקנות את השעון משוויץ ואת הקוקיה מאיטליה ולהרכיב שעון קוקיה - זה פאסה", אומר נ'.
מערכת שו"ב למדינה שלמה
תשתיות השו"ב הגנריות של חברת mPrestהצליחו לתפוס את תשומת הלב של רפאל ובשנת 2006 נחתם הסכם בין החברות, ובו רפאל רכשה חצי ממניות החברה והפכה להיות בעל מניות עיקרי בה. העסקה הושלמה בשנת 2010 עם העברת המניות לרפאל ומאז כל מערכת שמפותחת בחברה מגיעה כעסקת חבילה עם מערכת שו"ב של mPrest. "מי שלא יחבור לאחת מהחברות הגדולות, אם זו חברה שמפתחת סנסורים כמו אלתא או חברה שמוכרת טילים כמו רפאל - הסיכוי שלו למכור שו"ב ביטחוני הוא נמוך מאד", מסביר נ'."אנחנו בית השו"ב של רפאלוזה משביח את המוצרים שלנו. כיפת ברזל למשל השביחה את כל המוצרים שלנו. מעבר לכך, רפאל היא פלטפורמה שיווקית בינלאומית".
החיבור בין mPrestלרפאל אינו מקרי, והוא התרחש בעידן של מהפכה טכנולוגית בתחום השו"ב, אותה מובילים חילות מתקדמים בעולם הרוצים פתרונות מלאים. נ'ושאר השותפים הבינו זאת, וניווטו את הספינה לחוף מבטחים בדמות השתלבות עם חברה שמפתחת חומרה. "בסוף השו"ב משרת מטרה מסויימת, הוא לא עומד בזכות עצמו.ברפאל הבינו שפיתוח שו"ב זו מומחיות ונוצרה משוואה של רווח הדדי".
אחד הפתרונות שהוליד החיבור בין החברות הוא קרון הפיקוד והשליטה -MIC4AD. "במסגרת כיפת ברזל הצגנו מערכת ששולטת על הסוללה ויודעת לבנות תמונה בזמן אמיתי, עם כוחותינו וכוחות אויב ולהתממשק לסנסורים של חיל אויר ואחרים. ב-MIC4ADיישמנו שילוב של כמה מערכות כאלו. מדובר על יכולת חדשה בעולם השו"ב המאפשרת לא רק לחבר סוללות של כיפת ברזל, אלא לחבר מערך נשקים שלם של מדינה או של מרחב נתון, לכדי מערכת שו"ב אחת", מגלה נ'.
"זו מערכת שיכולה להחליף את מערכת השו"ב של מערכת הנשק, אבל היא לא חייבת.אם אנחנו מגיעים למדינה עם טילים של רפאל ויש לאותה מדינה מערכות נשק קיימות, אתה חייב לשלב את המערכות הקיימות עם המערכות החדשות. ה-MIC4AD יודע לשלב את כל המערכות הקיימות בראייה גלובלית.
"הוא עונה על השאלה 'מי מטפל באילו איומים ובאיזה משאבים משתמשים?'. החוכמה היא להיות מסוגל לטפל בכל האמצעים ברמה של מדינה - זו יכולת ייחודית ל-MIC4AD. אפשר לחבר את כל הסנסורים הקיימים ב-Plug&&Play, להציג אותם ולצור תמונה כוללת. מקבל ההחלטות לא עושה אינטגרציה בראש, אלא המערכת עושה זאת על פי לוגיקה שהוא הכניס מראש".
מדובר על מערכת שו"ב מורכבת מצד אחד, ומותאמת לתפעול של אנשים ללא הכשרה טכנית ארוכה. האיש המבצעי יכול לדוגמא להחליט שהוא רואה רק מטרות בליסטיות, רק מטוסים או רק גזרה מסויימת, אבל כל האיומים. את כל המידע יש לכולם וכל אחד יכול להשתמש רק במה שהוא צריך.
המערכת יודעת גם לדרג איומים על פי מדיניות שנקבעה מראש על ידי מקבל ההחלטות. למשל, אפשר להחליט שאזורים רגישים מקבלים טיפול שונה לפי מסגרות זמן שונות. אלו חוקים שמגדיר איש המבצעים. "תיאורטית ניתן לשלב את כל הזרועות (ים, אוויר,יבשה) תחת מערכת אחת ומקבל ההחלטות יכול לעמוד מול מסך אחד שמציג לו שקלול נתונים של שדה הקרב. מדובר על מערכת שו"ב שיודעת לשלב מערכות שונות לעבודה משותפת", אומר נ'.
[קרון ה-MIC4AD - Modular Integrated C4I Air & Missile Defense של רפאל וחברת mPrest צילום:רפאל]
יותר חכם,יותר חסכוני
יתרון נוסף לשיתוף פעולה בין mPrest לרפאל טמון במחקר המשותף. "חלק מהאלגוריתמים הקשורים להיתוך המידע מבוצעים ברפאל וחלק ב-mPrest. לרפאל יש חוקרים שיודעים לכתוב תוכניות יירוט לטילים. אין אף אחד אחר שיודע לעשות זאת ומבחינתנו אין אבחנה בין החברות - זו אותה חברה. בחברות שו"ב אחרות יש צורך להחזיק מעבדות וחוקרים כדי שמוקדי ידע לא יעלמו בתקופה שאין פרוייקטים", מסביר נ'.
הפיתוח של מערכת שו"ב חכמה עוזר גם לתחרותיות המוצרים של רפאל בעולם. היות וחלק מהעיבוד שהיה נעשה בטיל עצמו עבר למערכת השו"ב, אפשר לפתח פעם אחת משהו בשו"ב ולא צריך לייצר אותו כל פעם בראש הביות של הטיל. "ההתפחות של מערכת השו"ב אפשרה לעשות Off-load מהטיל, עובדה שהופכת את הטילים לזולים יותר. כמו כן, מערכת השו"ב יותר גמישה בהיבט הפיתוח מראש הביות של הטיל, וזה מאפשר לשנות ולפתח את הטיל במהירות רבה יותר", אומר נ'.
יחד עם זאת, החסרון התיאורטי בהפחתת העצמאות של הטיל הוא בכך שהטיל הופך להיות יותר תלוי במערכת השו"ב ובתווך התקשורת, אבל גם לזה יש פתרונות. בטילים בליסטיים למשל, המיירט יכול לספוג את השינויים. כמו כן, לא תמיד רצוי שהטיל ימשיך לבד בלי שליטה, גם אם הוא מאד חכם. "במקרים רבים רצוי לבטל אתהשליטה על הטיל הסורר בלי קשר לחוכמה שלו. בעולם הטילאות, לא אוהבים טילים לא נשלטים", מסביר נ'.
שו"ב למערכות אוטונומיות
אחת השאלות הקשורות לעתיד מערכות השו"ב קשורה ליחס המשתנה בין אנשים לרובוטים בשדה הקרב ולדילמה כיצד שולטים בכוחות היברדיים או בכוח המבוסס רק על רובוטים אטונומיים. מסתבר שגם כאן הפתרון טמון בגנריות של המערכת.
"שדה הקרב הופך להיות יותר רובוטיומה שאפשר לעשות בלי בני אדם - עדיף. זו מציאות שמחייבת מערכות יותר אוטומטיות ואוטונומיות. מרבית מערכות השו"ב הקיימות לא בנויות לשדה הקרב העתידי שדורש הפעלה של בני אדם, רובוטים, סנסורים ואמצעים קשים נוספים. המערכת שלנו , בגלל הגנריות שלה, מביאה בשורה גם בהיבט זה", אומר נ'. "אני לא ראיתי חברה שיודעת לקחת מערכת שו"ב של חימוש אווירי ולהתאים אותה לשימוש במגוון חימושים ולאפליקציות שו"ב אחרות".
כטכנולוג, אומר נ'שמכונות יכולות לפעול מהר יותר ועשות עבודה יותר טובה מבני אדם על פי רוב. "כאשר אתה לוקח החלטות לא תחת לחץ כאשר יורים עליך, התוצאות טובה יותר. כלומר, אם עושים חשיבה בימי רגיעה ולוקחים בחשבון תרחישים רבים ככל האפשר, ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר. צריך לזכור, כי במקום שאיש מבצעי מתערב, הוא יכול גם לקלקל, להתבלבל ולטעות".
דעתו של נ' נשענת על המציאות בשדה הקרב של ימינו.קצב השינויים מהיר יותר וזמני התגובה הנדרשים, בייחוד בתחום של הגנה אווירית, מתקצרים בצורה משמעותית. "אנחנו במקום שמערכות צריכות להיות אוטומטיות לחלוטין. לא צריך את המפעיל בחוג, אין טעם שישבו בקרונות ויהיו פרושים בשטח. יש פתרונות אוטונומיים טובים יותר וצריכים את המפעיל רק למקרה שהמערכת לא מתפקדת על פי מה שהוגדר לה.
"מצב שבו המפעיל ידע שיש אירוע בסביבה והמערכת לא תדע להתחשב בו, הוא סיכוי קלוש. אני לא אומר ללכת לישון ולקום בבוקר לראות אם יש או אין יירוט. אבל התפעול עצמו הוא אוטומטי. צריך את כוחות ההגנה האווירית בעיקר לנושאים של הקמה, תכנון ובטיחות, אבל המערכות הופכות להיות מאד מורכבות והן משתלבות עם כמויות מידע אדירות בכל שנייה. בן אדם לא מסוגל לעבד את כל המידע הזה".
העתיד נמצא במערכות גנריות
אין ספק כי היתרונות של מערכות שו"ב גנריות ברורים. הן בהיבט המחיר, השליטה המבצעית, האוטומצייה והיכולת להתאים את המערכת לתנאי מציאות משתנים במהירות. יחד עם זאת, כדי לפתח מערכות גנריות, יש צורך ביתרון טכנולוגי שאין לכל החברות בתחום. נ' גם רומז בזהירות, כי ייתכן מאד ו- mPrest אינה היחידה שמחזיקה ביכולות אלו ולפעמים מדובר על שיקול עסקי גרידא. כלומר, מפתחים יכולות גנריות, אבל מוכרים אותן בחלקים 'מותאמים' לפי אופי הפרויקט.
"אחרי כיפת ברזל, כולם הבינו שיש מערכת שו"ב גנרית שגם עובדת בשדה הקרב. פיתחנו מערכת יציבה שלא נפלה פעם אחת כאשר כל הסנסורים חדשים וגם המיירט. המערכת הייתה מוכנה לניסוי מבצעי לאחר שנה מהיום בו נסגרו הדרישות. זה חסר תקדים בנוף של מערכות השו"ב", אומר נ'.
"למרות שיש הבנה בבשורה של מערכות גנריות, עם תקציבי הביטחון ואילוצי הזמן שיש היום, חשוב שמערכת הביטחון תדע לנצל יותר את התשתיות שלנו. החשיבות גדלה גם מחוץ לישראל. אם אתה מתמודד בעולם על עסקאות, אתה צריך להיות כמה שיותר גנרי וגמיש והמאמץ להתאים את המערכת לצרכי הלקוח צריך להיות אפסי כדי שתהיה אטרקטיבי".
