ענן תחת אש
אם באזרחות משתמשים בתשתיות מחשוב ענן כדי לצמצם הוצאות, בצבא מדובר על מהלך שנועד בראש ובראשונה לשפר את היכולת המבצעית של המערך הלוחם. סא"ל יגאל אהרונוביץ מממר"ם מסביר כיצד מיישמים ענן בסביבה צבאית
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
(shutterstock.com)
כאשר בוחנים את טכנולוגיית מחשוב הענן, עולה השאלה כיצד מתכונן הצבא ליום שאחרי המעבר לסביבה מחשובית משותפת. בשונה מהאזרחות, בסביבה מבצעית מדובר על דרישות כמו סנכרון מידע בזמן אמת בין גורמים שונים בזירת הלחימה, מערכת הרשאות קשיחה שתאפשר גישה מורשית למידע מסווג ודרישות נוספות. יחד עם זאת, מעבר לשימוש בתשתיות מחשוב משותפות יאפשר ניצול יותר יעיל של המשאבים הקיימים, חסכון כספי ולעיתים גם שיפור הגמישות המחשובית של המערך הלוחם. בראיון לישראל דיפנס טק מסביר סא"ל יגאל אהרונוביץ, ראש ענף שדרה אפליקטיבית בממר"ם, על האתגרים שבדרך.
כיצד הצבא מתכונן לעידן מחשוב ענן?
"כמו כל טכנולוגיה, הצבא לא מדלג עליה. מדובר בבאזז מאוד גדול בעולם והצבא עוסק בזה. החל ביחידת לוט"ם באגף התקשוב ועד הכחולים – זה נושא שמקיף את כולם. אגף התקשוב כאגף מטכ"לי, על זרועי, אמור להכתיב את המדיניות בצה"ל, אבל יש מורשת של זרועות שונות שניבנו כאגפים עצמאיים שבתוכם יש כמה מסגרות עצמאיות. הענן בהקשר זה הוא הזדמנות לעשות סדר. חשוב להדגיש שאין כרגע ענן בצה"ל, לא אחד ציבורי ולא פרטי. כולנו נמצאים "בשלהי". הזרז שלנו הוא המעבר לנגב, שם אנחנו מתכננים ליישם זאת. צריך עוד למצוא את הטכנולוגיה המתאימה, הכישורים הנדרשים ודרושה התארגנות. לא מדובר על מהלך פשוט ועדיין אין מכרזים, לפחות אצלנו. אני לא יודע לגבי זרועות אחרות.
"אם אני מסתכל על העולם האזרחי, המטרה בענן בעיניים של אנשי ה-IT היא להקל על הפעילות השוטפת של התחזוקה והניהול של המערכות. שהכל יהיה אוטומטי, מהיר ויעיל. זו טכנולוגיה שהזרז שלה הוא שיקולים כלכליים ולכן מי שחושב על השורה התחתונה, עושה מיקור חוץ כמעט מלא לענן. זה קורה גם באירגונים שמרניים. יחד עם זאת, בצבא הכסף הוא לא השיקול היחיד וגם לא תמיד הכי חשוב".
מה לגבי שיתוף מידע בין כל הזרועות בצה"ל?
"אפשר לפתור את זה עם ענן, אבל יש טכנולוגיות אחרות. יצאנו מהמיין פריים למערכות מבודדות שלאט לאט התחילו לחבר ביניהן. הענן יכול לעזור בחיבור משתמשים שונים בצורה קלה יחסית, להוסיף שירותים חדשים או לענות על צרכים לא מתוכננים. היום אנחנו עושים זאת בדרכים אחרות. הענן בא לפתור מענה לניהול יעיל של משאבים כצורך מבצעי. לדוגמא, יש מערכות חישוב שכר שדרוש עבורן כוח עיבוד גדול לפרק זמן של שבועיים בחודש ובשבועיים האחרים תשתית המחשוב סתם מתבזבזת. במקרה כזה כדאי כלכלית לחלק את המשאבים אחרת. במקרה אחר צריך לגייס מילואים וכוח העיבוד שנשאר לחישובי שכר הוא מוגבל. אז צריך גמישות מרבית בחלוקת המשאבים האלו ורוצים שזה יהיה בזמן אמת. הענן צריך לספק מענה מבצעי לגמישות, זמינות ויציבות תפקודית.
"אנחנו מנסים לאמץ טכנולוגיות קיימות לסביבה המורכבת של הצבא. הייתי כמה שנים באזרחות ואני מכיר את הארגונים האזרחיים כמו בנקים ואחרים. זה לא מתקרב למורכבות ולסיבוכיות בסביבה הצה"לית. זה לא פשוט להביא טכנולוגיה ולשים אותה פה. איך לוקחים מערכת, שמים שלושה חלקים שלה פעילים בו זמנית ונותנים לשלושה משתמשים לעבוד עליה באותו הזמן? זה לא גוגל ואמזון, יש לנו אתגרים אחרים.
"בעיית הסוכן הנוסע היא בעיה מוכרת בצבא והיא קיימת באזרחות בסדר גודל קטן. אבל לא מדובר רק על סוכן שחזר מפעולה וצריך להעלות את המידע, אלא על סינכרון בזמן אמת. מדובר על שלושה משתמשים במרחק של עד 400 קילומטר זה מזה שצריכים לראות את אותו מידע, באותו זמן, כדי שלא תפגע הפעילות המבצעית. יש טכנולוגיות שמצליחות באזרחות אבל לא בצה"ל, כי לא מצליחים למתוח אותן לקצוות שאנחנו צריכים.
"במסגרת המו"פ אנחנו מערבים חברות כמו מיקרוסופט, IBM ואחרות שיש להן ניסיון רב בסביבת ענן. אנחנו בודקים את הנושא כבר מאוקטובר שנה שעברה ואמורים לסיים בקרוב את החשיבה בנושא. אז נדע לענות מה זה ענן ואיך הוא נראה בצה"ל בהיבטים של גמישות במערכות המחשוב הקיימות. המטרה היא לראות איך מייצרים ענן התורם לרציפות התפקודית".
כיצד שומרים על מידור בענן?
"אחת הבשורות הגדולות של הענן היא יכולות ה-multi tenancy המאפשרת חלוקה של הענן לתתי קבוצות אוטונומיות. יחד עם זאת, כנראה שאף תוכנה אינה חסינה בפני פריצה וגם בענן צריך להיערך לכך. חלק ממה שאנו בודקים זה איך הענן משמר את תפיסת ההגנה על המידע בסטנדרטים הקיימים. זה מורכב מאוד בעיקר בגופי המודיעין ועדיין אין לזה תשובה.
"אחת התפיסות להגן על הענן היא לפתח טכנולוגיה ייחודית שלך, כמו גוגל למשל. יחד עם זאת, גוגל מספקת שירותים מסויימים ואילו צה"ל הוא כמו מדינה. יש מערכות שכר מצד אחד ומערכות לחימה מצד שני ובמורכבות כזו, שהכל צריך להיות מחובר, זו לא יכולה להיות מערכת שפותחה בתוך הבית. בנוסף, שימוש בתוכנות מדף חוסך כסף ומאפשר התייעלות. אמנם יש מקומות ייעודיים בצה"ל שעושים הכל לבד, אבל הם בודדים. המטרה היא לקחת טכנולוגיה קיימת ולהתאים אותה לצבא.
"צריך לזכור כי הרשת הצבאית מנותקת מהאזרחית וגם בתוכה יש הרבה שכבות אבטחה וצריך להתאים את הטכנולוגיה לסביבה. כמו כן, יש דברים שלא צריך לדבר עליהם גם בתוך הרשת הצבאית כמו כמויות, מיקומים ונתונים אחרים בלי קשר לסוג הטכנולוגיה הנמצאת בשימוש. מידע מסווג צריך להישמר בצורה מאוד מסוימת כדי שלא כולם יוכלו לגשת אליו ויש מערכות עם רמות הצפנה ואבטחה שונות. בהיבט ההצפנה יש את יחידת מצו"ב שהיא הגוף שאחראי בצה"ל על נושא".
כיצד צה"ל מיישם התאוששות מאסון בלי ענן?
"אנחנו עוסקים ברציפות תפקודית החל משנות ה-80 והזמן שעבר שיפר את היכולות בנושא. היינו האירגון הראשון בארץ שיישם תהליך של DR במערכות שלו. כשהתחילו המערכות המבוזרות, זה נהיה מסובך יותר. הרעיון הוא להסתכל באיזה תהליך מבצעי המערכת תומכת, האם הוא קריטי ואז מגדירים לו SLA. איך אני מדלג אותו, כמה מידע אני יכול להעביר בכל דילוג וכמה זמן לוקח לי לדלג.
"התחלנו בתהליך של 'דילוג בקליק'. בין שזו תחזוקה, תקלה, או אירוע אחר והמצב היום די טוב. בנוסף ליכולת הטכנולוגית, צריך לשמור גם על מושג הכשירות המגיע מהעולם המבצעי ואת זה מיישמים במערכת באמצעות נהלים כמו על מה לוחצים, איך להעביר שליטה ומי אחראי. הענן אמור לפשט את התהליך הזה ולהפוך אותו ליותר אוטומטי.
"לגבי השאלה האם יש מחשבות על DR למקום מחוץ למדינת ישראל, אני לא יודע לענות. טכנולוגית זה אפשרי, אבל להוציא מידע מסווג מחוץ לגבולות המדינה זה בעייתי. בבנקים עשו את זה כהנחיה, בצבא עוד לא החליטו".
איך מתמודדים עם ה-Big Data בצה"ל?
"יש לנו המון מידע וסביבת הביג דטה תמיד הייתה קיימת. העניין הוא איך מסתכלים על כל המידע של הצבא כשלם אחד ואיך מתחילים לחפש בתוכו. יש גופים בצה"ל שייעודם להתעסק בזה. עולם הביג דטה מביא כלים חדשים המאפשרים לעשות היתוך מידע ולא רק ניתוח שלו. כולם עסוקים בזה כי מבינים את הפוטנציאל.
"יש מקומות בצה"ל שמפתחים כלים יחד עם התעשייה, כאשר המטרה היא לעזור בכל הקשור ללחימה. מתוך המידע שנאסף אפשר להבין את ההתנהגות הנורמטיבית, להסיק לגבי ההתנהגות בעתיד ולתת המלצות למקבלי ההחלטות.
"השאיפה לעשות זאת בזמן אמת. באזרחות למשל יש בשדות תעופה מערכות שיכולות לזהות חפץ שמישהו השאיר אחרי 60 שניות שלא נגעו בו, לעשות חיפוש לאחור ולראות מי הביא אותו ובאיזה רכב הוא הגיע לשדה תעופה. אם תקח את זה לסביבה הצבאית, יש אין סוף אפשרויות".
רשתות חברתיות בצה"ל?
"המושג הזה מאתגר בהקשר הצבאי. השאלה איך הוא יוכל לעזור במלחמה הבאה. אחד הכיוונים הוא יצירת קהילות ידע ברשת הצה"לית שיאפשרו לשאול שאלה ולקבל תשובה. לדוגמא, לפני כשלוש או ארבע שנים בתחום שנקרא ניתוח ביצועים, בדקנו איך עובדות מערכות בעומסים שונים בסביבות ייעודיות. בנינו טכנולוגיה, התחלנו להתמחות בזה ויצרנו בממר"ם קהילת ידע קטנה.
"עם הזמן, הבנו שצריך להחיל את הידע גם על מקומות אחרים בצבא, אז עשינו קורס בבס"ח והבאנו את כל הזרועות על מנת להסביר על הטכנולוגיה. בנוסף, פתחנו אתר בשביל מי שרוצה לדעת מה ואיך עושים. לא האמנו שיהיה קהל, אבל זה התפתח בצורה כזאת שנפתחו וויקיז בתחומים שונים. עד היום בה"ד 7 עושים בזה שימוש ויש וויקיז בתחומי ידע כמו IT, תחזוקת מערכות ואבטחת מידע. בנוסף, יש גם קהילות ידע במקצועות התכנות.
"הרשת החברתית של הצבא לא תהיה פייסבוק ולא טוויטר, אבל יהיה שיתוף תוכן וגם אפשרות למצוא מומחה בתחום מסויים. אנשים רוצים להיחשף בתחום המקצועי כמומחים, יש להם מחויבות אירגונית מפאת הדרגה שקיבלו ובאחריותם לפרסם דברים כמוקדי ידע. כשאתה רוצה להיעזר במומחים סביבך ואין מספיק תקנים, אז אתה משיג אותם באמצעות קהילת ידע צה"לית. היום זה עוד לא קיים, אבל אם מסתכלים על רשת חברתית בצבא, זה אחד הכיוונים. ולא רק בנושאים טכנולוגיים, יש גם נושאים אחרים. הטכנולוגיה מביאה אותך לשם, המסנג'ר כבר קיים במקומות מסוימים, יש דואר אלקטרוני וטלפון, אבל אנשים מחפשים תגובות מהירות".
הכי חשוב – ההון האנושי
"חשוב לי להגיד דבר אחד. בסוף מה שחשוב אלו האנשים המצויינים שחושבים כיצד יראה הענן בצה"ל. מדובר באנשים מאוד צעירים, מרביתם בין גילאי 18 עד 24. זה גיל מאוד צעיר לעשות את הדברים המורכבים שדיברנו עליהם ובסוף הם אלו שיוצרים את הכלים שעוזרים לנו לנצח במלחמה. הם אלו שמפתחים את הכלי התוכנתי שיושב למפקד מול העיניים. אמנם הוא זה שלוחץ על מקש האנטר – אבל אם המערכת לא תעבוד, יהיה לו מאוד קשה לבצע את המשימות" .
כאשר בוחנים את טכנולוגיית מחשוב הענן, עולה השאלה כיצד מתכונן הצבא ליום שאחרי המעבר לסביבה מחשובית משותפת. בשונה מהאזרחות, בסביבה מבצעית מדובר על דרישות כמו סנכרון מידע בזמן אמת בין גורמים שונים בזירת הלחימה, מערכת הרשאות קשיחה שתאפשר גישה מורשית למידע מסווג ודרישות נוספות. יחד עם זאת, מעבר לשימוש בתשתיות מחשוב משותפות יאפשר ניצול יותר יעיל של המשאבים הקיימים, חסכון כספי ולעיתים גם שיפור הגמישות המחשובית של המערך הלוחם. בראיון לישראל דיפנס טק מסביר סא"ל יגאל אהרונוביץ, ראש ענף שדרה אפליקטיבית בממר"ם, על האתגרים שבדרך.
כיצד הצבא מתכונן לעידן מחשוב ענן?
"כמו כל טכנולוגיה, הצבא לא מדלג עליה. מדובר בבאזז מאוד גדול בעולם והצבא עוסק בזה. החל ביחידת לוט"ם באגף התקשוב ועד הכחולים – זה נושא שמקיף את כולם. אגף התקשוב כאגף מטכ"לי, על זרועי, אמור להכתיב את המדיניות בצה"ל, אבל יש מורשת של זרועות שונות שניבנו כאגפים עצמאיים שבתוכם יש כמה מסגרות עצמאיות. הענן בהקשר זה הוא הזדמנות לעשות סדר. חשוב להדגיש שאין כרגע ענן בצה"ל, לא אחד ציבורי ולא פרטי. כולנו נמצאים "בשלהי". הזרז שלנו הוא המעבר לנגב, שם אנחנו מתכננים ליישם זאת. צריך עוד למצוא את הטכנולוגיה המתאימה, הכישורים הנדרשים ודרושה התארגנות. לא מדובר על מהלך פשוט ועדיין אין מכרזים, לפחות אצלנו. אני לא יודע לגבי זרועות אחרות.
"אם אני מסתכל על העולם האזרחי, המטרה בענן בעיניים של אנשי ה-IT היא להקל על הפעילות השוטפת של התחזוקה והניהול של המערכות. שהכל יהיה אוטומטי, מהיר ויעיל. זו טכנולוגיה שהזרז שלה הוא שיקולים כלכליים ולכן מי שחושב על השורה התחתונה, עושה מיקור חוץ כמעט מלא לענן. זה קורה גם באירגונים שמרניים. יחד עם זאת, בצבא הכסף הוא לא השיקול היחיד וגם לא תמיד הכי חשוב".
מה לגבי שיתוף מידע בין כל הזרועות בצה"ל?
"אפשר לפתור את זה עם ענן, אבל יש טכנולוגיות אחרות. יצאנו מהמיין פריים למערכות מבודדות שלאט לאט התחילו לחבר ביניהן. הענן יכול לעזור בחיבור משתמשים שונים בצורה קלה יחסית, להוסיף שירותים חדשים או לענות על צרכים לא מתוכננים. היום אנחנו עושים זאת בדרכים אחרות. הענן בא לפתור מענה לניהול יעיל של משאבים כצורך מבצעי. לדוגמא, יש מערכות חישוב שכר שדרוש עבורן כוח עיבוד גדול לפרק זמן של שבועיים בחודש ובשבועיים האחרים תשתית המחשוב סתם מתבזבזת. במקרה כזה כדאי כלכלית לחלק את המשאבים אחרת. במקרה אחר צריך לגייס מילואים וכוח העיבוד שנשאר לחישובי שכר הוא מוגבל. אז צריך גמישות מרבית בחלוקת המשאבים האלו ורוצים שזה יהיה בזמן אמת. הענן צריך לספק מענה מבצעי לגמישות, זמינות ויציבות תפקודית.
"אנחנו מנסים לאמץ טכנולוגיות קיימות לסביבה המורכבת של הצבא. הייתי כמה שנים באזרחות ואני מכיר את הארגונים האזרחיים כמו בנקים ואחרים. זה לא מתקרב למורכבות ולסיבוכיות בסביבה הצה"לית. זה לא פשוט להביא טכנולוגיה ולשים אותה פה. איך לוקחים מערכת, שמים שלושה חלקים שלה פעילים בו זמנית ונותנים לשלושה משתמשים לעבוד עליה באותו הזמן? זה לא גוגל ואמזון, יש לנו אתגרים אחרים.
"בעיית הסוכן הנוסע היא בעיה מוכרת בצבא והיא קיימת באזרחות בסדר גודל קטן. אבל לא מדובר רק על סוכן שחזר מפעולה וצריך להעלות את המידע, אלא על סינכרון בזמן אמת. מדובר על שלושה משתמשים במרחק של עד 400 קילומטר זה מזה שצריכים לראות את אותו מידע, באותו זמן, כדי שלא תפגע הפעילות המבצעית. יש טכנולוגיות שמצליחות באזרחות אבל לא בצה"ל, כי לא מצליחים למתוח אותן לקצוות שאנחנו צריכים.
"במסגרת המו"פ אנחנו מערבים חברות כמו מיקרוסופט, IBM ואחרות שיש להן ניסיון רב בסביבת ענן. אנחנו בודקים את הנושא כבר מאוקטובר שנה שעברה ואמורים לסיים בקרוב את החשיבה בנושא. אז נדע לענות מה זה ענן ואיך הוא נראה בצה"ל בהיבטים של גמישות במערכות המחשוב הקיימות. המטרה היא לראות איך מייצרים ענן התורם לרציפות התפקודית".
כיצד שומרים על מידור בענן?
"אחת הבשורות הגדולות של הענן היא יכולות ה-multi tenancy המאפשרת חלוקה של הענן לתתי קבוצות אוטונומיות. יחד עם זאת, כנראה שאף תוכנה אינה חסינה בפני פריצה וגם בענן צריך להיערך לכך. חלק ממה שאנו בודקים זה איך הענן משמר את תפיסת ההגנה על המידע בסטנדרטים הקיימים. זה מורכב מאוד בעיקר בגופי המודיעין ועדיין אין לזה תשובה.
"אחת התפיסות להגן על הענן היא לפתח טכנולוגיה ייחודית שלך, כמו גוגל למשל. יחד עם זאת, גוגל מספקת שירותים מסויימים ואילו צה"ל הוא כמו מדינה. יש מערכות שכר מצד אחד ומערכות לחימה מצד שני ובמורכבות כזו, שהכל צריך להיות מחובר, זו לא יכולה להיות מערכת שפותחה בתוך הבית. בנוסף, שימוש בתוכנות מדף חוסך כסף ומאפשר התייעלות. אמנם יש מקומות ייעודיים בצה"ל שעושים הכל לבד, אבל הם בודדים. המטרה היא לקחת טכנולוגיה קיימת ולהתאים אותה לצבא.
"צריך לזכור כי הרשת הצבאית מנותקת מהאזרחית וגם בתוכה יש הרבה שכבות אבטחה וצריך להתאים את הטכנולוגיה לסביבה. כמו כן, יש דברים שלא צריך לדבר עליהם גם בתוך הרשת הצבאית כמו כמויות, מיקומים ונתונים אחרים בלי קשר לסוג הטכנולוגיה הנמצאת בשימוש. מידע מסווג צריך להישמר בצורה מאוד מסוימת כדי שלא כולם יוכלו לגשת אליו ויש מערכות עם רמות הצפנה ואבטחה שונות. בהיבט ההצפנה יש את יחידת מצו"ב שהיא הגוף שאחראי בצה"ל על נושא".
כיצד צה"ל מיישם התאוששות מאסון בלי ענן?
"אנחנו עוסקים ברציפות תפקודית החל משנות ה-80 והזמן שעבר שיפר את היכולות בנושא. היינו האירגון הראשון בארץ שיישם תהליך של DR במערכות שלו. כשהתחילו המערכות המבוזרות, זה נהיה מסובך יותר. הרעיון הוא להסתכל באיזה תהליך מבצעי המערכת תומכת, האם הוא קריטי ואז מגדירים לו SLA. איך אני מדלג אותו, כמה מידע אני יכול להעביר בכל דילוג וכמה זמן לוקח לי לדלג.
"התחלנו בתהליך של 'דילוג בקליק'. בין שזו תחזוקה, תקלה, או אירוע אחר והמצב היום די טוב. בנוסף ליכולת הטכנולוגית, צריך לשמור גם על מושג הכשירות המגיע מהעולם המבצעי ואת זה מיישמים במערכת באמצעות נהלים כמו על מה לוחצים, איך להעביר שליטה ומי אחראי. הענן אמור לפשט את התהליך הזה ולהפוך אותו ליותר אוטומטי.
"לגבי השאלה האם יש מחשבות על DR למקום מחוץ למדינת ישראל, אני לא יודע לענות. טכנולוגית זה אפשרי, אבל להוציא מידע מסווג מחוץ לגבולות המדינה זה בעייתי. בבנקים עשו את זה כהנחיה, בצבא עוד לא החליטו".
איך מתמודדים עם ה-Big Data בצה"ל?
"יש לנו המון מידע וסביבת הביג דטה תמיד הייתה קיימת. העניין הוא איך מסתכלים על כל המידע של הצבא כשלם אחד ואיך מתחילים לחפש בתוכו. יש גופים בצה"ל שייעודם להתעסק בזה. עולם הביג דטה מביא כלים חדשים המאפשרים לעשות היתוך מידע ולא רק ניתוח שלו. כולם עסוקים בזה כי מבינים את הפוטנציאל.
"יש מקומות בצה"ל שמפתחים כלים יחד עם התעשייה, כאשר המטרה היא לעזור בכל הקשור ללחימה. מתוך המידע שנאסף אפשר להבין את ההתנהגות הנורמטיבית, להסיק לגבי ההתנהגות בעתיד ולתת המלצות למקבלי ההחלטות.
"השאיפה לעשות זאת בזמן אמת. באזרחות למשל יש בשדות תעופה מערכות שיכולות לזהות חפץ שמישהו השאיר אחרי 60 שניות שלא נגעו בו, לעשות חיפוש לאחור ולראות מי הביא אותו ובאיזה רכב הוא הגיע לשדה תעופה. אם תקח את זה לסביבה הצבאית, יש אין סוף אפשרויות".
רשתות חברתיות בצה"ל?
"המושג הזה מאתגר בהקשר הצבאי. השאלה איך הוא יוכל לעזור במלחמה הבאה. אחד הכיוונים הוא יצירת קהילות ידע ברשת הצה"לית שיאפשרו לשאול שאלה ולקבל תשובה. לדוגמא, לפני כשלוש או ארבע שנים בתחום שנקרא ניתוח ביצועים, בדקנו איך עובדות מערכות בעומסים שונים בסביבות ייעודיות. בנינו טכנולוגיה, התחלנו להתמחות בזה ויצרנו בממר"ם קהילת ידע קטנה.
"עם הזמן, הבנו שצריך להחיל את הידע גם על מקומות אחרים בצבא, אז עשינו קורס בבס"ח והבאנו את כל הזרועות על מנת להסביר על הטכנולוגיה. בנוסף, פתחנו אתר בשביל מי שרוצה לדעת מה ואיך עושים. לא האמנו שיהיה קהל, אבל זה התפתח בצורה כזאת שנפתחו וויקיז בתחומים שונים. עד היום בה"ד 7 עושים בזה שימוש ויש וויקיז בתחומי ידע כמו IT, תחזוקת מערכות ואבטחת מידע. בנוסף, יש גם קהילות ידע במקצועות התכנות.
"הרשת החברתית של הצבא לא תהיה פייסבוק ולא טוויטר, אבל יהיה שיתוף תוכן וגם אפשרות למצוא מומחה בתחום מסויים. אנשים רוצים להיחשף בתחום המקצועי כמומחים, יש להם מחויבות אירגונית מפאת הדרגה שקיבלו ובאחריותם לפרסם דברים כמוקדי ידע. כשאתה רוצה להיעזר במומחים סביבך ואין מספיק תקנים, אז אתה משיג אותם באמצעות קהילת ידע צה"לית. היום זה עוד לא קיים, אבל אם מסתכלים על רשת חברתית בצבא, זה אחד הכיוונים. ולא רק בנושאים טכנולוגיים, יש גם נושאים אחרים. הטכנולוגיה מביאה אותך לשם, המסנג'ר כבר קיים במקומות מסוימים, יש דואר אלקטרוני וטלפון, אבל אנשים מחפשים תגובות מהירות".
הכי חשוב – ההון האנושי
"חשוב לי להגיד דבר אחד. בסוף מה שחשוב אלו האנשים המצויינים שחושבים כיצד יראה הענן בצה"ל. מדובר באנשים מאוד צעירים, מרביתם בין גילאי 18 עד 24. זה גיל מאוד צעיר לעשות את הדברים המורכבים שדיברנו עליהם ובסוף הם אלו שיוצרים את הכלים שעוזרים לנו לנצח במלחמה. הם אלו שמפתחים את הכלי התוכנתי שיושב למפקד מול העיניים. אמנם הוא זה שלוחץ על מקש האנטר – אבל אם המערכת לא תעבוד, יהיה לו מאוד קשה לבצע את המשימות" .
