התדרדרות מהירה
לא ברק ולא צה"ל הם אלה שקובעים את גובה הלהבות בתקופה האחרונה. מי שמשחקים באש הם דווקא חמאס והארגונים "הסוררים" בעזה
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
יש הבדל גדול בין המצב בדרום ובין הירי של צה"ל אתמול לעבר שטח סוריה: המצב מול רצועת עזה נפיץ הרבה יותר מאשר בגבול הצפוני. למעשה, צה"ל כבר היה יכול להיות עמוק בשטח רצועת עזה ממש השבוע.
אילו מנהרת התופת שהתפוצצה ביום חמישי הייתה גורמת לאבידות רבות ואפילו הייתה מאפשרת חטיפת חייל; אילו ירי הטיל לעבר ג'יפ צה"ל בשבת היה גובה קורבנות ולא "רק" ארבעה פצועים; או אילו אחד מבין עשרות הרקטות שנורו לעבר הדרום בימים האחרונים היה גובה קורבנות מקרב התושבים, הדרך לפעולה כלשהי הייתה קצרה מאוד.
בתקופה שטרם בחירות, הפתיל של הדרג המדיני נאכל על ידי האש במהירות של זיקוקי דינור, במיוחד כאשר שר הביטחון מקושש כל קול בניסון לעבור את אחוז החסימה. בלשכת אהוד ברק מדברים בימים האחרונים על כך שפעולה ברצועת עזה תביא לו כמה קולות כמו שמבצע "עופרת יצוקה" הקפיץ אותו בסקרים ערב הבחירות של 2009. חס וחלילה, אף אחד אינו מעלה שם על דעתו ששר הביטחון מונע על ידי סקרים, במהלך ההסלמה של הימים האחרונים, אבל אתמול בערב אהוד ברק עטה על עצמו מעיל עור פתוח בארוע מחוייט בגני התערוכה, ודיבר אל הבוחרים: אנחנו חזקים, אנחנו נכה במי שיירה לעברנו דרום ובצפון, וכן הלאה.
האמת היא, שלא ברק ולא צה"ל קובעים את גובה הלהבות בתקופה האחרונה. מי שמשחקים באש הם החמאס והארגונים שנחשבים "סוררים" ברצועת עזה. מבחינת המודיעים של צה"ל, ארגונים "סוררים" הם כל הגופים ברצועת עזה, שמנהלים אג'נדה משלהם, שאינה בהכרח תואמת את הרצונות של הנהגת החמאס. פעם, ארגונים "סוררים" היו בעיקר ועדות ההתנגדות בדרום רצועת עזה. כיום, מלאה הרצועה בארגונים ששואבים את האידיאולוגיה שלהם (ולפעמים גם את ההנחיות) מגופי הג'יהאד העולמי.
לעומתם, האינטרס הבסיסי של החמאס בימים אלה הוא לשמור על שקט, בעיקר כדי לאפשר לאחים המוסלמים להשלים את השתלטותם על מצרים ללא כאב ראש מצפון, ואולם על הארגון מופעל לחץ כבד לאפשר פיגועים כנגד צה"ל לאורך הגבול. הלחץ הזה גבר לנכוח מה שנראה מעזה כמגבלות משמעותיות על הפעלת הכוח של צה"ל ערב בחירות. לאור הלחץ הופעל עליו, בצה"ל העריכו באחרונה כי החמאס ניסה לתעל את האנרגיה של הארגונים ה"סוררים" למלחמת התשה לאורך הגבול המקיף את רצועת עזה, לקבוע כללי משחק מול צה"ל בגזרה הזו.
זה הרקע לרצף הפיגועים המטריד שהתחיל לאחרונה. מזג האוויר הסגרירי של הימים האחרונים היוה הזדמנות מבחינת הארגונים העזתיים לסיבוב מהלומות אלים במיוחד מול צה"ל, כולל ירי לדרום, בידיעה שכלי הטיס של צה"ל, שהפגינו מומחיות מדהימה ממש בציד משגרים, מוגבלים בימים כאלה בפעילותם. ברק שידר אתמול מסרים לוחמניים לא רק לצורכי מפלגת "עצמאות" אלא בראש ובראשונה כדי לאותת לחמאס בעזה שהוא אחראי מבחינת ישראל למצב, ועליו לכבות את האש לאלתר. בלשכת ראש הממשלה ידעו לספר על הכנת דעת הקהל העולמית לפעולה ובצה"ל - הרמטכ"ל תידרך לקראת פעולה קרקעית אפשרית, ולמרות הכל, עדיין יש סיכוי סביר שעם התבהרות מזג האוויר גם סבב האלימות הזה יגווע. לפחות לכמה ימים.
ומה בצפון? שם, אם לא יימשך הירי מסוריה לעבר ישראל, תיזכר פעולת הירי הישראלית אתמול לכל היותר כאפיזודה, אם היא תיזכר בכלל. הירי של טיל נ"ט "תמוז" לעבר שטח לא מאויש בסוריה בוצע לאחר שפגז מרגמה נחת במוצב תל תזקה, מבלי שגרם לנפגעים. הפצמ"ר היה תקני, פרט המעיד על כך שמדובר בירי שבוצע בוודאות על ידי כוחות הצבא הסורי שלוחמים במורדים. לפי כל ההערכות, הירי לעבר ישראל בוצע בשוגג. כך או כך, הירי הזה מסוכן הרבה פחות מאשר התרחישים המאיימים באמת מבחינת פיקוד הצפון: על פי תרחישים שכבר אינם נראים מופרכים, גבול ישראל-סוריה ברמת הגולן יהפוך במשך הזמן לשטח הפקר, שבו פועלים כמעט ללא הפרעה לוחמי ג'יהאד עולמי, שהולכים ומתאספים גם בסוריה, בדיוק כמו שהצליחו לקבוע את כללי המשחק ברצועת עזה. בינתיים.
יש הבדל גדול בין המצב בדרום ובין הירי של צה"ל אתמול לעבר שטח סוריה: המצב מול רצועת עזה נפיץ הרבה יותר מאשר בגבול הצפוני. למעשה, צה"ל כבר היה יכול להיות עמוק בשטח רצועת עזה ממש השבוע.
אילו מנהרת התופת שהתפוצצה ביום חמישי הייתה גורמת לאבידות רבות ואפילו הייתה מאפשרת חטיפת חייל; אילו ירי הטיל לעבר ג'יפ צה"ל בשבת היה גובה קורבנות ולא "רק" ארבעה פצועים; או אילו אחד מבין עשרות הרקטות שנורו לעבר הדרום בימים האחרונים היה גובה קורבנות מקרב התושבים, הדרך לפעולה כלשהי הייתה קצרה מאוד.
בתקופה שטרם בחירות, הפתיל של הדרג המדיני נאכל על ידי האש במהירות של זיקוקי דינור, במיוחד כאשר שר הביטחון מקושש כל קול בניסון לעבור את אחוז החסימה. בלשכת אהוד ברק מדברים בימים האחרונים על כך שפעולה ברצועת עזה תביא לו כמה קולות כמו שמבצע "עופרת יצוקה" הקפיץ אותו בסקרים ערב הבחירות של 2009. חס וחלילה, אף אחד אינו מעלה שם על דעתו ששר הביטחון מונע על ידי סקרים, במהלך ההסלמה של הימים האחרונים, אבל אתמול בערב אהוד ברק עטה על עצמו מעיל עור פתוח בארוע מחוייט בגני התערוכה, ודיבר אל הבוחרים: אנחנו חזקים, אנחנו נכה במי שיירה לעברנו דרום ובצפון, וכן הלאה.
האמת היא, שלא ברק ולא צה"ל קובעים את גובה הלהבות בתקופה האחרונה. מי שמשחקים באש הם החמאס והארגונים שנחשבים "סוררים" ברצועת עזה. מבחינת המודיעים של צה"ל, ארגונים "סוררים" הם כל הגופים ברצועת עזה, שמנהלים אג'נדה משלהם, שאינה בהכרח תואמת את הרצונות של הנהגת החמאס. פעם, ארגונים "סוררים" היו בעיקר ועדות ההתנגדות בדרום רצועת עזה. כיום, מלאה הרצועה בארגונים ששואבים את האידיאולוגיה שלהם (ולפעמים גם את ההנחיות) מגופי הג'יהאד העולמי.
לעומתם, האינטרס הבסיסי של החמאס בימים אלה הוא לשמור על שקט, בעיקר כדי לאפשר לאחים המוסלמים להשלים את השתלטותם על מצרים ללא כאב ראש מצפון, ואולם על הארגון מופעל לחץ כבד לאפשר פיגועים כנגד צה"ל לאורך הגבול. הלחץ הזה גבר לנכוח מה שנראה מעזה כמגבלות משמעותיות על הפעלת הכוח של צה"ל ערב בחירות. לאור הלחץ הופעל עליו, בצה"ל העריכו באחרונה כי החמאס ניסה לתעל את האנרגיה של הארגונים ה"סוררים" למלחמת התשה לאורך הגבול המקיף את רצועת עזה, לקבוע כללי משחק מול צה"ל בגזרה הזו.
זה הרקע לרצף הפיגועים המטריד שהתחיל לאחרונה. מזג האוויר הסגרירי של הימים האחרונים היוה הזדמנות מבחינת הארגונים העזתיים לסיבוב מהלומות אלים במיוחד מול צה"ל, כולל ירי לדרום, בידיעה שכלי הטיס של צה"ל, שהפגינו מומחיות מדהימה ממש בציד משגרים, מוגבלים בימים כאלה בפעילותם. ברק שידר אתמול מסרים לוחמניים לא רק לצורכי מפלגת "עצמאות" אלא בראש ובראשונה כדי לאותת לחמאס בעזה שהוא אחראי מבחינת ישראל למצב, ועליו לכבות את האש לאלתר. בלשכת ראש הממשלה ידעו לספר על הכנת דעת הקהל העולמית לפעולה ובצה"ל - הרמטכ"ל תידרך לקראת פעולה קרקעית אפשרית, ולמרות הכל, עדיין יש סיכוי סביר שעם התבהרות מזג האוויר גם סבב האלימות הזה יגווע. לפחות לכמה ימים.
ומה בצפון? שם, אם לא יימשך הירי מסוריה לעבר ישראל, תיזכר פעולת הירי הישראלית אתמול לכל היותר כאפיזודה, אם היא תיזכר בכלל. הירי של טיל נ"ט "תמוז" לעבר שטח לא מאויש בסוריה בוצע לאחר שפגז מרגמה נחת במוצב תל תזקה, מבלי שגרם לנפגעים. הפצמ"ר היה תקני, פרט המעיד על כך שמדובר בירי שבוצע בוודאות על ידי כוחות הצבא הסורי שלוחמים במורדים. לפי כל ההערכות, הירי לעבר ישראל בוצע בשוגג. כך או כך, הירי הזה מסוכן הרבה פחות מאשר התרחישים המאיימים באמת מבחינת פיקוד הצפון: על פי תרחישים שכבר אינם נראים מופרכים, גבול ישראל-סוריה ברמת הגולן יהפוך במשך הזמן לשטח הפקר, שבו פועלים כמעט ללא הפרעה לוחמי ג'יהאד עולמי, שהולכים ומתאספים גם בסוריה, בדיוק כמו שהצליחו לקבוע את כללי המשחק ברצועת עזה. בינתיים.
