בין סמארטפונים למל"טים
הרבה מגה-פיקסלים, אפליקציות מובנות לעיבוד תמונה, תקשורת סלולארית בפס רחב, מזעור ומחירים זולים. כל הסיבות שיצרניות מטע"דים נושאות עיניים לשוק הסמארטפונים.
עמי רוחקס דומבה
| 19/05/2011
(צילום: coming up)
ג'וני קרני, סמנכ"ל השיווק של חברת קונטרופ, אמר בכנס המערכות הבלתי מאוישות של ישראל דיפנס שהתקיים ביום חמישי האחרון, כי הוא סבור ששוק המטע"דים האזרחי יושפע בעיקר מהסמארטפונים.
"מדובר על מגוון משימות אזרחיות עם ציוד אלקטרו-אופטי מתקדם. אלו משימות ברמת ממשלה ומשימות מסחריות כמו סיור, תצפית ומעקב אחרי חיות. גם בעולם השיטור רוצים תצפית ויש גם את הביטחון הציבורי בעת אירועי משבר כגון צונאמי, רעידות אדמה ושריפות". על פי קרני, המלט"ים הקטנים, שהם פשוטים יותר להפעלה וגם יותר זולים, יקחו נתח גדול בשוק האזרחי. מדובר על כלים שהמשקל שלהם נע מכמה מאות גרמים ועד 6 ק"ג ואליהם צריך להתאים את המטע"דים. "המטע"דים הקטנים עוברים ל-HD כאשר חלקם עם מצלמות מקוררות. הסמארטפונים בהיבט זה מובילים על הצבא, עם מצלמות של 40 מגה-פיקסל, אפליקציות לעיבוד תמונה וכל זה בגודל זעיר שיכול להיכנס למל"טים קטנים, ובזול. במקום תחנות קרקע אפשר להשתמש בטאבלטים למיניהם שעולים 600 דולרים, והתקשורת בין המצלמה לאייפד נעשית בפס רחב בטכנולוגיית LTE".
אין ספק כי בהיבטים של איכות צילום, עיבוד תמונה, מחיר ומזעור השוק האזרחי מוביל על הצבאי. יחד עם זאת, תחום ראיית הלילה עדיין נשאר ברובו ליישומים ביטחוניים. "עוד שאלה היא עלות מול אפקטיביות בהפעלת כלי מאויש או בלתי מאויש. כלי מאויש בדרך כלל יותר זול במשימות קצרות בזמן ובטווח. המגבלה של הבלתי מאויש קשורה בעיקר לנושאים של בטיחות ורגולציה, איפה מותר לטוס ואיפה לא. בלתי מאויש יכול גם לטוס באזורים עם סיכון גדול לבן אדם, כמו בתוך עשן בעת שריפה.
"בנוסף, עולות גם שאלות לגבי זמינות הכלים הבלתי מאוישים לעומת טייסים אנושיים ופשטות התפעול שלהם. במל"טים הקטנים יותר, הבעיות הללו באות על פתרונן. יחד עם זאת, ייקח הרבה זמן עד שכלים בלתי מאוישים יחליפו לגמרי את המטוסים המאוישים בתחום האזרחי. אנו צפויים לראות חדירה של בעיקר של מל"טים גדולים המתופעלים על ידי גופי הממשלה ומל"טים מאד קטנים שיתופעלו על ידי חברות מסחריות לכל מיני צרכים. אלו כלים ששוקלים ממאות גרם עד 6 ק"ג שאפשר להפעיל אותם מקומית".
עוד ציין קרני כי המצלמות היום עוברות לטכנולוגיית CMOS המאפשרת לספק איכות צילום של עשרות מגה פיקסלים. בתחום צילום הלילה, טכנולוגיית ה- SWIR , צפויה לתפוס נתח גדול היות והיא מספקת ביצועים טובים במחיר זול. יש גם את פתרונות איכותיים ויקרים יותר כמו טכנולוגיית ה-LADAR שהוא מכ"מ לייזר תלת ממדי בכיוון אחד, ומצלמות היפר ספקטראליות שיודעות להבדיל בין חומרים שונים על הקרקע. קרני מדגיש כי ניתן ליישם את הטכנולוגיות הללו בכלים בלתי מאוישים גם בקרקע וגם באוויר.
ג'וני קרני, סמנכ"ל השיווק של חברת קונטרופ, אמר בכנס המערכות הבלתי מאוישות של ישראל דיפנס שהתקיים ביום חמישי האחרון, כי הוא סבור ששוק המטע"דים האזרחי יושפע בעיקר מהסמארטפונים.
"מדובר על מגוון משימות אזרחיות עם ציוד אלקטרו-אופטי מתקדם. אלו משימות ברמת ממשלה ומשימות מסחריות כמו סיור, תצפית ומעקב אחרי חיות. גם בעולם השיטור רוצים תצפית ויש גם את הביטחון הציבורי בעת אירועי משבר כגון צונאמי, רעידות אדמה ושריפות". על פי קרני, המלט"ים הקטנים, שהם פשוטים יותר להפעלה וגם יותר זולים, יקחו נתח גדול בשוק האזרחי. מדובר על כלים שהמשקל שלהם נע מכמה מאות גרמים ועד 6 ק"ג ואליהם צריך להתאים את המטע"דים. "המטע"דים הקטנים עוברים ל-HD כאשר חלקם עם מצלמות מקוררות. הסמארטפונים בהיבט זה מובילים על הצבא, עם מצלמות של 40 מגה-פיקסל, אפליקציות לעיבוד תמונה וכל זה בגודל זעיר שיכול להיכנס למל"טים קטנים, ובזול. במקום תחנות קרקע אפשר להשתמש בטאבלטים למיניהם שעולים 600 דולרים, והתקשורת בין המצלמה לאייפד נעשית בפס רחב בטכנולוגיית LTE".
אין ספק כי בהיבטים של איכות צילום, עיבוד תמונה, מחיר ומזעור השוק האזרחי מוביל על הצבאי. יחד עם זאת, תחום ראיית הלילה עדיין נשאר ברובו ליישומים ביטחוניים. "עוד שאלה היא עלות מול אפקטיביות בהפעלת כלי מאויש או בלתי מאויש. כלי מאויש בדרך כלל יותר זול במשימות קצרות בזמן ובטווח. המגבלה של הבלתי מאויש קשורה בעיקר לנושאים של בטיחות ורגולציה, איפה מותר לטוס ואיפה לא. בלתי מאויש יכול גם לטוס באזורים עם סיכון גדול לבן אדם, כמו בתוך עשן בעת שריפה.
"בנוסף, עולות גם שאלות לגבי זמינות הכלים הבלתי מאוישים לעומת טייסים אנושיים ופשטות התפעול שלהם. במל"טים הקטנים יותר, הבעיות הללו באות על פתרונן. יחד עם זאת, ייקח הרבה זמן עד שכלים בלתי מאוישים יחליפו לגמרי את המטוסים המאוישים בתחום האזרחי. אנו צפויים לראות חדירה של בעיקר של מל"טים גדולים המתופעלים על ידי גופי הממשלה ומל"טים מאד קטנים שיתופעלו על ידי חברות מסחריות לכל מיני צרכים. אלו כלים ששוקלים ממאות גרם עד 6 ק"ג שאפשר להפעיל אותם מקומית".
עוד ציין קרני כי המצלמות היום עוברות לטכנולוגיית CMOS המאפשרת לספק איכות צילום של עשרות מגה פיקסלים. בתחום צילום הלילה, טכנולוגיית ה- SWIR , צפויה לתפוס נתח גדול היות והיא מספקת ביצועים טובים במחיר זול. יש גם את פתרונות איכותיים ויקרים יותר כמו טכנולוגיית ה-LADAR שהוא מכ"מ לייזר תלת ממדי בכיוון אחד, ומצלמות היפר ספקטראליות שיודעות להבדיל בין חומרים שונים על הקרקע. קרני מדגיש כי ניתן ליישם את הטכנולוגיות הללו בכלים בלתי מאוישים גם בקרקע וגם באוויר.
